פסוק א:לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים, זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת, שֶׁאָמַר בַּתּוֹרָה (שמות כג ד) כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וְהוֹסִיף בְּכָאן לֵאמֹר נִדָּחִים, כִּי תּוֹעֶה, שֶׁתָּעָה מִדַּרְכּוֹ וְיָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ בְּלֹא עָמָל גָּדוֹל, וְעַתָּה הִזְכִּיר נִדָּחִים, שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנּוּ וְהִרְחִיקוּ. וְהִזְכִּיר שֶׂה שֶׁהוּא כְּאָבֵד, וּלְכָךְ בֵּאֵר בְּכָאן וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְאָמַר וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, שֶׁהוּא בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, אע"פ שֶׁאֵין הַשִּׂמְלָה חֲבִיבָה עַל בְּעָלֶיהָ כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וְאֵין הַהֶפְסֵד בָּהּ מָצוּי כְּבָהֶם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּתוּ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ, מִכָּל כְּלֵי בֵּיתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן חֲבִיבִין כְּשִׂמְלָתוֹ אֲשֶׁר יְכַסֶּה בָּהּ. וְעַל מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי מה ב"מ ל) הוֹסִיף עוֹד בְּכָאן דְּבָרִים רַבִּים, כְּגוֹן וְהִתְעַלַּמְתָּ, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם; הָשֵׁב, אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים (ב"מ לא); תְּשִׁיבֵם, אֲפִלּוּ לְגִנָּתוֹ וּלְחֻרְבָּתוֹ (שם); וְהַחְזִירָהּ בְּסִימָנִים, וּדְבָרִים אֲחֵרִים נִדְרָשִׁים בַּפָּרָשָׁה:
פסוק ב:וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב אֶצְלְךָ, כִּי אֵינְךָ מִתְחַיֵּב לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת עִם הָאֲבֵדָה לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ אוֹתוֹ כְּלָל. וּבְסִפְרֵי (תצא מז), אֵין לִי אֶלָּא קָרוֹב, רָחוֹק מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יְדַעְתּוֹ, וא"כ יֹאמַר וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ בְּעִירְךָ שֶׁתִּשְׁאַל עָלָיו וְתֵדָעֶנּוּ, יִהְיֶה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ:
פסוק ד:וְהוֹסִיף בְּמִצְוַת הַטְּעִינָה לְהַזְהִיר עָלֶיהָ בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי בַּתּוֹרָה אָמַר (שמות כג ה) עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ, מִצְוַת עֲשֵׂה. וְעוֹד הוֹסִיף נוֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, כִּי שָׁם אָמַר רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם רַק הַחֲמוֹר שֶׁדַּרְכּוֹ לִטְעוֹן מַשּׂוֹי גָּדוֹל וְיִרְבַּץ תַּחְתָּיו. וְאָמַר בְּכָאן אָחִיךָ וְשָׁם אוֹיִבְךָ וְשׂוֹנַאֲךָ, לֵאמֹר תַּעֲשֶׂה עִמּוֹ כֵן, וּזְכֹר הָאַחְוָה וְתִשְׁכַּח הַשִּׂנְאָה:
פסוק ו:כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ, גַּם זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת, מִן אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד (ויקרא כב כח), כִּי הַטַּעַם בִּשְׁנֵיהֶם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָנוּ לֵב אַכְזָרִי וְלֹא נְרַחֵם, אוֹ שֶׁלֹּא יַתִּיר הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת הַשְׁחָתָה לַעֲקֹר הַמִּין אע"פ שֶׁהִתִּיר הַשְּׁחִיטָה בַּמִּין הַהוּא, וְהִנֵּה הַהוֹרֵג הָאֵם וְהַבָּנִים בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ לוֹקֵחַ אוֹתָם בִּהְיוֹת לָהֶם דְּרוֹר לָעוֹף, כְּאִלּוּ יַכְרִית הַמִּין הַהוּא. וְכָתַב הָרַב בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג מח) כִּי טַעַם שִׁלּוּחַ הַקֵּן וְטַעַם אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד כְּדֵי לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט הַבֵּן בְּעֵינֵי הָאֵם, כִּי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת דְּאָגָה גְּדוֹלָה בָּזֶה, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּאֲגַת הָאָדָם לְדַאֲגַת הַבְּהֵמוֹת עַל בְּנֵיהֶם, כִּי אַהֲבַת הָאֵם וְחַנּוֹתָהּ לִבְנֵי בִּטְנָהּ אֵינֶנּוּ נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַשֵּׂכֶל וְהַדִּבּוּר אֲבָל הוּא מִפְּעֻלַּת כֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה הַמְּצוּיָה בַּבְּהֵמוֹת כַּאֲשֶׁר הִיא מְצוּיָה בָּאָדָם. וְאִם כֵּן אֵין עִקַּר הָאִסּוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ רַק בִּבְנוֹ וְאוֹתוֹ, אֲבָל הַכֹּל הַרְחָקָה. וְיוֹתֵר נָכוֹן בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא נִתְאַכְזֵר. וְאָמַר הָרַב, וְאַל תָּשִׁיב עָלַי מִמַּאֲמָר הַחֲכָמִים (ברכות לג) הָאוֹמֵר עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי זוֹ אַחַת מִשְׁתֵּי סְבָרוֹת, סְבָרַת מִי שֶׁיִּרְאֶה כִּי אֵין טַעַם לַמִּצְוֹת אֶלָּא חֵפֶץ הַבּוֹרֵא, וַאֲנַחְנוּ מַחְזִיקִים בַּסְּבָרָא הַשְּׁנִיָּה, שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל הַמִּצְוֹת טַעַם. וְהֻקְשָׁה עָלָיו עוֹד מָה שֶׁמָּצָא בב"ר (מד א), וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ להקב"ה בֵּין שׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר לְשׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף, הָא לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל ה) כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה. וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁגָּזַר הָרַב בַּמִּצְוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם, מְבֹאָר הוּא מְאֹד, כִּי בְּכָל אֶחָד טַעַם וְתוֹעֶלֶת וְתִקּוּן לָאָדָם מִלְּבַד שְׂכָרָן מֵאֵת הַמְצַוֶּה בָּהֶן יִתְבָּרַךְ. וּכְבָר ארז"ל (סנהדרין כא), מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְגַּלּוּ טַעֲמֵי תּוֹרָה וְכוּ', וְדָרְשׁוּ (פסחים קיט) וְלִמְכַסֶּה עָתִיק, זֶה הַמְגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין, וּמַאי נִיהוּ טַעְמֵי תּוֹרָה. וּכְבָר דָּרְשׁוּ בְּפָרָה אֲדֻמָּה (במדב"ר יט ג ד), שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, עַל הַכֹּל עָמַדְתִּי, וּפָרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי (קהלת ז כג). וְאָמַר ר' יוֹסֵי בר' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה, לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טַעַם פָּרָה אֲדֻמָּה אֲבָל לַאֲחֵרִים חֻקָּה, דִּכְתִיב (זכריה יד ו) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן, יקפאון כְּתִיב, דְּבָרִים הַמְכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לִהְיוֹת צְפוּיִים לָעוֹלָם הַבָּא, כְּהָדֵין סַמְיָא דְּצָפֵי, דִּכְתִיב (ישעיהו מב טז) וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, וּכְתִיב (שם) אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים, שֶׁכְּבָר עֲשִׂיתִים לְר' עֲקִיבָא. הִנֵּה בֵּאֲרוּ שֶׁאֵין מְנִיעוּת טַעְמֵי תּוֹרָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא עִוָּרוֹן בְּשִׂכְלֵנוּ, וְשֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה טַעַם הַחֲמוּרָה שֶׁבָּהֶם לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת בְּדִבְרֵיהֶם, וּבַתּוֹרָה וּבַמִּקְרָא דְּבָרִים רַבִּים מוֹדִיעִין כֵּן, וְהָרַב הִזְכִּיר מֵהֶן. אֲבָל אֵלּוּ הַהַגָּדוֹת אֲשֶׁר נִתְקַשּׁוּ עַל הָרַב כְּפִי דַּעְתִּי עִנְיָן אַחֵר לָהֶם, שֶׁרָצוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַתּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוֹת להקב"ה בְּעַצְמוֹ יִתְעַלֶּה, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת בָּאָדָם עַצְמוֹ, לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ נֶזֶק אוֹ אֱמוּנָה רָעָה אוֹ מִדָּה מְגֻנָּה, אוֹ לִזְכֹּר הַנִּסִּים וְנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אֶת הַשֵּׁם. וְזֶהוּ לְצָרֵף בָּהֶן, שֶׁיִּהְיוּ כְּכֶסֶף צָרוּף, כִּי הַצּוֹרֵף הַכֶּסֶף אֵין מַעֲשֵׂהוּ בְּלֹא טַעַם, אֲבָל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל סִיג, וְכֵן הַמִּצְוֹת לְהוֹצִיא מִלִּבֵּנוּ כָּל אֱמוּנָה רָעָה וּלְהוֹדִיעֵנוּ הָאֱמֶת וּלְזָכְרוֹ תָּמִיד. וּלְשׁוֹן זוֹ הָאַגָּדָה עַצְמָהּ הֻזְכְּרָה בִּילַמְּדֵנוּ (תנחומא שמיני ח) בְּפָרָשַׁת זֹאת הַחַיָּה, וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ להקב"ה בֵּין שׁוֹחֵט בְּהֵמָה וְאוֹכֵל אוֹ נוֹחֵר וְאוֹכֵל, כְּלוּם אַתָּה מוֹעִילוֹ אוֹ כְּלוּם אַתָּה מַזִּיקוֹ, אוֹ מַה אִכְפַּת לוֹ בֵּין אוֹכֵל טְהוֹרוֹת אוֹ אוֹכֵל טְמֵאוֹת, אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ (משלי ט יב), הָא לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ז) אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, וְנֶאֱמַר כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה. לָמָּה, שֶׁיְּהֵא מֵגֵן עָלֶיךָ. הִנֵּה מְפֹרָשׁ בְּכָאן שֶׁלֹּא בָּאוּ לוֹמַר אֶלָּא שֶׁאֵין הַתּוֹעֶלֶת אֵלָיו יִתְעַלֶּה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְאוֹרָהּ כַּמְּחֻשָּׁב מִן הַמְּנוֹרָה, וְשֶׁיִּצְטָרֵךְ לְמַאֲכַל הַקָּרְבָּנוֹת וְרֵיחַ הַקְּטֹרֶת כַּנִּרְאֶה מִפְּשׁוּטֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ הַזֵּכֶר לְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת לְזֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אֵין הַתּוֹעֶלֶת לוֹ, רַק שֶׁנֵּדַע אֲנַחְנוּ הָאֱמֶת וְנִזְכֶּה בּוֹ עַד שֶׁנִּהְיֶה רְאוּיִים לִהְיוֹת מָגֵן עָלֵינוּ, כִּי דִּבּוּרֵנוּ וְזָכְרֵנוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ. וְהֵבִיא רְאָיָה מִן הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְהָעֹרֶף, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם לָנוּ וְלֹא להקב"ה, לְפִי שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לוֹמַר בַּשְּׁחִיטָה שֶׁיְּהֵא בָּהּ תּוֹעֶלֶת וְכָבוֹד לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בַּצַּוָּאר יוֹתֵר מֵהָעֹרֶף אוֹ הַנִּחוּר, אֶלָּא לָנוּ הֵם לְהַדְרִיכֵנוּ בִּנְתִיבוֹת הָרַחֲמִים גַּם בְּעֵת הַשְּׁחִיטָה. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה אַחֶרֶת, אוֹ מַה אִכְפַּת לוֹ בֵּין אוֹכֵל טְהוֹרוֹת, וְהֵם הַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים, לְאוֹכֵל טְמֵאוֹת, וְהֵם הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים שֶׁאָמְרָה בָּהֶם הַתּוֹרָה (ויקרא יא כח) טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם, וְרָמַז שֶׁהוּא לִהְיוֹתֵנוּ נְקִיֵּי הַנֶּפֶשׁ, חֲכָמִים, מַשְׂכִּילֵי הָאֱמֶת. וְאָמְרָם אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ, הִזְכִּירוּ כִּי הַמִּצְוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת כְּגוֹן שְׁחִיטַת הַצַּוָּאר לְלַמְּדֵנוּ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְהַמִּצְוֹת הַגְּזֵרוֹת הַגְּדוּרוֹת בְּמִינִין לְזַקֵּק אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (שם כ כה), וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. א"כ כֻּלָּם לְתוֹעַלְתֵּנוּ בִּלְבַד. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִיהוּא (איוב לה ו), אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְאָמַר (שם פסוק ז) אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח. וְזֶה דָּבָר מֻסְכָּם בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. וְשָׁאֲלוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי בִּנְדָרִים (פ"ט ה"א), אִם פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם, וְהֵשִׁיבוּ עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כְּגוֹן סֻכָּה שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה, לוּלָב שֶׁאֵינִי נוֹטֵל, תְּפִלִּין שֶׁאֵינִי מַנִּיחַ, וְהַיְנוּ כְּבוֹד הַמָּקוֹם, מַשְׁמַע דִּלְנַפְשֵׁהּ הוּא דִּמְהַנֵּי, כַּהֲדָא, אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח, אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ. הִנֵּה בֵּאֲרוּ שֶׁאֲפִלּוּ הַלּוּלָב וְהַסֻּכָּה וְהַתְּפִלִּין שֶׁצִּוָּה בָּהֶן שֶׁיְּהוּ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם, אֵינָן לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ אֲבָל לְרַחֵם עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. וּכְבָר סִדְּרוּ לָנוּ בִּתְפִלַּת יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וְאִם יִצְדַּק מַה יִתֶּן לָךְ. וְכֵן אָמַר בַּתּוֹרָה (דברים י':י"ג), לְטוֹב לָךְ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (שם פסוק יב). וְכֵן וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים (דברים ו':כ"ד), וְהַכַּוָּנָה בְּכֻלָּם לְטוֹב לָנוּ וְלֹא לוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. אֲבָל כָּל מָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיּוֹתָיו צְרוּפוֹת וּמְזֻקָּקוֹת בְּלֹא סִיגֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת מְגֻנּוֹת. וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ (ברכות לג) לְפִי שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹתָיו שֶׁל הקב"ה רַחֲמִים וְאֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת, לוֹמַר שֶׁלֹּא חָס הָאֵל עַל קַן צִפּוֹר וְלֹא הִגִּיעוּ רַחֲמָיו עַל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵין רַחֲמָיו מַגִּיעִין בְּבַעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מִלַּעֲשׂוֹת בָּהֶם צָרְכֵּנוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה אוֹסֵר הַשְּׁחִיטָה, אֲבָל טַעַם הַמְּנִיעָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מִדַּת הָרַחְמָנוּת וְשֶׁלֹּא נִתְאַכְזֵר, כִּי הָאַכְזָרִיּוּת תִּתְפַּשֵּׁט בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כַּיָּדוּעַ בַּטַּבָּחִים שׁוֹחֲטֵי הַשְּׁוָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַחֲמוֹרִים, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי דָּמִים זוֹבְחֵי אָדָם, אַכְזָרִים מְאֹד. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ (קידושין פב) טוֹב שֶׁבַּטַּבָּחִים שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְהִנֵּה הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף אֵינָן רַחֲמָנוּת עֲלֵיהֶם אֶלָּא גְּזֵרוֹת בָּנוּ, לְהַדְרִיכֵנוּ וּלְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. וְכֵן יִקְרְאוּ הֵם כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, גְּזֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מכילתא בחדש ו) בִּמְשַׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו גְּזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתִי אֶגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת. כָּךְ אָמַר הקב"ה, קִבַּלְתֶּם מַלְכוּתִי, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ (שמות כ ב), קַבְּלוּ גְּזֵרוֹתַי, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְכוּ' (שם פסוק ג). אֲבָל בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה בְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן מִדְרָשׁ, שֶׁיֵּשׁ בַּמִּצְוָה סוֹד, אָמַר רַבִּי רָחֲמַאי, מַאי דִכְתִיב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְלֹא אָמַר אֶת הָאָב, אֶלָּא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, בִּכְבוֹד אוֹתָהּ בִּינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֵם הָעוֹלָם, דִּכְתִיב (משלי ב ג) כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא. מַאי וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אָמַר רַבִּי רָחֲמַאי, אוֹתָם בָּנִים שֶׁגִּדְּלָה, וּמַאי נִיהוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכָּה, וְדִינֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וְכוּ'. וְהִנֵּה הַמִּצְוָה הַזֹּאת רוֹמֶזֶת לְעִנְיָן גָּדוֹל, וּלְכָךְ שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים:
פסוק ח:וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה, מִצְוַת הַמַּעֲקֶה מְחֻדֶּשֶׁת, אוֹ מְבֹאֶרֶת מְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (ויקרא יט טז). אֲבָל מִצְוַת הַכִּלְאַיִם מְבֹאֶרֶת, שֶׁכְּבָר אָמַר (שם פסוק יט) שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. וְהִנֵּה בַּמַּשְׁמָע הַהוּא כָּל מָקוֹם הַנִּזְרָע, וְהוֹסִיף בְּכָאן כִּי אִם יִזְרַע הַכֶּרֶם כִּלְאַיִם יִקְדַּשׁ הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִזְרַע וּתְבוּאַת הַכֶּרֶם, לוֹמַר שֶׁיֵּאָסֵר בַּהֲנָאָה כְּהֶקְדֵּשׁ. וְטַעַם פֶּן, כְּמוֹ כִּי תִּקְדַּשׁ, וְכֵן וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ (שם י ז), וְכֵן וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן (בראשית ג ג). וְיִתָּכֵן שֶׁפֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה (דברים ל"ב:כ"ז), כְּעִנְיַן שֶׁמָּא, לוֹמַר לֹא תִּזְרַע אוֹתוֹ כִּלְאַיִם פֶּן יִצְמַח וְיֶאֱסֹר עָלֶיךָ הַכֹּל, כִּי אֵינָן נֶאֱסָרִין אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (כלאים פ"ז ה"ז) תְּבוּאָה מִתְקַדֶּשֶׁת מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן:
פסוק י:וְאָמַר לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר, וְהוּא הַדִּין לְכָל מִינֵי הַכִּלְאַיִם, וְהִיא מִצְוָה מְבֹאֶרֶת מִן בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם (ויקרא יט יט), שֶׁדֶּרֶךְ כָּל עוֹבֵד אַדְמָתוֹ לְהָבִיא צִמְדּוֹ בְּרֶפֶת אַחַת וְיַרְכִּיב אוֹתָן. וּבֵאֵר בַּשַּׁעַטְנֵז שֶׁאֵינֶנּוּ רַק בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וְהִזְכִּיר לֹא תִלְבַּשׁ, לְלַמֵּד שֶׁאֵין הָעֲלִיָּה אֲסוּרָה אֶלָּא בְּעִנְיַן לְבִישָׁה:
פסוק יג:כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, טַעְמוֹ כַּאֲשֶׁר יִקַּח הָאִישׁ אִשָּׁה בְּלִקּוּחֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַקִּדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, וְהִיא הַמְאֹרָסָה אֲשֶׁר יַזְכִּיר (דברים כ"ב:כ"ג), וְאַחֲרֵי יָמִים בָּא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲרֵבָה אֵלָיו בְּבִיאָתָהּ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבָא לְבֵית דִּין וְטָעַן שֶׁלֹּא מְצָאָהּ בְּתוּלָה. וְהִנֵּה זֶה מִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא מֹהַר הַבְּתוּלוֹת, שֶׁהִיא הַכְּתֻבָּה שֶׁכָּתַב לָהּ, וּמִפְּנֵי כִּי בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה נִתְקַדְּשָׁה אֵלָיו הוּא טוֹעֵן עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּיו. וּלְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (דברים כב כ), וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר כְּדִבְרֵי הַבַּעַל, וּסְקָלוּהָ. וְהָאֱמֶת לֹא יִוָּדַע רַק עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. וּלְפִי שֶׁהַכָּתוּב יְפָרֵשׁ בִּזְנוּנֵי הַבְּתוּלוֹת כִּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה מְאֹרָסָה תִּסָּקֵל וְכַאֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה הִיא פְּטוּרָה, לֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כָּאן וְאִם אֱמֶת הָיָה שֶׁזִּנְּתָה בְּאֵרוּסֶיהָ וְשֶׁזִּנְּתָה בִּרְצוֹנָהּ, וּסְקָלוּהָ, וְאָמַר בְּרֶמֶז (דברים כב יא), כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ. וְהַנְּבָלָה הִיא בַּעֲשׂוֹתָהּ כֵן לִרְצוֹנָהּ.
פסוק יג:וְלִזְנוֹת, הוּא כַּאֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, כִּי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה לֹא תִקָּרֵא זוֹנָה בְּשָׁכְבָהּ עִם אַחַד הָעָם, אֲבָל הִיא מְיֹעֶדֶת לוֹ (שמות כב טו).
פסוק יז:וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה, הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מְחֻוָּרִין הַדְּבָרִים כְּשִׂמְלָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ב:י"ז), וְהוּא מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּסִפְרֵי (תצא רלז) וּבַמְּכִילְתָּא (משפטים יג). וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי זֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל מַכְנִיסִין הֶחָתָן וְהַכַּלָּה לַחֻפָּה וּבוֹדְקִין אוֹתָן, וְהָעֵדִים מְשַׁמְּרִים לָהֶם מִבַּחוּץ, וְהֵם שֶׁהַחֲכָמִים קוֹרִין לָהֶם שׁוֹשְׁבִינִין, וְכַאֲשֶׁר יִפָּרְדוּ נִכְנָסִין הָעֵדִים שָׁם וְלוֹקְחִין הַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר שָׁכַב אוֹתָהּ עָלֶיהָ וְיִרְאוּ הַדָּמִים, וְזֶה יָדוּעַ בַּתַּלְמוּד (כתובות מו ירושלמי שם פ"א ה"א) וּבְסִפְרֵי אַגָּדָה, וְקוֹרִין הַשִּׂמְלָה הַהִיא סוּדָר. וּלְכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּפְרְשׂוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ הַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִיַּד הָעֵדִים, וְיֹאמְרוּ אֵלֶּה בְּתוּלֵי בִּתִּי. וּבְוַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לְחַוֵּר הַדְּבָרִים בְּעִנְיָנִים הַרְבֵּה שֶׁהַכָּתוּב יְקַצֵּר בָּהֶם, אֲבָל לֹא אָמַר הֲרֵי זֶה מָשָׁל אֶלָּא הַמְּחַיֵּב מוֹצִיא שֵׁם רַע אע"פ שֶׁלֹּא בָּעַל, וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר עַד שֶׁבָּעַל. וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (שם מו) רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, שִׂמְלָה מַמָּשׁ, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְכֵן טַעַם הַפָּרָשָׁה, כִּי אָמַר הַכָּתוּב תְּחִלָּה וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה, יְדַבֵּר בִּשְׁנֵיהֶם, וְאַחַר כֵּן שָׁב לָאָב לְבַדּוֹ, וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה וְגוֹ', וְחָזַר וְאָמַר, וּפָרְשׁוּ הַשִּׂמְלָה, בִּשְׁנֵיהֶם. וְהַטַּעַם כִּי הַתְּבִיעָה הַזֹּאת לָאָב לְבַדּוֹ, הוּא שֶׁהַקְּנָס שֶׁלּוֹ, אֲבָל שִׁתֵּף הָאֵם בַּמַּעֲשֶׂה מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַשִּׂמְלָה הַנָּשִׁים יִתְעַסְּקוּ בָּהּ, וְהֵן הַיּוֹדְעוֹת וְהַבְּקִיאוֹת בְּדָמִים, וְלָאֵם רָאוּי שֶׁתִּתְפֹּשׂ וְתָבִיא אוֹתָהּ לב"ד. אֲבָל טַעֲנַת אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה, לָאָב בִּלְבַד הִיא, וְהָאֵם לָאו בַּעֲלַת דְּבָרִים דִּידֵהּ הִיא, אוֹ אַחַר שֶׁיְּסַדֵּר הָאָב טַעֲנוֹתָיו בב"ד יִתְפֹּשׂ בַּשִּׂמְלָה אֲשֶׁר הֵבִיאָה אִשְׁתּוֹ תַּחַת כַּנְפוֹת כְּסוּתָהּ וְיִפְרְשׂוּ אוֹתָהּ שְׁנֵיהֶם בב"ד. וְהִנֵּה לֹא הֻזְכְּרָה הָאֵם בַּפָּרָשָׁה וְלֹא בָּאָה לב"ד כְּלָל אֶלָּא מִפְּנֵי עִנְיַן הַשִּׂמְלָה, שֶׁהוּא מַמָּשׁ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי:
פסוק יט:וְטַעַם וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, אַחֲרֵי הַמַּלְקוּת הַנִּדְרָשׁ מִוְיִסְּרוּ אוֹתוֹ (כתובות מו), כִּי הַמִּנְהָג לִכְתֹּב לִבְתוּלָה מֹהַר חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְהִנֵּה זֶה הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע בַּעֲבוּר שֶׁשְּׂנֵאָהּ וְרָצָה לְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְלוּם, וְלָכֵן עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב בְּמֵאָה כֶסֶף כִּי הַתּוֹרָה תַּעֲנִישׁ בְּכֶפֶל, כְּעִנְיָן שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם (שמות כב ג), אע"פ שֶׁהַכְּתֻבָּה מִדִּבְרֵיהֶם לְמִי שֶׁיַּתְנֶה עִמָּהּ אוֹ יִשָּׂאֶנָּה סְתָם, אֲבָל הַמִּנְהָג הָיָה לִכְתֹּב מֹהַר לַבְּתוּלוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם טז) כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וְהָרֹב יַעֲשׂוּ כֵן, וְאִם לֹא הָיְתָה כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה הַזֹּאת לָמָּה יָשִׂים עָלֶיהָ עֲלִילוֹת דְּבָרִים מִפְּנֵי שֶׁבָּא עָלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, יִכְתֹּב לָהּ גֵּט וְיִפָּטֵר מִמֶּנָּה, דִּכְתִיב (מלאכי ב טז) כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח:
פסוק כב:וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, לְהוֹצִיא לָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה חִדּוּדִים שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶהֱנֵית מֵהֶם. גַּם, לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה. וְלֹא הֲבִינוֹתִי מַהוּ, וְכִי בְּתוּלָה הִיא זוֹ שֶׁנְּמַעֵט אוֹ נִצְטָרֵךְ לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מָה לִי רִאשׁוֹן מָה לִי שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְעוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר הַבָּאִים אַחֲרָיו. וּבַנֻּסְחָאוֹת שֶׁלָּנוּ בְּסִפְרֵי (תצא קב), שְׁנֵיהֶם, וְלֹא הָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה חִדּוּדִין, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר גַּם שְׁנֵיהֶם, לְרַבּוֹת הַבָּאִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְהִיא בִּיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְרִבָּה אוֹתָהּ הַכָּתוּב בְּכָאן, וְכָל הָעֲרָיוֹת לְמֵדוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט גַּם שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ הַפּוֹשֵׁעַ בַּחֵטְא יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַתּוֹבֵעַ וְהַמְּפַתֶּה וְהָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְגַם הָאִשָּׁה. וְהִזְכִּיר זֶה הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ גַּם שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב וְגַם הָאִשָּׁה, וְכֵן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים לִתְלוֹת הַחֵטְא בָּאִישׁ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (ויקרא כ יז) בְּעֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי טַעַם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר, כְּמוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' (שמות לה ה), אוֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר (ירמיהו כז ח). וּבְסִפְרֵי (שם) הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה, אע"פ שֶׁהִיא קְטַנָּה, וְהָאִשָּׁה, אע"פ שֶׁנִּבְעֲלָה לְקָטָן. אִם כֵּן טַעְמוֹ גַּם שְׁנֵיהֶם, גַּם כָּל אֶחָד מֵהֶם, הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה, הַמַּגִּיעַ מֵהֶם לְחִיּוּב:
פסוק כג:עִנְיַן נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, כִּי כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ עֵדִים מֵרָחוֹק אִישׁ תּוֹפֵס בְּנַעֲרָה וְשָׁכַב עִמָּהּ בָּעִיר, וְהֵרִימוּ הָעֵדִים קוֹלָם וְהִתְרוּ בָּהֶם, עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (מכות ו ב) יִתְחַיְּבוּ שְׁנֵיהֶם סְקִילָה. שֶׁגַּם הָאִשָּׁה בְּחֶזְקַת מְזַנָּה לְדַעַת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא צָעֲקָה כְּלָל, כִּי דֶּרֶךְ כָּל אֲנוּסָה לִצְעֹק בָּעִיר לְהוֹשִׁיעָהּ וּלְהַצִּילָהּ. וְאִם יִרְאוּ אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה שֶׁיַּחֲזִיק בָּהּ וְיִשְׁכָּבֶנָּה, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה וּפְטוּרָה. וְטַעַם צָעֲקָה, יִתָּכֵן שֶׁצָּעֲקָה. אוֹ טַעְמוֹ אִם צָעֲקָה אֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, כִּי אֲפִלּוּ שָׁמְעוּ שֶׁלֹּא צָעֲקָה פְּטוּרָה כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם מוֹשִׁיעִים לָהּ. וְהַכְּלָל אִם יֵשׁ לָהּ מוֹשִׁיעִים בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּשָּׂדֶה חַיֶּבֶת, אֵין לָהּ מוֹשִׁיעִים בֵּין בָּעִיר בֵּין בַּשָּׂדֶה פְּטוּרָה, שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא בַּהוֹוֶה:
פסוק כג:וְאָמַר עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, וְלֹא יִקָּרֵא עִנּוּי רַק הַשּׁוֹכֵב בְּאֹנֶס, וְזוֹ כְּבָר חִיֵּב אוֹתָהּ כִּמְזַנָּה לְרָצוֹן. אֲבָל עִנְיַן הַכָּתוּב כִּי כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהָאִישׁ אוֹחֵז בָּהּ וְשׁוֹכֵב עִמָּהּ, נָדוּן הָאִשָּׁה כְּמִתְרַצָּה, בַּעֲבוּר שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהִוָּשֵׁעַ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשָׁב הָאִישׁ כִּמְעַנֶּה אוֹתָהּ, כִּי לֹא פִּתָּהּ וְלֹא דִּבֵּר עַל לִבָּהּ לְהִשָּׁמַע אֵלָיו. וְלֹא יָדַעְתִּי בְּדִין הַצְּעָקָה אִם רָאִינוּ נַעֲרָה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְהִיא נִלְחֶמֶת בּוֹ בְּכָל כֹּחָהּ וּבוֹכָה וְאוֹחֶזֶת בִּבְגָדָיו אוֹ בְּשַׂעֲרוֹתָיו לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדְעָה לִצְעֹק, לָמָּה תִּסָּקֵל, אֶלָּא גַּם הַצְּעָקָה בַּהוֹוֶה, לָדוּן בָּהּ מִן הַסְּתָם בָּעִיר מְפֻתָּה וּבַשָּׂדֶה אֲנוּסָה:
