השלשית ביד יואב. חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד תניינא וכן והשלשית ביד אבישי אתי חסר דחסר וכן מסור עליו וכן משמע במסורת פרשת לך לך וכן מצאתים בספרים מדוייקים כ"י:
פסוק ג:
כי אם נס. בדפוס ישן ובספרים מדוייקים כ"י חסר וא"ו:
פסוק ג:
לעזיר. לעזור קרי:
פסוק ח:
נפצות. נפוצת קרי:
פסוק יב:
ולא. ולו קרי:
פסוק יג:
בנפשו. בנפשי קרי:
פסוק טז:
מרדף אחרי ישראל. הדל"ת רפה ובס"א כ"י וגם בדפוס ישן כתוב מרדף המ"ם בצירי אך בשאר ספרים בחירק וכן כתב רד"ק המ"ם בחירק שלא כמנהג וכמוהו מרדף אחרי דוד (שמואל א' כ"ג) עכ"ל. ועיין מ"ש שם:
פסוק יז:
לאהלו. לאהליו קרי:
פסוק יח:
ויצב לו בחיו. חסר יו"ד הרבים ויש בו דרש כי חסרו חיי אבשלום עשר שנים על ששכב עם עשר פילגשי אביו לפיכך חסר יו"ד שהוא בחשבון עשרה. ולפיכך נתנו בו עשר לונביאות עשרה נערי יואב כדאיתא במדרש רבה פרשת נשא פרשה ס':
פסוק כ:
כי על * בן המלך. כן קרי ולא כתיב והוא חד מן י' מלין דקריין ולא כתבן ואמר יואב כי על האמת מת בן המלך לפי רוע מעשיו כי בקש להמית את אביו וכפר בעיקר ובא בזדון אל פילגשי אביו לכן חסר כן מבפנים ותלה לו מבחוץ כי באמת הומת בן המלך וכן הוא אומר כן בנות צלפחד דוברות. כ"מ:
פסוק כב:
ולכה אין בשורה. במקצת ספרים מלא וא"ו וכן נכון על פי המסורת דמלכים ב' ז' וכן מצאתי במסורת כ"י ועיין מסרה אחריתי שהביא בעל המסורת כאן:
פסוק כט:
ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ וגו'. כתוב במסורת ג' סבירין השלום ולא מסיימא הי ניהו אחרינא ומסתברא דחדא מינייהו הוא ויאמר כה אמר המלך שלום (מלכים ב ט׳:י״ט) דכתיב גבי יהורם ברוכב שני ומטעים ביה דסבירין השלום כדכתיב לעיל מיניה ברוכב ראשון וכדכתיב נמי בתריה ויאמר השלום יהוא ואידך סבירא לי דאיהו שלם בואך (שמואל א ט״ז:ה׳) שהוא דרך שאלה והעד ויאמר שלום שלאחריו ודוגמתו במלכים א' ב' ותאמר השלום בואך ויאמר לשלום ואף על גב דהאי דשמואל כתיב בסוף פסוקא הא אשכחנא דכותיה במלכים ב' ה' גבי נעמן ויאמר השלום דהוא נמי בסוף פסוקא וכתיב בתריה ויאמר שלום וגו':