פסוק ד:אֶל נַחַל אֵיתָן, קָשֶׁה, שֶׁלֹּא נֶעֱבָד, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"א:ד'). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סוטה מו), שֶׁהוּא נֶאֱסָר לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ בּוֹ לְעוֹלָם. אִם כֵּן הֵן אַזְהָרוֹת, שֶׁהַזּוֹרֵעַ אוֹ הָעוֹבֵד בּוֹ עוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה, וְהַטַּעַם אֲשֶׁר יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל נַחַל אֵיתָן, כִּי לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ לְעוֹלָם. וְטַעַם וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, לֵאמֹר כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ (דברים כ"א:ח'), וְשִׁעוּר הַכְּתוּבִים וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הָהִיא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם וְעָנוּ וְאָמְרוּ. וְהָרְחִיצָה בְּמִקְצָת מִן הַנִּזְכָּרִים וְהָעֲנִיָּה בְּמִקְצָתָם, כְּדֶרֶךְ וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְגוֹ' (דברים י"ד:כ"ג). וְעִנְיַן הָעֲרִיפָה אָמַר ר"א (אבן עזרא על דברים כ"א:ז') שֶׁהַשֵּׁם צִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן עַל הָעִיר הַקְּרוֹבָה, כִּי לוּלֵי שֶׁעָשׂוּ עֲבֵרָה כַּדּוֹמָה לָהּ לֹא נִזְדַּמֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אָדָם קָרוֹב מֵהֶם, וּמַחְשְׁבוֹת ה' עָמְקוּ לְאֵין קֵץ אֶצְלֵנוּ. אֲבָל הָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג מ) כִּי הַטַּעַם לְגַלּוֹת עַל הָרוֹצֵחַ וּלְבַעֵר דָּמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּרוֹב הַפְּעָמִים יִהְיֶה הָרוֹצֵחַ מִן הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶחָלָל, וּכְשֶׁיֵּצְאוּ הַזְּקֵנִים וְיִתְעַסְּקוּ בַּמְּדִידָה הַהִיא, וְזִקְנֵי הָעִיר הַהִיא יָעִידוּ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא הִתְרַשְּׁלוּ בְּתִקּוּן הַדְּרָכִים וּשְׁמִירָתָם, וְשֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מִי הָרַג אֶת זֶה, וּכְשֶׁיֵּחָקֵר הָעִנְיָן יֵאָסְפוּ הַזְּקֵנִים וְיָבִיאוּ הָעֶגְלָה, יַרְבּוּ בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר בּוֹ, אוּלַי יִגָּלֶה הַדָּבָר. וּכְבָר אָמְרוּ (ירושלמי סוטה פ"ט ה"א) שֶׁאֲפִלּוּ תָּבוֹא שִׁפְחָה וְתֹאמַר, פְּלוֹנִי הוּא הָרוֹצֵחַ, לֹא תֵּעָרֵף. וְאִם יִוָּדַע הָרוֹצֵחַ וְיַחֲרִישׁוּ מִמֶּנּוּ וְיָעִידוּ הַבּוֹרֵא עַל נַפְשׁוֹתָם כִּי לֹא יְדָעוּהוּ, יִהְיֶה בָּזֶה זָדוֹן גָּדוֹל, וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁמֶץ דָּבָר בָּעִנְיָן יָבוֹא וְיַגִּיד וְיִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר, וְיֵהָרֵג אוֹ עַל יְדֵי ב"ד אוֹ הַמֶּלֶךְ אוֹ גּוֹאֵל הַדָּם. וְיִתְחַזֵּק הָעִנְיָן בִּהְיוֹת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תֵּעָרֵף בּוֹ הָעֲגָלָה לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ לְעוֹלָם, יַכִּירוּ בּוֹ רוֹאָיו וִידַבְּרוּ בוֹ. וְהִנֵּה לְפִי הַטַּעַם הַזֶּה יֵשׁ בַּתַּחְבּוּלָה הַזּוֹ תּוֹעֶלֶת, אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה אֵינֶנּוּ נִרְצֶה בְּעַצְמוֹ. וְהָיָה רָאוּי עוֹד שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשָׂדֶה טוֹב רָאוּי לִזְרִיעָה, שֶׁיַּכִּירוּ בּוֹ רוֹאָיו, כִּי בְּנַחַל אֵיתָן לֹא יִוָּדַע מַדּוּעַ לֹא יֵעָבֵד בּוֹ. וּלְפִי דַּעְתִּי יֵשׁ בּוֹ טַעַם כְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת הַנַּעֲשִׂים בַּחוּץ, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּפָרָה אֲדֻמָּה, וּלְפִיכָךְ מָנוּ חֲכָמִים עֶגְלָה עֲרוּפָה מִכְּלַל הַחֻקִּים:
פסוק יא:אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה. וּבְסִפְרֵי (תצא ה), מִנַּיִן אֲפִלּוּ כְּעוּרָה, ת"ל וְחָשַׁקְתָּ בָהּ אע"פ שֶׁאֵינָהּ יְפַת תֹּאַר. ור"א אָמַר (אבן עזרא על דברים כ"א:י"א), יְפַת תֹּאַר, בְּעֵינָיו. וְהִנֵּה הוּא דָּבֵק עִם וְרָאִיתָ. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, שֶׁלֹּא יַתִּירֶנָּה לוֹ רַק מִפְּנֵי הַחֵשֶׁק בִּהְיוֹת יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, אֲבָל אִם מוֹצֵא בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵשֶׁק בִּבְעִילָתָהּ אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לָקַחַת לוֹ אִשָּׁה, לֹא יִשָּׂא לָזוֹ. וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם), וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֲרֵי זוֹ לְאַבָּא הֲרֵי זוֹ לְאָחִי. וּבַגְּמָרָא (קידושין כב א), שֶׁלֹּא יִקַּח שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת לִבְנוֹ וְאַחַת לוֹ, אַחַת לְאָבִיו וְאַחַת לוֹ. וְהָאִסּוּר בְּאוֹתָהּ שֶׁל בְּנוֹ אֲפִלּוּ לְבַדָּהּ:
פסוק יב:וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, תְּגַדְּלֵם כְּדֵי שֶׁתִּתְנַוֵּל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"א:י"ב), כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא (יבמות מח), וְכֵן פֵּרֵשׁ אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"א:י"ב). וְהִנֵּה לְדַעְתָּם יִהְיֶה וְעָשְׂתָה, כְּמוֹ וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה (ויקרא כה כא), כִּי הַצְּמִיחָה תִּקָּרֵא עֲשִׂיָּה. אֲבָל בְּסִפְרֵי (תצא ז) אָמַר רְאָיָה לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְלֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ (שמואל ב יט כה), וְהִיא רְאָיָה גְּדוֹלָה. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר כִּי כָל אֵלֶּה מִשְׁפְּטֵי אֲבֵלוּת, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ אֶל וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ (דברים כ"א:י"ג), וְצִוָּה שֶׁתְּגַלֵּחַ רֹאשָׁהּ כְּדֶרֶךְ הָאֲבֵלוּת, כְּעִנְיָן וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ (איוב א כ) דְּאִיּוֹב, וְכֵן גָּזִּי נִזְרֵךְ (ירמיהו ז כט), וְכֵן קְצִיצַת הַצִּפָּרְנַיִם אֲבֵלוּת כְּגִלּוּחַ הָרֹאשׁ, וְאָמַר וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, כְּלוֹמַר תִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אֵבֶל, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ כְּאַלְמָנָה, וְלֹא תֵּצֵא חוּץ כְּלָל, וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ, וְתַעֲשֶׂה כָּל זֶה יֶרַח יָמִים, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאֲבֵלִים. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ספרי תצא יא) שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל לְכַעֵר אֶת יָפְיָהּ, צִוָּה שֶׁתָּסִיר הַבְּגָדִים הַנָּאִים מֵעָלֶיהָ, שֶׁהַגּוֹיִם אֲרוּרִים הֵם בְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַשְּׁטוֹת בַּמִּלְחָמָה כְּדֵי לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶן, וּתְגַלֵּחַ אֶת רֹאשָׁהּ, שֶׁהוּא נִוּוּל גָּדוֹל, וְתָקֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, כִּי מִנְהַג הַנָּשִׁים לְגַדֵּל אוֹתָם וּלְצָבְעָם בְּמִינֵי הַפּוּךְ וְהַצִּבְעוֹנִים, וְיִקְרָא הַכָּתוּב הַקְּצִיצָה עֲשִׂיָּה, בַּעֲבוּר כִּי שְׂעַר הָרַגְלַיִם וְהַשָּׂפָם גַּם הַצִּפָּרְנַיִם לְגָדְלָם יִקְצְצוּ אוֹתָם. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי הוּא לָשׁוֹן מְקֻצָּר, הִרְגִּילוּ לְקַצֵּר בְּדָבָר הַמּוּבָן, וְטַעְמוֹ לֹא עָשָׂה אֶת רַגְלָיו וְאֶת שְׂפָמוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בָּהֶם, יִרְמֹז לְגִלּוּחַ שְׂעַר הָרַגְלַיִם וְהַשָּׂפָם אוֹ לִרְחִיצַת הָרַגְלַיִם עַצְמָן, וְכֵן דַּעַת יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁאָמַר, לֹא שָׁטַף יָת רַגְלֵיהּ וְלָא סַפַּר שְׂפָמֵהּ, וְכֵן וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, מַעֲשֵׂה הַצִּפָּרְנַיִם. וְהַמְּפָרְשִׁים (עיין רש"י בראשית א ז) אָמְרוּ כִּי טַעַם עֲשִׂיָּה, תִּקּוּן, וְכֵן וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ (שם יח ז). וְהַטַּעַם בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִתְגַּיֶּרֶת בְּעַל כָּרְחָהּ, וְאֵין שׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ אִם תַּחְפֹּץ לַעֲזֹב דָּתָהּ וּלְהִתְיַהֵד כַּאֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בַּגֵּרִים, אֲבָל יֹאמַר לָהּ הַבַּעַל שֶׁתִּשְׁמֹר תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחָהּ וְתַעֲזֹב יִרְאָתָהּ. וְזֶה טַעַם וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ, כִּי תַּעֲזֹב אֶת עַמָּהּ וְאֶת אֱלֹהֶיהָ. וְהוּא מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, אֵין אָבִיהָ אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב כז), אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ יְלִדְתִּנִי. וְהַכְּלָל כִּי הִיא מִתְאַבֶּלֶת עַל עָזְבָהּ אֶת דָּתָהּ וְתִהְיֶה לְעַם אַחֵר. וְיִתָּכֵן שב"ד מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בָּעֲבָדִים. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מִתְיַהֶדֶת כַּמִּשְׁפָּט הִרְחִיק אוֹתָהּ הַכָּתוּב כָּל הַזְּמַן הַזֶּה. וְטַעַם הָאֲבֵלוּת וְהַבְּכִי עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כְּדֵי שֶׁתִּתְנַוֵּל, אוּלַי יַעֲבֹר חִשְׁקוֹ מִמֶּנָּה. ור"א אָמַר כִּי נָתְנָה לָהּ הַתּוֹרָה זְמַן כְּמִשְׁפַּט הַבּוֹכִים עַל מֵת, לִכְבוֹד אָבִיהָ וְאִמָּהּ שֶׁמֵּתוּ בַּמִּלְחָמָה. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג מא), לְחֶמְלָה עָלֶיהָ, שֶׁתִּמְצָא מָנוֹחַ לְנַפְשָׁהּ, כִּי יֵשׁ לָעֲצַבִּים מָנוֹחַ וְהַשְׁקֵט בִּבְכִיָּתָם וְאֶבְלָם, וּבַזְּמַן הַהוּא לֹא יַכְרִיחֶנָּה לְהַנִּיחַ דָּתָהּ וְלֹא יִבְעָלֶנָּה. וְעַל דַּעְתִּי אֵין הַפְּנַאי לַחְמֹל עָלֶיהָ, רַק שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם ע"ז מִפִּיהָ וּמִלִּבָּהּ, וּלְכַבּוֹת עוֹד גַּחֶלֶת הַנְּדוֹד וְהַפֵּרוּד מֵאָבִיהָ וּמֵאִמָּהּ וּמֵעַמָּהּ, שֶׁאֵין הָגוּן לִשְׁכַּב עִם אִשָּׁה אֲנוּסָה וּמִתְאַבֶּלֶת, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (נדרים כ) בְּמַמְזֵרִים, בְּנֵי גְּרוּשַׁת הַלֵּב, וְכָל שֶׁכֵּן זֹאת הַצּוֹעֶקֶת בְּלִבָּהּ לֵאלֹהֶיהָ לְהַצִּילָהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יוֹדִיעוּהָ שֶׁנַּכְרִיחֶנָּה לַעֲזֹב אֶת עַמָּהּ וּמוֹלַדְתָּהּ וְתִתְיַהֵד, נֹאמַר לָהּ, תִּתְנַחֲמִי עַל אָבִיךָ וְעַל אִמֵּךְ וְעַל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, כִּי לֹא תוֹסִיפִי לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם, אֲבָל תְּהִי אִשָּׁה לַאֲדוֹנַיִךְ כְּדַת מֹשֶׁה וִיהוּדִית. וְהִנֵּה אָז נִתֵּן לָהּ זְמַן שֶׁתִּבְכֶּה וְתִתְאַבֵּל כְּמִשְׁפַּט הַמִּתְאַבְּלִים, לְהַשְׁקִיט מִמֶּנָּה צַעֲרָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ, כִּי בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וְנִחוּם אַחֲרֵי כֵן. וְהִנֵּה בַּזְּמַן הַזֶּה לָקְחָה עֵצָה בְּנַפְשָׁהּ עַל הַגֵּרוּת, וְנֶעֱקַר קְצָת מִלִּבָּהּ ע"ז שֶׁלָּהּ וְעַמָּהּ וּמוֹלַדְתָּהּ, כִּי נִחֲמָה עֲלֵיהֶם וְדָבְקָה בָּאִישׁ הַזֶּה שֶׁיָּדְעָה כִּי תִהְיֶה אֵלָיו, וְהֻרְגְּלָה עִמּוֹ. וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְדָרְשׁוּ (ספרי ז) בֵּיתֶךָ וְלֹא אֶל בַּיִת אַחֵר, וְכֵן וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, שֶׁתֵּשֵׁב כָּל הַזְּמַן הַזֶּה בַּבַּיִת שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ (שם ט), אוּלַי תַּחְפֹּץ וְתִתְרַצֶּה בּוֹ. וְעַל הַכְּלָל כִּי זֶה כֻּלּוֹ בַּעֲבוּר הַהֶכְרֵחַ, אֲבָל אִם רָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר בְּחֵפֶץ נַפְשָׁהּ בְּבֵית דִּין כַּמִּשְׁפָּט הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת מִיָּד, גַּם לוֹ גַּם לְאָבִיו וּלְאָחִיו. וְכָךְ אָמְרוּ בְּפֶרֶק הַחוֹלֵץ (יבמות מז) וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ, אֲבָל קִבְּלָה עָלֶיהָ מַטְבִּילָהּ וּמֻתֶּרֶת מִיָּד. וְאֶפְשָׁר כִּי בְּכָל הַשְּׁבוּיוֹת בַּמִּלְחָמָה נַעֲשָׂה כַּתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי מִפְּנֵי הַיִּרְאָה תֹּאמַרְנָה לְהִתְגַּיֵּר. וְאָמַר (דברים כ"א:י"ד) וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה כִּרְצוֹנָהּ, וְלֹא נַכְרִיחֶנָּה לִשְׁמוֹר דַּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית, כִּי הַמִּתְגַּיֶּרֶת בְּרָצוֹן נַכְרִיחַ אוֹתָהּ לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה, וְאִם תְּחַלֵּל הַשַּׁבָּת תִּסָּקֵל, וְאִם תֹּאכַל הַחֲזִיר תִּלְקֶה כְּדִין יִשְׂרָאֵל הַמִּשְׁתַּמֵּד, וְגַם זֹאת אִם הוֹדֵית בְּפִיהָ הַגֵּרוּת בְּלֹא הֶכְרֵחַ לֹא נְשַׁלַּח אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ, שֶׁאֲפִלּוּ נַחְשֹׁב שֶׁהָיְתָה גֵּרוּתָהּ מִפְּנֵי הַיִּרְאָה דִּינָהּ כְּיִשְׂרְאֵלִית גְּמוּרָה, שֶׁכְּבָר הֶעֱלֵינוּ (יבמות כד) הֲלָכָה כֻּלָּם גֵּרִים הֵם:
