פסוק א:וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל״ (שמות יז:ח), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הֵם הָיוּ סִבָּה לַמִּלְחָמָה זוֹ לְצַד חֶטְאָם. גַּם מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה הַסּוֹבֵב לִשְׁבּוֹת שִׁבְיוֹ, וְהַחֵטְא הוּא שֶׁהֵם הָיוּ סִבָּה לְהֶעְדֵּר הַצַּדִּיק מֵחֲמַת מֵי מְרִיבָה, דִּכְתִיב (תהילים קו:לב) ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״, וְלֹא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא גַּם לְאַהֲרֹן כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָעִקָּר.
פסוק א:וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה לֹא חָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם שֶׁעַם אֶחָד לָקַח מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבִי, וְיֹאמְרוּ אִם עַם אֶחָד עָשָׂה בָּהֶם פֶּרֶץ מַה יַעֲשׂוּ בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהִכּוּ אַנְשֵׁי הָעַי גִּבּוֹר אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּאָמוּר שָׁם (יהושע ז:ד), וַהֲגַם כִּי אַחַר כָּךְ נִתְעַצְּמוּ בִּתְפִלָּה וּנְתָנָם ה׳ בְּיָדָם, סוֹף כָּל סוֹף לֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ מִקּוֹדֶם.
פסוק א:וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה יט,כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַם זֶה עֲמָלֵק הָיָה, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי הוּא לְצַד שֶׁבָּא בְּמַלְבּוּשׁ כְּנַעֲנִי, וְלָזֶה כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיָדָם לֹא אָמְרוּ תִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה, מֵעַתָּה לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה מִשֶּׁבַע אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם ה׳ לֹא נִתְרַגְּשׁוּ בִּרְאוֹתוֹ נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְרַגְּשׁוּ אֶלָּא אָז כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁשָּׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת.
פסוק ב:אִם נָתֹן תִּתֵּן. כָּפַל לוֹמַר נָתֹן תִּתֵּן, לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה עַם הוּא. לָזֶה אָמְרוּ אִם נָתוֹן, פֵּרוּשׁ, אִם הוּא בִּכְלַל הַשֶּׁבַע אוּמּוֹת הַנְּתוּנִים – מַה טּוֹב, וְאִם לָאו תִּתֵּן. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מדרש לקח טוב כאן) נָתוֹן – הַכְּנַעֲנִי, תִּתֵּן – הַשִּׁבְיָה.
פסוק ה:וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. הֲגַם שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכָּל הַנְהָגָתָם הִיא עַל פִּי ה׳ וְאֵין מֹשֶׁה עוֹשֶׂה דָּבָר מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הִתְרַעֲמוּ עָלָיו שֶׁהִסְכִּים עַל דַּעַת קוֹנוֹ וְלֹא הִפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנָיו לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. וְנִרְאֶה כִּי דִּבְרֵיהֶם כָּאן לֹא הָיוּ לַעֲשׂוֹת גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד:ג) ״לָמָה ה׳ וְגוֹ׳ נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמִּתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְזֶה יִקָּרֵא מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ בָּהֶם נְחָשִׁים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ וְכוּ׳.
פסוק ה:וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִרְגִּישׁוּ לְצַד הַסִּבּוּב שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם וְקָצְרָה נַפְשָׁם בַּדֶּרֶךְ, חָשְׁבוּ כִּי זֶה נִסְבָּב לְצַד הֱיוֹת מְזוֹנָם מֵהַמָּן וְלֹא מֵהַלֶּחֶם. וְהַטַּעַם, כִּי מִטֶּבַע הוֹלְכֵי דְרָכִים לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁהוּא קְצָת קָשֶׁה לְהִתְעַכֵּל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַהֲלִיכָה מְמַהֵר לְהִתְעַכֵּל, וְכָל שֶׁנִּתְעַכֵּל צְרִיכִין לְמָזוֹן פַּעַם אַחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים לֶחֶם הֵם מִתְחַזְּקִים וְהוֹלְכִים בְּכֹחַ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲכִילַת הַמָּן שֶׁהוּא דָּבָר רוּחָנִי וְתֵכֶף מִתְעַכֵּל, וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טֹרַח הַדֶּרֶךְ כִּי הַבֶּטֶן רֵיקָנִית. וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב וְאָמַר לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳, וְזֶה סִבָּה לְהַרְגָּשַׁת הָעָם שֶׁדִּבְּרוּ וְאָמְרוּ אֵין לֶחֶם וְגוֹ׳, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְקַלְקֵל תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֵינוֹ שׁוֹהֶה לְהִתְעַכֵּל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,כא) כִּי הַמְּדַבְּרִים הָיוּ שִׁיּוּרֵי הָעָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ קָצִים בְּחַיֵּיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַנִּכְנָסִים שֶׁהָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר.
פסוק ו:אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה וְהוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לְדַבֵּר בֵּאלֹהִים, שָׁלַח ה׳ בָּהֶם מַה שֶׁנּוֹלְדוּ מֵחֶטְאָם, כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כִּי מֵהָעֲבֵירָה יוֹצֵא מַזִּיק, וּבָזֶה תַּעֲמֹד עַל אֲמִתַּת מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שֶׁאָמְרוּ: שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל וְכוּ׳, אַתָּה מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? וְהֵשִׁיב: אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבָתוֹ כִּי יֵשׁ מִין עֲבֵרָה שֶׁמִּמֶּנָּה יֵצֵא מִין נֶזֶק שֶׁבּוֹ, וְכָאן נוֹלְדוּ מֵחַטָּאתָם שְׁנֵי דְּבָרִים: נָחָשׁ וְשָׂרָף, נָחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם מֵמִית אָדָם וְשׂוֹרֵף הַנֶּפֶשׁ, וַיְשַׁלְּחֵם ה׳ בָּם, כְּאָמְרוֹ וַיְשַׁלַּח ה׳ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. וְאָמַר וַיְשַׁלַּח עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ח:ד) ״וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם״. הַנְּחָשִׁים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, שֶׁכָּל הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע בַּחֲבֵרוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרַבּוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. וְהַשְּׂרָפִים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים. שׁוּב רָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,כב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הַשְּׂרָפִים״ שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים הַנֶּפֶשׁ, עַד כָּאן, וְזֶה מְכֻוָּן לִדְבָרֵינוּ.
פסוק ז:הִתְפַּלֵּל וְגוֹ׳ וְיָסֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִתְפַּלֵּל לִמְחוֹל הַחֵטְא, וְהִנֵּה יִשְׁתַּנֶּה מְחִילַת הַחֵטְא קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַמְּחַבֵּל לְאַחַר שֶׁיָּצָא, שֶׁאָז הֲגַם שֶׁנִּמְחַל הַחֵטְא צָרִיךְ זְכוּת לְהָסִיר הַמַּזִּיק, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ דּוֹר דֵּעָה וְאָמְרוּ כְּנֶגֶד מַה שֶׁצָּרִיךְ זְכוּת לְהַצָּלָתָם מֵהַנְּחָשִׁים, ״וְיָסֵר״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל גַּם כֵּן לַה׳ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר וְגוֹ׳:
פסוק ז:אֶת הַנָּחָשׁ. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁיָּסִיר אֲפִלּוּ הֶזֵּק הַקָּטָן שֶׁהִיא עֲקִיצָה הַהוֹרֶגֶת, וְאִם הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשָּׂרָף אוֹ נְחַשׁ הַשָּׂרָף הָיָה נִשְׁמָע שֶׁעַל פְּרָט נָחָשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵף אֶת הַנֶּפֶשׁ הוּא שֶׁמַּקְפִּידִים, אֲבָל אִם יָמוּת כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם אֵינָם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הַנָּחָשׁ אֲפִלּוּ פְּרָט הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הָעֹנֶשׁ הַמְּכֻוָּן כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, גַּם דִּקְדְּקוּ לוֹמַר לָשׁוֹן יָחִיד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֲפִלּוּ נָחָשׁ אֶחָד כִּי אֶחָד יָכוֹל לְהָמִית כַּמָּה וְכַמָּה:
