פסוק ד:אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ. לְשׁוֹן ״הִנֵּה״ מוֹרָה עַל דָּבָר הַמָּצוּי כְּבָר, וְיֵשׁ לוֹמַר כְּבָר בְּרִיתִי מָצוּי בְּךָ, וְהָאֱמֶת כֵּן הוּא כִּי סְתָם מִילָה חִיצוֹנִית זוֹ, הִיא לְתַכְלִית נִכְבָּד וְהוּא שֶׁמִּמֶּנָּה יֻקַּח מוֹפֵת עַל מִילַת עָרְלַת הַלֵּב וְטָהֳרָתוֹ. וּבְלִי סָפֵק שֶׁקֹּדֶם סְתָם מִילָה כְּבָר הָיָה לְאַבְרָהָם לֵב טָהוֹר וְנִמּוֹל, עַל כֵּן אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ שֶׁכְּבָר הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ כִּי טְהוֹר לֵב אַתָּה. אָמְנָם לְפִי שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹתְךָ אַב הֲמוֹן לְכָל גּוֹיִם, צָרִיךְ אֲנִי לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם לָמָּה אֲנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, וְזֶהוּ לְפַרְסֵם מַעֲלָתְךָ וְטֹהַר לְבָבְךָ נֶגֶד עֵינֵי כָּל הָעַמִּים, עַל יְדֵי מִילָה חִיצוֹנִית זוֹ הַמְּעִידָה עַל טָהֳרַת הַלֵּב, לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹרוֹתֵיכֶם כִּי בְּדִין עֲשִׂיתִיךָ אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר אוֹתוֹ בְּרִית לְבָבִי פְּנִימִי אֲשֶׁר הָיָה כְּבָר כָּמוּס בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְלֹא יָדְעוּ בוֹ כָּל בָּאֵי עוֹלָם, הִנֵּה עַכְשָׁו הֲקִימוֹתִי דֶּגֶל נֵס הַבְּרִית הַהוּא לְמַעַן יֵדְעוּ בוֹ כָּל בָּאֵי עוֹלָם. וְזֶה שֶׁאָמַר ״לִבְרִית עוֹלָם״, רוֹצֶה לוֹמַר אוֹתוֹ בְּרִית שֶׁהָיָה בֵּינִי וּבֵינְךָ יִהְיֶה עַתָּה לִבְרִית כָּל הָעוֹלָם, כִּי כָל בָּאֵי עוֹלָם יֵדְעוּהוּ וְיִסְתַּכְּלוּ בוֹ.
פסוק ט:וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר. מַהוּ ״וְאַתָּה״, וּמַהוּ שֶׁחָזַר וְאָמַר ״אַתָּה וְזַרְעֲךָ״? כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: שֶׁעִקַּר הַצִּוּוּי הָיָה בַּעֲבוּר זַרְעוֹ, כִּי הֵם צְרִיכִין לְמִילָה חִיצוֹנִית זוֹ כְּדֵי שֶׁעַל יָדָהּ יַגִּיעוּ אֶל הַמִּילָה הַפְּנִימִית וְטָהֳרַת הַלֵּב. אֲבָל אַתָּה, שֶׁיֵּשׁ לְךָ לֵב טָהוֹר כְּבָר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמִילָתוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, כִּי אִם מִצַּד כָּל הָעוֹלָם כָּאָמוּר. אֲבָל זַרְעוֹ שֶׁלְּאַחֲרָיו צְרִיכִין אֶל הַמִּילָה מִצַּד עַצְמָם. לָכֵן אָמַר ״וְאַתָּה״ בְּוָא״ו הָעִטּוּף, שֶׁגַּם אַתָּה תִּשְׁמֹר בְּרִית חִיצוֹנִי זֶה. וְנָתַן טַעַם שֵׁנִי לַדָּבָר: שֶׁאִם גַּם אַתָּה תִּשְׁמֹר בְּרִיתִי, אָז זַרְעֲךָ מִמְּךָ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם״. וְאָמַר ״זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם״ (בראשית יז:י), יֹאמַר: לְדוֹרוֹת, אֵין תַּכְלִית הַמִּילָה כִּי אִם לַהֲבִיאָם לִידֵי מִילַת עָרְלַת הַלֵּב, דָּבָר הַמָּסוּר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְבַד. ״וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם״ (בראשית יז:יא), שֶׁזּוֹ הַמִּילָה הַחִיצוֹנִית הִיא אוֹת נִגְלֶה עַל הַבְּרִית הַפְּנִימִי הַמָּסוּר לַלֵּב אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. ״וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם״ (בראשית יז:יג) – רוֹצֶה לוֹמַר: לִבְרִית שֶׁיַּכִּירוּ בוֹ כָּל בָּאֵי עוֹלָם. וְכָפַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, לְהוֹרוֹת שֶׁעִקַּר טַעַם מִילָה חִיצוֹנִית זוֹ הִיא לְהַגִּיעַ עַל יָדָהּ אֶל טֹהַר הַלֵּב הַפְּנִימִי.