פסוק יג:וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (תצא יג), אֵין לְךָ בָּהּ אֶלָּא מִצְוַת בְּעִילָה. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאֵין קִדּוּשֵׁי כֶּסֶף וּשְׁטָר תּוֹפְסִין בָּהּ, וְגַם הַבְּעִילָה לֹא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין, שֶׁדִּינָהּ עֲדַיִן כְּגוֹיָה שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, אֶלָּא שֶׁיַּתִּיר לוֹ הַכָּתוּב בְּעִילָתָהּ. וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה, יוֹרֶה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ גְּמוּרָה, וְאִם זָנְתָה תַּחְתָּיו תִּדּוֹן כְּאֵשֶׁת אִישׁ. וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (קידושין כ"ב), וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, לִקּוּחִין יֵשׁ לְךָ בָּהּ, כְּלוֹמַר אַחַר הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּבְסִפְרֵי (שם), וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. א"כ הִיא אִשְׁתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הַתּוֹרָה הִקְנְתָה אוֹתָהּ לוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵרָאֶה שֶׁאָסוּר לִבְעֹל אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶה טַעַם וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ. וּמָה שֶׁאָמַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁיִּקָּחֶנָּה לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחַר הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְצַוֶּה, וְכֵן וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה (בראשית יב יט). אֲבָל בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (קידושין כ"א) אָמְרוּ שֶׁהוּא מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְזֶהוּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, וְדָרְשׁוּ (שם כב), וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה. יְחַבְּרוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה כְּשֶׁתְּבִיאֶנָּה אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹבֶה אוֹתָהּ בַּמִּלְחָמָה וּמְבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל עִירוֹ, וּבוֹעֵל אוֹתָהּ לִשְׁבֹּר אֶת לִבּוֹ הַזּוֹנֶה, וְאַחֲרֵי הַבִּיאָה הָרִאשׁוֹנָה תֵּאָסֵר עָלָיו עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְזֶה דֶּרֶךְ הַגְּמָרָא בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. אֲבָל רָאִיתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (עי' ירושלמי מכות ב ו), רַבִּי יוֹחָנָן שָׁלַח לְרַבָּנִין דְּתַמָּן, תְּרֵין מִילִין אַתּוּן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב וְלֵית אִנּוּן כֵּן. אַתֶּם אוֹמְרִים בְּשֵׁם רַב, יְפַת תֹּאַר לֹא הֻתְּרָה אֶלָּא בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, וַאֲנִי אוֹמֵר לֹא בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא שְׁנִיָּה אֶלָּא לְאַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ, אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ. וְזֶהוּ מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל מִקְרָא:
פסוק יד:וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (תצא יד), וְלֹא לְבֵית אָבִיהָ. וְלֹא יָדַעְתִּי אִם לוֹמַר שֶׁהִיא יְהוּדִית וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָהּ לַעֲזֹב תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וְלָשׁוּב אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ, אוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֶנָּה לְבֵית אָבִיהָ עַל יְדֵי שְׁלוּחִים כִּי יְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אֲבָל הוּא יוֹצִיאֶנָּה מִבֵּיתוֹ לָגוּר בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא, כִּי אוּלַי תִּשָּׁאֵר בָּאָרֶץ וְתֵלֵךְ אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים וְתִנָּשֵׂא לְאֶחָד מֵהֶם. וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁיְּשַׁלְּחֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וּמַזְהִיר שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה בְּכֶסֶף וְלֹא יִתְעַמֵּר בָּהּ כְּשִׁפְחָה, נִלְמוֹד שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט, אֲבָל הַכָּתוּב עָשָׂה אוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ בִּהְיוֹתָהּ עִמּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִשְׂנָא אוֹתָהּ יְשַׁלְּחֶנָּה כַּאֲנוּסָה. וְיִתָּכֵן כִּי טַעַם הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאִם יִבְעָלֶנָּה וְיַחְפֹּץ בָּהּ תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, אֲבָל אִם יִבְעָלֶנָּה וְלֹא תִּהְיֶה עֲרֵבָה עָלָיו וְלֹא יַחְפֹּץ בָּהּ, כְּעִנְיַן אַמְנוֹן עִם תָּמָר (שמואל ב יג טו), יְשַׁלְּחֶנָּה לְנַפְשָׁהּ. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּבְּעִילָה הַזֹּאת, כִּי אִם אַחֲרֵי בְּעִילָתָהּ תַּעֲמֹד עִמּוֹ יָמִים וְיָבֹא עָלֶיהָ, אִם יַחְזֹר וְיִשְׂנָא אוֹתָהּ כְּאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׂנָא אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּבָר נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ, וְהִנֵּה הִיא יְהוּדִית וּמִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֵט:
פסוק יד:לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ, כְּמוֹ וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ (דברים כ"ד:ז'). וַעֲשָׂאוֹ אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"א:י"ד) לְשׁוֹן סְחוֹרָה, וְרַבּוֹתֵינוּ בְּסִפְרֵי (תצא טז) וּבַגְּמָרָא (סנהדרין פה) יַעֲשׂוּ אוֹתָם לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ. וְהִנֵּה הוּא לְשׁוֹן אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּשִׁפְחָה כְּלָל, וְאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לוֹקֶה. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי לְפִי פְּשׁוּטוֹ כִּי לֹא תִתְעַמֵּר הוּא כְּמוֹ לֹא תִתְאַמֵּר, מִלְּשׁוֹן יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן (תהלים צד ד), וְכֵן אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם (דברים כ"ו:י"ז), וְכֵן וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ (ישעיהו סא ו) בְּחִלּוּף הָאָלֶ"ף בְּיוֹ"ד, וְכֻלָּם רוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה: הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, רוֹמַמְתָּ וְגִדַּלְתָּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים; הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם (דברים כ"ו:י"ח), רוֹמֵם וְגִדֵּל אוֹתְךָ עַל כָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה; וְכֻלָּם נִגְזְרוּ מִן בְּרֹאשׁ אָמִיר (ישעיהו יז ו). יֹאמַר לֹא תִּתְרוֹמֵם וְתִתְגַּדֵּל בָּהּ לִהְיוֹת אַתָּה אֲדוֹנֶיהָ לְמָכְרָהּ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּשִׁפְחָה. וְכֵן יִקְרְאוּ בְּעַרְבִי הָאָדוֹן אֲמִיר, וְשִׁמּוּשׁ הָעַיִ"ן וְהָאָלֶ"ף כְּאֶחָד מֻרְגָּל בַּלָּשׁוֹן, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת (איוב לג כד), פְּדָאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (במדבר יב ד) בְּמִלַּת פֶּתַע, וְכֵן מַעֲשֵׂה צַעֲצוּעִים (דהי"ב ג י), כְּמוֹ בְּאָלֶ"ף, מִן הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת (ישעיהו כב כד), הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, כִּי תַּרְגּוּם כְּרוּבִים כְּרָבְיָא, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים עוֹמְדוֹת אוֹמְדוֹת, בְּקִיאִין בְּקִיעִין, עֲדַיִן אֱדַיִן, עוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין אָרְכִי, עָרִיס אָרִיס, וְשָׁנִינוּ (שבת עו) חָלָב כְּדֵי גְּמִיעָה, וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (שם עז) גְּמִיעָה אוֹ גְּמִיאָה, וְתֵרְצוּ הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם (בראשית כד יז), ואעפ"כ אוֹמְרִים מִמֶּנּוּ מְגַמֵּעַ, לֹא יְגַמֵּעַ וּפוֹלֵט אֲבָל מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ (שם קיא), וּבַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים בַּתּוֹסֶפְתָּא שָׁנִינוּ מַרְדָּא בִּמְקוֹם מַרְדֵּעַ, וְאֵין מַקְפִּידִין כְּלָל בְּחִלּוּף שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים כ"א:י"ד) לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ, לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, בִּלְשׁוֹן פַּרְסִי קוֹרִין לַעֲבוֹדָה וְשִׁמּוּשׁ עֲמִירָה, מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי זֹאת. וְזֶה אֱמֶת, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי, תַּמָּן צָוְחִין לְפָעֲלָא טָבָא עֲמִירָא, בְּפֶרֶק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פ"ט ה"א) וּבְפֶרֶק כָּל הַצְּלָמִים (ע"ז פ"ג ה"ו), וּמֻרְגָּל הוּא אַף בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּמְגִלַּת שׁוֹשָׁן, וְשַׁדַּר מַלְכָּא דְּאַתּוּר עַל כֻּלְּהוֹן עֲמִירָה דְּנִינְוֵה, וְעַל כָּל דְּעָמְרִין עַל יַד יַמָּא, וְעַל עֲמוּר דְּכַרְמְלָא וּדְגִלְעָד, וְאַהְפִּיכוּ פִּתְגָמָא דִּנְבוּכַדְנֶצַּר כֻּלְּהוֹן עֲמוּרַיָּא דְּאַרְעָא וְלָא תִּדְחֲלוּן מִנֵּהּ. וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בַּסֵּפֶר הַהוּא יִקָּרְאוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עֲמוּרֵי אַרְעָא, כְּלוֹמַר הַנֶּעֱבָדִים לָאָרֶץ וְהַמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, אוֹ שֶׁצִּוָּה מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְהֵם הַנִּקְרָאִים עַבְדֵי הָאָרֶץ, כִּי הֵם הַנֶּעֱבָדִים לַמֶּלֶךְ בְּמִלְחֲמוֹתָיו, הֵם אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ וּפָרָשָׁיו, כִּלְשׁוֹן עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר (בראשית יד ד), וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים (ירמיהו כז ז):
פסוק יד:תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (תצא טז) אֲפִלּוּ לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי. וְהוּא מָה שֶׁהִזְכַּרְנוּ (רמב"ן על דברים כ"א:י"ג), שֶׁהֵם סְבוּרִים שֶׁמֻּתָּר לָבֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה מִיָּד שֶׁהֱבִיאָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מֻזְהָר עָלֶיהָ בְּעִמּוּר וּבִמְכִירָה:
פסוק טז:לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה, אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֶה. וְכֵן כֻּלָּם, לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ (דברים י"ב:י"ז), לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי (דברים י"ז:ט"ו). וְאָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"א:ט"ז) בְּכֻלָּם, לֵית לָךְ רְשׁוּ. וְהַטַּעַם לֹא תִּתֵּן יְכֹלֶת לְנַפְשְׁךָ לַעֲשׂוֹת כָּכָה, וְהוּא מַפְלִיג בָּאַזְהָרָה. וְכֵן כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּנְחִילֶנּוּ פִּי שְׁנַיִם. וְהִנֵּה הַמַּשְׁוֶה אֶת הַבְּכוֹר לְאֶחָיו בְּנַחֲלָתוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, ואע"פ שֶׁאֵין דְּבָרָיו קַיָּמִים בַּדִּין, וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא רָצָה לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא הַבְּכוֹר וְטָעַן שֶׁהוּא פָּשׁוּט, וְהִנְחִילוֹ כְּאֶחָד מִבָּנָיו מִדַּעְתּוֹ שֶׁהוּא הַבְּכוֹר, שֶׁעוֹבֵר בָּהֶן. וְאֵלּוּ מִצְוֹת מְחֻדָּשׁוֹת. וּמִמָּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר, יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְהַדִּין הַזֶּה נוֹהֵג אֶלָּא בְּחַיֵּי הַבְּכוֹר, אֲבָל אִם מֵת הַבְּכוֹר בְּחַיֵּי אָבִיו, אע"פ שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ חֵלֶק בְּכוֹרָתוֹ בַּקֶּבֶר וּמוֹרִישׁוֹ מִן הַדִּין לְבָנָיו, אִם רָצָה הַזָּקֵן וְאָמַר יִירְשׁוּ בָּנַי כָּךְ וְכָךְ בִּנְכָסַי וּבָנָיו שֶׁל בְּנִי הַבְּכוֹר יִטְּלוּ כָּךְ וְכָךְ בִּנְכָסַי, דְּבָרָיו קַיָּמִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם קַיָּמִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם בְּכוֹר. וְכֵן אֵינֶנּוּ עוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה אִם לֹא הִכִּיר הַבְּכוֹר לְאַחַר מוֹתוֹ, כִּי לֹא מָצָאתִי עַל פְּנֵי, רַק בְּחַיָּיו, עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (במדבר ג ד), עַל פְּנֵי תֶּרַח (בראשית יא כח), וְכֵן כֻּלָּם:
פסוק יח:בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין סח) אֵינוֹ קָטָן, שֶׁהַקָּטָן פָּטוּר מִכָּל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה וּמִכָּל הַמִּצְוֹת, אֲבָל הוּא הַמֵּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְהִנֵּה יֵשׁ עָלָיו שְׁנֵי עֳנָשִׁין, הָאֶחָד שֶׁהוּא מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וּמַמְרֶה בָּהֶם, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא, עוֹבֵר עַל מָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ (ויקרא יט ב) קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, וְנֶאֱמַר עוֹד (דברים י"ג:ה') וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על דברים ו':י"ג) שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לָדַעַת הַשֵּׁם בְּכָל דְּרָכֵינוּ, וְזוֹלֵל וְסוֹבֵא לֹא יֵדַע דֶּרֶךְ ה'. וְעַל הַכְּלָל אֵין בּוֹ עַתָּה חֵטְא מָוֶת, וְעַל שֵׁם סוֹפוֹ הוּא נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין עא). וְזֶה טַעַם וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, כִּי לֹא הוּמַת בְּגֹדֶל חֶטְאוֹ אֶלָּא לְיַסֵּר בּוֹ אֶת הָרַבִּים וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. וְכֵן דֶּרֶךְ הַכָּתוּב שֶׁיַּזְהִיר כֵּן כַּאֲשֶׁר יָמִיתוּ, לְגָדֵר כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְּמִיתָתָם תַּקָּנָה לַאֲחֵרִים, כִּי הִזְכִּיר כֵּן בְּזָקֵן מַמְרֵא (דברים י"ז:י"ג), לְפִי שֶׁאֵין בְּהוֹרָאָתוֹ חֵטְא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לָמוּת בּוֹ, רַק הוּא לְהָסִיר הַמַּחְלֹקֶת מִן הַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי שָׁם (רמב"ן על דברים כ"א:י"א), וְכֵן בְּעֵדִים זוֹמְמִין (דברים י"ט:כ'), שֶׁנֶּהֱרָגִין וְלֹא הָרְגוּ, וְכֵן הִזְכִּיר בְּמֵסִית (דברים י"ג:י"ב), לְפִי שֶׁהוּא נֶהֱרָג בְּדִבּוּרוֹ הָרַע בִּלְבַד אע"פ שֶׁלֹּא עָבַד הַנִּיסָּת ע"ז וְלֹא שָׁמַע אֵלָיו, אֲבָל מִיתָתוֹ לְיַסֵּר הַנִּשְׁאָרִים. וְגַם זוֹ מִצְוָה מְחֻדֶּשֶׁת אוֹ מְבֹאֶרֶת מִן כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ יב) וְאִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ (ויקרא יט ג):
פסוק כב:וְתָלִיתָ אֹתוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מא א), כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהָאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל בָּנָיו הֵם. מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים דּוֹמִים זֶה לָזֶה וְכוּ', לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"א:כ"ג). וְכָל הַנִּסְקָלִים נִתְלִין דִּבְרֵי יָחִיד הֵם, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים (שם) שֶׁאֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה טַעַם (דברים כא כג) כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, שֶׁיֹּאמְרוּ, מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי, מִפְּנֵי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם אוֹ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית בְּכָךְ וְכָךְ עֲבוֹדָה, וְכָךְ וְכָךְ אוֹת וּמוֹפֵת רָאָה בָּהּ. וְהַסִּפּוּר בָּהּ וּבַעֲבוֹדָתָהּ יִקָּרֵא קְלָלָה. אוֹ שֶׁהוּא לְשׁוֹן זִלְזוּל, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר הָרַב, מִן (מלכים א ב ח) וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת, (שמואל א ג יג), כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, בּוֹזִים. וְהַמָּשָׁל בִּשְׁנֵי הָאַחִים הַתְּאוֹמִים יֵשׁ לוֹ סוֹד, אֵינֶנּוּ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב הָרַב בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר, כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לַהֲמִיתוֹ עָלָיו וְלִתְלוֹתוֹ עַל עֵץ לְגֹדֶל חֶטְאוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי הָאָרוּר מִכָּל הָאָדָם וְהַמְּקֻלָּל בָּהֶם הוּא הַתָּלוּי, אֵין בְּכָל הַמִּיתוֹת מִיתָה מְנֻוֶּלֶת וּבְזוּיָה כָּמוֹהָ, וְאֵין רָאוּי שֶׁנְּטַמֵּא הָאָרֶץ וְתִהְיֶה קִלְלַת הָאֱלֹהִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי שָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְלָכֵן צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ (יהושע י כ) וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים. וְעַל דַּעְתִּי הָעִנְיָן בִּבְנֵי שָׁאוּל הַמּוּקָעִים (שמואל ב כא), מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ תְּלוּיִים בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִיַּד יִשְׂרָאֵל כְּלָל, אֲבָל דָּוִד נְתָנָם לַגִּבְעוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם, וְהֵם אֲשֶׁר הוֹקִיעוּם וְלֹא רָצוּ לְקָבְרָם, לְפַרְסֵם נִקְמָתָם מֵהֶם וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ. וְכַאֲשֶׁר נִתַּךְ עֲלֵיהֶם מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם אָז יָדַע דָּוִד שֶׁנִּמְחַל עֲוֹנָם, וְנֶעְתַּר אֱלֹהִים לָאָרֶץ כִּי פָקַד ה' אֶת הָאָרֶץ בְּמָטָר וַיִּכְלֶה הָרָעָב, וְאָז צִוָּה וְקָבְרוּ אוֹתָם עִם אֲבוֹתָם לִכְבוֹד הַמַּלְכוּת, לֹא לְחִיּוּבוֹ כְּלָל, שֶׁלֹּא נִצְטַוִּינוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נְטַמֵּא אֲנַחְנוּ אֶת הָאָרֶץ בְּמִי שֶׁנִּתְלֶה אוֹתוֹ. וְהִנֵּה ה' לֹא רָצָה עֲוֹנָם בִּתְלִיָּתָם מִיָּד, לְהוֹדִיעַ כִּי ה' אוֹהֵב גֵּרִים, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (יבמות עט). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על דברים כ"א:כ"ג) עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי אֱלֹהִים פּוֹעֵל, וְהַקְּלָלָה תָּבוֹא אֶל מָקוֹם קָרוֹב מֵהַתָּלוּי, וְיֵשׁ לוֹ סוֹד מֻדְבָּק בַּנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן לֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. וְהִנֵּה הַמֵּלִין תָּלוּי עַל הָעֵץ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וְרַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מו) דָּרְשׁוּ כֵן בְּכָל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדוֹ, מָה עֵץ שֶׁהוּא נִוּוּל אַף כָּל שֶׁהוּא נִוּוּל. וְהִנֵּה לְדַעְתָּם כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, לוֹמַר אע"פ שֶׁזֶּה רָאוּי לְנַוְּלוֹ לְגֹדֶל חֶטְאוֹ לֹא תַעֲשֶׂה כֵן, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. וְעַל הַמָּשָׁל שֶׁל שְׁנֵי אַחִין יִהְיֶה כָּל הַמֵּלִין בַּטַּעַם הַזֶּה, וְכֵן הַקְּלָלָה שֶׁהִזְכִּיר רַבִּי אַבְרָהָם מִמֶּנָּה יִהְיֶה בְּכָל בַּיִת אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם מֵת, וְעַל כֵּן יִטְמָא (במדבר יט יד) כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל.
פסוק כג:וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ, עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ, אֵינֶנּוּ טַעַם בִּלְבַד בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה מֻתָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֲבָל הוּא לָאו שֵׁנִי. וְהִנֵּה הַמֵּלִין הַתָּלוּי אוֹ אֲפִלּוּ הַמֵּת בָּאָרֶץ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה אֶחָד, שֶׁהוּא לָמֵד מִן הַתָּלוּי כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי. וּמִן הַלָּאו הַזֶּה קָבַר יְהוֹשֻׁעַ מַלְכֵי כְּנַעַן בְּיוֹמָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּתְלִיָּתָן הַקְּלָלָה שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְגַדֵּף וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל הָיָה בָּהֶם מִשּׁוּם טֻמְאַת הָאָרֶץ. אוֹ שֶׁחָשַׁשׁ לְקִלְלַת אֱלֹהִים מִן הַמָּשָׁל שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי.
