ומלך ישראל ויהושפט וכו'. אמר כי בהיותם יחד שני המלכים מתאחדים לעלות רמות גלעד ויעש לו צדקיה בן כנענה שני קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם שהוא על שני המלכי' שהם ינגחו את ארם.
פסוק יב:
והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו כדי לאמר הוא מה שמייעץ אותו והוא הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך לכן כאשר אתה תדבר לא יחשיבוך רק כאחד מהם בלבד על הרוב כמיוחד שבהם אך לא תהיה שקול כנגד כלם וזהו יהיה נא דברך כדבר אחד מהם על כן גם שתראה רע ודברת טוב כ"א תנגד להם לא יחשיבוך וישימו לאל מלתך כי הם הרבים ומה גם ארבע מאות.
פסוק יד:
אז נשבע חי ה' כי את אשר יאמר ה' כו' ולא אחוש אל היותם רבים שאהיה בטל ברוב גדול כזה ובבואו לא אמר לו המלך דרש נא את אלהיך כו' הנלך כו' או אמור לי בשם ה' הנלך כו' כי אם סתם הנלך כו' מבלי הזכיר שם ה' על כן לא חש לומר האמת כי אם על פי דרכו העתיק לשון נביאיו עלה והצלח ונתן ה' ביד המלך כרומ לו הלא נאמר לך זה המשך אמריהם אז הבין כי על שלא הזכיר לו שם ה לא גלה מה שבלבו על כן אמר עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא מפחדי תעלים ממני האמת או על שלא אשמע ממך כי אם שתאמר אמת בשם ה' כי אם לא תזכיר לי את ה' לא אאמין ע"ד אומרם ז"ל בדלילה שבמה שהזכיר שמשון בפעם ההיא שמו יתברך הכירה כי היה דברו אמת וזהו לא תדבר אלי רק אמת ויבחן בשם ה' שתזכיר.
פסוק יז:
אז מיד ויאמר בשם ה' ראיתי כו' ויאמר ה' כו' אז השיב אחאב ויאמר ליהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא כו' כלומר כי לבו רע עמו ולפי רעיוניו עלי מתדמה לו וקרוב לשמוע את הרבים אז אמר הוא דעו כי רוח שקר בפי הרבים כי הנה ראיתי את ה' כו' ויצא הרוח כו' והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו כו' וז"א לכן לומר לא על אשר אמרת כי טוב ללכת אחרי הרבים כי אני לא בשנאתי אותך מתדמה אלי שקר לפי דרכי שמע דבר ה' כי נהפוך הוא כמדובר ואמר כי היו לפני ה' צבא השמים מימינו ומשמאלו שהוא מיימינים ומשמאילים פנימיי' וחצוניים ויאמר ה' מי מהב' כתות יפתה את אחאב וטעם היות צריך פתוי הוא כי הלא ה' יתברך אמר אליו והיתה נפשך תחת נפשו של בן הדד מלך ארם וע"כ מדה כנגד מדה הוא כי הוא החניף את הרשע ושלחו למלכותו ע"כ הוא ילך למלכותו ושם יפול בידו אך להיות בעל בחירה יירא מללכת שם על שאמר לו הנביא והיתה נפשך תחת נפשו ויאמר זה בכה כו' כי הנה ר' יוחנן אמר על פ' ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר ה' יען אשר אמרו ארם כו' למה נאמר ויאמר ויאמר ב' פעמים אלא לדרש כי ויאמר אל מלך ישראל הוא שא"ל אם יבא בן הדד לידך אל תרחם עליו ויאמר כה אמר ה' הוא שא"ל אם תפטרנו והיתה נפשך תחת נפשו ובזה יתכן לומר כי א' מהמשמאילים אמר בכה כלו' הנה שא"ל הנביא כה אמר ה' שהוא והיתה נפשך תחת נפשו אותו עון שעבר נעשה מלאך רע ככל יתר עונות והוא יפתנו וזהו ויאמר זה בכה שהוא עון של כה אמר כו' וזה של המיימינים אומר בכה הוא אותו כה אמר ה' שא"ל הנביא כה אחר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך כו' אותו מאמר ה' נעשה מלאך כמאמר ר' יוחנן פרק אין דורשין כל דבור היוצא מפי הקב"ה נעשה מלאך הוא יפתנו וזהו וזה אומר בכה מיד.
פסוק כא:
ויצא הרוח הוא רוחו של נבות כי לא היה לו מנוח עד הנקם מאחאב ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה לומר כלומר בשלמא לאומרים זה בכה וזה בכה הוא כמפורש או ע"י כח טומאה הנעשה בעונו או על ידי מלאך הנעשה מדבורו יתברך כאשר גזר עליו תהי נפשו תחת נפשו אחר שלוחיו אך את במה אין אתה כח חצוני טמא להרע לו וגם אם אינו מלאך הנעשה בגזור עליו אלא אתה איזה הדרך תפתנו לזה אמר אצא מאיכות קדושתי ואשמאילה לפתותו והוא יש לו שייכות לעשות כן והוא כי הוא בשקר המותני אותו עדות שקר שנעשה בעון ההוא כח טמא יהיה לי מעיר לעזור להיות רוח שקר בפי כל נביאיו אז א"ל תפתה וגם תוכל אך צא ממחיצתך כמ"ש ז"ל ועשה כן והוא כי שקר העדות ההוא לא יבצר מהדבק בו והוא כח טמא באופן שעל ידי כן יצא ממחיצתו ולא חש למען ינקם כי ריב לו עמו ואשר ישי' לב למה שנמצא בפי כל נביאיו עלה והצלח ונתן ה' ביד המלך עולה כמספר ריב רוח נבות כי ריבו היסב ידברו נביאיו הדברים ההמה.
פסוק כד:
אז השיב לו צדקיה בן כנענה איזה מעשה היה שבו עבר רוח ה' מאתי לדבר אותך שתאמר שגם פה היה כך ויאמר מי כו' הנך רואה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבא כי תכסך בושה על אשר הבטחת ברוח שקר ותתחבא ויאמר מלך ישראל אל צדקיהו בן כנענה קח את מיכיהו והחביאהו בכלא מעתה עד בואי ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב כו' לומר אם שוב מציאות שהוא אפשר שיביאוהו מת אך לומר חשוב בשלום אומר כי לא דבר ה' בי מעולם בכל מה שהנבאתי והנה מהראוי היה כי יהושפט לא ילך לאותה מלחמה אך לבלתי המס לבב אחאב כי ויעל מלך ישראל עלה עמו יהושפט נגרר אחריו וזהו ויעל מלך ישראל ויהושפט ולא נאמר ויעלו ולהסיר דאגה מלב יהושפט א"ל אין לך פחד כי לי יאות התחפש והתנכר ובא אך לא לך כי ואתה לבש בגדיך כי לא תירא ויעש כן כי ויתחפש ויבא במלחמה והורה הוא יתברך איך היה בלתי ראוי לכרות ברית עם בן הדד המלך כי ראו נא הגמול אשר שלם לאחאב כי מלך ארם צוה את שרי הרכב לאמר לאנשיהם לא תלחמו את קטון ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו כי זה היה הגמול אשר גמל לו וקיום הברית אשר כרת לו אך להיותו מתנכר חשבו כי יהושפט שהיה בטכסיסי' ולבוש מלכות היה מלך ישראל ויזעק יהושפט כי דברי זעקתו היה יהושפט אומר יהושפט כלומר יהושפט אני לא האיש אשר אתם מבקשים אז ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא כאשר אמר וישובו מאחריו ולהיות אחאב לבוש בגדים צואים ולא לבוש מלכות לא הכירוהו ולא הוכה כי אם שלא במתכוין כי איש משך בקשת לתמו ויכה כו' ולבל המס לבב העם לא גלה מכתו כי אם אמר לרכבו שיהפוך ידו להוציאו כי החלה והיה מרגיש התמעט דמו והוא מעמד במלחמה בל ירך לבב עמו וילך דמו הלוך וחסור עד שמת בערב ובין כך ובין כך ויצק דם המכה עד חיק הרכב ולא הרימו קול יללה ולא אמרו אפי' לעם בקול רם כי מת המלך בין כך פן ישמחו האויבים ויחזק לבם על ישראל כי אם התנכלו ויעבירו קול הרנה והיה קיל הרנה אומר כבא השמש איש אל עירו ואל ארצו וזהו כבא השמש לאמר כי במקום אמור כמות המלך איש לעירו היו אומרים טרם ימות עודנו קרוב כבא השמש שהוא כבא שמשו שימות איש לעירו ואחרי הרנה הזאת שהיה כרוז נסתר כמרנן וימת המלך ויבוא שומרון כו' ומדי עברו שטף הרכב בברכת שומרון או ששטף רכבו הנז' למעלה את הרכב מן הדם בברכת שומרון וילוקו הכלבים הדם שבמימי הברכה והזונות הרוחצות בברכה רחצו בדמו שהיה במים משטיפת הרכב:
פסוק מא:
ויהושפט בן אסא כו'. אחרי או' כי התחבר יהושפט עם אחאב עם היותו רשע אמר כי מה שלא קצף עליו ה' על זאת הוא כי לעומת זה רבו טובותיו כי וילך בכל דרך אסא אביו כו' לעשות הישר בעיני ה' שהוא כי לא בלבד בגלוי לעיני בשר כי אם גם בעיני ה' שהוא בסתר במקום שאין אנשים רק עיני ה' הרואות ללבב היה עושה הישר אך ב' דברים בלבד היה שלא העלים א' כי רק הבמות לשם ה' לא סרו עם היות כי זמן איסור הבמות היה והי' אומר די לי שאיני מקטיר בהם כ"א עוד העם מזבחים כו' ולא מנעם. ועוד ב' כי וישלם יהושפט עם מלך ישראל והוא יתברך על שאר שלמיותיו לא פקד עליו על אלה ועל פי דרכו לימד הכתוב זכות כי בבמות אמר לא סרו ולא אמר לא הסיר לו' כי מיחה אלא שלא סרו כי עוד העם כו' ולא יכלו להם למנוע מה שהחזיקו מטרם ימלוך הוא. ועל הב' אמר וישלם עם מלך יש' שלא הביט רק אל היותו מלך ישראל ועשה למען יהי שלום בין יהודה ויש' ויתר דברי יהושפט שהוא שלמיותיו וענין אזהרתו על המשפט וגבורתו אשר עשה ע"י חסידותו שע"כ היה ה' עמו הלא הם כתובים כו' וע"כ אין צורך להזכירם אך לא יבצר כי רב זכותו וע"כ העביר הוא יתברך על ב' הדברים הנז' וגם קדש היה בארץ לע"א וביערו מן הארץ ובשכר זאת מלך באדום בימיו על כי כשיעקב שלם עם ה' אין לעשו שליטה בעצם בעה"ז כי כשזה קם זה נופל ועכ"ז גם פקד עליו ה' אל התחברו לרשע וראה וקבל מוסר והוא כי יהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך על כי כבר בראשונות נשברו לו אניות בעציון גבר בלכתם תרשישה ולמה לא הלך שאם נשברו הראשונות לא יחוייב להשבר השניות לז"א תדע למה כי אז אמר אחזיהו הרשע בן אחאב עבדי ילכו עם עבדיך באניות ראשונות שע"כ בהתחברו אליו נשברו ע"כ ולא אבה יהושפט בשניה ועל כן היה מה שלא הלך יהושפט אחרי כן כי ראה וקבל מוסר וזה הפירוש יראה מוכרח על פי הנראה בדברי הימים: