פסוק ה:״לֹא אֶתֵּן וְגוֹ׳ מִדְרַךְ כַּף״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֵין אֲנִי נוֹתֵן לְךָ לַעֲבֹר בְּאַרְצָם כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְכוּפָם עָלָיו, אֲבָל אִם בְּנֵי עֵשָׂו יִתְרַצּוּ לְהַנִּיחָם לַעֲבֹר בְּאַרְצָם אֵין ה׳ אוֹסֵר עֲלֵיהֶם הַדָּבָר, וְלָזֶה שָׁלְחוּ מַלְאָכִים בְּדִבְרֵי אַחְוָה וְרִצּוּי אִם יִרְצוּ לָתֵת לָהֶם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵיהֶם לַעֲבֹר בְּאַרְצָם.
פסוק ח:וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִזְכִּירָם בְּאַחְוָה, לוֹמַר שֶׁקִּיְּמוּ מַאֲמַר ה׳ שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לְבַל יִתְגָּרוּ בָּם וְנָסְעוּ מֵהֶם בְּאַחְוָה. עוֹד קְרָאָם אַחֵינוּ לְפִי שֶׁנָּהֲגוּ עִם יִשְׂרָאֵל בְּאַחְוָה שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם וּמָזוֹן, דִּכְתִיב (דברים ב:כט) ״כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו״ וְגוֹ׳:
פסוק יא:רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן מוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָרְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁבָּעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לָתֵת לָנוּ (בראשית טו:יח) הִזְכִּיר הָרְפָאִים שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי עָר שֶׁנָּתַן יְרֻשָּׁה לִבְנֵי לוֹט הִיא הָרְפָאִים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ וְגוֹ׳, וּפֵרוּשׁ ״לְפָנִים״ הוּא קֹדֶם שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתַּעֲמֹד לִזְכוּתֵנוּ.
פסוק טו:וְגַם יַד ה׳ וְגוֹ׳ לְהֻמָּם. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַמִּיתָה עַצְמָהּ עוֹד לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כא) שֶׁהָיוּ הוֹמִים אסטורדידו״ס בל״ס, וְהָיוּ הוֹמִים וְהוֹלְכִים בְּתַחֲלוּאִים עַד שֶׁתַּמּוּ. וְאָמְרוֹ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, פֵּרוּשׁ שֶׁהִפְלִיא ה׳ בֵּין אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם וּבֵין שְׁאָר הַמַּחֲנֶה, שֶׁאוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה הָיוּ הוֹמִים וּמִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים אֲשֶׁר לֹא כֵן שְׁאָר הַמַּחֲנֶה שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם:
פסוק כ:אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲבָל לֹא זוֹ הִיא שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם. וְאֵין אֲנִי רוֹאֶה הֶכְרֵחַ לִדְבָרָיו, כִּי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ שֶׁאֵין רְפָאִים אֵלּוּ בַּכְּלָל? וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ ה׳ לְאַבְרָהָם מִין רְפָאִים אֶלָּא סְתָם – כָּל רְפָאִים בְּמַשְׁמָע. וְרָאִיתִי שֶׁתָּלָה זַיְנֵיהּ בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״ (דברים ג:יג), מֵאָמְרוֹ ״הַהוּא״ הֵעִירָנוּ שֶׁאַחֶרֶת, הֲגַם שֶׁנִּקְרֵאת רְפָאִים, אֵינָהּ כְּפִי הָאֱמֶת רְפָאִים. וְכֵן גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּסוֹף פֶּרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת (חולין ס.), וְאֵין הֶכְרֵחַ לָזֶה. וְתֵבַת ״הַהוּא״ מִי יֹאמַר שֶׁבָּא לִשְׁלֹל רְפָאִים אֲחֵרִים? דִּלְמָא בָּא לִשְׁלֹל חֶבֶל אַרְגֹּב אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא אֶרֶץ רְפָאִים כִּי אִם הַהוּא. וְכֵן הַדַּעַת נוֹטָה כְּשֶׁנֹּאמַר שֶׁתֵּבַת ״הַהוּא״ לְדִיּוּק בָּאָה, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל אֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁרְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ וַה׳ נָתַן לְאַבְרָהָם הָרְפָאִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל. וְעוֹד, תֵּבַת ״הַהוּא יִקָּרֵא״ לֹא מִעֲטָה אֶלָּא הַקְּרִיאָה, שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת כֵּן הַיּוֹם ״אֶרֶץ רְפָאִים״ אֶלָּא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְלֹא אֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב. גַּם שֶׁתֵּחָשֵׁב אֶרֶץ זוֹ מֵעָרֵי הָרְפָאִים שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם, לֹא הָיְתָה נִקְרֵאת בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶרֶץ רְפָאִים, לְפִי שֶׁנְּתָנָהּ ה׳ לִבְנֵי לוֹט מִטַּעַם גִּלְגּוּל דְּבָרִים שֶׁל אַבְרָהָם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (רש״י פסוק ה), וּמִשֶּׁל אַבְרָהָם נָתְנוּ לְלוֹט.
פסוק כ:וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן לָמָּה בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר ״יִקָּרֵא״ וּבְאֶרֶץ בְּנֵי לוֹט אָמַר תֵּחָשֵׁב, כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג עוֹד שְׁמָהּ עָלֶיהָ לְפִי שֶׁהָיָה עוֹג בָּהּ, אֲבָל אֶרֶץ בְּנֵי לוֹט אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶרֶץ רְפָאִים הֲגַם שֶׁהִיא נֶחְשֶׁבֶת אֶרֶץ רְפָאִים וּבִכְלַל רְפָאִים שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם הִיא נִכְלֶלֶת. וְהָעִקָּר שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב בָּזֶה הוּא שֶׁכָּל שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב שֶׁתִּקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים הִיא בִּכְלַל מַתְּנַת אַבְרָהָם, וּלְפִי דִּבְרֵי בָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי (חלק ב רצ״ט) שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אֵינָהּ בִּכְלַל הָאָרֶץ שֶׁכָּרַת ה׳ עִם אַבְרָהָם, יְדֻיַּק מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַהוּא יִקָּרֵא וְלֹא יֵחָשֵׁב, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָעוֹלָם קוֹרְאִים אוֹתוֹ אֶרֶץ רְפָאִים אֲבָל כְּפִי הָאֱמֶת אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת רְפָאִים בִּשְׁבִיל שֶׁמַּה שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ בְּנֵי אָדָם אֶרֶץ רְפָאִים לֹא תִכָּנֵס בִּכְלַל הָרְפָאִים שֶׁנָּתַן ה׳. וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ (דברים ג:יג) מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״ וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי בְּאֹפֶן אַחֵר.
פסוק ל:וְלֹא אָבָה וְגוֹ׳. אָמַר לְשׁוֹן אָבָה שֶׁמּוֹרֶה מֵאוּן בְּלֹא טַעַם, לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מֵחוּשׁ לְיִרְאַת הַעֲבָרַת יִשְׂרָאֵל בְּעִירוֹ וְסָמוּךְ בָּטוּחַ הָיָה לִבּוֹ שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְהָרַע לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא אָבָה, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״כִּי הִקְשָׁה ה׳״ וְגוֹ׳:
פסוק לא:רְאֵה הַחִלֹּתִי וְגוֹ׳. אָמַר הַחִלֹּתִי לְשׁוֹן עָבָר, חוֹזֵר אֶל מַאֲמַר ״הִקְשָׁה ה׳ אֶת רוּחוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְּיָדֶךָ״, וּמַאֲמַר הַחִלֹּתִי חוֹזֵר לַנְּתִינָה לֹא לְמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״, וּמֹשֶׁה הֵבִין שֶׁחוֹזֵר לְכָל הָאָמוּר, וְלָזֶה הִתְחַנֵּן לַה׳ בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהֻתַּר הַנֶּדֶר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ריש פרשת ואתחנן).
