פסוק א:וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מָצִינוּ בְּכִבּוּשֵׁי יְהוֹשֻׁעַ: "מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד" (יהושע יב יד), וְעוֹד כְּתִיב בַּמַּסָּעוֹת: "וְהוּא יוֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (במדבר ל״ג:מ׳), וְהַכָּתוּב לֹא יִקְרָא אֶרֶץ כְּנַעַן סְתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלֹתֶיהָ" (במדבר ל״ד:ב׳). וְעוֹד כִּי הָיָה רָאוּי שֶׁיַּחְלֹק מֹשֶׁה אֶת אַרְצוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עֲרָד לְאֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַכָּתוּב יְסַפֵּר בְּכָל מָקוֹם כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי נָתַן מֹשֶׁה לִשְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה, וְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ נַחֲלָתָם אַחֲרֵי עָבְרָם אֶת הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וְאוּלַי נֹאמַר כִּי הֶחֱרִימוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אַרְצָם וְלֹא יָשְׁבוּ בָהּ כְּלָל, וְאֵינוֹ נָכוֹן. וְכֵן רַשִׁ״י מְפָרֵשׁ ״וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם״ (במדבר כ״א:ב׳) שֶׁהִקְדִּישׁ שְׁלָלָם לַגָּבוֹהַּ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי זֶה מֶלֶךְ עֲרָד הוּא יוֹשֵׁב בַּנֶּגֶב מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן יָמָּה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן עַל יַד הַיַּרְדֵּן בִּגְבוּל בְּנֵי יְהוּדָה סָמוּךְ לְחֶבְרוֹן שֶׁהִיא בַּנֶּגֶב, וְשָׁמַע מֵרָחוֹק בְּבוֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבָא דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים אֶל עַרְבוֹת מוֹאָב לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם שָׁם. וְזֶה טַעַם וַיִּשְׁמַע, וּלְכָךְ סִפֵּר הַכָּתוּב וְהוּא יוֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, כִּי בָּא מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת אֶל מְקוֹם יִשְׂרָאֵל. וְנָדְרוּ יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' שֶׁאִם יִתֵּן אוֹתוֹ בְּיָדָם שֶׁיַּחֲרִימוּ כָּל אֲשֶׁר לָהֶם לַה', וְסִפֵּר הַכָּתוּב כִּי שָׁמַע הַשֵּׁם תְּפִלָּתָם וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ, כִּי הָרְגוּ אֶתְהֶם עַתָּה בִּימֵי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה: ״כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת״ (ויקרא כז כט), וְנָתְנוּ כָּל שְׁלָלָם לְאוֹצַר בֵּית ה'. וְהִשְׁלִים עוֹד בְּכָאן לְסַפֵּר כִּי הֶחֱרִימוּ יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת עָרֵיהֶם אַחֲרֵי בּוֹאָם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, לְקַיֵּם אֶת נִדְרָם אֲשֶׁר נָדְרוּ, וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הֶעָרִים חָרְמָה. וְהוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (א טז): ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בַּנֶּגֶב עֲרָד״, וְשָׁם כָּתוּב: ״וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה״ (שופטים א':י״ז), וְשָׁם נִשְׁלַם הַנֶּדֶר הַזֶּה. אֲבָל הִשְׁלִים הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר הָעִנְיָן בְּכָאן. וְזֶה כְּעִנְיַן הַפָּרָשָׁה שֶׁאָמְרָה בְּרֶדֶת הַמָּן: ״וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמָרֶת, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״ (שמות טז לד לה), וְהוּא לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַד מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח (יהושע ה יב). וְכֵן ״אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ״ וְגוֹ' (במדבר ל״ד:י״ז) נְבוּאָה שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם מְיַחֵד לָהֶם אֲנָשִׁים עַל הַסָּפֵק, אֲבָל הָיָה רָאוּי שֶׁיְּצַוֶּה לִיהוֹשֻׁעַ בְּעֵת הַחֲלֻקָּה. גַּם נָכוֹן הוּא לוֹמַר שֶׁהֶחֱרִימוּ יִשְׂרָאֵל עַתָּה בִּימֵי מֹשֶׁה אֶת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חֶרֶב, וְקָרְאוּ שֵׁם מְקוֹם הַמִּלְחָמָה חָרְמָה. וְאַחֲרֵי עָבְרָם אֶת הַיַּרְדֵּן הֵמִית יְהוֹשֻׁעַ גַּם אֶת מֶלֶךְ עֲרָד אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי כֵן עִם מַלְכֵי כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלְכוּ בַּיָּמִים הָהֵם, וּבְנֵי יְהוּדָה בְּבֹאָם בְּעָרֵיהֶם הֶחֱרִימוּ אוֹתָם גַּם כֵּן וְקָרְאוּ שֵׁם הֶעָרִים חָרְמָה, כִּי הִשְׁלִימוּ אֶת נִדְרָם אֲשֶׁר נָדְרוּ אֲבוֹתָם "וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם". וּלְכָךְ אָמַר כָּאן ״וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה״, וְשָׁם כָּתוּב ״וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה״ - שֵׁם כָּל עִיר שֶׁהָיְתָה מִמֶּלֶךְ עֲרָד, כִּי הִשְׁלִימוּ נִדְרָם וְהָיָה שְׁלָלָם מֵחֶרְמֵי גָּבוֹהַּ. וְהִנֵּה כָּל הַנִּזְכָּר כָּאן הָיָה בְּבַת אַחַת, זוּלָתִי שֶׁהִזְכִּיר "וְאֶת עָרֵיהֶם" שֶׁהָיָה לֶעָתִיד בְּבוֹאָם בְּעָרֵיהֶם. וּלְכָךְ אָמַר ״וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם״ וְלֹא אָמַר ״אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם״, כִּי הִזְכִּיר הַנֶּדֶר הֶעָתִיד, כִּי הֵם בַּמִּלְחָמָה יָמוּתוּ וְשָׁם יִתַּמּוּ. וּלְשׁוֹן הַכָּתוּב נָאוֹת לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי בְּיָדָם וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה״, אֲבָל חִסֵּר הַכִּנּוּיִין לִרְמֹז שֶׁנָּתַן הַכְּנַעֲנִי בְּיַד מִי שֶׁנְּתָנוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, מֵהֶם עַתָּה וּמֵהֶם לֶעָתִיד, כִּי הַשֵּׁם שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתָם וְהֵם קִיְּמוּ אֶת נִדְרָם:
פסוק א:וְטַעַם כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים – עַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״א:א׳), כִּי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַמְרַגְּלִים וְעָלוּ בַּנֶּגֶב וְחָזְרוּ לָהֶם, הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְשָׁמַע בָּהֶם הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, וּבָא בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הֵם עַד הַגִּיעוֹ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ר״ה ג): מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע? - כִּי הֻקְשָׁה לָהֶם הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמַּסָּעִים: ״וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ל״ג:מ׳), שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שָׁם הַמִּלְחָמָה וְלֹא שׁוּם דָּבָר. עַל כֵּן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁמוּעָה הָיְתָה בְּמִיתַת אַהֲרֹן הַנִּזְכֶּרֶת שָׁם. יַזְכִּיר כִּי שָׁמְעוּ אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִיתַת הַצַּדִּיק וְנִתְעוֹרְרוּ בָּהּ לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם. וְכֵן אָמְרוּ (במדבר רבה יט יא) שֶׁהַכְּנַעֲנִי הַזֶּה הוּא עֲמָלֵק, וְלֹא כָּבַשׁ אַרְצָם וְלֹא חָלַק אוֹתָהּ, אֲבָל הֶחֱרִים עָרֵיהֶם:
פסוק א:וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי – אֵינָהּ אֶלָּא שִׁפְחָה אַחַת, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״א:א׳) מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. נִתְעוֹרְרוּ הַחֲכָמִים בָּזֶה מִפְּנֵי דַּעְתָּם שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מְנֻצָּחִים כְּלָל מֵאוֹיֵב, זוּלָתִי בְּעֵת קַלְקָלָתָם, כְּגוֹן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הָרִאשׁוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ ״הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ״ (שמות יז ז), וּבַשְּׁנִיָּה מִפְּנֵי חֶטְאָם בַּמְּרַגְּלִים שֶׁהִזְהִירָם מֹשֶׁה מִמֶּנָּה (לעיל יד מא-מה). אֲבָל בְּכָל מִלְחֶמֶת מִצְוָה לֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ כָּל יְמֵי מֹשֶׁה, וּלְפִיכָךְ פֵּרְשׁוּ הַכָּתוּב הַזֶּה, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ הַשֶּׁבִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְהִיא הַשִּׁפְחָה הַזּוֹ שֶׁשָּׁבוּ אוֹתָהּ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם, כִּלְשׁוֹן ״בְּכוֹר הַשְּׁבִי״ (שמות יב כט) שֶׁהוּא בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה, כִּי לֹא אָמַר וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ אֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים וָטַף. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עִנְיַן הַכָּתוּב, כִּי לֹא הָרַג מֵהֶם הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה שׁוּם אָדָם, אֲבָל שָׁבָה מֵהֶם מְעַטִּים, וְכַאֲשֶׁר נָתַן הַשֵּׁם אוֹתוֹ בְּיָדָם הֵשִׁיבוּ אֶת הַכֹּל וְלֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב הַזֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי מִפְּנֵי שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל מִתְּחִלָּה כִּי גָּבַר הַכְּנַעֲנִי, נָדְרוּ הַנֶּדֶר הַזֶּה לְהַחֲרִים כָּל שְׁלָלָם לַה' וַיִּשְׁמַע הַשֵּׁם בְּקוֹלָם. וְיִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר עוֹד כִּי קָצַף הַשֵּׁם עַל הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה בַּעֲבוּר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים, וְרָצָה שֶׁיִּהְיֶה לְחֵרֶם, עַל כֵּן הִגְבִּיר אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּדְּרוּ לְהַחֲרִימוֹ לַה':
פסוק ט:וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת – לֹא נֶאֱמַר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל נְחֹשֶׁת, אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: הַקָּבָּ״ה אָמַר לִי נָחָשׁ, אֲנִי אֶעֱשֶׂנּוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת - לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן. זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״א:ט׳) מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב״ר לא ח). וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, שֶׁהֲרֵי הַקָּבָּ״ה לֹא הִזְכִּיר לוֹ "נָחָשׁ" אֶלָּא "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף". אֲבָל דַּעְתָּם לוֹמַר כִּי הָלַךְ מֹשֶׁה אַחַר שֵׁם הָעֶצֶם אֲשֶׁר לוֹ. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי בְּסוֹד הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי הוּא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ נֵס בְּתוֹךְ נֵס, תָּסִיר הַנֶּזֶק בַּמַּזִּיק וּתְרַפֵּא הַחוֹלִי בַּמַּחְלִיא, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ (מכילתא ויסע א) בְּ״וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ״ (שמות טו כה), וְכֵן בְּמֶלַח אֱלִישָׁע בַּמַּיִם (מלכים ב ב כא). וְיָדוּעַ מִדַּרְכֵי הָרְפוּאוֹת שֶׁכָּל נְשׁוּכֵי בַּעֲלֵי הָאָרֶס יִסְתַּכְּנוּ בִּרְאוֹתָם אוֹתָם אוֹ בִּרְאוֹת דְּמוּתָם, עַד כִּי נְשׁוּכֵי הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה וְכֵן שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת הַשּׁוֹטוֹת, אִם יַבִּיטוּ בַּמַּיִם יֵרָאֶה לָהֶם שָׁם בָּבוּאַת הַכֶּלֶב אוֹ הַמַּזִּיק וְיָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִפְרֵי הָרְפוּאוֹת וּמוּזְכָּר בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא פ״ד). וְכֵן יִשְׁמְרוּ אוֹתָם הָרוֹפְאִים מֵהַזְכִּיר בִּפְנֵיהֶם שֵׁם הַנּוֹשֵׁךְ, שֶׁלֹּא יַזְכִּירוּ אוֹתָם כְּלָל, כִּי נַפְשָׁם תִּדְבַּק בַּמַּחְשָׁבָה הַהִיא וְלֹא תִפָּרֵד מִמֶּנָּה כְּלָל עַד שֶׁתָּמִית אוֹתָם. וּכְבָר הִזְכִּירוּ דָּבָר מְנֻסֶּה מִפִּלְאוֹת הַתּוֹלָדָה, כִּי נְשׁוּךְ הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁתַּטָּה בְּחָלְיוֹ, אִם יְקֻבַּל הַשֶּׁתֶן שֶׁלּוֹ בִּכְלִי זְכוּכִית יֵרָאֶה בַּשֶּׁתֶן דְּמוּת גּוּרֵי כְּלָבִים קְטַנִּים, וְאִם תַּעֲבִיר הַמַּיִם בְּמַטְלִית וּתְסַנְּנֵם לֹא תִמְצָא בָהֶם שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל, וּכְשֶׁתַּחְזִירֵם לִכְלִי הַזְּכוּכִית וְיִשְׁהוּ שָׁם כְּשָׁעָה תַּחְזֹר וְתִרְאֶה שָׁם גּוּרֵי הַכְּלָבִים מְבֹאָרִים, וְזֶה אֱמֶת הוּא בְּפִלְאֵי כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ. וּכְשֶׁיִּהְיֶה כָּל זֶה כָּךְ, רָאוּי הָיָה לְיִשְׂרָאֵל נְשׁוּכֵי הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים שֶׁלֹּא יִרְאוּ נָחָשׁ וְלֹא יִזְכְּרוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב כְּלָל, וְצִוָּה הַקב״ה לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת לָהֶם דְּמוּת שָׂרָף הוּא הַמֵּמִית אוֹתָם. וְיָדוּעַ כִּי הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים אֲדֻמֵּי הָעֵינַיִם רְחָבֵי הָרֹאשׁ שֶׁגּוּפָם כְּעֵין הַנְּחֹשֶׁת בְּצַוָּארָם, וְלָכֵן לֹא מָצָא מֹשֶׁה לְקַיֵּם מִצְוָתוֹ בְּשָׂרָף בִּלְתִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, כִּי הוּא דְּמוּת נָחָשׁ שָׂרָף, וְאִם יַעֲשֶׂנּוּ מִדָּבָר אַחֵר הָיָה דְּמוּת נָחָשׁ וְלֹא דְּמוּת שָׂרָף. וּמַה שֶׁאָמְרוּ מִן הַלָּשׁוֹן הַנּוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן, כִּי הַזְכָּרַת הַשֵּׁם בִּלְבַד תַּזִּיק. וְהַכְּלָל כִּי צִוָּה הַשֵּׁם שֶׁיִּתְרַפְּאוּ בַּמַּזִּיק הַמֵּמִית בַּטֶּבַע, וְעָשׂוּ דְּמוּתוֹ וּשְׁמוֹ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מַבִּיט בְּכַוָּנָה אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת שֶׁהוּא כְּעֵין הַמַּזִּיק לְגַמְרֵי הָיָה חַי, לְהוֹדִיעָם כִּי הַשֵּׁם מֵמִית וּמְחַיֶּה:
פסוק יג:כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי – הָיָה אַרְנוֹן שֵׁם עִיר לְמוֹאָב, וְהִיא בְּסוֹף תְּחוּם הָאֱמוֹרִי תְּחִלַּת גְּבוּל מוֹאָב, יוֹשֶׁבֶת עַל נְחָלִים נוֹזְלִים מִמֶּנָּה:
פסוק יד:וְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט בְּ"סֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה'", שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָהֵם אֲנָשִׁים חֲכָמִים כּוֹתְבִים סֵפֶר הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת, כִּי כֵן בְּכָל הַדּוֹרוֹת. וּבַעֲלֵי הַסְּפָרִים הָיוּ נִקְרָאִים מוֹשְׁלִים, שֶׁנּוֹשְׂאִים בָּהֶם מְשָׁלִים וּמְלִיצוֹת, וְהַנִּצְחוֹנוֹת הַנִּפְלָאִים בְּעֵינֵיהֶם מְיַחֲסִים הַמִּלְחָמוֹת הָהֵם לַה', כִּי לוֹ הֵמָּה בֶּאֱמֶת. וְהִנֵּה גְּבוּרַת סִיחוֹן בְּמוֹאָב הָיְתָה נִפְלֵאת בְּעֵינֵיהֶם, וּכְתָבוּהָ בְּסֵפֶר וְאָמְרוּ בָּהּ מְלִיצוֹת "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" וְגוֹ', וְנָשְׂאוּ בָהּ מָשָׁל: ״בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן״ וְגוֹ' (במדבר כ״א:כ״ז). וְשֵׁם עִיר אַחַת מִן הֶעָרִים שֶׁהָיוּ לְמוֹאָב "וָהֵב", וְ"אֶשֶׁד הַנְּחָלִים" - מִדְרוֹן הַנַּחַל, שֶׁהַנְּחָלִים נִגָּרִים וְנִמְשָׁכִים מִן אַשְׁדוֹת הַפִּסְגָּה (דברים ג יז), וְכֵן ״הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת״ (יהושע י מ). "בְּסוּפָה" מִן ״בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה״ (נחום א ג). וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר לָכַד סִיחוֹן עָרֵי מוֹאָב, כָּתְבוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּסֵפֶר שֶׁקָּרְאוּ "מִלְחֲמוֹת ה'": ״אֶת וָהֵב בְּסוּפָה״, אוֹ שֶׁכָּתְבוּ: נִלְחַם ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אֲשֶׁר לְאַרְנוֹן, וְשֶׁפֶךְ הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְמוֹשַׁב עָר וְנִשְׁעַן הָאֶשֶׁד לִגְבוּל מוֹאָב, הַכֹּל הִשְׁמִיד ה' בְּסוּפָה וּבִסְעָרָה, כִּי בָא עֲלֵיהֶם סִיחוֹן פִּתְאוֹם, פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה. וְכֵן אָמְרוּ: ״כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן״ וְגוֹ' (במדבר כ״א:כ״ח). וְהִנֵּה הַכָּתוּב מֵבִיא רְאָיָה מִסֵּפֶר הַמִּלְחָמוֹת כִּי אַרְנוֹן הוּא גְּבוּל מוֹאָב, וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל, וְהַנְּחָלִים וְכָל הָאֲשֵׁדוֹת עַד אַרְנוֹן מֻתָּרִין לָהֶם, כִּי סִיחוֹן לָקַח מִמֶּלֶךְ מוֹאָב כָּל אַרְצוֹ עַד אַרְנוֹן, וְלֹא אַרְנוֹן בִּכְלָל, וְנִשְׁאַר אַרְנוֹן לְמוֹאָב וְהוּא יִגְבֹּל בּוֹ, כְּדִכְתִיב: ״וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנוֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבוּל״ (דברים ג טז). וְכֵן אָמַר יִפְתָּח: ״וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב״ (שופטים יא יח):
פסוק טז:וְטַעַם וּמִשָּׁם בְּאֵרָה יַחְזֹר לְמַעְלָה (במדבר כ״א:י״ד), לוֹמַר כִּי חָנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן, וּמִשָּׁם נָסְעוּ וְהִקִּיפוּ בְּאֵרָה, כִּי לֹא נִכְנְסוּ בְּאַרְנוֹן וּמִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, כִּי הוּא גְּבוּל מוֹאָב הַנִּשְׁאָר. וְקוֹרֵא בְּכָאן שֵׁם הַמָּקוֹם עַל שֵׁם הַנֵּס, וְאֵין שְׁמוֹ כֵּן בַּמַּסָּעִים:
פסוק יח:וְטַעַם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״א:י״ח), וְהוּא לָשׁוֹן קָצָר יָבֹא בַּשִּׁירוֹת. יֹאמַר כִּי מִן הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא אֶרֶץ צִיָּה וְצִמָּאוֹן הַמַּתָּנָה הַזֹּאת לָנוּ, וּמִן הַמַּתָּנָה לִנְחָלִים, וּמִן הַנְּחָלִים לְבָמוֹת עַד הַפִּסְגָּה הַנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ שֶׁהִיא כֻּלָּהּ יְלֵל יְשִׁימוֹן, אֵין בָּהּ נַחַל אַחֵר וְלֹא מָקוֹר נוֹבֵעַ זוּלָתִי זֶה. וְהוּא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (במדב״ר יט כה כו), אוֹ בְּאֵר שֶׁיָּצָא עַל פִּי מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְלֹא שְׁאָלוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַשֵּׁם אָמַר לוֹ "אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם", וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ מִמֶּנָּה וְהָלְכוּ לְמֶרְחַקִּים:
פסוק כא:וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחוֹן וְגוֹ' אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ לִשְׁלֹחַ לָהֶם לְשָׁלוֹם, פָּתְחוּ לָהֶם בְּשָׁלוֹם, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״א:כ״ב). וְעוֹד אֲבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְקוֹמוֹ (דברים כ י), כִּי בְּכָל הָאֻמּוֹת נִצְטַוּוּ לִפְתֹּחַ לָהֶם לְשָׁלוֹם, חוּץ מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. אֲבָל בֶּאֱמֶת מַה שֶׁאָמַר לוֹ אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, זֶה הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ דֶּרֶךְ פִּיּוּס, כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג יְרֻשָּׁתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה, כִּי לָאֱמוֹרִי הִיא. וְהָיָה מִן הַדִּין שֶׁאִם יַעֲנוּ שָׁלוֹם וּפָתְחוּ לָהֶם, שֶׁיִּהְיֶה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ לָהֶם לָמַס וַעֲבָדוּם. אֲבָל מֹשֶׁה הָיָה יוֹדֵעַ כִּי יִשְׂרָאֵל עַתָּה לֹא יִכְבְּשׁוּ כָּל עֲשָׂרָה עֲמָמִים, וְהָיָה חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה כָּל כִּבּוּשָׁם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשָׁבָם יַחַד, וְשֶׁהִיא הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִיא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁאִם לֹא בִּקְשׁוּהוּ מִמֶּנּוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, לֹא הָיָה מַנִּיחַ שָׁם אָדָם אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה לְחָרְבָּה. וְכֵן שָׁנוּי בַּסִּפְרֵי (תבא רצט): ״לָתֶת לְךָ״ - פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ. וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (במדב״ר ז ח) בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, שֶׁאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן רָאוּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִשְׁכּוֹן הַשְּׁכִינָה. וְכֵן נִרְאֶה בַּכָּתוּב שֶׁאָמַר: ״וְאַךְ אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" וְגוֹ' (יהושע כב יט). וְלֹא שָׁלְחוּ אֶל עוֹג דִּבְרֵי שָׁלוֹם, כִּי הוּא כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי הִכּוּ אֶת סִיחוֹן יָצָא לִקְרָאתָם לַמִּלְחָמָה:
פסוק כו:כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִיא – כְּלוֹמַר, עַתָּה כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, עִירוֹ שֶׁל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי הָיְתָה, כְּלוֹמַר עִיר מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי "הוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן" אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיהֶם לִפְנֵי מְלוֹךְ מֶלֶךְ, אוֹ "הָרִאשׁוֹן" קֹדֶם לְבָלָק שֶׁהוּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִיא, וַיִּקַּח סִיחוֹן אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנוֹן. וְחֶשְׁבּוֹן בִּתְחִלַּת גְּבוּל הַכִּבּוּשׁ, עַל כֵּן תֵּחָשֵׁב לָאֱמוֹרִי. וְלֹא הֻזְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אֶרֶץ מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן רַק עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִיא בְּיָדָם בְּעֵת הַצַּוָּאָה. וְהֵבִיא הַכָּתוּב רְאָיָה כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן הִיא, כִּי הַמּוֹשְׁלִים יֹאמְרוּ ״בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן״ וְגוֹ', כִּי בְּעֵת שֶׁנִּלְחַם סִיחוֹן בְּמֶלֶךְ מוֹאָב לָכַד תְּחִלָּה עִיר חֶשְׁבּוֹן וְנֶחְרְבָה הָעִיר, וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה אוֹתָהּ לְבֵית מַלְכוּת. וְזֶה טַעַם ״אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן״ (במדבר כ״א:ל״ד), וְכֵן נֶאֱמַר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (י״ג י'): ״סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן״. וְהָיוּ הַמּוֹשְׁלִים אוֹמְרִים לָאֱמוֹרִי: בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן וְתֵשְׁבוּ בָהּ, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן אַחֲרֵי חֻרְבָּנָהּ עִיר סִיחוֹן אֲשֶׁר הִמְלִיךְ עָלֶיהָ. וְאַחַר שֶׁיָּשַׁב סִיחוֹן בְּחֶשְׁבּוֹן, אָסַף שָׁם אֶת חֵילוֹ וַיִּלְכֹּד מִגְּבוּל מוֹאָב עַד אַרְנוֹן, וְאַרְנוֹן בִּכְלָל. עַל כֵּן אָמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בָּהּ, וַתֹּאכַל עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר לְאַרְנוֹן, שֶׁלָּכַד סִיחוֹן מִמּוֹאָב עַד אַרְנוֹן וְכָל בָּמוֹת הָאָרֶץ וּבַעֲלֵי הַבָּמוֹת, כְּעִנְיַן ״וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה״ (יחזקאל ל״ו ב'). וְלָקַח עוֹד מִבְּנֵי עַמּוֹן מֵאַרְנוֹן עַד הַיַּבֹּק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ (י״ג כ״ד-כ״ה): ״וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד וְגוֹ' יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד עֲרוֹעֵר״, וְהִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיָה מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן תּוֹבֵעַ לְיִפְתָּח, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״כִּי לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אַרְצִי מֵאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק וְעַד הַיַּרְדֵּן״ (שופטים י״א י״ג):
פסוק כט:וְטַעַם אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ – כִּי הָיָה עַם מוֹאָב עוֹבֵד לִכְמוֹשׁ אֱלֹהָיו, בּוֹנֶה בָּמוֹת וּבוֹטֵחַ בּוֹ יוֹתֵר מִכָּל עַם, וּבְעֵת צָרָתוֹ אָמַר לוֹ: ״קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ״. וְכֵן הַכָּתוּב מַזְכִּיר בָּהֶם בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל״ (ישעיהו טז יב), וְנֶאֱמַר: ״וְיָצָא כְמוֹשׁ בַּגּוֹלָה כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יַחְדָּו״ (ירמיהו מח ז), ״וְהִשְׁבַּתִּי לְמוֹאָב נְאֻם ה' מַעֲלֶה בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו״ (שם פסוק לה). וּלְכָךְ יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים דֶּרֶךְ לַעַג כִּי כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵטִים, כְּלוֹמַר בּוֹרְחִים וְנָסִים מִפְּנֵי חֶרֶב, וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית, כִּי הַמַּאֲמִינִים בּוֹ יִקָּרְאוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּאֲשֶׁר יִקָּרְאוּ עַמּוֹ. וְכֵן ״בַּת אֵל נֵכָר״ (מלאכי ב יא). וְלֹא כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ: נָתַן הַנּוֹתֵן בָּנָיו פְּלֵטִים מֵחֶרֶב. וְהָיָה כְּמוֹשׁ נֶעֱבָד גַּם לִבְנֵי עַמּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִפְתָּח: ״אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ״ (שופטים יא כד), וְהָיָה לָהֶם עוֹד בְּאַרְצָם "מִלְכֹּם שִׁקּוּץ עַמּוֹנִים" (מלכים א יא ה). אוֹ הִזְכִּיר יִפְתָּח לְעַמּוֹן כְּמוֹשׁ בַּעֲבוּר מַה שֶׁתָּפְשׂוּ יִשְׂרָאֵל מִמּוֹאָב, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר לָהֶם (שם פסוק כה) בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, לוֹמַר שֶׁלֹּא הִצִּיל כְּמוֹשׁ אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא בָּלָק מַלְכָּם אֶת אַרְצָם מִיַּד יִשְׂרָאֵל. וְהָגוּן הוּא מְאֹד שֶׁנֹּאמַר כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (במדב״ר יט יח) כִּי הַמּוֹשְׁלִים - בִּלְעָם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִן הַקּוֹסְמִים שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים מָשָׁל בָּעֲתִידוֹת:
פסוק לד:אַל תִּירָא אוֹתוֹ – כִּי הָיָה מֹשֶׁה יָרֵא שֶׁמָּא תַּעֲמֹד לוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי״ (בראשית יד יג), וְהוּא עוֹג שֶׁפָּלַט מִן הָרְפָאִים שֶׁהִכּוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם. לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״א:ל״ד) מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (במדב״ר יט יט). נִתְעוֹרְרוּ גַּם בָּזֶה מִדַּעְתָּם שֶׁלֹּא יִירָא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִזְּרוֹעַ בָּשָׂר, כִּי עִמּוֹ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ. וְהוּא הַמַּזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: ״אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם״ (דברים לא ו), וְהוּא הַמַּאֲשִׁים אוֹתָם בְּיִרְאָתָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְרַגְּלִים: ״וָאֹמַר אֲלֵיכֶם לֹא תַּעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם, ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם״ (שם א כט ל). אֲבָל נִתְיָרֵא מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַזְּכוּת שֶׁיָּדַע לוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהוֹרִישׁ עַתָּה לְיִשְׂרָאֵל אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (לעיל פסוק כא כב). וְהִנֵּה סִיחוֹן יָצָא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיִּלָּחֶם בָּם עַל כָּרְחָם, אָז הוֹדִיעוֹ הַשֵּׁם: ״רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ״ (דברים ב לא), כִּי מִכָּאן הִתְחִיל בְּכִבּוּשׁ שִׁבְעָה עֲמָמִים. אֲבָל עוֹג אָסַף כָּל חֵילוֹ אֶדְרֶעִי, וְהִיא עִיר בִּקְצֵה גְבוּלוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִנְטוֹת מֵעָלָיו כַּאֲשֶׁר נָטוּ מֵעַל עֵשָׂו. וְהַשֵּׁם אָמַר לוֹ: אַל תִּירָא אוֹתוֹ וְלֵךְ אֶצְלוֹ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ. וּבְמִדְבַּר סִינַי רַבָּה (במדבר רבה י״ט:ל״ב) רָאִיתִי, לָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר: שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן אוֹ נִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵרָה. וְכֻלָּהּ אַגָּדָה, וְכָךְ הִיא יִרְאַת כָּל הַצַּדִּיקִים, וְכֵן בִּיהוֹשֻׁעַ (ח א):
