פסוק ז:יָדַע לֶכְתְּךָ. תִּקֵּן אוֹתוֹ בְּכָל הַמֻּצְטָרֵךְ. וּלְשׁוֹן ״יָדַע״ כְּמוֹ ״וַיֵּדַע אֱלֹהִים״ (שמות ב:כה), ״יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יב), ״אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים״ (דברים לד:י), ״מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ״ (תהלים קמד:ג), וְרַבִּים כָּאֵלֶּה. יֵאָמֵר עַל הָאֵל יִתְעַלֶּה זֶה הַלָּשׁוֹן, כִּי כָּל פְּעֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּידִיעַת עַצְמוֹ.
פסוק ז:לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. וְיַכִּירוּ שֶׁלֹּא תָקְנוּ מֵהֶם לְצֹרֶךְ, אֲבָל תָּקְנוּ לַהֲנָאָתָם מִצַּד אַחֲוָה, וּכְדֵי שֶׁיָּבֹאוּ אֲלֵיכֶם וְיִרְאוּ מַעֲשֵׂה ה׳ וְנִפְלְאוֹתָיו.
פסוק י:הָאֵמִים לְפָנִים. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי לוֹט יוֹרְשֵי אַבְרָהָם בַּדִּין כְּלָל, הוֹדִיעַ שֶׁגַּם לָהֶם נָתַן ה׳ אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ לִבְנֵי עֵשָׂו, וְהֵעִיד עַל זֶה כִּי שְׁנֵיהֶם כָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הָעוֹלָם.
פסוק יב:וַיַּשְׁמִידוּם. עֵשָׂו וּמוֹאָב הִשְׁמִידוּ וְהֶחֱרִיבוּ יִשּׁוּב יוֹתֵר מִכְּדֵי צֹרֶךְ יִשּׁוּבָם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיד כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ לְפָנִים בַּל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ. כִּי גַּם מוֹאָב גַּם עֵשָׂו לֹא מִלְאוּ אֶת כָּל יִשּׁוּב הַחוֹרִי וְיִשּׁוּב הָאֵימִים שֶׁהִשְׁמִידוּ. וּבִהְיוֹת הַר שֵׂעִיר מַגִּיעַ עַד גְּבוּל מוֹאָב, וְשָׁם אֵצֶל גְּבוּל מוֹאָב אֵין שׁוּם יוֹשֵׁב מִבְּנֵי עֵשָׂו, וְכֵן גְּבוּל מוֹאָב מַגִּיעַ עַד הַמִּדְבָּר וְשָׁם אֵצֶל הַמִּדְבָּר אֵין שׁוּם יִשּׁוּב מִבְּנֵי מוֹאָב, לְכָךְ אָמַר שֶׁמִּכָּל מָקוֹם לֹא יַעַבְרוּ דֶּרֶךְ גְּבוּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם.
פסוק יב:כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל. בְּעֵת כְּתִיבַת הַתּוֹרָה, שֶׁכְּבָר כָּבְשׁוּ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ מְלָכִים גְּדוֹלִים וְאַדִּירִים בִּזְמַן מוּעָט, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הָעוֹלָם.
פסוק יג:עַתָּה קוּמוּ. וּמֵאַחַר שֶׁאָסוּר לָכֶם לַעֲבוֹר בִּגְבוּל שְׁנֵי אֵלֶּה, קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זֶרֶד שֶׁהוּא חוּץ לִגְבוּל שְׁנֵיהֶם, וּמִשָּׁם תּוּכְלוּ לַעֲבוֹר חוּץ לִגְבוּל שְׁנֵיהֶם עַד הַיַּרְדֵּן.
פסוק כ:אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִיא. וְאֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי עַמּוֹן כְּדַאי לְהוֹרִישָׁם, וְעָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָהֶם.
פסוק כב:כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו. שֶׁאַחַר שֶׁהָיוּ גָּרִים בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר גֵּרְשׁוּ אֶת הַתּוֹשָׁבִים.
פסוק כג:וְהָעַוִּים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי עֵשָׂו אוֹ מִבְּנֵי פְלִשְׁתִּים שֶׁנִּשְׁבַּע לָהֶם אַבְרָהָם, לֹא נִמְנְעוּ יִשְׂרָאֵל לִכְבּוֹשׁ אֶת אַרְצָם. וְהַסִּבָּה בָּזֶה הָיְתָה שֶׁלֹּא מָצְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ בְּיָדָם, שֶׁהֲרֵי כַּפְתּוֹרִים הַיּוֹצְאִים מִכַּפְתּוֹר מֵרוֹב הָעָם בָּעִיר שֶׁיָּצְאוּ לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה, הֵם הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַוִּים, וּמִיַּד אוֹתָם כַּפְתּוֹרִים כָּבְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
פסוק ל:כִּי הִקְשָׁה ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ. לְמַעַן שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בִּגְבוּלוֹ.
פסוק ל:וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ. לְהִלָּחֵם.
