א הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃ ב יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃ ג כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃ ד הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃ ה שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃ ו הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃ ז זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דּוֹר־וָד֑וֹר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃ ח בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ט כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃ י יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃ יא כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃ יב יְהוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃ יג יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־במותי (בָּ֣מֳתֵי) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃ יד חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃ טו וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃ טז יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃ יז יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃ יח צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃ יט וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃ כ וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃ כא הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃ כב כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃ כג אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃ כד מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃ כה מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃ כו אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃ כז לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃ כח כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃ כט ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃ ל אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃ לא כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃ לב כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃ לג חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃ לד הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃ לה לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃ לו כִּֽי־יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃ לז וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃ לח אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃ לט רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃ מ כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃ מא אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃ מב אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃ מג הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ מד וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ מה וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ מו וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ מז כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ מח וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ מט עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃ נ וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ נא עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ נב כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק א:
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר רִאשׁוֹנָה לָמָּה אָמַר ״וַאֲדַבֵּרָה״, וְלֹא אָמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם דְּבָרַי״. ב׳ לָמָּה לֹא כָּלַל אוֹתָם יַחַד וְיֹאמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ״, אוֹ ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ״: ג׳ לָמָּה לַשָּׁמַיִם אָמַר לְשׁוֹן הַאֲזָנָה וְלָאָרֶץ אָמַר לְשׁוֹן שְׁמִיעָה: ד׳ לָמָּה לַשָּׁמַיִם אָמַר לְשׁוֹן צִוּוּי ״הַאֲזִינוּ״ לְנוֹכֵחַ, וְלָאָרֶץ אָמַר ״וְתִשְׁמַע״ שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְשִׁמְעִי הָאָרֶץ״: ה׳ לָמָּה לַשָּׁמַיִם אָמַר ״וַאֲדַבֵּרָה״ דִּבּוּר קָשֶׁה וְלָאָרֶץ אָמַר ״אִמְרֵי פִי״ אֲמִירָה רַכָּה: ו׳ לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אִמְרֵי פִי״ וְלֹא אָמַר ״אֲמָרַי״:
פסוק א:
וְרָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בספרי) שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה שֶׁהָיָה קָרוֹב לַשָּׁמַיִם אָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, יְשַׁעְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַשָּׁמַיִם אָמַר ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם״ (ישעיה א:ב), עַד כָּאן. וְלִדְבְרֵיהֶם נִתְיַשְּׁבוּ קְצָת מֵהַדִּקְדּוּקִים, לֹא כֻּלָּם.
פסוק א:
וְחוּץ מִדַּרְכָּם נִרְאֶה לוֹמַר, וְקוֹדֶם נַשְׂכִּיל עַל דְּבַר מַשְׁמָעוּת תֵּיבַת ״הַאֲזִינוּ״, וְהִנֵּה הִיא סוֹבֶלֶת שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד, הַטֵּה אֹזֶן, וְהַשֵּׁנִי, תַּאֲזִין אָזְנְךָ. לַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן יַגִּיד שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ רָחוֹק וְצָרִיךְ לְהַטּוֹת אָזְנוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמוֹעַ, שֶׁבְּלֹא הַטָּיַת אָזְנוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ. וְלַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי יַגִּיד שֶׁכָּל כָּךְ אֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ קְרוֹבָה לַמַּשְׁמִיעַ שֶׁלָּזֶה אָמַר הַאֲזֵן. וְדֶרֶךְ זֶה בּוֹ בָּחֲרוּ חֲזַ״ל. וְכֵיוָן שֶׁהַמִּלָּה סוֹבֶלֶת גַּם כֵּן דֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן, וְאֵין הֶכְרֵעַ, אָנוּ נֵלֵךְ בּוֹ, וּבָזֶה יִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים עַל נָכוֹן.
פסוק א:
וַהֲגַם שֶׁקַּדְמוֹנֵינוּ בָּחֲרוּ דֶּרֶךְ אַחֵר, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (במדבר רבה יג,טז), וּבְעִנְיַן הָאַגָּדָה יְכוֹלִים לְפָרֵשׁ הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַפֵּרוּשׁ מְנַגֵּד לְדִבְרֵיהֶם כָּל שֶׁאֵין הַנִּגּוּד בִּדְבַר הֲלָכָה, וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַסְבִּיל שְׁנֵי הַדְּרָכִים בַּפָּסוּק כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ:
פסוק א:
הִנֵּה הַדֶּרֶךְ שֶׁאָנוּ מְיַשְּׁבִים בּוֹ כָּל הַדִּקְדּוּקִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵם עֶלְיוֹנִים כִּפְשַׁט הָעִנְיָן, לָזֶה קָרָא לָהֶם מֹשֶׁה שֶׁיַּטּוּ אָזְנָם, וְאָמַר לָהֶם ״הַאֲזִינוּ״, פֵּרוּשׁ הַטּוּ אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ דְּבָרַי, וְלָאָרֶץ אָמַר ״וְתִשְׁמַע״, פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָהּ בְּלֹא הַטָּיַת אֹזֶן, כִּי לְפָנָיו הִיא עוֹמֶדֶת, וִיכוֹלָה לִשְׁמֹעַ חִתּוּךְ הַמַּאֲמָר הַיּוֹצֵא מִפִּיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִמְרֵי פִי״, לִהְיוֹתָהּ כָּל כָּךְ קְרוֹבָה אֶצְלוֹ.
פסוק א:
וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ יִשּׁוּב כָּל הַדִּקְדּוּקִים, כִּי לְפִי שֶׁאֶחָד רָחוֹק וְאֶחָד קָרוֹב, לָזֶה חִלֵּק הַהֶעָרָה לְכָל אֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ. לָרָחוֹק קָרָא שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ, וְהִתְנָה עַל עַצְמוֹ לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַאֲדַבֵּרָה״, וְלַקָּרוֹב כְּפִי הָרָאוּי לוֹ הֱעִירוֹ שֶׁגַּם אֵלָיו יְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרִיאָה, כִּי מֵעַצְמוֹ יִשְׁמַע הֲגַם שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶלָּא בְּחִתּוּךְ אוֹתִיּוֹת מִפִּיו תִּשְׁמַע בּוֹ.
פסוק א:
וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשְּׁבוּ דִּבְרֵי יְשַׁעְיָה שֶׁאָמַר (ישעיה א:ב) ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אָרֶץ״, שֶׁנָּתַן שְׁמִיעָה לַשָּׁמַיִם הֲגַם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, וְהַאֲזָנָה לָאָרֶץ הֲגַם שֶׁהִיא קְרוֹבָה. הַטַּעַם הוּא, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר יְשַׁעְיָה עַצְמוֹ וְאָמַר ״כִּי ה׳ דִּבֵּר״, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁאָמַר בְּסֵדֶר זֶה לָהֶם כִּי ה׳ דִּבֵּר, וּבְעֵרֶךְ הַמְדַבֵּר שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר הֵם קְרוֹבִים הַשָּׁמַיִם, דִּכְתִיב (תהלים קטו:טז) ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳״, וּכְתִיב (ישעיה סו:א) ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלִי״, וְלָזֶה אָמַר ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם״ מַה שֶׁדִּבֵּר ה׳, כִּי אֵינָם צְרִיכִים הַטָּיַת אֹזֶן, וְ״הַאֲזִינִי אָרֶץ״ לִהְיוֹתָהּ רְחוֹקָה, צְרִיכָה לְהַטָּיַת אָזְנָהּ לִשְׁמוֹעַ.
פסוק א:
וְאוּלַי שֶׁתֵּיבַת ״הַאֲזִינוּ״ יֻצְדְּקוּ בָּהּ שְׁנֵי הַדְּרָכִים, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּעֵרֶךְ בְּחִינַת פֶּה מֹשֶׁה הַמְּחַתֵּךְ הָאוֹתִיּוֹת תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה כִּדְבָרֵינוּ, וּבְעֵרֶךְ נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא הָרוּחָנִיּוּת תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כֵּן, שֶׁעַל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי האזינו א) לְפִי שֶׁהָיָה קָרוֹב לַשָּׁמַיִם, כִּי עַצְמוּתוֹ בָּאָרֶץ יְדַבֵּר, וְאֵין לְהַכְחִישׁ הַמּוּחָשׁ.
פסוק א:
עוֹד נִתְכַּוֵּן שֶׁדִּבֵּר עִם שְׁנֵי הַרְכָּבוֹת שֶׁמֵּהֶם בָּנוּי הָאָדָם, אֶחָד חֵלֶק הָרוּחָנִי שֶׁיִּתְיַחֵס בְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם, וְאֶחָד חֵלֶק הַגּוּפָנִי שֶׁיִּתְיַחֵס בְּשֵׁם הָאָרֶץ, וּכְדֶרֶךְ שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) בַּפָּסוּק ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל״ וְגוֹ׳ (תהלים נ:ד).
פסוק א:
וּכְשֶׁדִּבֵּר לָרוּחָנִיּוּת שֶׁבָּאָדָם קָרָא אֵלָיו וְאָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁלֶּהֱיוֹתָם טְמוּנִים בַּנִּסְתָּר, לָזֶה קְרָאָם לְהַאֲזִין, וְאָמַר כְּנֶגְדּוֹ דִּבּוּר קָשֶׁה, כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּסְבּוֹל מָרוּת בְּעִנְיְנֵי הַבּוֹרֵא, כִּי תַּכִּיר חִיּוּבָהּ.
פסוק א:
וּכְנֶגֶד הַגּוּף שֶׁהוּא בְּנִגְלֶה, אָמַר ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הָאָרֶץ, ״אִמְרֵי פִי״, כִּי הַגּוּף לֶהֱיוֹת טִבְעוֹ רָחוֹק מֵהַמֻּשְׂכָּלוֹת צָרִיךְ אֲמִירָה רַכָּה לִשְׁמֹעַ.
פסוק א:
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר עִם הַדְרָגוֹת הַנִּמְצָאִים בְּיִשְׂרָאֵל: אֶחָד הֵם גְּדוֹלֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם, ב׳ הֵמָּה הֲמוֹן הָעָם שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בָּעָם. וְכִנָּה לַגְּדוֹלִים בְּשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, וְהִקְדִּימָם וְדִבֵּר לָהֶם בְּצִוּוּי ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָם יִשְׁמְעוּ הֶהָמוֹן הַנִּמְשָׁלִים לָאָרֶץ, כְּשֶׁיִּרְאוּ גְּדוֹלֵיהֶם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ נָכוֹן, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב לו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא אִתְתַּקַּן כּוֹלָּא אִתְתַּקַּן.
פסוק א:
עוֹד יִרְמֹז: אִם יַאֲזִינוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה אָז יִהְיוּ נִקְרָאִים שָׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַאֲזִינוּ״ – בָּזֶה אַתֶּם נֶחְשָׁבִים שָׁמַיִם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פב:ו) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם״, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים גַּם הַחֹמֶר מְהַפְּכִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ צוּרָה, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים הַצּוּרָה לְחֹמֶר.
פסוק א:
וּכְבָר אָמַרְנוּ כִּי הַצּוּרָה תִּתְיַחֵס בְּשֵׁם שָׁמַיִם, וְהַחוֹמֶר יִתְיַחֵס בְּשֵׁם אֶרֶץ. וְאָמְרוֹ ״וַאֲדַבֵּרָה״, פֵּרוּשׁ, לֹא בִּשְׁעַת הַטּוֹבָה לְבַד תַּאֲזִינוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיְּדַבֵּר קָשׁוֹת בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן צְרִיכִין לְהַאֲזִין.
פסוק א:
וְאָמְרוֹ וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר פְּרֵדַת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְתִשָּׁאֵר בְּחִינַת הָאָרֶץ לְבַדָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן תִּשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר חדש בראשית בפסוק ״ויאמר אלהים יהי מארת״) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״צְאֶינָה וּרְאֶינָה״ וְגוֹ׳, עֲתִידָה בַּת קוֹל לְאִתְּעָרָא בְּכָל צִיּוּנָא וְצִיּוּנָא בְּבָתֵּי קִבְרֵי וְאוֹמֶרֶת ״צְאֶינָה וּרְאֶינָה״, פּוּקוּ מִתְּחוֹת בְּלֵיאוּתָא דְּעַפְרָא וְאִתְּעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן בְּנוֹת צִיּוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״מָה הַצִּיּוּן הַלָּז״ (מלכים ב כג:יז), עַד כָּאן. הוּא הַמַּאֲמָר שֶׁמַּבְטִיחַ ה׳ לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּשְׁמַע גּוּפָם אַחַר שֶׁיִּהְיֶה בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי״. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁמִּי שֶׁלֹּא יַאֲזִין דְּבַר ה׳ לֹא יִשְׁמַע גּוּפוֹ הַשּׁוֹכֵן בָּאָרֶץ אֶת קוֹל הַכָּרוֹז הַהוּא וְלֹא יִהְיֶה עֲפָרוֹ נִנְעָר.
פסוק ב:
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג,יז) ״אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה״ וְכוּ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה כִּי כְּמוֹ שֶׁה׳ נוֹתֵן מָטָר לָזוּן וּלְפַרְנֵס, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין הֵם לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְזֶה שִׁיעוּר הַכָּתוּב: יַטִּיף כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַטִּיף הַמָּטָר לִקְחִי, וּכְאִלּוּ אָמַר ״יַעֲרֹף לִקְחִי כַּמָּטָר״, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל מֵהָאָדָם לִלְמוֹד תּוֹרָה עַד שֶׁמֵּכִין לוֹ כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם לֹא יַטִּיפוּ מִפִּיהֶם טִיפֵּי תוֹרָה אֵין חֵפֶץ ה׳ לָתֵת מָטָר. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ג,יז) ״אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה״ פֵּרוּשׁ, אִם רָאִיתָ שֶׁאֵין קֶמַח דַּע שֶׁאֵין תּוֹרָה. וְטַעַם שֶׁכִּנָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה לָשׁוֹן זֶה ״יַעֲרֹף״, לְדַמּוֹת לְמַעֲשֵׂה הַמָּטָר שֶׁהוּא מַטִּיף.
פסוק ב:
עוֹד יִרְמֹז כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמָּטָר מְנִיעָתוֹ תְּסוֹבֵב מִיתָה לְהָאָדָם, כְּמוֹ כֵן מְנִיעַת הַתּוֹרָה תַּעַרְפֶנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה א:יט-כ) ״אִם תֹּאבוּ וְגוֹ׳ וְאִם תְּמָאֲנוּ וְגוֹ׳ חֶרֶב״ וְגוֹ׳. וְכָפַל לוֹמַר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת ״לִקְחִי אִמְרָתִי״, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תּוֹרוֹת – תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אָמַר ״לִקְחִי״ שֶׁה׳ נְתָנָהּ מִיָּדוֹ לְיַד מֹשֶׁה כְּתוּבָה בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב צג:). וּכְנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָמַר ״אִמְרָתִי״ שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁנִּמְסְרוּ בְּמַאֲמַר פֶּה אֶל פֶּה. וְכִנָּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מָטָר וּלְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה טַל, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא הָעִקָּר וִיסוֹד כָּל דָּבָר, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם תִּקּוּנִים וְדִקְדּוּקִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בָּהּ אֶלָּא נִרְמָזִים, וְהוּא עִנְיָן שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּדִמְיוֹנָהּ שֶׁדִּמָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר שֶׁהוּא יְסוֹד וְעִקַּר הַכֹּל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל שֶׁהוּא תִּקּוּן וְהַעֲמָדָה מַה שֶׁעָשָׂה הַמָּטָר כְּמוֹ שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
פסוק ב:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם אַנְשֵׁי אֱמֶת (באר היטב או״ח סי׳ רל״ח בשם האריז״ל) כִּי מִצְוַת עֵסֶק תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵינָהּ אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, וְכֵן אָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא (מדרש שוחר טוב יט, ז) שֶׁמֹּשֶׁה בְּאוֹתָן אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהָיָה אֵצֶל ה׳ הָיָה מַכִּיר בֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה מֵהַלִּמּוּד שֶׁהָיָה ה׳ מְלַמְּדוֹ, כְּשֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ מִשְׁנָה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה, וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר שֶׁאֵין לִמּוּד מִקְרָא בַּלַּיְלָה.
פסוק ב:
וְלָזֶה כִּנָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר, שֶׁאֵינוֹ תָּמִיד אֶלָּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאֵרַע לְרָבָא (תענית כד:) עַל שֶׁהִטְרִיחַ לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם, כְּמוֹ כֵן הַמִּקְרָא הוּא דַּוְקָא בִּזְמַנּוֹ הַמֻּגְבָּל לוֹ יוֹם וְלֹא לַיְלָה. וְדִמָּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל, כְּמוֹ שֶׁהַטַּל לֹא מַפְסִיק קַיִץ וְחֹרֶף יוֹמָם וְלַיְלָה, כְּמוֹ כֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין לְךָ זְמַן שֶׁאֵינוֹ זְמַנָּהּ, וְאַל תַּקְשֶׁה שֶׁהַטַּל יַפְרִיחֶנּוּ הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אֵין הַמְּנִיעָה מִצַּד הַטַּל:
פסוק ב:
כִּשְׂעִירִם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (מדרש משלי י׳): אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּשֶׁמַּעֲמִידִין אֶת הָאָדָם בְּדִין, אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ לָמָּה לֹא שָׁנָה, וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מִשְׁנָה שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ תַּלְמוּד, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. הִנֵּה מֵעוֹמֶק דִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא אֵין שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אֶלָּא מַדְרֵגָה אַחַת כְּפִי יְכָלְתּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁטָּרַח, שֶׁעָלָיו הָיָה לִטְרוֹחַ גָּדֵר לְמַעְלָה מִזּוֹ. וְהוּא אוֹמֵר ״כִּשְׂעִירִם וְגוֹ׳ וְכִרְבִיבִים״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּשִׁעוּר שֶׁיַּמְטִיר ה׳ טִפִּין קְטַנִּים עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁהוּא קָטָן, וְכִרְבִיבִים שֶׁהֵם טִפִּין גְּדוֹלִים וְעָבִים עֲלֵי עֵשֶׂב שֶׁהוּא גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לִסְבּוֹל, כְּדִמְיוֹן זֶה מִצְווֹת הַתּוֹרָה כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהַשִּׂיג. וְיֵשׁ בָּזֶה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר: לְהָקֵל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, וּלְהַחְמִיר עַל מִי שֶׁיָּכוֹל הַרְבֵּה, שֶׁשּׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ הַכֹּל וַאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
פסוק ג:
כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא. הַכַּוָּנָה כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר אֵלָיו יְכַוֵּן בְּמַאֲמָרָיו הוּא שֵׁם ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צח:) כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּפֵרוּשׁ ״אֶקְרָא״ מִלְּשׁוֹן יְקָר.
פסוק ג:
עוֹד רָמַז, שֶׁהֲגַם שֶׁתָּלָה לָהֶם עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּטַל וּמָטָר, לֹא תִהְיֶה הַכַּוָּנָה בַּלִּמּוּד עַל זֶה, אֶלָּא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי״, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה טַעַם ״שֵׁם ה׳ אֶקְרָא״ פֵּרוּשׁ, לִקְרוֹת בְּתוֹרָתוֹ שֶׁהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן גּוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, וְזוֹ תִּקָּרֵא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְגַדֵּל וּלְפָאֵר שֵׁם כְּבוֹדוֹ. וְאָמְרוֹ ״אֶקְרָא״ הוּא מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֶחָד מֵהֶם, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר תיקון סט דף קיב.) שֶׁנַּפְשׁוֹת כָּל עוֹסְקֵי תוֹרָה הֵם נִיצוֹצֵי מֹשֶׁה, וְלֹא דּוֹר הַמִּדְבָּר לְבַד אֶלָּא עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּרוּךְ הוּא בְּמֹשֶׁה, וְלָזֶה כִּנָּה עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו וְאָמַר ״אֶקְרָא״, וְהָבֵן:
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״כִּי שֵׁם ה׳״ וְגוֹ׳ נְתִינַת טַעַם לְהַנֶּאֱמַר אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא ״הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שוחר טוב כט, יב) בְּפָסוּק (תהלים כב, ד) ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא יָשַׁב ה׳ עַל כִּסֵּא הַתְּהִלּוֹת עַד שֶׁאָמְרוּ צְבָא הַשָּׁמַיִם ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא הָיָה לוֹ נַחַת רוּחַ כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ אֱלֹהֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ וֵאלֹהֵי הַמַּלְאָכִים. וְלָזֶה בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב כָּאן וְאָמַר הָבוּ גֹדֶל וּמַעֲלָה לְדָבָר זֶה שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לִקָּרֵא אֶלָּא אֱלֹהֵינוּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֵאלֹהֵינוּ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא שֵׁם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, בָּזֶה כְּשֶׁמְּשַׁבְּחִין הָעֶלְיוֹנִים וְאוֹמְרִים ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁבַח זֶה יֵשׁ בּוֹ גְּדֻלָּה וְשֶׁבַח, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְאוֹמְרִים הַמַּלְאָכִים ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁבַח זֶה גָּרוּעַ מְאֹד מַטָּה מַטָּה וְיִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הֵם מַכְחִישִׁים חָס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁאֵין עוֹסְקִין בְּתוֹרָתוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִחֵס אֱלֹהוּתוֹ עָלֵינוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת (ספרי) וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
פסוק ד:
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר שֶׁעֵסֶק הַתּוֹרָה יְסוֹבֵב טַל וּמָטָר, לָזֶה הֵעִיר שֶׁאִם הָאָדָם עָסַק בַּתּוֹרָה וּמְזוֹנוֹתָיו קָשִׁים וְלֶחֶם אַיִן, אוֹ שֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמוֹאֵס בְּלוֹמְדֶיהָ וּמוֹדְדִין לוֹ בְּמִדָּה גַסָּה אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר כַּיִּעוּדִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְלוֹמְדֵי תוֹרָה וְנַהֲפוֹךְ הוּא, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִבְעַט וְתִוָּלֵד בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם מִינוּת, אֶלָּא יַצְדִּיק הַדִּין עָלָיו וְיֹאמַר ה׳ אֱמֶת וְדִינוֹ דִּין אֱמֶת. וְהוּא אָמְרוֹ ״הַצּוּר״ – פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תּוֹקֶף וְחוֹזֶק, וְזֶה יַגִּיד אֶל יַד ה׳ הָרוֹדָה בָּאָדָם. אַף עַל פִּי כֵן תַּצְדִּיק וְתֹאמַר ״תָּמִים פָּעֳלוֹ״, זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁרוֹאֶה אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְדֹּד בְּגַסָּה שֶׁל טוֹבָה וּמָדְדוּ בְּדַקָּה. וְגָמַר אוֹמֶר ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״ – כָּלַל בָּזֶה גַּם אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְדֹּד טוֹבָה בְּדַקָּה וּמָדְדוּ לוֹ בְּגַסָּה, ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״, כִּי לֹא הֵבִיא יִסּוּרִין עַל הַצַּדִּיק עַד שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶם, וְלֹא הֵבִיא טוֹבָה עַל הָרְשָׁעִים אֶלָּא אִם זָכוּ לָהּ כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם.
פסוק ד:
וְגָמַר אוֹמֶר אֵל אֱמוּנָה וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״אֵל אֱמוּנָה״ – לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, ״וְאֵין עָוֶל״ – לְשַׁלֵּם לָרְשָׁעִים צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (שוחר טוב ד) בְּפָסוּק ״נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ״ (תהלים ד:ח), שֶׁאָמַר דָּוִד כִּי מֵעֵת שֶׁרָאָה שַׁלְוַת הָרְשָׁעִים נָשָׂא קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ: וּמָה לְאֵלּוּ שֶׁהֵם עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵל אֱמוּנָה״, פֵּרוּשׁ, יַצְדִּיק הַצַּדִּיק אֱמוּנַת שְׂכָרוֹ בַּה׳ כְּשֶׁיִּרְאֶה מִדַּת ״וְאֵין עָוֶל״, שֶׁהוּא שְׂכַר הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מִעוּט זְכוּתָם.
פסוק ד:
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. פֵּרוּשׁ, כִּי הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת בָּרָא הָעוֹלָם בְּמִשְׁפָּט, דִּכְתִיב (משלי כט:ד) ״בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא שופטים) שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ שֶׁיַּעֲמוֹד הָעוֹלָם עַל הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל מָצִינוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁכּוּלָּם רַחֲמִים, וְאִם נִשְׁבַּע עַל הַמִּשְׁפָּט מַה מָקוֹם לָרַחֲמִים?
פסוק ד:
אָכֵן הַסֵּדֶר הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט הוּא מַעֲמִיד הַמִּשְׁפָּט עַל תִּלּוֹ, וּכְשֶׁבָּא לְהִשְׁתַּלֵּם מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קמה:יז) ״צַדִּיק ה׳ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהוּא בָּא לְהַדְרִיךְ דָּבָר הוּא מַדְרִיכוֹ עַל קַו הַדִּין, אֲבָל בְּמַעֲשָׂיו, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁבָּא אָדָם וּמִתְחַנֵּן – אֵל רַחוּם וְחַנּוּן יְרַחֲמֵהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, פֵּרוּשׁ צַדִּיק עַל קַו הַדִּין, וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י בְּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עבודה זרה ו.) ״וְדִילְמָא נֹחַ טְרֵפָה הֲוָה״, וּמְתָרֵץ ״תָּמִים כְּתִיב בֵּיהּ״, וּמַקְשׁוּ ״וְדִלְמָא צַדִּיק בִּדְרָכָיו תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו״, וּפֵרֵשׁ (רַשִׁ״י) ״צַדִּיק בִּדְרָכָיו עַל פִּי הַדִּין״ וְכוּ׳, וְזֶה בִּתְחִלָּה, אֲבָל אַחַר כָּךְ ״וְיָשָׁר״, פֵּרוּשׁ יָשָׁר לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קח:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ (דברים ו:יח וברש״י שם).
פסוק ה:
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁמַּשְׁחִיתִים דַּרְכָּם גּוֹרְמִים רָעָה לְעַצְמָם, וּמַה רָעָה גּוֹרְמִים – לֹא בָּנָיו, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינָם נִקְרָאִים בְּנֵי אֵל חַי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא י.) כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאִים בָּנִים וּכְשֶׁאֵין הוֹלְכִים וְכוּ׳ נִקְרָאִים עֲבָדִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״שִׁחֵת לוֹ״ שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְרוֹ ״מוּמָם״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר סוֹף סוֹף יַגִּיעַ הַדָּבָר לָאָב מוּם הַבָּנִים חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר ״מוּמָם״, פֵּרוּשׁ הַמּוּם מֵהֶם בָּא לֹא מֵאָבִינוּ, כִּי הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיהו ה:א-ב) ״כֶּרֶם הָיָה וְגוֹ׳ וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק וְגוֹ׳ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים״ וְגוֹ׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״מוּמָם״, פֵּרוּשׁ הַמּוּם מֵהֶם בָּא. וּפֵרוּשׁ מוּם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁהוּא רוּחַ רָעָה וְהִיא תִּקָּרֵא מוּם, בְּסוֹד אָמְרוֹ (דברים טו:כא) ״מוּם רָע״, וְהַמְשָׁכַת חֵלֶק זֶה הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא מִצַּד מַעֲשֵׂה הָאָדָם.
פסוק ה:
דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל וְגוֹ׳. שֶׁאִם יִהְיֶה עִקֵּשׁ לְבַד, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה תָּשִׂים הַמַּעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר, וּמִי גָּרַם לָזֶה שֶׁנִּשְׁחַת – הֱיוֹתוֹ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל, פֵּרוּשׁ מִתְחַזֵּק בְּעִקְּשׁוּתוֹ, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת דֶּרֶךְ עִקֵּשׁ, וּכְשֶׁאָדָם מְיַשֵּׁר עִקְּשׁוּתֵיהֶם הֵם מִתְחַזְּקִים בְּאָרְחוֹת עִקְּשִׁים קָשִׁים, וְזֶה אָבְדַן מוֹלֶדֶת בַּיִת.
פסוק ו:
הַלְה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת. אָמַר לְשׁוֹן גְּמוּל לְהָעִיר שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיִּגְמְלוּהוּ טוֹבוֹת כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָם, הִנֵּה הֵם מְשַׁלְּמִים רָעָה תַּחַת טוֹבָה.
פסוק ו:
עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. וְאֵין חָכָם הַפְכִּיּוּת הַנָּבָל, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ עַם נָבָל מִטִּבְעָם, אִם הָיוּ חֲכָמִים לֹא הָיוּ נְבָלִים עִם ה׳, כִּי הַנָּבָל יַכִּיר שֶׁחוֹשֵׂךְ מִיּוֹשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר וְלֹא יִהְיֶה נָבָל.
פסוק ו:
וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, סִדֵּר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת: א׳ שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הוּא אָבִיךָ״. שֵׁנִית, שֶׁקָּנָה אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים בְּמַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִיַּד פַּרְעֹה וְהֶחֱיָה אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהֵבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָּנֶךָ״. ג׳ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָנוּ תִּקּוּן מְעֻלֶּה וְרָם בְּתֵת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אוֹתָנוּ כְּלִי רָאוּי לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״עָשְׂךָ״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִלְּבַד הַבְּרִיאָה הָרְמוּזָה בְּמַאֲמַר ״אָבִיךָ״. ד׳ שֶׁתִּכֵּן אוֹתָנוּ הִתְכּוֹנְנוּת הַנִּצְחִי לִזְכּוֹת בּוֹ חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הָעִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה הוּא שֶׁאֵין הַנָּבָל עוֹשֶׂה נְבָלָה עִם גֶּדֶר זֶה אִם לֹא לְצַד הֱיוֹתוֹ סָכָל, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָבָל וְלֹא חָכָם״.
פסוק ז:
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם. אָמַר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה. כְּנֶגֶד אָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ״ שֶׁרָמַז בּוֹ שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, אָמַר ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״ שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שָׁם יִמְצָא כִּי הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא. וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״קָּנֶךָ״ שֶׁרָמַז לִיצִיאַת מִצְרַיִם וּשְׁאָר הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּהֶם קָנָה אוֹתָנוּ, אָמַר ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶׁפָּעַל ה׳ בַּשָּׁנִים שֶׁל שְׁנֵי דּוֹרוֹת, שֶׁהֵם דּוֹר הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם וְדוֹר רְבִיעִי הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וּבָהֶם יַכִּיר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם קָנֶךָ. וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״עָשְׂךָ״ שֶׁהוּא תִּקּוּן עֶלְיוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ שֶׁנָּתַן שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, אָמַר ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״ – אָבִיךָ הֵם הַנְּבִיאִים, וְכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי). וּכְנֶגֶד ״וַיְכֹנְנֶךָ״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ עַל הֲכָנוֹת עוֹלָם הַבָּא, אָמַר ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״ – פֵּרוּשׁ הֵם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּכִּירִים בַּהֲכָנַת הַדָּבָר וְהַמּוּשָּׂג לָעוֹלָם הַבָּא, הֵם יֹאמְרוּ לָךְ.
פסוק ח:
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִנְחִיל ה׳ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹיִם לְשָׂרֵי מַעְלָה, זֶה יַגִּיד אֲשֶׁר הֵם פְּחוּתִים אֶצְלוֹ, אֲשֶׁר לֹא רָצָה שֶׁיִּתְכַּנּוּ לִשְׁמוֹ, וּנְתָנָם לְשָׂרֵי מַעְלָה:
פסוק ח:
בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא מָסַר ה׳ כָּל הָאוּמּוֹת בְּיַד שַׂר אֶחָד, אֶלָּא הִפְרִידָם וְנָתַן חֵלֶק לְכָל שַׂר וְשַׂר. וְאוֹפֶן הַחֲלוּקָּה שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כְּשֶׁיִּצֵּב גְּבוּלָם הָיְתָה לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל מַעֲשֵׂה ה׳ עָשָׂה זֶה לְעוּמַּת זֶה וְטוֹב וָרַע, וְכָל נְפָשׁוֹת שֶׁבַּנִּבְרָאִים נְטָעָם ה׳ מִשְּׁנֵי אִילָנוֹת: אִילָן אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע. אִילָן הַטּוֹב הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִילָן הָרַע הוּא ס״מ אָדָם בְּלִיַּעַל. וּכְשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנִתְעָרֵב רַע בְּטוֹב, חָזְרוּ לִהְיוֹת יוֹצְאִים מֵהוֹלָדַת אָדָם הָרִאשׁוֹן גַּם נְפָשׁוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁיָּצְאָה נֶפֶשׁ אַחַת טְהוֹרָה שֶׁבָּהּ כְּלוּלוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְנִתְבָּרֵר הָאִילָן הַטּוֹב מֵחָדָשׁ, וְזֶה הוּא יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְלָזֶה אָמְרוּ (בבא מציעא פד.; זוהר חלק ג רמד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה, וְהָבֵן הַדְּבָרִים. וְאִילָן זֶה יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעִים עֲנָפִים, וְהֵם שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר הִפְרִיד ה׳ הָאוּמּוֹת, הִצִּיב גְּבוּלָם לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עָשָׂה מֵהֶם שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים עַנְפֵי הַקְּדוּשָּׁה.
פסוק ח:
וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה שֶׁל כָּל עָנָף מֵעַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה מוֹשֶׁלֶת עַל שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בְּחֵלֶק הָרַע, וְזֶה סוֹד (משלי ה:ה) ״רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת״, שֶׁרַגְלַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה דּוֹרְכִים עַל רָאשֵׁי הַקְּלִפָּה, וְנִמְצָאִים עַנְפֵי יַעֲקֹב שׁוֹלְטִים וּמוֹלְכִים עַל הָאֻמּוֹת. וְאָמַר ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״ פֵּרוּשׁ טַעַם לָזֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָאֻמָּה אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ ה׳ שֶׁיִּהְיֶה הוּא הַמּוֹשֵׁל עָלֶיהָ הֵם יִשְׂרָאֵל, לָזֶה נִתְכַּוֵּן ה׳ וְהִמְלִיךְ וְנִשֵּׂא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הָאֻמּוֹת, וּבָזֶה כַּאֲשֶׁר הוּא מוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה הוּא מוֹלֵךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְאָמְרוֹ ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״ יְכַוֵּן אֶל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁאָז יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם עַם ה׳. וְאָמְרוֹ ״יַעֲקֹב חֶבֶל״ פֵּרוּשׁ הַחֶבֶל שֶׁהוּא רֹאשׁ הַנַּחֲלָה, וְהוּא מַה שֶׁהֲעִירוֹתִיךָ אֵלָיו בְּרֶמֶז אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב וְכוּ׳:
פסוק ח:
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בַּנְּשָׁמוֹת: יֵשׁ שֶׁבָּאָה מֵעוֹלָם עֶלְיוֹן, וְלָזֶה יֹאמַר ״חֵלֶק ה׳״ – פֵּרוּשׁ חֵלֶק מֵה׳ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל, וְיֵשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁבָּאוֹת מִמָּקוֹם הַנִּקְרָא נַחֲלַת שַׁדַּי, וְלָזֶה יִקָּרֵא יַעֲקֹב ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״חֶבֶל״ לִרְמֹז עִנְיָן גָּדוֹל אֲשֶׁר גִּלּוּ יוֹדְעֵי חֵן, כִּי כָל נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִי שֶׁבָּאָדָם יֵשׁ לָהּ חוּט אֶחָד דָּבוּק עִם שָׁרְשָׁהּ, וְהוּא יוֹצֵא מֵהַנְּחִירַיִם וְדָבוּק בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה, וּמִשָּׁם יוֹנֶקֶת הַנֶּפֶשׁ לִחְיוֹת. וְעַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע אָמַר הַכָּתוּב (במדבר טו:לא): ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁאוֹתוֹ הַשֹּׁרֶשׁ הַדָּבוּק מֵהַנֶּפֶשׁ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ חוּצְּבָה יַכְרִיתֶנּוּ ה׳, וְשׁוּב אֵין לָהּ יְנִיקָה, וְזוֹ הִיא מִיתָה רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וּבַצַּדִּיקִים נֶאֱמַר (דברים ד:ד): ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״, וְהָבֵן:
פסוק י:
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ט:) לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁעֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (ליקוטי תורה וירא) שֶׁאִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַכְּבִין בְּמִצְרַיִם הָיוּ נִטְמָעִים שָׁם לָעַד לְעוֹלָם כִּי הָיוּ נִכְנָסִים בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, לָזֶה אָמַר יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ שֶׁהִיא מִדְבָּר, פֵּרוּשׁ חֲרֵבָה וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְלָזֶה לֹא אָמַר יִמְצָאֵהוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וְהָבֵן:
פסוק י:
וְאָמַר עוֹד, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁהָאֶרֶץ מִדְבָּר מִבְּלִי נִיצוֹץ קְדֻשָּׁה, אֶלָּא שֶׁהוּא תֹּהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן, פֵּרוּשׁ מְלֵאָה טִנּוּפֶת וְטֻמְאָה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק א טז.) כִּי תֹּהוּ הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה אַחַת, וּכְמוֹ כֵן יְלֵל יְשִׁימוֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע, שֶׁהַמָּקוֹם מְשֻׁלָּל מֵהַטּוֹב וּמֻכְלָל מֵהָרַע. וְלָזֶה ה׳ סִבְּבוֹ, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן שְׁמִירָה, וְאָמַר לְשׁוֹן עָתִיד לוֹמַר שֶׁאוֹתָהּ שְׁמִירָה שֶׁעָשָׂה לוֹ לֹא נֶעְדְרָה וְעוֹדֶנָּה תִּהְיֶה תָּמִיד. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהוֹצִיאָם מִמְּקוֹם הָרַע הַהוּא שֶׁלֹּא נִטְמְעוּ שָׁם, עוֹד שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ כְּשֶׁהָיָה מֵבִיא ה׳ הַמַּכּוֹת עַל מִצְרַיִם הָיָה שׁוֹמֵר אוֹתָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט:ו) ״וּמִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, ״בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ וְגוֹ׳ (שמות ט:כו), ״וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר״ וְגוֹ׳ (שמות י:כג), ״וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית״ וְגוֹ׳ (שמות יב:כג), וְהוּא אָמְרוֹ ״יְסוֹבְבֶנְהוּ״.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ יְבוֹנְנֵהוּ – פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָה שֶׁהִיא מְקוֹר הַבִּינָה, שֶׁבָּזֶה ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ב:יא) ״תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה״. וְאָמְרוֹ ״כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״ – כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (זכריה ב:יב) ״כִּי הַנּוֹגֵעַ בָּכֶם כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ״. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הָעַיִן סוֹבֶלֶת נְגִיעַת אֶצְבַּע הָאָדָם בָּהּ, וְהַטַּעַם לְצַד כִּי גּוּף הָאֶצְבַּע עָכוּר וְהָעַיִן זַכָּה, וְאֵין הָרוּחָנִי סוֹבֵל הַגַּשְׁמִי. וְהוּא סוֹד מַאֲמַר הָרַשְׁבִּ״י (זוהר ח״ב ריא:) שֶׁאָמַר: וַי לָהּ לְנִשְׁמְתָא דְּסָבְלָא אֶשָּׁא נוּכְרָאָה, פֵּרוּשׁ, הָאֵשׁ שֶׁבּוֹ נִכְנֶסֶת לְהַעֲנִישָׁהּ הִיא אֵשׁ נָכְרִיָּה בְּעֵרֶךְ אֵשׁ הַנְּשָׁמָה, וְלָזֶה תִּמְצָא שָׁם שֶׁנֶּפֶשׁ הַצַּדִּיק תִּטְבּוֹל בָּאֵשׁ הַנִּקְרָא נְהַר דִּינוּר, פֵּרוּשׁ, בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִתְרַחֵק הָאֵשׁ וְלֹא נִגְשַׁם, שֶׁבָּזֶה לֹא יִצְטַעֲרוּ. וְהָבֵן סוֹדָן שֶׁל דְּבָרִים:
פסוק י:
וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן ״כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, כִּי הֵם רוּחָנִיִּים וְכָל חוּץ מֵהֶם גַּשְׁמִי, וְלָזֶה יָרֵעוּ וְיַשְׁחִיתוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ נְגִיעַת הֶעָכוּר, כְּמוֹ שֶׁיָּרֵעַ נְגִיעַת יָד בְּאִישׁוֹן עַיִן. וְזֶה הָיָה אַחַר שֶׁהִנְחִילָם הַתּוֹרָה, וְלָזֶה קָדַם לוֹמַר ״יְבוֹנְנֵהוּ״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, וְהוּא טַעַם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהָבֵן:
פסוק י:
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת נד:, שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין שְׁמִירָה, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁהַמַּזִּיקִין מִתְקַנְּאִים מִמַּעֲלַת בֶּן תּוֹרָה וּמִתְגָּרִים בּוֹ. לָזֶה אָמַר ״יְבוֹנְנֵהוּ״, פֵּרוּשׁ יִתֵּן לוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת תְּבוּנָה (משלי ב:יא), לָזֶה חָל עָלָיו לְשָׁמְרוֹ כְּאָמְרוֹ ״יִצְּרֶנְהוּ״ וְגוֹ׳:
פסוק יא:
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. רַזַ״ל (ספרי) דָּרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ, (עיין רש״י ז״ל) וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (ויקרא רבה יז:ד) כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים רְצוֹנוֹ אֵין בַּעַל הַדִּין נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה אֶלָּא מַתְחִיל לְהָעִירוֹ בְּנִגְעֵי בָּתִּים אַחַר כָּךְ בְּנִגְעֵי בְּגָדִים וְכוּ׳, וְהוּא מַאֲמַר ״כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ״ כְּמוֹ כֵן ה׳ מְעוֹרֵר בָּנָיו, גַּם מְעוֹרְרָם כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁיּוּכְלוּ עֲמוֹד בּוֹ, כְּאָמְרָם זַ״ל (בראשית רבה נה:ב) שֶׁאֵין ה׳ מְנַסֶּה הָאָדָם אֶלָּא בְּשִׁעוּר שֶׁיּוּכַל לִסְבּוֹל.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ ״יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ספרי דברים ג,כט) יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁאִם עַל יְדֵי הֶעָרָה שֶׁיָּעִיר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, תֵּכֶף יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה. וְאָמַר ״יִפְרֹשׂ״ לְעָתִיד, זֶה שִׁיעוּרָהּ, טַעַם שֶׁיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו מֵעִיקָרָא הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקָּחֵהוּ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו.
פסוק יא:
יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ – וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂאֵהוּ״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר תיקון ע קלא.) בְּפָסוּק (קהלת י:כ) ״וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר״, כִּי יֵשׁ כַּת אַחַת שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם, וְשֵׁרוּתָם הִיא שֶׁכָּל דִּבּוּר טוֹב וּבִרְכַּת ה׳ הַיּוֹצֵאת מִפִּי אִישׁ יְהוּדִי יִשָּׂאוּהָ כַּנְפֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ״, פֵּרוּשׁ יִשָּׂא הַבָּא מִמֶּנּוּ מֵהַטּוֹב.
פסוק יב:
ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, צו ז) בַּפָּסוּק (הושע ד:יז) ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם הַנַּח לוֹ״, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַנַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ (אסתר ב:יא) ״וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה״, וְהוּא אָמְרוֹ ״ה׳ בָּדָד״ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁהָעָם בָּדָד לְשׁוֹן בַּד – ה׳ יַנְחֶנּוּ.
פסוק יב:
וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין ה׳ מַחְשִׁיב לוֹ עָוֹן זֶה. וּמַאֲמַר ״אֵין עִמּוֹ״ תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מא.) בְּפָסוּק (ירמיה ל:יז) ״דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ״, מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אָמַר ״אֵין עִמּוֹ״ מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין ה׳ מְיַסְּרוֹ עַל זֶה.
פסוק יב:
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵימָתַי ״ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ״? כְּשֶׁנִּגְמַר חֵלֶק הָרַע מִיִּשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר״, שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע הַדָּבוּק בָּאָדָם מֵחֵטְא הָאָדָם, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
פסוק יג:
יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי וְגוֹ׳. אֵין זֶה נִמְשָׁךְ עִם הָאָמוּר לְמַעְלָה, אֶלָּא הַתְחָלַת עִנְיָן וְנִמְשָׁךְ לְמַטָּה, וּגְזֵרַת הַדְּבָרִים הוּא ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן״ וְגוֹ׳.
פסוק יז:
לֹא אֱלֹהַ. פֵּרוּשׁ, גַּם הֵם אֵינָם זוֹבְחִים לָהֶם לְצַד הֱיוֹתָם אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם וּמְבֻקָּשָׁם. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁעוֹשִׂים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אָמַר ״אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אוֹתָם מַה טִיבָם שֶׁל הָאֱלִילִים הֵם עוֹבְדִים אוֹתָם. וְאָמְרוֹ ״חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ״ וְגוֹ׳, עַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים יג:ז) ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ״ וְגוֹ׳:
פסוק יח:
צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רז:) בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בַּמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְפָנָיו ״מָה אֱנוֹשׁ״ וְגוֹ׳ (תהלים ח:ה), וְנִתְעַצֵּם ה׳ נֶגֶד דִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים וּבְרָאוֹ וְהֶעֱנִישׁ הַמְּנַגְּדִים, עַד כָּאן, וְלָזֶה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים רְצוֹנוֹ מַחְלִישִׁים טַעַם לֵידָתוֹ שֶׁל אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״יְלָדְךָ תֶּשִׁי״.
פסוק יח:
וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. תִּתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן עֲדִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (הושע ב:טו) ״וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁעֲשָׂאֲךָ מָחוֹל, עֲדִי עַל כָּל הַנִּבְרָאִים, אֲפִלּוּ עַל הַמַּלְאָכִים, כְּאָמְרוֹ (תהלים סו:יב) ״הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ״, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה מט:ג) ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״, שֶׁעֲשָׂאֲךָ עֲדִי לוֹ יִתְבָּרַךְ. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) דְּרָשׁוֹת וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
פסוק כ:
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ ״אַסְתִּירָה פָנַי״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה לֹא יַשְׁקִיף וְיִרְאֶה הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וִיחַנְּנוּ קוֹלָם, וְאֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר הַטַּעַם ״כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת״, פֵּרוּשׁ מִתְהַפְּכִים מִטּוֹבָה לְרָעָה. וְאָמְרוֹ ״בָּנִים״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ יַחְשְׁבוּ לְהֵיטִיב לָבֹא אֶל גֶּדֶר שֶׁיִּהְיוּ נֶחְשָׁבִים בָּנִים, ״לֹא אֵמֻן בָּם״ כִּי יָשׁוּבוּ לְהַרְשִׁיעַ וְאֵין חֲזָרָתָם שְׁלֵמָה, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן רָאוּי הוּא לְהַסְתִּיר וְגוֹ׳:
פסוק כו:
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם. פֵּרוּשׁ ״אַפְאֵיהֶם״ – אַסְמִיךְ אַפִּי עִמָּהֶם עַד שֶׁיּוּשְׁבְּתוּ מֵאֱנוֹשׁ.
פסוק כז:
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה הַכְעָסוֹת הִכְעִיסוּנִי אוֹיְבֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָגוּר״ מִלְּשׁוֹן (משלי ו:ח) ״אָגְרָה בַקָּצִיר״, שֶׁאָגוּר הוּא כַּעֲסוֹ שֶׁל אוֹיֵב וְעוֹמְדִים הֵם לְכִלָּיוֹן, וּכְשֶׁיִּרְאוּ שֶׁהִשְׁבַּתִּי שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם ״יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ״, פֵּרוּשׁ, יַחְשְׁבוּ כִּי יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָתָם נָכְרִיָּה וְלֹא צַדִּיק, וְיִתְחַזֵּק דְּבַר אֱמֶת לְשֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם. וְעוֹד חוֹשֵׁשׁ ״פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁיַּכְחִישׁוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וְדָתָם, יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לוֹמַר שֶׁאֱמוּנָתָם אֱמוּנָה רְאוּיָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה״, וְטוֹבָתָם וְשַׁלְוָתָם לֹא מֵה׳ הִיא אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה זָרָה אֲשֶׁר הֵם עוֹבְדִים.
פסוק כז:
וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, פֵּרוּשׁ, כָּל טוֹבָתָם וְהַצְלָחָתָם. וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר רַע מַה שֶׁהֵם אֵינָם עוֹשִׂים, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה, וְהֵם מָשְׁלוּ בָּהֶם וַיְאַבְּדוּם.
פסוק כז:
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁכָּל הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת שֶׁעָשׂוּ הַשְׁחָתָה גְּדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִשְׁבִּיתוּ מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, יֹאמְרוּ שֶׁלֹּא עָשָׂה כָּל זֶה ה׳ אֶלָּא בְּצֵרוּף כֹּחַ וְרָצוֹן עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא הִשְׁלִיטָתָם עֲלֵיהֶם:
פסוק כח:
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁהַגּוֹי יִרְאֶה וְיִקַּח מוּסָר וְיֹאמַר: וּמָה אֵלּוּ עַל שֶׁהִכְעִיסוּ מְעַט רָאָה מַה עָלְתָה בְּיָדָם וְכוּ׳ וְיֵיטִיב מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת״, פֵּרוּשׁ אֵין בְּטִבְעוֹ דָּבָר זֶה וְאָבוּד הוּא מֵעֵצוֹת כָּאֵלּוּ, ״וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה״ לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ״לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת״, פֵּרוּשׁ חֳרִי הָאַף הַבָּא עַל יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם מַה תִּהְיֶה עַל מַעֲלָם.
פסוק ל:
אֵיכָה יִרְדֹּף. יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ הֶעָרָה לַגּוֹי שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר בְּהֶעָרָה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁהִיא ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֶחָד מֵהָאֻמּוֹת אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ כִּי בְּכָל מִלְחָמוֹת הָרְגִילִים בֵּין הָאֻמּוֹת לֹא יִמָּצֵא דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֵין שׂוֹנֵא מַשִּׂיג כֹּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ בֵּין הָעַמִּים.
פסוק ל:
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף. פֵּרוּשׁ, אֶחָד הַמְּיֻחָד מֵהָאֻמּוֹת אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי בְּפָסוּק (ויקרא כו:ח) ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ וְגוֹ׳:
פסוק ל:
אִם לֹא כִּי צוּרָם. פֵּרוּשׁ מִדַּת הַדִּין, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים לב:ד) ״הַצּוּר תָּמִים״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ ״וַה׳ הִסְגִּירָם״ פֵּרוּשׁ מִדַּת רַחֲמִים עִם מִדַּת הַדִּין, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ יְרִידָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְּלוּ אֶלֶף לִפְנֵי אֶחָד.