פסוק טו:לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרַי. לְפִי שֶׁכָּל יוֹ״ד תֹּאַר לְזָכָר, וּמָצִינוּ לָשׁוֹן זֶה בְּזָכָר שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה טו) וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשׂכָר, לְפִי שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים, וְעַכְשָׁיו נִתַּן לָהּ הֵ״א בִּמְקוֹם יוֹ״ד, כִּי כָל הֵ״א תֹּאַר לִנְקֵבָה לְהוֹרוֹת שֶׁמֵּעַתָּה תִּהְיֶה נְקֵבָה יוֹלֶדֶת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַיּוֹ״ד תַּרְעֹמֶת לוֹמַר שֶׁנֶּעֱקַר מִן הַתּוֹרָה חֲצִי מִסְפָּרָהּ, עַל כֵּן הוֹסִיף הֵ״א לְאַבְרָהָם לְהַשְׁלִיטוֹ עַל כָּל הֲמוֹן גּוֹיִם וְעַל חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי אֵבָרִים. וּלְדַעַת חַכְמֵי הַקַּבָּלָה יֵשׁ בַּהֵ״א כֹּחַ הַתּוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז כג) ״הֵא לָכֶם זֶרַע״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ל ב) ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי״ וְגוֹ׳. וְזֶהוּ טַעַם לִשְׁנֵי הַהֵ״א שֶׁל בִּלְהָה. עַל כֵּן נִתְּנוּ כָּאן שְׁנֵי הַהֵ״א, אַחַת לְאַבְרָהָם וְאַחַת לְשָׂרָה. וְנִלְקְחָה הַהֵ״א מִן שָׂרָה לְאַבְרָהָם, לְהוֹרוֹת שֶׁזְּכוּת שֶׁל שָׂרָה גָּרַם לָהֶם לְתוֹלָדָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ל ג) ״וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה״, בִּזְכוּת שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. וְאִם כֵּן זְכוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה גָּרַם לְאַבְרָהָם שֶׁיּוֹלִיד. דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ נִתַּן לָהֶם הַהֵ״א, כִּי בְּהֵ״א בָּרָא ה׳ אֶת הָעוֹלָם, וְלֹא לְתֹהוּ בְרָאָהּ כִּי אִם לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, עַל כֵּן תִּהְיֶה הַהֵ״א סִבָּה לְתוֹלְדוֹתָם לְצֹרֶךְ יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית יב ב) ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, בְּתוֹסֶפֶת ה״א, רֶמֶז שֶׁיּוֹסִיף הֵ״א עַל שְׁמוֹ, וּבְסִבָּה זוֹ ״אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״.
פסוק יט:אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת לְךָ בֵן. יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וְגַם נָתַתִּי לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן״ (בראשית יז טז), וּמִלַּת ״נָתַתִּי״ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא נְתוּנָה כְּבָר, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן עָבָר כִּי כְּבָר נָתַן לְשָׂרָה הַהֵ״א אֲשֶׁר הִיא סִבָּה לְתוֹלָדָה כָּאָמוּר. וְעוֹד מַה שֶּׁאָמַר ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״, וְכִי הָיָה אַבְרָהָם מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל, חָלִילָה? כִּי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמָע שֶׁאֵין זֶה תְּמִיהָה קַיֶּמֶת, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ ״וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד״. וְהַקָּרוֹב אֵלַי בָּזֶה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לְשׁוֹן ״בֵּן״ אַף בְּלֹא לֵידָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ב י) ״וַיְהִי לָהּ לְבֵן״. כָּךְ חָשַׁב אַבְרָהָם, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ״גַּם נָתַתִּי לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן״ וְלֹא הוּזְכְּרָה הַלֵּדָה, וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ שֶׁתָּבִיא אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וּתְגַדְּלֶנּוּ עַל בִּרְכָּהּ, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ וּבְנָהּ מַמָּשׁ, כִּי לָמָּה יְשַׁנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַטֶּבַע בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַשֵּׁם מַסְכִּימִים עִם הַטֶּבַע. לָכֵן אָמַר בִּלְשׁוֹן תְּמִיָּה ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״. עַל כֵּן הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת בֵּן״, לֵדָה מַמָּשׁ.
פסוק יט:וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ לְשׁוֹן רַבִּים, יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִפְקְדוּ כָּל הָעֲקָרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָצְאוּ גּוֹיִם רַבִּים מִמֶּנָּה, שֶׁהֲרֵי מִשָּׂרָה לֹא יָצְאוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי עֵשָׂו אֵינוֹ בַּכְּלָל, כִּי כְבָר נֶאֱמַר ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב).
פסוק כב:וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת הֵן הֵן מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם. הוֹרָה בָּזֶה שֶׁאֵין שׁוּם אֶמְצָעִי בֵּין הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבֵין הָאָבוֹת, וְיִהְיֶה מְחִצָּתָם לִפְנִים מִמְּחִצַּת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (במדבר כג, כג), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, כז) ״מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם״. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ לְמַעְלָה, וּמִתַּחְתָּיו הָאָבוֹת שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם, כִּי הֵמָּה מַחֲזִיקִים הַכִּסֵּא כִּבְיָכוֹל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, כו) ״רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר: אַתָּה עוֹזֵר לִי כִּבְיָכוֹל, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתע״ט) שֶׁהַצַּדִּיקִים מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁלְּמַעְלָה כוּ׳. וְטַעַם לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּעַל אֱלֹהִים״, הַיְינוּ שֶׁיִּתְעַסֵּק אַבְרָהָם בַּמִּילָה וְלֹא יִתְעַכֵּב כָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה אֶצְלוֹ.
פסוק כו:בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְגוֹ׳. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״וַיָּמָל בְּשַׂר עָרְלָתָם״ (בראשית יז:כג) וּכְתִיב ״בְּהִמּוֹלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ״ (בראשית יז:כה), מִכָּל מָקוֹם חָזַר וּפֵרַשׁ לוֹמַר שֶׁעָשָׂה גַּם מִילָתוֹ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לְעֵין כֹּל וְלֹא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הָרוֹאִים. כִּי עַל פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י קָשֶׁה, לָמָּה יִמְחוּ בּוֹ לֵיצָנֵי הַדּוֹר, וּלְמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר כט) נִמּוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״.
