רש"י פרשה זו יפה נדרשת במדרש כו' נ"ל דה"פ קשה לרש"י ויקח קרח ולא כתיב את מי לקח או מה לקח דליכא למימר שלקח את דתן ואבירם דהא כתיב ודתן ואבירם בוי"ו והיה לו לומר את דתן ואבירם ומתרץ על כרחך אין המקרא הזה אומר אלא דרשני ועל זה אמר רש"י דיפה דרשוהו במדרש ר' תנחומא בדרש שהוא קרוב לפשוטו ואומר אח"כ ומהו הדרש ויקח קרח לקח את עצמו זהו הדרש שהוא קרוב לפשוטו כלומר כל ישראל לא העלו על לבם כלל לבקש לחלוק על משה ועל אהרן וגו' וקרח חלק עצמו בדעתו מכל ישראל לחלוק על משה ועל אהרן וס"ל לרש"י דלפי המדרש שאמר לקח את עצמו והיכן כתיב שלקח את עצמו ע"כ הכוונה לומר לקח את מעלת עצמו וכאילו כתיב ויקח קרח את בן יצהר בן קהת וגו' וזהו לקח את עצמו שהרי הוא קרח הוא בן יצהר ולכך התחיל רש"י לומר פרשה זו יפה נדרשת כו' כלומר אע"פ שהוא דרש הוא דרש יפה קרוב לפשוטו ליישב בו לשון ויקח את מי לקח ור"ל שלקח לעצמו מעלת עצמו שהוא בן יצהר בן קהת וגו' וגם לקח עמו בדברים את דתן ואבירם שכיניו וגו' ויקומו לפני משה וגו' ויהיה לשון ויקח כמשמעו שהוא הפועל ולא הפעול כמו שפרשוהו הרא"ם ושאר מפרשי רש"י אלא קרח הוא הפועל ובן יצהר הוא הפעול ומה שתרגום אונקלוס ואתפליג פירש העניין ולא המלה שהרי מ"מ גם קרח הוא הפעול והרי הוא הפועל ולא הפעול כמו שאמר המדרש שלקח את עצמו כו' וכ"ת ומה הוא מעלתו שלקח לעצמו מצד שהוא בן יצהר נ"ל דמעלתו הוא מה שפרש"י אח"כ בסמוך שאמר קרח מי ראוי ליטול את השנייה לא אני שאני בן יצהר כו' ואין להקשות לפי זה היה לו לרש"י לומר מיד ומה ראה קרח לחלוק עם משה כו' כדי לסומכו לפירושו של בן יצהר דעכשיו עדיין לא ידעינן מי היה העיקר במחלוקות זה דשמא דתן ואבירם הם היו להם גם כן מחלוקת אחר עם משה והם היו עיקרי המחלוקת ושתפו עמם את קרח ופיתוהו וצרפוהו עמהם לכך לא כתב רש"י ומה ראה קרח כו' עד אחר שאמר שלא מצינו מחלוקת לדתן ואבירם עם משה והם לא יצאו למחלוקת זה רק מרשעתם שהיו שכנים לקרח ואוי לרשע אוי לשכנו וקרח הוא העיקר במחלוקת זה אז מתרץ מיד ואומר ומה ראה קרח לחלוק עם משה כו' וזה נ"ל דעת רש"י ברור ונכון והד"א שמפרש ויקח שלקח את הראשי סנהדראות מפרש ג"כ ויקח קרח את מי לקח ומתרץ את ראשי סנהדראות הכתובים בפסוק של אחריו שהם החמשים ומאתי' נשיאי עדה וגו' ואעפ"י שלא הוזכרו גבי הלקיחה ונכתבו בוי"ו דואנשים ולא כתיב את ומפרש כן משום שק' לו מ"ש שחלק הכתוב החמשים ומאתים נשיאי עדה וגו' מקרח ודתן ואבירם ואון וגו' שכתב ויקח קרח וגו' ודתן ואבירם וגו' ויקומו לפני משה ואנשים מבני וגו' והיה לו לכתוב ויקח קרח וגו' ודתן ואבירם ואון בן פלת וגו' ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים וגו' ויקומו לפני משה ויקהלו וגו' ולמה כתב ויקומו לפני משה קודם ואנשים מבני ישראל וגו' שהרי לפי משמעות הענין ע"כ אותם האנשים ג"כ קמו לפני משה אלא ע"כ ה"פ דקרא ויקח קרח וגו' ודתן ואבירם וגו' ויקומו לפני משה וגם אותם האנשים שלקח קרח ומשך אותם בדבריו והם האנשים וגו' קמו ג"כ לפני משה ויקהלו על משה וגו' לחלוק עמו והרי הוא כאלו הוזכרו גבי הלקיחה ולא הוצרך לפרש גבי ויקח את מי לקח כי סמך הכתוב על פי מה שחלק אותן מדתן ואבירם וגו':
פסוק ה:
רש"י והקריב אותם אליו בתנחומא פי' שלא תאמר בקר ויודע ה' את אשר לו לעבודת לויה ואת הקדוש לכהונה ואותו הקדוש שיודיע והקריב אליו כלומר אותו הקדוש הוא יקריב אליו קרבנות שיהיה כהן ואם היינו מפרשים כן היינו צריכין לפרש ואת אשר יבחר בו יקריב אליו ג"כ יקריב אליו קרבנות והיה הענין כפל לכך מפרש ואומר שאין פירושו כן אלא והקריב אליו קאי על ויודע ה' את אשר לו לעבודת לויה והקריב הש"י אותם אליו להיותם קרובים אליו במשכן לעבודתו ואת אשר יבחר בו יקריב הוא ית' גם כן אליו להיות קרוב לו במקדש ומוכן תמיד לעבודתו בקרבנות ועל זה אמר והתרגום מוכיח כן כו' שתרגם על והקריב אליו ויקרב לקדמוהי כלומר שיהיו תמיד לפניו בעבודת המשכן והמקדש ועל יקריב אליו תרגם יקרב לשימושיה שרצה לומר שימוש ממש בהקרבת הקרבנות:
פסוק יא:
רש"י אתה וכל עדתך הנועדים אתך על ה' כי בשליחותו כו' פי' דקשה לרש"י הלשון שהתחיל הכתוב ואמר לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' משמע שיסיים לומר גיזום שיקרה להם כך וכך והיאך פסק דיבורו ואמר ואהרן מה הוא וגו' לכך כתב רש"י ואמר שפירושו הוא הנועדים אתך והיעידה הזאת היא על ה' וכאלו כתיב אתה וכל עדתך הנועדים אתך נועדים על ה' כי מלת הנועדים מושך עצמו ואחר עמו:
פסוק יד:
רש"י העיני האנשים וגו' אפי' אתה שולח לנקר את עינינו כו' פי' קשה לרש"י ה"א התימה דהעיני משמע שהשיבו בלשון תימה וכי לנקר עינינו אתה שולח אחרינו והרי זה אינו שהרי לא שלח אחריהם אלא סתם לקרא להם גם אין פירושו שהשיבו לו אם עיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ואם לא תנקר עינינו נעלה מטעם זה ג"כ שהרי לא שלח אחריהם לנקר עיניהם אלא סתם קריאה לכך ע"כ אפי' אם אתה היתה שולח אחרינו או עוד היום תשלח אחרינו לנקר עינינו אם לא נעלה אפ"ה לא נעלה: