פסוק א:לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ. וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ ״וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה״, ״מֵאֲשֶׁר״ מַשְׁמָע מִקְצָת אֲשֶׁר וְלֹא כָּל אֲשֶׁר, וְאִם כֵּן דִּבְרֵיהֶם סָתְרֵי אַהֲדָדֵי. וּבְלָאו הָכֵי קָשֶׁה, אֵיךְ אָמְרוּ שֶׁקֶר מְפֻרְסָם, וְכִי לָקַח יַעֲקֹב כָּל אֲשֶׁר לַאֲבִיהֶם, וְכִי לֹא הִשְׁאִיר לוֹ כְּלוּם? הֲלֹא הָיָה לְלָבָן עֲדַיִן צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים. וּבֵאוּר הַדְּבָרִים כָּךְ הוּא: שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא דִּבְּרוּ כְּנֶגֶד הָרְכוּשׁ כְּלָל, כִּי אִם כְּנֶגֶד הַתַּחְבּוּלוֹת וְעִנְיְנֵי רַמָּאוּת שֶׁהָיָה אֲבִיהֶם בָּקִי בָּהֶם וּבִשְׁמוֹתֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, עַד שֶׁהָיָה הוּא יָכוֹל לְרַמּאוֹת אֶת אֲחֵרִים, אֲבָל אֲחֵרִים לֹא יָכְלוּ לְרַמּאוֹתוֹ. וְיַעֲקֹב לָמַד מִלָּבָן כָּל רַמָּאוּתוֹ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לָבָן לֹא יָכוֹל לַעֲמוֹד לְפָנָיו, כִּי הוּא רִמָּה אֶת לָבָן. וְעַל זֶה אָמְרוּ ״לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ״ – כָּל רַמָּאוּתוֹ לָקַח מִמֶּנּוּ. וּכְנֶגֶד הָרְכוּשׁ אָמְרוּ ״וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה״.
פסוק ח:אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְגוֹ׳. ״אִם כֹּה אָמַר״ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, כִּי ״יֹאמַר״ לְהַבָּא מַשְׁמַע. וְנִרְאֶה שֶׁזֶּה קָאֵי עַל מַה שֶּׁאָמַר ״וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי״ (בראשית לא:ז), כִּי כְּבָר נִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹם ״רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ״ וְגוֹ׳ (בראשית לא:יב), עַל כֵּן אָמַר ״אִם כֹּה יֹאמַר״ לְהַבָּא, כִּי פְּשִׁיטָא בִּשְׁעַת שִׂימַת הַמַּקְלוֹת שֶׁיִּוָּלְדוּ עֲקֻדִּים וּטְלוּאִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהַבָּא כְּשֶׁלֹּא אָשִׂים הַמַּקְלוֹת, מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ, שֶׁאִם יֹאמַר ״נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ״, וְיָלְדוּ כֻּלָּם נְקֻדִּים, כִּי כָּךְ הוּבְטַחְתִּי בַּחֲלוֹם מִפִּי הַגְּבוּרָה, לְפִי שֶׁרָאָה ה׳ בְּעָנְיִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לִי. כִּי אֲנִי אָמַרְתִּי ״הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא״ (בראשית ל:לב), הָיְתָה כַּוָּנָתִי לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי עֲדָרִים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, וְאִם יֵלְכוּ הַנְּקֵבוֹת אֶל עֵדֶר הַנְּקֻדִּים וְהַטְּלוּאִים, מַזָּלִי גָּרַם, וְאִם יִתְעַבְּרוּ בְּעֶדְרָם, מַזָּלְךָ גָּרַם. וּמִסְתָּמָא יַסְכִּים לָבָן עַל זֶה, כִּי יוֹתֵר קָרוֹב לוֹ מַה שֶּׁיִּתְעַבְּרוּ בְּעֶדְרָם מִמַּה שֶּׁיֵּלְכוּ לְעֵדֶר אַחֵר. וְלָבָן הִרְחִיק דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְנָע שֶׁיֵּלְכוּ הַנְּקֵבוֹת לְאוֹתוֹ עֵדֶר, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ יַעֲקֹב רֵיקָם. עַל כֵּן הֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת עִנְיַן הַמַּקְלוֹת, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ לוֹמַר שֶׁאַף בְּלֹא שִׂימַת הַמַּקְלוֹת יִהְיֶה כֵן לְהַבָּא.
פסוק ח:וּבְסֵפֶר תּוֹלְדוֹת יִצְחָק פֵּרֵשׁ, שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״אִם כֹּה יֹאמַר״, לְפִי שֶׁלָּבָן רָאָה שֶׁכָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲקֹב עֹשֶׂה ה׳ וּמַסְכִּים עַל יָדוֹ, עַל כֵּן חָשַׁב לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה נֶגֶד רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהוּא לְהַתְנוֹת מִתְּחִלָּה נְקֻדִּים, וְכַאֲשֶׁר יִתְעַבְּרוּ נְקֻדִּים אָז יַחֲזֹר וְיַתְנֶה טְלוּאִים, כִּי כְּבָר נִתְעַבְּרוּ נְקֻדִּים. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדַע מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ שֶׁל לָבָן שֶׁכָּךְ יֹאמַר אַחַר שֶׁיִּתְעַבְּרוּ, וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּתְעַבְּרוּ מֵאוֹתָהּ מַרְאֶה שֶׁלָּבָן יֹאמַר לֶעָתִיד בִּשְׁעַת הַהֵרָיוֹן ״בְּמַרְאֶה זוֹ אֲנִי חָפֵץ״, לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִם כֹּה יֹאמַר״ לְהַבָּא.
פסוק כד:מִטּוֹב עַד רָע. וּמַה שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי, הַיְינוּ הַדְּבָרִים הַמִּשְׁתַּמְּעִים לִתְרֵי אַפֵּי. וּלְפִי זֶה אָסַר לוֹ שְׁלֹשָה מִינֵי דְּבָרִים: רִאשׁוֹנָה, אָסַר לוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ מִטּוֹב, דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, כִּי טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים, לְפִי שֶׁעַל כָּל פָּנִים לִבּוֹ שֶׁל הָרָשָׁע לְהָרַע לַצַּדִּיק, וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ טוֹבוֹת, וַדַּאי כָּל דְּבָרָיו עַל צַד הַחֲנֻפָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ. וְדָבָר זֶה פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי יָבֹא לִידֵי הֶזֵּק עַל יָדָם. אֲבָל אֲפִלּוּ הַדִּבּוּר הַמְמֻצָּע הַמִּשְׁתַּמֵּעַ לִתְרֵי אַפֵּי, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁמֻּתָּר לְךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהָיָה לוֹ לָשׂוּם עַל לִבּוֹ וּלְמֵחַשׁ מִיהָא בָּעֵי, קָא מַשְׁמַע לָן מִלַּת ״עַד״ לוֹמַר לוֹ שֶׁאָסוּר לְךָ לְהַטְעוֹתוֹ בִּדְבָרִים. וְלֹא זוֹ שְׁנֵי מִינֵי דְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם אֲסוּרִים לְךָ, כִּי יוּכַל הַצַּדִּיק לָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל עַל יָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ רַע גָּמוּר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁמֻּתָּר לְךָ לְגַזֵּם לוֹ בִּדְבָרִים רָעִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר וְנִשְׁמָר מִמֶּנּוּ, וְאִם הוּא לֹא נִזְהָר, אֲנִי אֶת נַפְשִׁי הִצַּלְתִּי, קָא מַשְׁמַע לָן ״רָע״, לוֹמַר לְךָ לֹא תְּגַזֵּם לוֹ וְלֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ שׁוּם רָעָה.
פסוק כד:וּבְזֶה מְתָרְצִים, מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ ״וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֶת הַגַּל הַזֶּה אֵלַי לְרָעָה״ (בראשית לא:נב) – מַשְׁמָע אֲבָל לְטוֹבָה תּוּכַל לַעֲבוֹר, וּבְהַפְכּוֹ אָמַר לָבָן ״אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל״ (בראשית לא:נב) – מַשְׁמָע בְּשׁוּם פָּנִים לֹא אֶעֱבֹר אֲפִלּוּ לְטוֹבָה, וְזֶה לְפִי שֶׁטּוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ, כִּי כְּבָר אֶמֶשׁ אָמַר לִי אֱלֹהִים ״הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב״ (בראשית לא:כט), שְׁמַע מִינָהּ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּטוֹבָתִי, כִּי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינָיו שֶׁכָּל טוֹבָתִי לְךָ לְרָעָה. וְאָמַר ״אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה״ – אֲפִלּוּ אִם לֹא אֶעֱבֹר גַּם הַמַּצֵּבָה, אֲבָל ״אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי הַגַּל וְהַמַּצֵּבָה לְרָעָה״ (בראשית לא:נב) – מַשְׁמָע אֲבָל הַגַּל לְבַד בְּלֹא הַעֲבָרַת הַמַּצֵּבָה מֻתָּר אַף לְרָעָה, לְפִי שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי וַדַּאי יִנָּחֵם יַעֲקֹב עַל הָרָעָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּלָבָן. וּפְשָׁט זֶה נָכוֹן.
