פסוק ב:טַעַם וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ, שֶׁתִּקַּח מֵרֵאשִׁית כָּל הַפְּרִי אֲשֶׁר תָּבִיא אֶל הַבַּיִת, מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, יְצַוֶּה שֶׁיַּפְרִישׁ הַפְּרִי בַּשָּׂדֶה וְיִקְרָא עָלָיו שֵׁם, וִיבִיאֶנּוּ לְבֵיתוֹ וְיָשִׂים אוֹתוֹ בִּכְלִי רָאוּי לְהוֹלִיכוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה. וְלֹא נָתַן הַכָּתוּב שִׁעוּר בָּהֶם אֶלָּא אֲפִלּוּ גַּרְגִּיר אֶחָד מִכָּל הַמִּין הַהוּא פּוֹטֵר כָּל הַשָּׂדֶה, כְּדִין תְּרוּמָה שֶׁחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי:
פסוק ב:וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, כְּפִי פְּשׁוּטוֹ יַזְהִיר שֶׁלֹּא תַּקְרִיב בִּכּוּרִים בְּאֶחָד מִשְּׁעָרֶיךָ מִשֶּׁנִּבְחַר הַבַּיִת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ בַּקָּרְבָּנוֹת כֵּן יַזְהִיר בַּבִּכּוּרִים. אֲבָל חוֹבַת הַבִּכּוּרִים לְאַחַר שֶׁכָּבְשׁוּ וְחָלְקוּ מִיָּד, כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ו:א'). וּבְסִפְרֵי (תבוא ב), וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, זֶה שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים. וְשֶׁמָּא יֹאמְרוּ כִּי הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת בִּשְׁנֵי הַזְּמַנִּים הָאֵלּוּ, אֲבָל גַּם בְּנוֹב וְגִבְעוֹן יַקְרִיבוּ הַבִּכּוּרִים, אֲבָל בְּבָמַת יָחִיד אֵינָן קְרֵבִין, דְּמִזְבֵּחַ כְּתִיב. וְאוּלַי מִמָּה שֶׁכָּתוּב (שמות כג יט), רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא קָרְבוּ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן אֶלָּא בְּשִׁילֹה שֶׁהָיָה שָׁם בֵּית אֲבָנִים וּבְבֵית הָעוֹלָמִים:
פסוק ג:וְטַעַם אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי הֵם נְתוּנִים לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר כְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא שֶׁיּוֹלִיךְ עִמּוֹ כֹּהֵן מֵעִירוֹ לְהַקְרִיב בִּכּוּרָיו. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים כ"ו:ג'), אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁיִּהְיֶה בְּיָמֶיךָ כְּמוֹת שֶׁהוּא. וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, כִּי בְּעִנְיַן הַזָּקֵן רָאוּי לוֹמַר, אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם (דברים י"ז:ט'), אע"פ שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל וְחָכָם כַּשּׁוֹפְטִים הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֵינוּ מִן הָעוֹלָם צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ, יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ, אֲבָל בְּהַקְרָבַת הַבִּכּוּרִים, לְמִי יְבִיאֵם אִם לֹא לַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּיָמָיו. וְכֵן רָאִיתִי בְּסִפְרֵי (תבוא ג), וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה, זוֹ הִיא שֶׁר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בְּיָמֶיךָ, אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁהוּא מֻחְזָק וְכָשֵׁר לְךָ בְּאוֹתָן הַיָּמִים. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק, כָּשֵׁר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז י), אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה וְגוֹ'. וְנִרְאֶה שֶׁהֵם יִדְרְשׁוּ בָּזֶה שֶׁאִם הִקְרִיב בִּכּוּרִים אוֹ עוֹלָה וְקָרְבָּנוֹת בְּכֹהֵן שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר, וּלְאַחַר זְמַן נִמְצָא שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה, הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין, כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל קִדּוּשִׁין (סו). וְיִכָּנֵס בּוֹ עוֹד שֶׁאִם הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק, כָּשֵׁר, וְזֶה לְעִנְיַן הַזָּקֵן שֶׁאֵינוֹ נִדּוֹן עַל פִּי קָרוֹב, וְאֵינוֹ עִנְיָן בַּבִּכּוּרִים:
פסוק ג:הִגַּדְתִּי הַיּוֹם, בַּפְּרִי הַזֶּה שֶׁהֵבֵאתִי הִגַּדְתִּי וְהוֹדֵיתִי לַשֵּׁם אֱלֹהֶיךָ שֶׁהֱבִיאַנִי לָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ, וְהִנֵּה הַשֵּׁם מְקַיֵּם דְּבָרָיו וַאֲנִי מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. וְטַעַם הִגַּדְתִּי, כְּמוֹ סִפַּרְתִּי, וְכֵן וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' (שמות יט ט), סִפּוּר. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ הִגַּדְתִּי לְךָ הַכֹּהֵן וּלְכָל הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה, וְהַהַגָּדָה הַזּוֹ הִיא לַה' אֱלֹהֶיךָ, כְּלוֹמַר לִשְׁמוֹ, כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ, כִּי הוּא הֱבִיאַנִי אֵלָיו לְעָבְדוֹ בָּאָרֶץ:
