פסוק א:אתה עבר היום לזמן אחר. ד״א חשוב כאילו אתה עבר היום.
פסוק ד:[מורישם מפניך חוץ ממראית פניך].
פסוק ז:אשר הקצפת במדבר אחר שנסעו מחורב.
פסוק ט:בעלתי ההרה ביום אחד בשבת שבעה בסיון.
פסוק ט:ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה מעלות השחר של יום אחד בשבת שבעה בסיון עד עלות השחר של יום שישי בשבת שבעה בתמוז.
פסוק יא:ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה שכלו בעלות השחר של יום ששי בשבת י״ז בתמוז.
פסוק טו:ואפן וארד מן ההר באותו יום עצמו י״ז בתמוז.
פסוק יז:ואשברם לעיניכם שלא לחייבכם שהרי כתיב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ואתם עשיתם את העגל.
פסוק יח:ואתנפל לפני ה׳ כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה מה שפירש״י כאן ויאמר למשה סלחתי כדברך, אינו הכתוב שכתב בפרשת שלח על המרגלים ויאמר ה׳ סלחתי כדברך אלא הוא לשונו של רש״י. דהא קים לן בי״ז בתמוז תיכף ליצ״מ נעשה העגל והמרגלים לא נשתלחו עד בכ״ט בסיון של אחר כן.
פסוק יח:כראשנה לא קאי הוא אואתנפל שהרי עדיין לא בקש עליהם רחמים על העגל אל קאי הוא אארבעים יום וארבעים לילה. כלומר עמדתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה בלא אכילה ושתיה כמו שעשיתי פעם ראשונה. וארבעים יום הללו התחילו מתחלת ליל שביעי בשבת י״ח תמוז עד תחלת ליל חמישי בשבת כ״ט באב, ובמ׳ יום הללו לא עלה בהר אלא נתפלל באהלו שנטה לו מחוץ למחנה כמו שפי׳ בפרשת תשא.
פסוק יט:גם בפעם ההיא שהרי כבר נתפלל עליהם בים ובמרה ובמסה.
פסוק כא:ואת חטאתכם העגל והוא חטאת.
פסוק כא:דק לעפר הלמ״ד נקודה בשו״א.
פסוק כב:ובתבערה הוא קברות התאוה. ובמסה הוא רפידים, אלא קורא אותם על שם המאורע כדי להוכיחם. ולפי שיש לו לקברות התאוה שני שמות על שם המאורע הזכירו בשניהם.
פסוק כה:ואתנפל לפני ה׳ פרש״י אלו הן עצמן האמורים למעלה וכו׳ וראיה לדבר שכתוב בהם את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה כלומר אותם הנזכרים למעלה.
פסוק כו:ואמר ה׳ באל״ף דל״ת.
פסוק כז:אל קשי העם הזה הקו״ף נקודה בשו״א.
פסוק כח:ומשנאתו אותם וי״ו זה במקום או כמו מן הכשבים ומן העזים, ומקלל אביו ואמו, ומכה אביו ואמו, וכן הרבה. וכן כאן פי׳ או משנאתו אותם פתה אותם בדברים והוציאם להמיתם.