פסוק ח:עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף. אָמַר תֵּיבַת לְךָ, רַזַ״ל אָמְרוּ (עבודה זרה מד.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה אֵינוֹ נֶאֱסָר כְּשֶׁיַּעַבְדוּהוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים. וְעִנְיָן זֶה אָנוּ לְמֵדִין אוֹתוֹ מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אַחַר הָאֱמֶת, אֲבָל דּוֹחַק לוֹמַר שֶׁה׳ אָמַר לוֹ כָּךְ לַעֲשׂוֹתוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָסֵר בַּעֲבוֹדַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה צִוָּה ה׳ כֵּן. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה ה׳ אָמַר לוֹ שָׂרָף וּבַמַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה קוֹרֵא אוֹתוֹ נָחָשׁ. עוֹד יֵשׁ לָדַעַת טַעַם עִנְיָן זֶה שֶׁצִּוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נָחָשׁ וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מַה יּוֹעִיל הִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ לְרַפְּאוֹת הַנְּשִׁיכָה, וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ראש השנה כט.): כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְאִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה לְבַד, יוֹתֵר הָיָה רָאוּי לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם וְאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה נִכֶּרֶת לְעוֹשֶׂיהָ בְּיוֹתֵר מֵהִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ.
פסוק ח:וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶעֱנִישָׁם ה׳ בַּנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. לָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מֵה׳ וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, כָּאן רָמַז שֶׁיַּעֲשֶׂה הַנָּחָשׁ בְּסֵדֶר שֶׁיִּהְיוּ רְמוּזִים שְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא, שֶׁהֵם שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וְדִבְּרוּ בְּמֹשֶׁה. כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה אָמַר עֲשֵׂה לְךָ, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְךָ, וּכְנֶגֶד פְּרָט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ אָמַר שָׂרָף, פֵּרוּשׁ בִּדְמוּת שָׂרָף, כִּי צֹרֶךְ הָיָה בַּדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הֶכֵּר לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וְגַם מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, מִטַּעַם אֲשֶׁר אֲבָאֵר.
פסוק ח:וְנִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר לְמִין חֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, בְּמַה שֶׁעֲשָׂאוֹ מִן הַנְּחֹשֶׁת, כִּי זוּלַת זֶה אֵין בְּדִמְיוֹן הַשָּׂרָף הֶכֵּר לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ, פֵּרוּשׁ פְּרָט זֶה שֶׁל נָחָשׁ שֶׁהוּא הֶכֵּר פְּרַט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ, עֲשָׂאוֹ לְשָׂרָף מִנְּחֹשֶׁת וְלֹא מִדָּבָר אַחֵר. נִמְצָא דּוּגְמַת הַנָּחָשׁ הוּא כְּנֶגֶד הֶכֵּר הַשָּׂרָף שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לוֹ בִּדְמוּתוֹ, וְהַמִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה שֶׁהוּא הַנְּחֹשֶׁת הוּא כְּנֶגֶד הֶכֵּר פְּרַט הַנָּחָשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא.
פסוק ח:וְטַעַם כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד, לָמָּה לֹא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְלֹא יִהְיֶה נוֹשֵׁךְ לְהִצְטָרֵךְ לִרְפוּאָתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי זֶה יַגִּיד כִּי בַּעַל הַמִּשְׁפָּט בָּחַן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ ״חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַּה׳ וָבָךְ״, הָעִקָּר חָסֵר וְהוּא הָעֲזִיבָה, וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁאָמְרוּ ״לֹא נָשׁוּב עוֹד לַדָּבָר הָרַע הַזֶּה״, וְלָזֶה לֹא הוּסַר הַנֶּגַע. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַבּוֹרֵא וְנִתְיַעֵץ לְתַקְּנָם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִי שֶׁתִּקֵּן עַצְמוֹ כָּרָאוּי הִנֵּה הוּא נִצּוֹל וְלֹא יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וּמִי שֶׁלֹּא נִתְקַן כַּמִּצְטָרֵךְ יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְצִוָּה עָלָיו לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יְתַקֵּן עַצְמוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.
פסוק ח:וְהַבָּטָתָם לַנָּחָשׁ תִּרְמֹז לְשִׁבְעָה דְּבָרִים:
פסוק ח:הָא׳ תְּשׁוּבַת הַגָּדֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנֵּה מִי גּוֹרֵם לַנָּחָשׁ לִנְשֹׁךְ? הוּא חֵטְא בְּנֵי אָדָם, דִּכְתִיב (קהלת י:יא) ״אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ״, וּכְשֶׁאֵין לַחַשׁ יֵעָשֶׂה הַנָּחָשׁ דּוֹמֵם כַּנָּחָשׁ אֲשֶׁר אֵלָיו יַבִּיטוּ כְּשֶׁיִּנְשְׁכֵם נָחָשׁ, וְזוֹ הִיא הֶעָרַת הַבָּטָתָם בַּנָּחָשׁ הַדּוֹמֵם, לוֹמַר: אֶל זֶה אַבִּיט לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ לִדּוֹם מִלְּדַבֵּר עוֹד, וּבָזֶה עוֹשִׂים עֲזִיבַת הַחֵטְא.
פסוק ח:ב׳) לְהַכִּיר חֶטְאָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ בַּזּוֹהַר (תיקוני זוהר יג) עַל הַהוּא חִוְיָא דִּמְקַנְּנָא בְּמִגְדָּלָא, שֶׁהוּא ס״מ הַנִּמְשָׁל לְנָחָשׁ שֶׁפִּתָּה תְּחִלָּה לָאָדָם, וְהוּא מַה שֶׁמֵּעִיר נָחָשׁ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁהֵם סִבָּה בְּמַה שֶׁדִּבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע לְהַכְנִיס נָחָשׁ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. גַּם שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה נָחָשׁ שֶׁהוּא לָשׁוֹן הָרַע בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים. גַּם יֵשׁ הֶעָרָה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה בִּרְאוֹתָם מִין מַחְצָב שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַנָּחָשׁ.
פסוק ח:ג׳) לְהָעִירָם מַה יָקְרוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים מִדְּבָרִים אַרְצִיִּים, כִּי נָחָשׁ שֶׁלְּמַטָּה מֵמִית וְנָחָשׁ עֶלְיוֹן מְחַיֶּה, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ רָעָה עַל הַמָּן שֶׁבָּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לֶחֶם הַקְּלוֹקֵל וּבוֹחֲרִים בַּלֶּחֶם אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאָרֶץ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה ה,כ) הוֹי אוֹמְרִים עַל הַטּוֹב רַע וְעַל הָרַע טוֹב:
פסוק ח:ד׳) לַהֲעִירָם בִּתְשׁוּבָה מַה שֶׁהִתְרַעֲמוּ לָמָּה הֱבִיאָם ה׳ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר שֶׁאֵין שָׁם סִפּוּק, וְלֹא הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מָקוֹם אֲשֶׁר רָגִיל הֱיוֹת שָׁם בַּר וָלֶחֶם – כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁעֵינֵיהֶם יִהְיוּ תְּלוּיוֹת לֵאלֹהִים יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם עַל מִחְיָתָם וְעַל כָּל צָרְכֵיהֶם, בְּאֵין מִבְטָח זוּלָתוֹ. מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֵסִיר הַנְּחָשִׁים וְהִנִּיחָם לְנָשְׁכָם, וְיִהְיוּ מִתְרַפְּאִים כְּשֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה כט.), אֶלָּא שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ הַהֶעָרָה שֶׁבַּדָּבָר, שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי לְשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ לָמָּה הֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, שֶׁה׳ חָפֵץ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבָּם תָּמִיד בְּאֵין הֶפְסֵק קָרוֹב לַה׳ כְּבֵן הַמְּצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אָבִיו עֶרֶב וָבֹקֶר וּבְכָל עֵת וּזְמַן. וְאִם הָיָה מְבִיאָם דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיְתָה לָהֶם הַדְּבֵקוּת בִּתְמִידוּת כְּשֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן לִפְנֵיהֶם סִפּוּקָם. וּמַה מְאֹד יְסוֹבֵב דָּבָר זֶה הַרְחָקַת הַלֵּב מֵהַכָּרַת הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא וְיִרְאַת רוֹמְמוּתוֹ.
פסוק ח:ה׳) לַהֲשִׁיבָם עַל מַה שֶׁנִּכְלַל בַּתַּרְעוֹמֶת שֶׁאָמְרוּ לָמָּה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מִדְבָּר, שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס מִטַּעַם שֶׁאֵין הַנֵּס מַתְמִיד. וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאוֹמְרִים הַכּוֹפְרִים בְּפִלְאֵי ה׳, שֶׁמְּבַקְשִׁים חָכְמוֹת כּוֹזְבִים לְהַכְחִישׁ בַּנֵּס וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר דֶּרֶךְ טֶבַע, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכָל הִשְׁתַּנּוּת טִבְעִיּוֹת לֹא יַתְמִיד. וְאֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹרֶשׁ לַעֲנָה זֶה הָיָה בְּלֵב הַמְדַבְּרִים תּוֹעָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נֵס קָבוּעַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כג) שֶׁזָּרַק מֹשֶׁה הַנָּחָשׁ הַשָּׁמַיְמָה וְעָמַד בָּאֲוִיר וְשָׁם קָנָה מְקוֹמוֹ בְּאֵין סוֹמֵךְ, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ יַבִּיט אֵלָיו וְיַכִּיר בְּהַכְחָשַׁת דַּעַת טוֹעָה שֶׁהָיְתָה לוֹ מִקּוֹדֶם, וְיַאֲמִין כִּי ה׳ אֲשֶׁר הֱבִיאָם לַמִּדְבָּר עָשֹׂה יַעֲשֶׂה נִסִּים בְּהַתְמָדָה עַד גֶּדֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ הַנִּסִּים כַּטֶּבַע הָרָגִיל, וְהָיָה הַמִּדְבָּר כְּיִשּׁוּב לְכָל הַצּוֹרֶךְ.
פסוק ח:ו׳) לְהַרְאוֹתָם כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה נַעֲשִׂים לָהֶם הָעֲבֵרוֹת זְכֻיּוֹת, כִּי לֹא לְבַד מְחִילַת הַחֵטְא אֶלָּא אַדְרַבָּה יַעֲמֹד לוֹ זְכוּת, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בַּהַבָּטָה אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, לוֹמַר שֶׁהַנָּחָשׁ נָשַׁךְ וְהוּא עַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַשְּׁתִיקָה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עוֹד הֲגַם שֶׁכְּבָר דִּבֵּר, כִּי כָל מִין הַנָּחָשׁ יְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אַף עַל פִּי כֵן הוּא עַצְמוֹ מְחַיֶּה וְנֶהְפַּךְ מֵרָעָה לְטוֹבָה:
פסוק ח:ז׳) כִּי חָפֵץ ה׳ שֶׁיַּכִּירוּ בָּנִים אֵל בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַנְּשׁוּכִים יַבִּיט לְמַעְלָה וְיַכִּיר בְּנִסּוֹ, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ הַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית.
פסוק ח:וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ. אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה עַל הַנְּשִׁיכָה, לְצַד הַתּוֹעֲלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהַבָּטַת אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת בְּשִׁבְעָה דְּבָרִים אֲשֶׁר יַכִּיר בָּהֶם בַּעַל הַנֵּס כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר כָּל הַנָּשׁוּךְ פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר הָיָה נָשׁוּךְ קֹדֶם מַעֲשֵׂה נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. וְאָמְרוֹ וָחָי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִיר גַּם עַל חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁיַּכִּיר בַּנֵּס וּפְרָטִים הָרְמוּזִים יַצְדִּיק עַצְמוֹ וְיִחְיֶה חִיּוּת הַגּוּף וְחִיּוּת הַנֶּפֶשׁ.
