פסוק ה:וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁלֹּא עַל הַמָּן לְבַדּוֹ קָרְאוּ תִּגָּר כִּי אִם גַּם עַל הַמַּיִם, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ ״אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם״, כִּי הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם רוּחָנִיִּים וְקַלִּים, וְכָל הַדְּבָרִים הַקַּלִּים טוֹבִים לְבַעֲלֵי הַמְּנוּחָה וְלֹא לְהוֹלְכֵי דְּרָכִים, כִּי מַאֲכָל כָּבֵד טוֹב לְהִתְעַכֵּל לְבַעֲלֵי הַיְגִיעָה. לְפִיכָךְ כַּאֲשֶׁר קָצְרָה נֶפֶשׁ הָעָם בְּרִבּוּי הַדֶּרֶךְ, אָמְרוּ לְפִי טֹרַח הַדֶּרֶךְ ״אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם״, כִּי שְׁנֵיהֶם נִרְאִין כְּאִלּוּ אֵינָם וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, ״וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל״ – קַל קַל, שְׁנֵיהֶם קַלִּים כָּאָמוּר. וּכְנֶגֶד שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמַּאֲכָל שֻׁלְּחוּ בָּהֶם נְחָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיה סה כה) ״וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״. וּכְנֶגֶד שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמַּיִם, שֻׁלְּחוּ בָּהֶם הַשְּׂרָפִים, כִּי אֵין מַיִם לְכַבּוֹת הָאֵשׁ.
פסוק ה:וּבְתוֹלְדוֹת יִצְחָק כָּתַב: לְפִי שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֶלְקִי שְׁרִי וּמָחוּל, אַךְ עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף כְּנֶגֶד מַה שֶׁעָשׂוּ לְךָ, וּמֹשֶׁה אָמַר בְּהֵפֶךְ: חֶלְקִי מָחוּל, אֲבָל חֵלֶק גָּבוֹהַּ מִי יַתִּיר, לְפִיכָךְ ״וַיַּעַשׂ נְחַשׁ נְחֹשֶׁת״. וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר זֶה נִמְצָא גַּם בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת שְׁמוֹת. פֵּרוּשׁ לְפֵירוּשׁוֹ, כִּי לָשׁוֹן הָרַע שׂוֹרֵף וּמַזִּיק לָאָדָם, כִּי ״חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים״ (תהלים קכ ד), עַל כֵּן בָּא הַשָּׂרָף כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה. אֲבָל כְּלַפֵּי מַעְלָה, ״מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָשׁוֹן רְמִיָּה״ (שם קכ ג) עַל כֵּן שֻׁלְּחוּ בָּהֶם הַנְּחָשִׁים, לְפִי שֶׁתָּפְסוּ אֻמָּנוּת נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרַע בְּבוֹרְאוֹ, כִּי הַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, כִּי הַנָּחָשׁ שֶׁחָטָא בַּלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן. ״וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי״, שֶׁיִּרְאֶה מַה שֶּׁקָּרָה לַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְאָז לֹא יָשׁוּב לְכִסְלָה.
פסוק יז:אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְעוֹד שֶׁלֹּא שָׁרוּ הַשִּׁירָה הַזֹּאת בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה זוֹ עַל מֹשֶׁה שֶׁחָזְרָה הַבְּאֵר בִּזְכוּתוֹ אַחַר שֶׁפָּסְקָה בְּמִיתַת מִרְיָם. וּמִטַּעַם זֶה לֹא נִזְכְּרָה מִרְיָם בְּשִׁירָה זוֹ וְנִזְכַּר מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק״, וְאֵין מְחֹקֵק אֶלָּא מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג כא): ״כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן״. וּבְתַעֲנִית (ט.) מַסִּיק שֶׁחָזְרָה בִּזְכוּת מֹשֶׁה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה שֶׁקִּבֵּל הַתּוֹרָה, כִּי לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה כִּי אִם לְאוֹכְלֵי הַמָּן (תנחומא בשלח כ.), שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז ד): ״לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי״, וְהַבְּאֵר שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם בִּזְכוּת מִרְיָם שֶׁאָחֲזָה בְּמִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר (שמות א יח): ״וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים״, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶם מָזוֹן כוּ׳, וְעַנְנֵי כָבוֹד אֲשֶׁר שָׁם כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה בִּזְכוּת אַהֲרֹן שֶׁגָּרַם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה חָזְרוּ שְׁלָשְׁתָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּאֵר אֲשֶׁר חֲפָרוּהָ נְדִיבֵי עָם, שֶׁאָחֲזוּ בְּמִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים וּבִזְכוּתָם הָיְתָה הַבְּאֵר מֵאָז וּמִקֶּדֶם, עַכְשָׁיו חָזְרָה בִּמְחֹקֵק, בִּזְכוּת מֹשֶׁה וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה הָרְמוּזָה בַּפָּסוּק ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל״ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין (נד.), דְּאִם לֹא כֵן קָשֶׁה מַה רָאוּ עַל כָּכָה לִדְרוֹשׁ פְּסוּקִים אֵלּוּ עַל הַתּוֹרָה, וּמַה עִנְיָן שֶׁבַח הַתּוֹרָה אֶל שִׁירַת הַבְּאֵר, אֶלָּא לְפִי שֶׁחָזְרָה הַבְּאֵר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֹשֶׁה. וְזֶה פֵּרוּשׁ נָכוֹן וּבָרוּר.
פסוק לד:וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תַּעֲמוֹד לוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, דְּאִם לֹא כֵן קָשֶׁה, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה יָרֵא מִזְּרוֹעַ בָּשָׂר וָדָם בַּאֲשֶׁר ה׳ אִתּוֹ? וְעוֹד קָשֶׁה, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ״, וְאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״אַל תִּירָא אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ״, אֶלָּא וַדַּאי שֵׁמֵעַמּוֹ וַדַּאי לֹא הָיָה יָרֵא כִּי ה׳ אִתּוֹ, אַךְ מֵאוֹתוֹ הָיָה יָרֵא פֶּן תַּעֲמוֹד לוֹ זְכוּת אַבְרָהָם.
פסוק לד:וּמַה שֶּׁמַּקְשִׁים כָּאן, אֵיךְ הָיָה יָרֵא מִזְּכוּת זֶה, אַדְּרַבָּא הֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה חוֹטֵא וְרַב מֶרִי, כִּי כַּוָּנָתוֹ הָיָה כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָהָם וְיִשָּׂא הוּא שָׂרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם (בראשית יד יג), אֵין זֶה קוּשְׁיָא, כִּי רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ כֵּן לְפִי הָאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי סוֹף כָּל דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע שֶׁלֹּא הוֹעִיל לוֹ זְכוּת זֶה, וְאִם כֵּן סוֹפוֹ מוֹכִיחַ שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה. אֲבָל מֹשֶׁה עֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ סוֹף הַדָּבָר, וְהָיָה סָבוּר שֶׁלְּטוֹבָתוֹ נִתְכַּוֵּן לְהַצִּיל אֶת לוֹט, עַל כֵּן הָיָה יָרֵא פֶּן יַעֲמוֹד לוֹ זְכוּת זֶה. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַל תִּירָא אוֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי״, וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״כִּי בְיָדְךָ אֶתֵּן״ לְהַבָּא, אַף עַל פִּי שֶׁמַּתַּת ה׳ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִיא כְּבָר נְתוּנָה, מִכָּל מָקוֹם בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ אֵין צֹרֶךְ בְּפֵרוּשׁ זֶה. וּבֵאוּר הַדָּבָר, שֶׁמֵּאָז וּמִקֶּדֶם כְּבָר נָתַתִּי אוֹתוֹ בְּיָדְךָ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם זְכוּת, וּבַמַּעֲשֶׂה הַהוּא הָיָה נִרְדַָּף עַד חוֹבָה, וְהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְרָעָה, וְנִגְזַר עָלָיו מֵאָז שֶׁיִּהְיֶה נָתוּן לְךָ וּמָסוּר בְּיָדְךָ. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
