לא יהיה כלי גבר על אשה. כתרגומו לא יהי תיקון זין גבר על איתתא ולכך הרגה יעל את סיסרא ביתד ובמקבת ולא בחרב ובחנית שנאמר ידה ליתד תשלחנה:
פסוק ז:
והארכת ימים. הפשט למען ייטב לך אם תשלח את האם כי תוליד בריכות אחרות ותמצאם והארכת ימים לאם:
פסוק י:
לא תחרוש בשור ובחמור. לפי שהשור מעלה גרה והחמור אינו מעלה גרה וסבור החמור שהשור אוכל תמיד כשהוא חורש עמו ויש צער בעלי חיים ולכך אסרה תורה לדבקם יחד ועל זה מתפאר איוב אם עלי אדמתי תזעק וכו' כי מעולם לא חרשתי בשור וחמור:
פסוק יא:
לא תלבש שעטנז. דוקא מהני תרי מיני משום דעל ידם הרג קין את הבל אחיו משום דויפן ה' אל הבל ואל קין ואל מנחתו לא שעה:
פסוק יב:
גדילים תעשה לך. וסמיך ליה כי יקח איש אשה לכך נהגו העולם לפרוש הטלית על החתן והכלה בעת נישואין. וי"מ כדי לחנכן במצות:
פסוק כב:
ומתו גם שניהם. פ"ה להוציא מעשה חידודים כגון דרך האיברים שאין האשה נהנית מהם גם לרבות הבאים אחריהם כך פ"ה וצריך פי' לפירושו ונר' לפרש הכי הבא על זאת שנגמרה דינה ליהרג גם הוא יהא נהרג דכתיב ומתו גם שניהם. וזאת בת קטלא היא כבר אפ"ה מרבינן מן גם הכי: