פסוק ג:רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה. רַבִּים אוֹמְרִים כִּי פָּסוּק זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם וְיֵשׁ בּוֹ רֶמֶז לַשָּׁעָה וְלַדּוֹרוֹת, וְעִנְיַן סִבּוּב זֶה שֶׁיֵּלְכוּ סְחוֹר סְחוֹר לְכֶרֶם ה׳ צְבָאוֹת לֹא יִקְרְבוּ, כִּי יָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נָדִים וְנָעִים סְבִיבוֹ וְלֹא יֻתַּן לְיִשְׂרָאֵל כֹּחַ עֲלֵיהֶם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, עַד שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים״ (זכריה יד ד), וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלְכִים סְחוֹר סְחוֹר נֶאֱמַר לָהֶם: ״פְּנוּ לָכֶם צָפוֹנָה״, וְדָרְשׁוּ בָּזֶה אִם הִגִּיעַ שְׁעָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם (דב״ר א יט).
פסוק ג:וְעִנְיַן הַצְפָּנָה זוֹ נִרְאֶה לִי, שֶׁאִם יִמְצָא הָאִיש הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּגָלוּת הַחֵל הַזֶּה אֵיזוֹ הַצְלָחָה זְעֵיר שָׁם, אָז יַטְמִינוּ וְיַצְפִּינוּ הַכֹּל בִּפְנֵי עֵשָׂו, כִּי אֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁמִּתְקַנֵּאת בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ עֵשָׂו, כִּי לְדַעְתָּם הַכֹּל גְּזוּלָה בְּיָדָם מֵהֶם מִן בִּרְכַּת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלָּקַח בִּרְכוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו בְּמִרְמָה, וְכֵן יַעֲקֹב צִוָּה לְבָנָיו ״לָמָּה תִתְרָאוּ״ (בראשית מב א), פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים, כִּי שְׁנֵיהֶם סוֹבְרִים שֶׁיִּצְחָק גָּזַל הַצְלָחַת יִשְׁמָעֵאל, וְיַעֲקֹב גָּזַל הַצְלָחַת עֵשָׂו עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּת. עַל כֵּן צִוָּה דַּוְקָא עַל עֵשָׂו ״פְּנוּ לָכֶם צָפוֹנָה״ שֶׁלֹּא יִתְקַנֵּא בָּכֶם. וְזֶה הֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּאַרְצוֹת אוֹיְבֵיהֶם, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה הוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד וּבָתִּים סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים כְּאִלּוּ הָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים, וּמְגָרִים הָאֻמּוֹת בְּעַצְמָם, וְעוֹבְרִים עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״פְּנוּ לָכֶם צָפוֹנָה״. וּמִנְהָג זֶה הוּא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֵּנוּ וְהוּא הַמְסַבֵּב אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ לָקַחַת מוּסָר.
פסוק טז:וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, מִן שִׁלּוּחַ הַמְרַגְּלִים לֹא נִתְיַחֵד אֵלַי הַדִּבּוּר. וּמַקְשִׁים כָּאן, וַהֲלֹא אֲמִירָה רַכָּה מוֹרָה יוֹתֵר עַל חִבָּה מִן לְשׁוֹן דִּבּוּר הַמּוֹרֶה עַל הַקָּשׁוּת. וְאוֹמֵר אֲנִי, הִיא הַנּוֹתֶנֶת, לְפִי שֶׁכָּל דִּבּוּר קָשֶׁה הוּא תּוֹכָחָה וּמוּסָר כְּמוֹ ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״, לְפִי שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת כוּ׳, וְעַל כֵּן יֵשׁ בָּהֶם יוֹתֵר חִבָּה כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ (משלי ג יב). לְאַפּוּקֵי אֲמִירָה רַכָּה אֵין בָּהּ מוּסָר, וְעַל כֵּן אֵין בָּהּ חִבָּה כָּל כָּךְ. כִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לְשׁוֹן קָשׁוּת וְרַכּוּת בִּלְשׁוֹן דִּבּוּר וַאֲמִירָה, הַיְינוּ מִצַּד הָעִנְיָן עַצְמוֹ, אִם יֵשׁ בּוֹ רַחֲמִים אוֹ דִּין, אֲבָל לֹא מִצַּד הַמְקַבֵּל, כִּי בִּזְמַן שֶׁהָאוֹהֵב חָפֵץ בַּנֶּאֱהָב וְרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה רֹשֶׁם הַדִּבּוּר קָבוּעַ בּוֹ לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ, הוּא מְדַבֵּר קָשׁוֹת, וְקוֹלוֹת וּבְרָקִים שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה יוֹכִיחוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ יז): ״וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ״, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין הָאַהֲבָה עַזָּה כָּל כָּךְ הוּא מְדַבֵּר בְּשָׂפָה רָפָה וְלָשׁוֹן רַכָּה וְאֵין רִשּׁוּמָם קָבוּעַ כָּל כָּךְ.