פסוק יב:מִשָּׁם נָסָעוּ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה בְּמַסָּע זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה מִשָּׁם וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בַּמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳ ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵי מַסָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל נַחַל זֶרֶד וְשֶׁל נַחַל אַרְנוֹן נָסְעוּ מֵעַצְמָן וְלֹא עַל פִּי הָעֲנָנִים כַּסֵּדֶר הָרָגִיל, וְלָזֶה שִׁנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר מִשָּׁם נָסָעוּ פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָן. וְרָאִיתִי לְהוֹכִיחַ כְּפֵרוּשֵׁנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:יג) ״עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד״ וּכְתִיב (שם) ״קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנוֹן״, הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁלֹּא נָסְעוּ עַל פִּי הֶעָנָן, שֶׁאִם הָיָה עַל פִּי הֶעָנָן מַה מָקוֹם לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, הֲלֹא כְּשֶׁהֶעָנָן נוֹסֵעַ יִסְעוּ וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לוֹמַר לָהֶם ״קוּמוּ וְעִבְרוּ״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ט:כ) ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״, זֶה הָיָה בְּכָל הַמַּסָּעוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ. וְהַטַּעַם אֶפְשָׁר שֶׁשְּׁנֵי הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ הָיוּ אַחַר שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט.) שֶׁחָזְרוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אוּלַי שֶׁהֶעָנָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים עַל פִּיו נִשְׁאַר מְסֻלָּק בִּזְמַן שֶׁנָּסְעוּ שְׁנֵי מַסָּעוֹת הַנִּזְכָּרִים.
פסוק יד:עַל כֵּן יֵאָמַר וְגוֹ׳. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת בַּכָּתוּב: א׳ (קידושין ל:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת ה׳, שֶׁהֲגַם שֶׁנַּעֲשִׂים שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה נַעֲשִׂים אוֹהֲבִים לְבַסּוֹף, וְהוּא מַאֲמַר אֶת וָהֵב בְּסוּפָה. ב׳ (ברכות נד.) כִּי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְצוֹרָעִים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶחָד שְׁמוֹ ״אֶת״ וְאֶחָד שְׁמוֹ ״וָהֵב״, וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּסוֹף הַמַּחֲנֶה לְצַד הֱיוֹתָם מְצוֹרָעִים, וְהָיוּ מוֹדִיעִים הַנֵּס שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים פְּגִיעַת הֶהָרִים וְכוּ׳, עַד כָּאן.
פסוק יד:וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב וְאָמַר עָלֶיהָ כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, פֵּרוּשׁ וְאֵין לָהֶם בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר, פֵּרוּשׁ בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר יַנְחִיל לָעַמִּים וּמוֹצִיא מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, וְשָׁם גַּם כֵּן יֵאָמַר אֲשֶׁר יַנְחִיל ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְהָאָבוֹת, וְאָמַר יֵאָמַר כִּי שָׁם בַּסֵּפֶר יֵאָמַר עַל גְּבוּל זֶה שֶׁיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָה, וְלֹא בַּזְּמַן הַהוּא אֶלָּא בְּבֹא מְשִׁיחֵנוּ אָז יַנְחִילֵנוּ ה׳ מוֹאָב וּגְבוּלוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים לָנוּ לִנְחוֹל אוֹתָם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי (בראשית טו:יט).
פסוק יד:וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת וָהֵב מִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: הָאַחַת לְשׁוֹן אַהֲבָה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָהַב לְתִתָּהּ בְּסוֹף וְלֹא עַתָּה, אוֹ לְשׁוֹן נְתִינָה עַל דֶּרֶךְ (דניאל ב:כא) ״יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין״. וּמָצִינוּ שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר לִפְעָמִים תֵּיבָה בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּמוֹ (בראשית כא:ז) ״מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם״, ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ״ (דברים לג:ב).
פסוק יד:וְאָמְרוֹ וְאֶת הַנְּחָלִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בָּא לְסַדֵּר הַגְּבוּל שֶׁל מוֹאָב שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳ שֶׁעָתִיד ה׳ לָתֵת לָנוּ, וְאָמַר ״וְאֶת הַנְּחָלִים״ שֶׁל אַרְנוֹן גַּם כֵּן בִּכְלַל הַנִּתָּן לְיִשְׂרָאֵל, גַּם אֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה וְגוֹ׳:
פסוק יז:אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת שִׁירָה זוֹ מַה טִיבָהּ, גַּם לָמָּה לֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם, גַּם כָּל הַפָּרָשָׁה צְרִיכָה בֵּאוּר. וְאֶפְשָׁר כִּי שִׁירָה זוֹ עַל הַתּוֹרָה אֲמָרוּהָ, וּבָזֶה גַּם כֵּן לֹא נִקְרָא תִּגָּר עַל הַדּוֹר הַהוּא, לָמָּה לֹא שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה כְּשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מוֹרָשָׁה אֲשֶׁר לָהּ נָאוָה תְהִלָּה (דברים לג:ד), כִּי וַדַּאי הִיא זֹאת שִׁירַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר מַיִם – נִקְרֵאת בְּאֵר עַל שֵׁם הַמָּקוֹר שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר, גַּם לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם. וְאָמְרוֹ עֲלִי בְאֵר לְשׁוֹן עֲלִיָּה כִּי לֹא עַל בְּאֵר שֶׁלְּמַטָּה הֵם אוֹמְרִים אֶלָּא עַל בְּאֵר עֲלִי, פֵּרוּשׁ עֶלְיוֹן. עֱנוּ לָהּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט״ו:כ״א) ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַשִּׁיר.
פסוק יז:וְאָמְרוֹ חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ׳ – יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה סד,ח) שֶׁאָמְרוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא בְּאֵר, וְהַתִּקּוּן הוּא כְּפִי בְּחִינַת מַעֲלַת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה הֵם שֶׁחָפְרוּ אֶת הַבְּאֵר וַעֲשָׂאוּהָ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵם הָאָבוֹת, בְּסוֹד (בראשית כ״ט:ב׳) ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן״, וּמֵאָז הָיְתָה רְאוּיָה הַתּוֹרָה לִינָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹדֶנָּה לֹא הָיְתָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה עַד שֶׁכָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, הֵם מֹשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרִידָהּ לָנוּ, וְעָמְדוּ אַחֲרָיו מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ זְקֵנִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּהָ וְגִלּוּ מַצְפּוּנֶיהָ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ.
פסוק יז:וְאָמְרוֹ בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הוּא מַה שֶׁהוֹסִיפוּ לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּחוֹקֵק בָּהּ חֲקִיקָה, וְאֵינוֹ כְּמִדַּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁחָפְרוּ וְכָרוּ, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁעֲנוֹתָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁיְּדַקְדֵּק בַּתּוֹרָה צָרִיךְ לְפָרְשׁוֹ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, וְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיֻסָּד עַל פִּי דִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו.
פסוק יז:וְאָמְרוֹ וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁזָּכוּ נוֹחֲלֶיהָ לֹא זָכוּ אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ מַחְשִׁיבִין עַצְמָן כְּמִדְבָּר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות יט:ב) ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״ שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. וְאָמְרוֹ וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ נָחַל אוֹתָנוּ אֵל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. גַּם יִרְצֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל לִהְיוֹת מְיֻחָד לָנוּ לֵאלוֹהַּ, דִּכְתִיב (תהילים קלה:ד) ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״. גַּם שֶׁשָּׁכַן בְּתוֹכֵנוּ וְעָזַב מָדוֹר עֶלְיוֹן.
פסוק יז:וְאָמְרוֹ וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, פֵּרוּשׁ, וּמֵאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל – בָּמוֹת, נַעֲשֵׂינוּ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל הַמַּלְאָכִים, שֶׁבָּחַר בָּנוּ ה׳ יוֹתֵר מֵהֶם. וְאָמְרוֹ וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית שְׂכַר הָאָדָם בְּמִצְווֹתָיו וְאָשְׁרָיו אֵינָם אֶלָּא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מְקוֹם הַשָּׂגַת אוֹשֶׁר הָרוּחָנִי.
פסוק יז:וּמֵעַתָּה הֶכְרֵחַ הוּא לְהִסְתַּלֵּק הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלָיו כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה. וּמַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּיתָה נִסְבְּבָה עַל חֵטְא הָאָדָם שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הָאָדָם חַי תָּמִיד, וְתֹאמַר אִם כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם חָסֵר גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, לָזֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַסּוֹד כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְדָר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ וְלֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְהַגּוּף הֵן אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה הֲגַם שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף וְעָמַד בְּגֶדֶר רוּחָנִי אַף עַל פִּי כֵן בְּעֵרֶךְ רוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן יֵחָשֵׁב לְגֶשֶׁם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א רט.) בְּמַעֲשֵׂה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּהַגִּיעוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה שָׁם נִפְשַׁט מִגּוּפוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹרֵד בּוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד שֶׁכְּשֶׁנָּתַן ה׳ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַמִּיתָה, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא, דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּעֵת הַגִּיעַ תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם הָיוּ עוֹלִים גּוּף וְנֶפֶשׁ וּפוֹשְׁטִים גּוּפָם בְּגַלְגַּל חַמָּה כְּאֵלִיָּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא פֵּרוּשׁ, מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יֵשׁ עוֹד הַשָּׂגָה אַחֶרֶת מִצַּד דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הַגַּיְא, שֶׁהִיא יְרִידַת גַּשְׁמֵנוּ בַּגַּיְא שֶׁהִיא הַקֶּבֶר, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁהָאָרֶץ תִּקָּרֵא שָׂדֶה, וְאָמְרוֹ מוֹאָב שֶׁבְּרָאָהּ אַב הָעוֹלָם.
פסוק יז:אוֹ יִרְמוֹז לְהָאִשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת גַּם כֵּן שָׂדֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (זוהר חלק א לו:), וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַגַּיְא אֲשֶׁר בָּא מִפְּאַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא חַוָּה, שֶׁבָּאָה מֵאַב כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁלְּקָחָהּ ה׳ מִצַּלְעוֹתָיו, וְאֵין אִשָּׁה בָּעוֹלָם שֶׁבָּאָה כְּדֶרֶךְ זֶה מִצַּלְעוֹת הָאָדָם כִּי אִם זֹאת, וְהִיא הָיְתָה סִבַּת הַמָּוֶת לְהַפִּיל הָעֲצָמוֹת בַּגַּיְא. מֵעַתָּה, מֵאֶמְצָעוּת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה יַחְזוֹר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ קוֹדֶם שֶׁחָטְאָה חַוָּה, וְיִהְיֶה הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּגַּיְא לְמַעְלָה.
פסוק יז:וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ גֶּדֶר מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר ״רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״, שֶׁאָמַרְנוּ בִּמְקוֹם גַּלְגַּל חַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, שֶׁמָּא הוּא לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. לָזֶה אָמַר וְנִשְׁקָפָה וְגוֹ׳ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא נִקְרָא יְשִׁימוֹן, לְשׁוֹן שְׁמָמָה, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שָׁמֵם. אוֹ נִקְרָא כֵן לְפִי שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ יֵצֶר הָרַע הַשּׁוֹמֵם אֶת הַנִּבְרָאִים. וְאֵי זֶה מָקוֹם שֶׁהוּא נִשְׁקָף עַל פָּנִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – הוּא גַּלְגַּל חַמָּה, שָׁם יוּנַּח מַה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּגַּיְא. וְנִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת תּוֹעֲלִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ יוּשַּׂג לְהַנְחִיל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בַּחַיִּים.
