א וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ ב וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ג וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃ ד בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃ ה וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃ ו וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־הָאֵ֖שׁ וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ ז וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃ ח וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃ ט וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃ י וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃ יא וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ יב וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ יג וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃ יד וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃ טו וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ טז וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ׃ יז כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃ יח וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃ יט וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ כ וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃ כא אֶת־ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃ כב וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲז֔וֹ וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃ כג וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֙לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃ כד וּפִֽילַגְשׁ֖וֹ וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־הִוא֙ אֶת־טֶ֣בַח וְאֶת־גַּ֔חַם וְאֶת־תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־מַעֲכָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק א:
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן, שֶׁכַּמָּה הַרְפַּתְקֵי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עַד שֶׁנִּפְקַד בְּבֵן לְעֵת זִקְנָתוֹ, וְגַם הִבְטִיחוֹ ה׳ ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, וְאַחַר שֶׁהָיָה יִצְחָק גָּדוֹל כְּאָמְרוֹ ״וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים״, וּבְשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּרַד לִפְלִשְׁתִּים נוֹלַד יִצְחָק, הָא לָמַדְתָּ כִּי גָּדוֹל הָיָה. וּבְאֶמְצָעוּת הַקּוֹדֵם יִהְיֶה גֹּדֶל הַנִּסָּיוֹן מֻפְלָא, בֵּין בִּבְחִינַת אַבְרָהָם שֶׁאַחַר כַּמָּה הַרְפַּתְקֵי קָדְמוּ לוֹ עַד שֶׁנִּפְקַד, וְאַחַר כַּמָּה הַבְטָחוֹת מֵה׳ כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא זַרְעוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שֶׁיַּקְרִיבֵהוּ וְלֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, בֵּין בִּבְחִינַת יִצְחָק שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה גָּדוֹל כַּנִּשְׁמָע מִפָּסוּק הַסָּמוּךְ ״וַיָּגָר״ וְגוֹ׳ הָא לָמַדְתָּ שֶׁגָּדוֹל הָיָה וְלֹא עִכֵּב. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אַחַר הַדְּבָרִים שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ״ וְלֹא קֹדֶם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ יִשְׁמָעֵאל וְאֵינוֹ יְחִידוֹ.
פסוק א:
וְהָאֱלֹהִים נִסָּה וְגוֹ׳. אָמַר ״וְהָאֱלֹהִים״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְתוֹסֶפֶת הֵ״א, לוֹמַר מִלְּבַד נִסְיוֹנוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ, הוֹסִיף לְנַסּוֹתוֹ בִּגְבוּרַת הַדִּין נִסָּיוֹן עָצוּם.
פסוק א:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם. טַעַם הַקְּרִיאָה, לְהוֹדִיעוֹ קוֹדֶם כִּי בָּא הָאֱלֹהִים לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דָּבָר גָּדוֹל, וְהֵבִין אַבְרָהָם וְאָמַר אֵלָיו הִנֵּנִי, פֵּירוּשׁ הֲרֵינִי מוּכָן לְכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי:
פסוק ב:
קַח נָא. פֵּירוּשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלֹא שְׁאֵלַת זְמַן, וְאַף זֶה מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלֹּא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ זְמַן, כְּמַעֲשֵׂה בַּת יִפְתָּח (שופטים י״א:ל״ז) שֶׁרָצָה אָבִיהָ לְהַעֲלוֹתָהּ עוֹלָה וְשָׁאֲלָה מִמֶּנּוּ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְגוֹ׳.
פסוק ב:
עוֹד רָמַז לוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת שָׂרָה בִּדְבָרִים לְהִתְרַצּוֹת אֵלָיו לְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּנְחוּמָא כב) כִּי כָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה אַבְרָהָם מְפַיֵּס לְשָׂרָה לְהַסְכִּים עִמּוֹ שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לִלְמֹד תּוֹרָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר:
פסוק ב:
עוֹד יִרְמֹז עַל יִצְחָק שֶׁיִּקָּחֵהוּ בְּדִבְרֵי רִצּוּי, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְנַסָּה כָּל יָמָיו, וְצִוָּה ה׳ שֶׁיִּקָּחֵהוּ בְּדִבְרֵי טַעַם וּלְהַכְנִיס בְּלִבּוֹ מַעֲלַת הַדָּבָר אִם יִקְרַב עוֹלָה לַה׳.
פסוק ב:
אֶת בִּנְךָ וְגוֹ׳. כָּאן רָמַז לְשָׁלֹשׁ אַהֲבוֹת שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֶאֱהוֹב הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד (דברים ו:ה). בְּכָל לֵב – אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁחָבִיב בְּלֵב אָדָם כְּאַהֲבַת הַבָּנִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בִּנְךָ. וּכְנֶגֶד ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אָמַר אֶת יְחִידְךָ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא הוּא, הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים חָשׁוּב כְּמֵת. וּכְנֶגֶד ״וּבְכָל מְאֹדֶךָ״ אָמַר אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, פֵּרוּשׁ: אוֹתוֹ אָהַבְתָּ יוֹתֵר מִכָּל קִנְיָנֶיךָ וְכָל קִנְיָנָיו כְּנֶגְדּוֹ אַיִן, וְאַף עַל פִּי כֵן הַעֲלֵהוּ לִי וְגוֹ׳. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ לְפָרֵט כָּל זֶה לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֶצְלוֹ בְּכָל הַהַדְרָגוֹת, אַף עַל פִּי כֵן חָפֵץ ה׳ שֶׁיַּקְרִיבֵהוּ לוֹ לְעוֹלָה.
פסוק ג:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. טַעְמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם מִשּׁוּם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא ז:לח) ״בְּיוֹם צַוֹּתוֹ וְגוֹ׳ לְהַקְרִיב״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים צח.) שֶׁאֵין מַקְרִיבִין בַּלַּיְלָה, וְלָזֶה הָלַךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, שֶׁאִם יִזְדַּמֵּן לוֹ הַמָּקוֹם לֹא יִהְיֶה חָסֵר זְמַן. וַהֲגַם שֶׁהַנְּבוּאָה גַּם כֵּן הָיְתָה בַּיּוֹם וְלֹא הָיָה לוֹ לְהִתְעַכֵּב עַד יוֹם מָחָר, אוּלַי שֶׁלֹּא הָיָה זְמַן בְּאוֹתוֹ יוֹם לְהָכִין וְלָלֶכֶת אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה׳, גַּם לְדַבֵּר לְשָׂרָה בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וְלֹא מִפְּנֵי הִתְרַשְּׁלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעֵד ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״.
פסוק כ:
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד וְגוֹ׳. טַעַם סִפּוּר זֶה, גַּם טַעַם אָמְרוֹ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים כִּי אֵין לוֹ קֶשֶׁר לֵידַת הָאֲמוּרִים מִצַּד מַה שֶׁקָּדַם, זֶה הוּא לְהוֹדִיעַ שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְטַעַם עַד עַתָּה וְלֹא קֹדֶם כְּבָר הִקְדַּמְנוּ כִּי הָיָה מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא וְלֹא הָיָה לוֹ נוּקְבָּא עַד אַחַר הָעֲקֵידָה שֶׁנִּתְעַבְּרָה בּוֹ נֶפֶשׁ הַזָּכָר, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳, וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה וְגוֹ׳, זֶה הוּא עִקַּר הַסִּפּוּר. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב כָּל סֵדֶר הַנּוֹלָדִים מִנָּחוֹר גַּם מִפִּלַגְשׁוֹ רְאוּמָה לְלֹא דָבָר, דַּע כִּי כְּשֶׁתִּתְנוֹצֵץ נֶפֶשׁ צַדִּיק מֻפְלָאָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ צַדֶּקֶת כְּרִבְקָה אֵם כָּל זֶרַע הַקְּדֻשָּׁה, לְצַד מַה שֶׁקָּדַם מֵהַתַּעֲרֹבֶת מִבְּחִינוֹת הָרַע מִסִּבַּת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר דָּבַק בּוֹ רַע וְטוֹב בַּעֲוֹנוֹת, יִמָּצְאוּן בִּשְׁכוּנָתָהּ נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֵלֶק הַקְּלִפָּה, וּבְעָמְדָהּ יַעַמְדוּ עִמָּהּ וּבְצֵאתָהּ לָעוֹלָם יֵצְאוּ כֻּלָּם בִּשְׁכוּנָתָהּ, וְכָל אֶחָד הִכִּיר בְּחִינָתוֹ, רִבְקָה הֵאִיר אוֹרָהּ בִּקְדֻשָּׁה וְזוּלָתָהּ כְּמוֹץ יְסֹעֵר, וְלָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִנָּחוֹר, שֶׁבְּתוֹכָם הָיְתָה מַרְגָּלִית טוֹבָה רִבְקָה אִמֵּנוּ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם:
פסוק כ:
חסלת פרשת וירא