פסוק לא:
כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַטַּעַם שֶׁיִּתְלוּ טַעַם אֶחָד אֶלֶף כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה׳ הִסְגִּירָם, וְלֹא יִתְלוּ לוֹמַר מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳ וְגוֹ׳ חָס וְשָׁלוֹם, וּכְמַאֲמַר מֹשֶׁה לַה׳ בְּמַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים, כִּי הַתּוֹקֶף שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כְּתָקְפָּם שֶׁל הָאוּמּוֹת, שֶׁאֵין לְךָ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָמְדָה יָמִים רַבִּים, בְּסוֹד (משלי יב:יט) ״וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר״, וְצֵא וּלְמַד מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל כְּמוֹשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ אַחֲרֶיהָ רוֹב הָאוּמּוֹת וְכַמָּה הִפְלִיאָה עֲשׂוֹת כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, וְרַבּוֹת כָּאֵלֶּה. אֲבָל צוּרֵנוּ שַׂגִּיא כֹחַ מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וַאֲפִלּוּ הַגּוֹיִם יַסְכִּימוּ עַל זֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (מלאכי א:יא) ״כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם״, וּכְשֶׁיִּרְאוּ מַפֶּלֶת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה גַּם הֵם יִשְׁפְּטוּ כֵן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים״ לְשׁוֹן דַּיָּנִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כא:כב) ״וְנָתַן בִּפְלִילִים״, פֵּרוּשׁ יִשְׁפְּטוּ גַּם הֵם שֶׁלֹּא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, אֶלָּא כְּשֶׁרוֹאִים הַשְׁחָתַת יִשְׂרָאֵל יְנַכְּרוּ אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״פֶּן יְנַכְּרוּ וְגוֹ׳ פֶּן יֹאמְרוּ״ וְגוֹ׳.
פסוק לב:
כִּי מִגֶּפֶן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נוֹתֵן טַעַם לִמְכִירָתָם וּלְהַקּוֹדֵם לָהּ ״אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם״. וְאָמְרוֹ ״מִגֶּפֶן״ – כְּבָר הוֹדַעְתִּי כִּי דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא, כְּאָמְרוֹ (קהלת ז:יד) ״גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה״ וְגוֹ׳, וְיִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְגֶפֶן (בראשית רבה צט,ח) דִּכְתִיב (תהלים פ:ט) ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״, וּכְנֶגְדָּם כְּשֶׁהִרְשִׁיעוּ אָמַר ״מִגֶּפֶן סְדֹם״, וְגֶפֶן הִיא אִילָן הָרַע שֶׁל אֲחִיזַת הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ״ וְגוֹ׳, וּלְפִי שֶׁאֵינָם אֶלָּא אוֹחֲזִים בָּהּ וְאֵין כָּל עַנְפָּם מִמֶּנָּה, לָזֶה אָמַר ״מִגֶּפֶן״ וְלֹא אָמַר ״כִּי גֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם״, וּבָחַר מִכָּל דּוֹמֶה הָרַע סְדֹם, לְפִי שֶׁנִּתְמַלְּאָה סְאָתָם כִּסְדֹם.
פסוק לב:
וְאָמְרוֹ ״וּמִשַּׁדְמוֹת עֲמוֹרָה״, כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּעַנְפֵי אִילָן הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ גָּדֵר לְמַעְלָה מִגָּדֵר, וְהָעֶלְיוֹן יִתְיַחֵס אֵלָיו שֵׁם זָכָר לִהְיוֹתוֹ מַשְׁפִּיעַ, וְהַתַּחְתּוֹן יִתְיַחֵס אֵלָיו שֵׁם נְקֵבָה לִהְיוֹתוֹ נִשְׁפָּע, כְּמוֹ כֵן הִמְשִׁיל אֲחִיזוֹת בְּשָׁרְשׁוֹ הָרַע לִשְׁנֵי גְּדָרִים: גָּדֵר הָרִאשׁוֹן יִקָּרֵא גֶּפֶן, וְגָדֵר שֵׁנִי נִקְרָא שָׂדֶה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּדוּגְמָתָם בַּקְּדוּשָּׁה וְיֵאוֹרוּ עֵינָיו:
פסוק לד:
הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁבִיל כַּעַס אוֹיֵב נִמְנַעְתִּי מֵעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט הַמִּתְחַיֵּב לָהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִפָּטְרוּ מֵעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהֶם, הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרוֹתַי לְיוֹם הַדִּין. וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו י:ג) ״וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה״, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁחָרַד שְׁמוּאֵל מִפַּחַד יוֹם הַדִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ד:) בְּמַעֲשֵׂה בַּעֲלַת אוֹב. וְכָפַל לוֹמַר ״כָּמוּס עִמָּדִי חָתוּם״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לד:ז) ״נוֹשֵׂא עָוֹן״, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְגָדֵר שֶׁיֹּאמַר ״נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא״ (ישעיהו א:יד) יַחְתְּמֵהוּ בָּאוֹצָרוֹת וְיִנְקֹם הוּא מֵעוֹשֵׂי רִשְׁעָה בְּהוֹצָאַת שֶׁמֶשׁ מִנַּרְתִּיקָהּ (נדרים ח:) וְלִהַט אוֹתָם יוֹם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּנְקֹם הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל:
פסוק לה:
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג:) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יוֹצִיא הַשֵּׁם חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ וְלִהֲטָה אוֹתָם, וְהַצַּדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם וְשִׁלֵּם״, פֵּרוּשׁ, נָקָם לָרְשָׁעִים, וְשִׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים.
פסוק לה:
לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. הוּא סוֹד מַאֲמַר (סוטה מט.) ״עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא״, וְהוּא בֵּרוּרֵי נִיצוֹצֵי רַגְלֵי ס״מ כְּשֶׁתָּמוּט רַגְלָם שֶׁל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְתִגָּמֵר מִמַּה שֶׁנָּגַע בָּהּ מִדָּבָר הַמַּעֲמִיד, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
פסוק לה:
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, וְגוֹ׳. הוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (צפניה א:ז) ״כִּי קָרוֹב יוֹם ה׳״ וְגוֹ׳.
פסוק לה:
וְחָשׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ. הֵם הַנֶּחָמוֹת הָעֲתִידוֹת, כְּשֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ עוֹשֵׂי רִשְׁעָה תֵּכֶף יְמַהֵר לְקַיֵּם הַבְטָחוֹת הָעֲתִידוֹת לַצַּדִּיקִים.
פסוק לו:
כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁגָּמַר עִנְיַן מַכְעִיסֵי אֵל עַד סוֹפָם, חָזַר לְהַבְטִיחַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְעוֹלָם יָרִיב אִתָּם. ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ״ – פֵּרוּשׁ, יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כּוֹסוֹת הַתַּרְעֵלָה אֲשֶׁר עֲבָרוּם, וְיִרְאֶה צָרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַצַּדִּיקִים, מֵהֶם הָרְגוּ, מֵהֶם שָׂרְפוּ, מֵהֶם הִפְשִׁיטוּם, וּבִשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר נִצְטַעֲרוּ יִתְנֶחָם. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם״ – פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִילָם יִתְנֶחָם לוֹמַר דַּי צָרוֹת הַגָּלוּת. וְעוֹד, כְּשֶׁיִּרְאֶה ה׳ שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְהַצִּיל עַצְמָן מֵהַגָּלוּת, וְכֹחַ אֵין בַּצַּדִּיקִים לְיַסֵּר בְּשֵׁבֶט מוּסָר לְמַרְגִּיזֵי אֵל, גַּם לֹא יִשָּׁאֲרוּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּנְבִיאִים חוֹזִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְ״אֵין אֶשְׁכּוֹל״ וְגוֹ׳ (מיכה ז:א), וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי אָזְלַת יָד״, וּבָזֶה ״אֶפֶס עָצוּר״ – פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ (שמואל א׳ ט:יז) ״יַעְצֹר בְּעַמִּי״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין כֹּחַ לַמַּדְרִיכִים בְּדַרְכֵי ה׳ לְהַדְרִיכָם, ״וְעָזוּב״ – פֵּרוּשׁ, וּמִצַּד זֶה נִשְׁאָר הָעָם עָזוּב.
פסוק לז:
אֵי אֱלֹהֵימוֹ. יִשְׂרָאֵל יֹאמַר: ״אֵי אֱלֹהֵימוֹ?״ הֲגַם שֶׁאֵין מַעֲשֵׂיהֶם מְהֻגָּנִים, אַף עַל פִּי כֵן יָבֹא בְּטַעֲנָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הָרָמוּז בְּתֵיבַת צוּר, וְהוּא חָסָיוּ בוֹ. כִּי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיַּרְשִׁיעוּ וְיַעַבְרוּ עַל חֵלֶק מִמִּצְווֹת ה׳, אַף עַל פִּי כֵן כָּל מַחְסֵיהֶם בַּה׳, וְעָלָיו סוֹבְלִים דַּלּוּת וְשִׁפְלוּת, וְנֶהֱרָגִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ, וְעוֹמְדִים וּמְצַפִּים לְצוּר גּוֹאֲלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״חָסָיוּ בוֹ״.
פסוק לח:
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ וְגוֹ׳ – הוּא מַאֲמַר ה׳ נֶגֶד דִּבְרֵיהֶם, וְהַרְדָּפַת הַדְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״כִּי יָדִין״ וְגוֹ׳ וְיִתְנַחֵם עַל מַה שֶׁסָּבְלוּ עֲבָדָיו, וְעוֹד כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְגוֹ׳ וְאָמַר וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיב ה׳ ״אֲשֶׁר חֵלֶב וְגוֹ׳ יָקוּמוּ״, וּמוּבָן הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ הַכָּרָתָם שֶׁל אוֹכְלֵי זְבָחֵימוֹ כִּי לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ, וְיַכִּירוּ כִּי ה׳ הוּא לְבַדּוֹ מוֹשִׁיעַ, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי״ וְגוֹ׳.
פסוק לח:
יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה: יֵשׁ שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר, וְיֵשׁ שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי, וְעַל שְׁנֵיהֶם צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (שמות כ:ד). לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי אָמַר ״יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם״ – עֵזֶר בְּעָלְמָא, כִּי לְסִבָּה זוֹ עֲשָׂאוּהָ לַעֲזוֹר לְהוֹעִיל בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֱלֹהֵי עוֹלָם, וּכְנֶגֶד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר אוֹמֵר ״יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה״.
פסוק לט:
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״אֲנִי אֲנִי״ כְּנֶגֶד שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁרָמַזְנוּ בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, לָזֶה אָמַר ״אֲנִי״ – פֵּרוּשׁ וְלֹא אַחֵר שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים בּוֹ לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר, וּכְנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹשִׂים לְאֶמְצָעִי אָמַר ״אֲנִי הוּא״ – פֵּרוּשׁ לְבַדִּי, וְגָמַר אוֹמֶר ״וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי״ – אֶמְצָעִי בֵּינִי לְבֵין הַנִּבְרָאִים.
פסוק לט:
אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. זֶה כְּנֶגֶד כַּת הָאוֹמְרִים שֶׁפּוֹעֵל הָרַע אֵינוֹ פּוֹעֵל הַטּוֹב וּשְׁתֵּי יְכוֹלוֹת יֵשׁ, לָזֶה אָמַר ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה״, וְלֹא בִּפְרָט זֶה בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּפְרָטֵי פָּעֳלֵי הָרַע ״אֲנִי מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (פסחים סח.) יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.
פסוק לט:
וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים יָמוּתוּ, וְלָזֶה דִּיֵּיק לוֹמַר ״וְאֵין מִיָּדִי״ וְלֹא אָמַר ״וְאֵין מַצִּיל מִיָּדִי״.
פסוק מ:
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנִּשְׁבַּע בִּנְשִׂיאוּת יָדָיו לְשַׁנֵּן חַרְבּוֹ לִנְקֹם מִצָּרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ ״וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט״ פֵּרוּשׁ יִתְקֹף בְּמִדַּת הַדִּין.
פסוק מ:
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁתַּסְכִּים גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים וְתִתְחַזֵּק בַּמִּשְׁפָּט לְהָשִׁיב נָקָם לְצָרֵי ה׳ שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ אֶלָּא עַל דְּבֵקוּתֵנוּ בַּה׳, וְאוֹמֵר ״וְלִמְשַׂנְאַי״ – הֵם כַּת הַמַּעֲבֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַל דָּת.
פסוק מג:
הַרְנִינוּ גוֹיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹת ה׳ נְקָמָה בְּאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וִירוֹמֵם מַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל, יְרַנְּנוּ הַגּוֹיִם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשַׁבְּחָם וּלְרוֹמְמָם, כְּאָמְרוֹ (תהלים קמד:טו) ״אַשְׁרֵי הָעָם״ וְגוֹ׳.
פסוק מג:
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם. וְאָמְרוֹ ״כִּי דַם וְגוֹ׳ וְנָקָם״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא דָּם לְבַד, אֶלָּא גַּם צָרָיו אֲשֶׁר חָרְשׁוּ אָוֶן לוֹ יָשִׁיב ה׳ לָהֶם נָקָם שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים ז:יז) ״יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ״.
פסוק מג:
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְאָמְרוֹ ״וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ״ הוּא גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ״ וְגוֹ׳, וְגָמַר אוֹמֶר כִּי הַנִּמְצָא עֲדַיִן מֵהַחֲטָאִים עַל יִשְׂרָאֵל תְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיְתָה לְשַׁמָּה וּלְחֶרְפָּה שָׁנִים רַבּוֹת, זֶה יִהְיֶה לְכַפָּרַת עֲוֹן עַם ה׳.
פסוק מד:
הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. פֵּרוּשׁ, הָיָה עוֹמֵד עִמּוֹ, אֲבָל הַדִּבּוּר לֹא דִּבֵּר אֶלָּא מֹשֶׁה כְּאָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר״, וְכֵן אָמַר ה׳ ״וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם״ לְשׁוֹן יָחִיד אֶל מֹשֶׁה. וְאָמְרוֹ ״וְהוֹשֵׁעַ״ וְלֹא אָמַר ״וִיהוֹשֻׁעַ״ כְּמוֹ שֶׁקָּרָא לוֹ מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁתּוֹסֶפֶת הַיּוֹ״ד הִיא לִיקָר וּגְדוּלָּה כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר (במדבר יג:טז) ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהִשְׁוָם הַכָּתוּב וְאָמַר ״הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן״ הֵסִיר הַיּוֹ״ד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו י:טו) ״הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן״ וְגוֹ׳:
פסוק מח:
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר. אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״, שֶׁיֹּאמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לָמוּת, וְזֶה מְכֻוָּן לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ (ספרי) בְּאָמְרוֹ ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו:
פסוק נ:
וּמֻת בָּהָר. פֵּרוּשׁ, הִתְרַצֵּה לָמוּת, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹקֵחַ נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו אֶלָּא לִרְצוֹנָם. וְאָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (כתובות קד.) שֶׁיּוֹצְאִים הַצַּדִּיקִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי צַדִּיק, וְלָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיֵּאָסֵף אֶל עַמָּיו הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ.
פסוק נ:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָא לָתֵת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים לְמִיתַת אִישׁ הָאֱלֹהִים. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וּמֻת״, וְהַטַּעַם ״בָּהָר״ – פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) לָמָּה נִקְבַּר מֹשֶׁה בְּהַר נְבוֹ, בִּשְׁבִיל עֲוֹן פְּעוֹר, כִּי בְּכָל זְמַן שֶׁיִּזְקֹף רֹאשׁוֹ פְּעוֹר יִמְצָא כְּנֶגְדּוֹ מֹשֶׁה וְנִכְנָע, וּכְאָמְרוֹ (דברים לד,ו) ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר״. טַעַם שֵׁנִי – ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר שֶׁהִשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים הַנּוֹרָאִים, מַה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּעוֹדוֹ מְשֻׁתָּף עִם הַגּוּף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַמַּעֲלָה הַהִיא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״ – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שְׁלִישִׁי – ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), בַּפָּסוּק (דברים לג,כא) ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה יִזְכּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, וְהֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאָמְרוֹ (שמות לב,ז) ״רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל״ – פֵּרוּשׁ לְסִבַּת עַמֶּיךָ לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא. וַהֲגַם שֶׁבְּאַהֲרֹן מָצִינוּ שֶׁאָמַר כֵּן גַּם כֵּן (דברים לה,כט) ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ דּוֹרְשִׁין.
פסוק נא:
עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם וְגוֹ׳. עַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כ:יב) בְּעִנְיָן זֶה בְּאוֹרֶךְ.
פסוק נב:
כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ל״ד:א) ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, וְעַיֵּין מַה שֶּׁפֵּירַשְׁתִּי שָׁם.
פסוק נב:
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״, מַה מָקוֹם לַחְזוֹר וְלוֹמַר ״אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,ט) שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ עִם הָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ב קכ.) כִּי הוּא יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ בְּבֹא גְּאֻלָּתָם. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״ חָשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים שֶׁמַּחְלִיט לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד, לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַתָּה, וְלֹא אֶל אֲשֶׁר יִתֵּן לֶעָתִיד. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ג,כה) ״אֶעְבְּרָה נָּא״.
פסוק נב:
חסלת פרשת האזינו