פסוק יד:לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, אע"פ שֶׁהַוִּדּוּי בְּכָל הַמַּעַשְׂרוֹת, כְּמִדְרָשׁ וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר וּלְיָתוֹם וְלָאַלְמָנָה (ספרי יג מעשר שני פ"ג ה"י), אֲבָל לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, יַחְזֹר עַל הַקֹּדֶשׁ לְבַדּוֹ, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי, וְהֵם שֶׁאֲסוּרִין בְּאוֹנֵן וּבְטֻמְאָה:
פסוק יד:וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, לַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ו:י"ד). וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב (לעיל יד כה כו) שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין מְחַלְּלִין אוֹתוֹ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל כֶּסֶף צוּרָה, וּבִירוּשָׁלַיִם יִתֵּן הַכֶּסֶף עַל דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, וְיֹאכַל לִפְנֵי ה'. וְהָרַב רַבִּי מֹשֶׁה כָּתַב בְּחִבּוּרוֹ (הל' מעשר שני פ"ג ה"י), מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִתָּן לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וְסִיכָה כִּשְׁתִיָּה, וְאָסוּר לְהוֹצִיאוֹ בִּשְׁאָר צְרָכָיו, כְּגוֹן שֶׁיִּקַּח בּוֹ כֵּלִים וּבְגָדִים וַעֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, כְּלוֹמַר לֹא הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַגּוּף. עָשָׂה מִלַּת לְמֵת בְּכָאן, כִּנּוּי לִדְבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִחְיֶה הָאָדָם בָּהֶם, וְאֵלּוּ דִּבְרֵי הֲבַאי. וַאֲחֵרִים מְפָרְשִׁים שֶׁמִּתְוַדֶּה שֶׁלֹּא נָתַן מִמֶּנּוּ עַל אָרוֹן וְתַכְרִיכִין אֲפִלּוּ לְמֵת שֶׁהוּא מִצְוָה, וְכָל שֶׁכֵּן לְחַי בְּטַלִּית וְחָלוּק. וּבְסִפְרֵי (תבוא יד), וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, לַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם לְמֵת אָסוּר, אַף לְחַי אָסוּר, וּמָה ת"ל לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא הֶחֱלַפְתִּיו אֲפִילּוּ בְּדָבָר טָהוֹר. פֵּרוּשׁ רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מִמֶּנּוּ חֲלִיפִין אֲפִלּוּ בְּדָבָר טָהוֹר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, כְּעִנְיַן שֶׁשָּׁנִינוּ (מעשר שני פ"א מ"א), אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ, וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם הֵא לְךָ יַיִן וְתֶן לִי שֶׁמֶן. וְיִהְיֶה לְמֵת עַל דַּעְתּוֹ מְחֻבָּר לְמַעְלָה, לֹא אָכַלְתִּי מִמֶּנּוּ בְּאוֹנִי לְמֵת, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא לְמֵת. וְרָאִיתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי (מעשר שני פ"ב ה"א), רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר, לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, מָה אֲנַן קָיְמִין, אִם לְהָבִיא אָרוֹן וְתַכְרִיכִין דָּבָר שֶׁאָסוּר לְחַי, לְחַי אָסוּר כָּל שֶׁכֵּן לְמֵת, אֵיזֶה דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְחַי וְאָסוּר לְמֵת, זוֹ סִיכָה. גַּם זֶה לֹא יָדַעְתִּי מַהוּ, שֶׁאִם סָךְ בְּשֶׁמֶן מַעֲשֵׂר לְמֵת, הֲרֵי בִּעֲרוֹ בְּטֻמְאָה, וּכְבָר הִתְוַדָּה עָלָיו לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא. וּבַגְּמָרָא בְּפֶרֶק הֶעָרֵל (יבמות עד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי סִימַאי, מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא שֶׁמֻּתָּר לְסוּכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, לְמֵת הוּא דְּלֹא נָתַתִּי הָא לְחַי דּוּמְיָא דְּמֵת נָתַתִּי, אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ סִיכָה. וְשָׁם הִקְשׁוּ, וְאֵימָא לִקַּח לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר בְּחַי לִקַּח לוֹ חָלוּק כְּשֶׁנִּטְמָא כֵּוָן דְּלָא קָרֵינָא בֵּהּ וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּפֵרְקוּ מִמֶּנּוּ, מִגּוּפוֹ. נִשְׁאַר עַכְשָׁו כִּי הַוִּדּוּי בְּלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, מְחֻבָּר עִם לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, יִתְוַדֶּה עָלָיו שֶׁלֹּא אָכַל מִמֶּנּוּ טָמֵא וְלֹא נָתַן מִן הַטָּמֵא לְמֵת לָסוּךְ אוֹתוֹ. אֲבָל בַּמִּשְׁנָה (מעשר שני פ"ה מי"ב) שָׁנִינוּ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, לֹא לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין לְמֵת, לֹא נְתַתִּיו לְאוֹנְנִים אֲחֵרִים. וּמַשְׁמָעוּת זֶה שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁים בּוֹ שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לַמֵּת, לֹא לְגוּפוֹ שֶׁל מֵת בְּאָרוֹן וְתַכְרִיכִין וְלֹא לְאוֹנְנִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל אֲנִינוּת שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אֲחֵרִים, וּמִפְּנֵי אֲנִינוּת שֶׁל אֲחֵרִים יִתְוַדֶּה עַל הָאָרוֹן וְהַתַּכְרִיכִין אע"פ שֶׁאֲפִלּוּ לְחַי אָסוּר:
פסוק טו:אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ וְקִיַּמְתָּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ו:ט"ו). וְאִם כֵּן שִׁעוּר הַכָּתוּב, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ. ור"א אָמַר (אבן עזרא על דברים כ"ו:ט"ו) כִּי טַעְמוֹ לִהְיוֹתָהּ כֵּן תָּמִיד, כְּלוֹמַר וּבָרֵךְ אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ לִהְיוֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְאֵין צֹרֶךְ בְּכָל זֶה, כִּי בִּכְלַל הַדִּבּוּר אוֹ הַשְּׁבוּעָה הַנְּתִינָה, אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִשְׁבַּעְתָּ לִי שָׂדֶה שֶׁלְּךָ, אָמַרְתָּ לִי מָנֶה. וְכֵן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים ו':ג'), וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ (שם). וְכֵן וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ (מלכים א יא יח). וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ בְּכָאן כִּי לֹא נִזְכַּר בִּשְׁבוּעוֹת הָאָבוֹת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָאָרֶץ הַהִיא בָּעֵת הַהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִנֵּה נִשְׁבַּע לָהֶם בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. אוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם (שמות ג ח) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, כְּעִנְיַן וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ (במדבר כ טו):
פסוק טז:הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת, הִנֵּה הִשְׁלִים מֹשֶׁה לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ כָּל הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ הַשֵּׁם לְחַדֵּשׁ לָהֶם, וּלְכָךְ אָמַר הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, כִּי כְּבָר הִשְׁלַמְתִּי לְךָ הַכֹּל. וְהִזְכִּיר וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, וְהַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ כְּבָר פֵּרַשְׁתִּים (רמב"ן על דברים ו':ה'):
פסוק יז:וְטַעַם אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם כָּל הַתּוֹרָה בְּפֵרוּשֶׁיהָ וּבְדִקְדּוּקֶיהָ וּבְחִדּוּשֶׁיהָ הִנֵּה גִּדַּלְתֶּם הַשֵּׁם וְרוֹמַמְתֶּם אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה הוּא לְבַדּוֹ לָכֶם לֵאלֹהִים, לֹא תּוֹדוּ בְּאֵל אַחֵר כְּלָל:
פסוק יז:וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, שֶׁתַּעֲשׂוּ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְתִגְמְלוּ חֶסֶד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, יַזְכִּיר בִּפְרָט הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על דברים ד':ה'), וְיִכְלֹל בְּמִצְוֹתָיו כָּל הַמִּצְוֹת, מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ, כְּכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה לָכֶם מִשְּׁאָר הַמַּעֲשִׂים עַל יָדִי אוֹ עַל יַד שְׁאָר הַנְּבִיאִים כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על דברים י"ג:ה'). וְיִתָּכֵן שֶׁיְּהוּ מִצְוֹתָיו מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ הַמְּנִיעוֹת, כְּלוֹמַר מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה:
פסוק יח:וְאָמַר וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, כִּי הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם כְּיוֹם סִינַי, וְהַשֵּׁם רוֹמֵם וְגִדֵּל אֶתְכֶם בְּקִבּוּל הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיוּ לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו, כִּי לָכֶם לְבַדְּכֶם יִתֵּן תּוֹרָתוֹ וִיצַוֶּה אֶתְכֶם בְּכָל הַמִּצְוֹת הָרְצוּיוֹת לְפָנָיו, לֹא לְעַם אַחֵר, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז יט כ) מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי:
פסוק יט:וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה, שֶׁיְּהַלְלוּךָ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ בִּהְיוֹת ה' קָרוֹב בְּכָל קָרְאֲךָ אֵלָיו:
פסוק יט:וּלְשֵׁם, שֶׁיֵּצֵא לְךָ שֵׁם בַּגּוֹיִם בַּהֲדָרוֹ אֲשֶׁר שָׂם עָלֶיךָ, כִּי אַתָּה נַעֲלֶה עַל כֻּלָּם:
פסוק יט:וּלְתִפְאָרֶת, כִּי תִּתְפָּאֵר עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, תִּגְזֹר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ, כְּעִנְיָן פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי (שופטים ז ב):
פסוק יט:וְלִהְיוֹתְךָ עַם קָדוֹשׁ, לְדָבְקָה בּוֹ בַּסּוֹף. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לִתְהִלָּה, כִּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא תְּהִלָּתְךָ, וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל הוּא אֱלֹהֶיךָ, וּבָזֶה תִּפְאַרְתְּךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה (תהלים פט יח), תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל (איכה ב א):
