פסוק ד:לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת בּוֹחֲרִים לָהֶם לְטָעוּתָם הֶהָרִים הָרָמִים וְעֵץ רַעֲנָן, כִּי אֵין הָאֱלִילִים מְכַבְּדִין אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא הַמָּקוֹם מְכַבְּדָם, וְהַהוֹלְכִים אֶל הַטָּעוּת דּוֹרְשִׁים אֶל הַמָּקוֹם יוֹתֵר מֵאַחַר הַטָּעוּת, וּלְפִי שֶׁהַמָּקוֹם סִבָּה גְּדוֹלָה לַעֲבוֹדָה זוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת״ וְגוֹ׳, אֲבָל אַתֶּם ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, שֶׁלֹּא אַתֶּם תִּהְיוּ הַבּוֹחֲרִים בַּמָּקוֹם, ״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַבּוֹחֵר וְלֹא אַתֶּם, כִּי אֵין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּלוּי בַּמָּקוֹם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד מְקוֹמוֹ, לְפִיכָךְ ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ״, לֹא תִדְרְשׁוּ אֶל הַמָּקוֹם אֶלָּא תִּדְרְשׁוּ לְשִׁכְנוֹ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִקָּר וְהַמָּקוֹם טָפֵל לוֹ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ וְלֹא גִלָּה אֶת הַמָּקוֹם מִיָּד, נָתַן הָרַב הַמּוֹרֶה שְׁלֹשָׁה טְעָמִים בַּדָּבָר, זְכָרָם מהרי״א בְּסִפְרוֹ.
פסוק ד:וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ סוֹד בַּדָּבָר, כִּי אֲפִלּוּ לְאַבְרָהָם לֹא גִּלָּה מִיָּד, וְאָמַר ״עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״ (בראשית כב ב), וְקָרָא שְׁמוֹ ״ה׳ יִרְאֶה״ (שם כב יד) כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הָרוֹאֶה וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. וְקָרוֹב לִשְׁמוֹעַ שֶׁלְּכָךְ לֹא גִּלָּהוּ, שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בִּזָּיוֹן בְּשִׁילֹה וְנוֹב וְגִבְעוֹן, כְּשֶׁיֵּדְעוּ בְּבֵרוּר שֶׁלֹּא זוֹ הַנַּחֲלָה וְהַמְּנוּחָה. וְתֵדַע כִּי הַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ שֶׁכָּאן נִרְמָז שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים, וְהוֹכִיחוּ זֶה מֵחֲמַת כַּמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁרָאוּ בַּפָּרָשָׁה, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר עַל שִׁילֹה ״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם וְגוֹ׳ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״, מַשְׁמָע שִׂימָה בְּעָלְמָא לְפִי שָׁעָה, וְהַיְנוּ שִׁילֹה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם״, ״לְשַׁכֵּן״ מַשְׁמָע קֶבַע לְדוֹרוֹת. בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״וְנִדְרֵיכֶם״, וּבְבֵית עוֹלָמִים ״וּמִבְחַר נִדְרֵיכֶם״, וְהוֹסִיף בּוֹ ״וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳״, וּבָרִאשׁוֹן לֹא הִזְכִּיר ״לִפְנֵי ה׳״. בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם״, וּבְבֵית עוֹלָמִים הוֹסִיף ״אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם״. בַּשֵּׁנִי אָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ״, מַשְׁמָע בַּמָּקוֹם, וּבָרִאשׁוֹן לֹא הִזְכִּיר ״בּוֹ״.
פסוק ד:וְעַל זֶה קָשֶׁה לִי, הֲרֵי בָּרִאשׁוֹן נֶאֱמַר ״מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם״ מַשְׁמָע שֶׁגָּבָה הַכֶּסֶף מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וְהוֹכִיחַ רַשִׁ״י זֶה סוֹף סֵפֶר שְׁמוּאֵל (ב׳ כד כד) מִמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: ״שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים״ וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א׳ כא כה) כְּתִיב: ״מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת״, אֶלָּא שֶׁגָּבָה חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וְעָלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי פָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בְּבֵית עוֹלָמִים אֲשֶׁר בָּנָה דָּוִד. וְעוֹד קָשֶׁה לִי, הֲלֹא מִימוֹת עוֹלָם נִבְחַר הַמָּקוֹם שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים, וּרְאָיָה מֵאָדָם שֶׁהִקְרִיב שָׁם, וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל עֲקֵדַת יִצְחָק מוֹכִיחַ זֶה, וּמַהוּ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ – לְהַבָּא מַשְׁמָע? וּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁלְּשׁוֹן שִׂימָה מַשְׁמָע שִׂימָה כָּל דְּהוּ, אֵין דַּעְתִּי נוֹחָה בְּפֵרוּשׁ זֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (דברים לא יט): ״וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם״, וְכִי צִוָּה ה׳ לָשׂוּם הַתּוֹרָה בְּפִיהֶם שִׂימָה כָּל דְּהוּ? וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ (שמות כא א), מַשְׁמָע שֶׁאִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, שֶׁלְּשׁוֹן שִׂימָה מוֹרֶה עַל דָּבָר קָבוּעַ אֲשֶׁר לֹא יָסוּר לְעוֹלָם.
פסוק ד:עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי בְּהֵפֶךְ זֶה, וּבָזֶה יְתוֹרַץ הַכֹּל, כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״, מְדַבֵּר בְּבֵית עוֹלָמִים שֶׁנִּגְבָּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא כְּבָר נִבְחַר מִימוֹת הָאָבוֹת, מִכָּל מָקוֹם אָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר״ לְשׁוֹן לְהַבָּא, עַל שֶׁסּוֹפוֹ לִבְחוֹר בִּגְבִיַּת הַכֶּסֶף שֶׁיִּהְיֶה מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״יִבְחַר בּוֹ מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם״ כִּי ״בּוֹ״ קָאֵי עַל הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם כְּבָר נִבְחַר, וּמַה שֶּׁאָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר״ הַיְנוּ שֶׁיִּבְחַר הַגְּבִיָּה מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, ״לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״, שִׂימָה שֶׁל קֶבַע, ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר דִּרְשׁוּ נָא מִזְּקֵנִים וּנְבוֹנִים וְיַגִּידוּ לָךְ כִּי זֶה הַמָּקוֹם נִבְחַר לִקְדֻשָּׁה מִימוֹת עוֹלָם. ״וּבָאתָ שָּׁמָּה״ לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי פָּסוּק זֶה אַזְהָרָה לָרַבִּים אַזְהָרָה לַיָּחִיד שֶׁלֹּא יַקְרִיבוּ בַּבָּמָה, לֹא זוֹ רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ בָּהֶם שֶׁרְצוֹנָם לְהִבָּדֵל מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁאֵין בּוֹ חֲשָׁשָׁה זוֹ מִכָּל מָקוֹם לֹא יַקְרִיב בַּבָּמָה. ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״ וְגוֹ׳, מַה שֶּׁלֹּא אָמַר ״מִבְחַר נִדְרֵיכֶם״ לְלַמֵּד שֶׁיָּבִיא מִן הַמֻּבְחָר, לְפִי שֶׁהוּא קַל וָחוֹמֶר מִשִּׁילֹה, וְעוֹד שֶׁאֲפִלּוּ הֲבָאָה כָּל דְּהוּ גּוֹרֶמֶת לָאָדָם הַצְלָחָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת. וְאָמַר ״וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה׳״, שֶׁאֲפִלּוּ הָאֲכִילָה הַגּוּפָנִית לִפְנֵי ה׳ הִיא שָׁם, וְקַל וָחוֹמֶר הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא בַּנֶּפֶשׁ. וְאָמַר ״אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם״, כִּי מִסְתָּמָא בִּירוּשָׁלַיִם קָנוּ לָהֶם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים (נחום א יב) בָּתִּים חֲשׁוּבִים, וּבָזֶה כָּלַל כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ.
פסוק ד:וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳ וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ״ וְגוֹ׳, מַשְׁמָע שֶׁזֶּה מְדַבֵּר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּבְחַר סָמוּךְ לְהַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן, דְּהַיְנוּ שִׁילֹה, וְעָלָיו אָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ״ כִּי סוֹפוֹ לִבְחוֹר בַּמָּקוֹם הַהוּא לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם לְפִי שָׁעָה, כִּי הַמִּשְׁכָּן נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה לְפִי שֶׁהָיָה לְפִי שָׁעָה. ״וּשְׂמַחְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה׳״, דַּוְקָא הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ לִפְנֵי ה׳ הִיא, וְכָל הָעִנְיָן מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ. וּמַה שֶּׁחָזַר וְאָמַר ״כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ״, הַיְנוּ גַּם כֵּן שִׁילֹה שֶׁהָיָה בְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא מִכֻּלָּם, וּבָא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה בַּדָּבָר כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ״י אֲפִלּוּ בְּשִׁילֹה, וְקַל וָחוֹמֶר בְּבֵית עוֹלָמִים. וְאִלּוּ לֹא חָזַר וְאָמַר ״כִּי אִם בַּמָּקוֹם״ וְגוֹ׳, הָיִיתִי אוֹמֵר, מַה שֶּׁאָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה בַּדָּבָר – הַיְנוּ דַּוְקָא בְּבֵית עוֹלָמִים. וּפֵרוּשׁ זֶה אֲמִתִּי וְנָכוֹן.
פסוק כ:כִּי יַרְחִיב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר. הוֹרָה שֶׁאֵין הָאָדָם הוֹמֶה אַחַר הַתַּאֲווֹת כִּי אִם מִתּוֹךְ הַרְחָבָה יְתֵרָה, וְאֵין אֲרִי נוֹהֵם כִּי אִם מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר (ברכות לב), לְכָךְ אָמַר ״כִּי יַרְחִיב ה׳ אֶת גְּבוּלְךָ״, וְזֶה יְבִיאֲךָ לִידֵי הֲסָרַת מַסְוֶה הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנֶיךָ, עַד שֶׁתֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא ״אֹכְלָה בָשָׂר״. וְדוֹמֶה זֶה קְצָת לִפְרִיקַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְלַחְקוֹר אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, וְהַסִּבָּה לְכָל זֶה הוּא ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ כִּי כָּל הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל מִקְדַּשׁ ה׳ יֵשׁ עָלָיו מוֹרָא מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ (ויקרא יט כט), רוֹצֶה לוֹמַר מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְשָׁךְ שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיךָ מוֹרָא מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמְנָם ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם״ גּוֹרֵם לְךָ שֶׁרָחוֹק ה׳ מִכִּלְיוֹתֶיךָ, עַל כֵּן כָּל הַיּוֹם תִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה, גַּם בּוֹשׁ לֹא תֵבוֹשׁ מִלּוֹמַר ״אֹכְלָה בָשָׂר״, הִנְנִי מַתִּיר לְךָ הַדָּבָר, ״וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ״, לֹא בְּכָל עֵת כִּי אִם לִפְרָקִים בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ״. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח יג): ״כִּי יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פד.): לִמֶּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר כִּי אִם בַּהַזְמָנָה הַזֹּאת.
פסוק כ:בֵּאוּר הַדָּבָר הוּא, שֶׁאִם יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לֶאֱכֹל מִן הַבְּהֵמוֹת הַמְּצוּיִין אִתּוֹ בַּבַּיִת, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, אָז כָּל הַיּוֹם יִתְאַוֶּה תַּאֲוָה וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָתוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. אֲבָל אִם לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יָצוּד בַּיְּעָרוֹת וּבַמִּדְבָּרוֹת צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף, שֶׁיֵּשׁ לוֹ סַכָּנָה וְטֹרַח גָּדוֹל לְצוּדָם, אָז תִּשְׁקֹט תַּאֲוָתוֹ, כִּי אֵין הָאֲכִילָה שָׁוָה בְּגֹדֶל הַצַּעַר וְהַטֹּרַח, כִּי לֹא לְחִנָּם אָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו ״וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד״ (בראשית כז ג), וְכִי לֹא הָיָה לוֹ בַּבַּיִת דָּבָר הַנִּיצוֹד כְּבָר, וְלָמָּה חָרַד אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת לְטַלְטְלוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַסַּכָּנָה? אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְנַהֵג עַל פִּי הַדֶּרֶךְ אֶרֶץ אֲשֶׁר לִמְּדָה הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר כִּי אִם בְּהַזְמָנָה זֹאת, עַל יְדֵי צֵידָה דַּוְקָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻרְגָּל בּוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר, אַךְ בִּתְנַאי זֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻרְגָּל בּוֹ, וְיֹאכְלוֹ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל, שֶׁמִּסְּתָמָא אֵינוֹ מֻרְגָּל בָּהֶם כִּי חַיּוֹת הֵנָּה וְהֵם מְחֻסְּרֵי צֵידָה, וּמֵחֲמַת הַטֹּרַח הוּא מְמַעֵט בַּאֲכִילָתָם, כָּךְ יֹאכַל אֲפִלּוּ סְתָם בָּשָׂר. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר, וּמְיֻשָּׁב לְשׁוֹן ״אַךְ״ יוֹתֵר מִפֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִׁ״י.
פסוק כ:וּלְפִי שֶׁמָּצִינוּ, שֶׁבְּכָל דָּבָר הַנִּצּוֹד מִמְּקוֹמוֹת הַהֶפְקֵר יֵשׁ בּוֹ לָחוּשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר גָּזוּל, כִּי עַל כֵּן הִזְהִיר יִצְחָק אֶת עֵשָׂו שֶׁיָּבִיא לוֹ מִן הַהֶפְקֵר וְלֹא מִן הַגָּזֵל, לְפִי שֶׁאוּלַי הַנִּצּוֹד הָיוּ לוֹ בְּעָלִים וּבָרַח מֵהֶם, עַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן: ״וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה׳״, וְכִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁיִּזְבַּח מִן אוֹתָן אֲשֶׁר לֹא נָתַן לוֹ ה׳? אֶלָּא שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיֹּאכַל דַּוְקָא בְּהַזְמָנָה זֹאת ״כִּי יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף״, וְיֵשׁ לָחוּשׁ בּוֹ עַל הַגָּזֵל כָּאָמוּר, עַל כֵּן אָמַר: ״אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה׳״, שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְצוּדָתְךָ לְאַפּוּקֵי הַגָּזוּל אֵינוֹ מֵאֵת ה׳, וְעַל זֶה אָמַר: ״כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ״ וְהִזְהַרְתִּיךָ עַל הַגָּזֵל, אוֹ הִזְהַרְתִּיךָ שֶׁלֹּא תֹּאכַל בָּשָׂר כִּי אִם בַּהַזְמָנָה הַזֹּאת.
פסוק כה:לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ. פֵּרֵט כָּאן ״לְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ״, לְפִי שֶׁאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁהַדָּם מוֹלִיד אַכְזָרִיּוּת בְּגוּף הָאוֹכֵל, וְטֶבַע הָאָב נִמְשָׁךְ גַּם לַבָּנִים וְיִהְיוּ תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. לְכָךְ אָמַר, כְּשֶׁלֹּא תֹאכַל הַדָּם יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאַכְזָרִיּוּת קִנְיָן דָּבֵק בְּזַרְעוֹ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ בְּהַכָּאַת עִיר הַנִּדַּחַת טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁנִּרְאֶה אַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִהְיֶה הָאַכְזָרִיּוּת קִנְיָן דָּבֵק בּוֹ וּבְזַרְעוֹ, עַל כֵּן אָמַר: ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים״, שֶׁתִּהְיֶה רַחְמָן בַּטֶּבַע עַל כָּל פָּנִים עַל הַבְּרִיּוֹת, וּבְסִבָּה זוֹ יְרַחֶמְךָ ה׳, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ״, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ, כִּי גַּם הֵמָּה יִהְיוּ רַחֲמָנִים כָּמוֹךָ.