פסוק יט:אַל תְּצוּרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם. לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה אֵצֶל מוֹאָב, לְפִי שֶׁגֵּרוּי בְּעָלְמָא בְּלֹא מִלְחָמָה לֹא נֶאֱסַר לְמוֹאָב, אֲבָל לְעַמּוֹן אָסַר אֲפִלּוּ סְתָם גֵּרוּי בְּלֹא מִלְחָמָה, לְפִי שֶׁמּוֹאָב שָׂכַר עַל יִשְׂרָאֵל אֶת בִּלְעָם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהָיָה לְעַמּוֹן חֵלֶק בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו מִכָּל מָקוֹם גָּרַם צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד שֶׁמּוֹאָב הָיָה לוֹ חֵלֶק גַּם בַּזְּנוּת וְלֹא מָצִינוּ זֶה בִּבְנֵי עַמּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד שֶׁלֹּא קִדְּמוּם בְּלֶחֶם וּמַיִם גָּרְמוּ לָהֶם לִזְנוֹת כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת פִּינְחָס (במדבר כה יז), מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ שֶׁהִפְקִירוּ בְּנוֹתֵיהֶם. וְאוּלַי נִמְשַׁךְ זֶה לְשָׁרְשָׁם, כִּי גַם בְּמַעֲשֵׂה שֶׁל בְּנוֹת לוֹט הָיְתָה אִמָּם צְנוּעָה קְצָת.
פסוק כה:הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תענית כ) מִן גְּזֵרָה שָׁוָה דְּ״אָחֵל״ ״אָחֵל״ שֶׁמֹּשֶׁה הֶעֱמִיד הַחַמָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶעֱמִיד יְהוֹשֻׁעַ. וְרָמַז זֶה בְּמִלַּת ״אָחֵל״ כִּי וַדַּאי זֶה הַתְחָלָה הַמְבִיאָה לִידֵי גְמַר הָעִנְיָן, כִּי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת הַגְּמַר זוּלַת הַתְחָלָה זוֹ, לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת בָּטְחוּ בְּכֹחַ הַמַּזָּלוֹת וְרֻבָּם הָיוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ. וְכֵן אָמְרוּ הַמְרַגְּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עָרִים גְּדֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמָיִם (דברים א כח). וְלֹא דֶּרֶךְ גּוּזְמָא אָמְרוּ ״בַּשָּׁמָיִם״ אֶלָּא אָמְרוּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה תָּקְפָּם וּגְבוּרָתָם מִצַּד הַמַּזָּלוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל הָאֻמָּה אָז תְּחִלַּת נְפִילָתָן הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּפִּיל תְּחִלָּה אֱלֹהֶיהָ וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה תֵּרֵד. עַל כֵּן הָיְתָה הַעֲמָדַת הַחַמָּה בְּמֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ הַתְחָלָה לִנְפִילָתָן, כִּי כְּשֶׁהַמַּזָּל עוֹמֵד מִן תְּנוּעָתוֹ בְּהֶכְרֵחַ יִפְּלוּ בַּנּוֹפְלִים כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנָיו. עַל כֵּן נִרְמַז הַעֲמָדַת הַחַמָּה בְּ״אָחֵל״ ״אָחֵל״, לְהוֹרוֹת שֶׁנְּפִילָתָן הָיְתָה תְּלוּיָה בְּהַתְחָלָה זוֹ, וְעַל זוֹ הַהַתְחָלָה אָמַר: ״רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחוֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רֵשׁ וְגוֹ׳. וַיֵּצֵא סִיחוֹן״ וְגוֹ׳. עַל מָה אָמַר ״הַחִלֹּתִי״, כִּי עֲדַיִן לֹא נָתַן כְּלוּם בְּיָדוֹ? וְאִם מַתַּת ה׳ וְהַבְטָחָתוֹ כְּאִלּוּ הִיא נְתוּנָה כְּבָר, אִם כֵּן לָמָּה אָמַר ״רְאֵה הַחִלֹּתִי״ כְּבָר הָיָה גַּם הַגְּמָר. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעַל הַעֲמָדַת הַחַמָּה אָמַר כֵּן. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם זֶה דַּעַת רַשִׁ״י שֶׁאָמַר, כָּפָה שַׂר שֶׁל אֱמֹרִיִּים לְמַעְלָה כוּ׳, אֲבָל הַשַּׂר לֹא פֹּרַשׁ בַּמִּקְרָא. בִּשְׁלָמָא הַעֲמָדַת הַחַמָּה רָמוּז בִּגְזֵרָה שָׁוָה דְּ״אָחֵל״ ״אָחֵל״.
פסוק כה:וּמַה שֶּׁשָּׁלַח מֹשֶׁה אֶל סִיחוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ ה׳ ״הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה״, לְפִי שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמַע סִיחוֹן, וּמִכָּל מָקוֹם פָּתַח בְּשָׁלוֹם מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם בַּעֲקִיפִין. וְלָמַד זֶה מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, כִּי גַּם בְּמַתַּן תּוֹרָה הָיָה גָּלוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִרְצוּ לְקַבְּלָהּ, וְגַם הָיָה גָּלוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע פַּרְעֹה.
פסוק כה:וְאָמַר לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. רוֹצֶה לוֹמַר כְּמוֹ הַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי הַזֶּה, דְּהַיְנוּ הַחַמָּה נְתוּנָה בְּיָדְךָ, כָּךְ הוּא יִהְיֶה נָתוּן בְּיָדְךָ. וּמִכָּאן רֶמֶז נָכוֹן שֶׁמֹּשֶׁה הֶעֱמִיד הַשֶּׁמֶשׁ.