פסוק מא:זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ. וּלְמַעְלָה אָמַר ״זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ״, וְלֹא הִזְכִּיר מִלַּת ״לִי״, גַּם אָמַר ״עִמָּךְ״ בִּמְקוֹם ״בְּבֵיתֶךָ״, כִּי בֶּאֱמֶת יַעֲקֹב לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן כִּי אִם חֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים״ (בראשית כט:יד), מַשְׁמָע רַק חֹדֶשׁ יָמִים הָיָה יוֹשֵׁב עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ, אֲבָל בְּכָל שְׁאָר הַזְּמַנִּים הָיָה מִתְגּוֹרֵר בְּשָׂדוֹת וְאֹהָלִים לִרְעוֹת צֹאן לָבָן וְלֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה״ (בראשית לא:מ), לְכָךְ אָמַר ״זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ״ אֲבָל לֹא בְּבֵיתֶךָ. וּמִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ זֶה הַחֹדֶשׁ יָמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע וְהָרַמַּאי לֹא הָיוּ בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, אֶלָּא כִּזְמַן אָרֹךְ, לְפִי שֶׁיְּמֵי צַעַר הָיוּ לוֹ שֶׁנִּרְאִים כְּיָמִים רַבִּים, וְאָמַר ״אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ״ (תהלים קכ:ה) זְמַן רַב עִם הָרָשָׁע, וְאִם מְעַט הוּא, ״לִי״ — רוֹצֶה לוֹמַר בְּעֵינַי שָׁקוּל כְּאִלּוּ הָיִיתִי כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתוֹ, לְכָךְ אָמַר ״זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ״, בֶּאֱמֶת אֵינָם עֶשְׂרִים שָׁנָה כִּי אִם חֹדֶשׁ אֶחָד לְבַד, אֲבָל לִי הוּא שָׁקוּל חֹדֶשׁ זֶה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה, לֹא כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אִמִּי ״וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים״ (בראשית כז:מד), כִּי אוּלַי לֹא יָדְעָה אִמִּי בְּגֹדֶל רִשְׁעָתוֹ, וְלִבִּי יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ כַּמָּה צַעַר סָבַלְתִּי עַל הֱיוֹתִי עִמְּךָ בְּבֵיתְךָ מַמָּשׁ.
פסוק מא:דָּבָר אַחֵר, מִתְּחִלָּה הִזְכִּיר יַעֲקֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא עִמּוֹ, אֵיךְ הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָבָן לוֹ. לְכָךְ אָמַר מִתְּחִלָּה ״זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ״ (בראשית לא:לח), רוֹצֶה לוֹמַר: אֲנִי עָשִׂיתִי עִמְּךָ בֶּאֱמוּנָה, ״טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ״ וְגוֹ׳ (בראשית לא:לט). וְכָל סִפּוּר זֶה הַכֹּל מְדַבֵּר מֵאֱמוּנָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: רְאֵה לְעֻמַּת זֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לִי, וְאָמַר ״זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ״ (בראשית לא:לח), רְאֵה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לִי, הִנֵּה עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ בָּנִים בְּצֹאנֶךָ, וְעַל כָּל זֶה ״וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים״ (בראשית לא:מא), וְלֹא כִגְמוּל יָדַי עָשִׂיתָ לִי. וּבְזֶה מְיֻשָּׁב הֵיטֵב מַה שֶּׁהִזְכִּיר מִתְּחִלָּה ״עִמָּךְ״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״זֶה לִּי״, וּפֵרוּשׁ יָקָר הוּא.
פסוק מב:לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי. אָמַר, כִּי מִן אַבְרָהָם זְקֵנִי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר מֵת וְלֹא יָרֵאתָ מִמֶּנּוּ, מִכָּל מָקוֹם אֱלֹהָיו קַיָּם לָנֶצַח, וּמִמֶּנּוּ יָרֵאתָ פֶּן יִדְרֹשׁ דָּמִי מִיָּדְךָ אִם תַּעֲשֶׂה לִי אֵיזוֹ רָעָה אוֹ תְּשַׁלְּחֵנִי רֵיקָם מִכָּל עֲמָלִי. אֲבָל יִצְחָק אָבִי שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי, יָרֵאתָ מִמֶּנּוּ, כִּי ״פַחַד יִצְחָק״ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאַתָּה פָּחַדְתָּ מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא שַׂר וְגָדוֹל שְׁמוֹ בַּגּוֹיִם, מִמֶּנּוּ יָרֵאתָ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה אוֹ לְשַׁלְּחֵנִי רֵיקָם מִכֹּל וָכֹל, פֶּן יִתְבַּע עֶלְבּוֹנִי מִיָּדְךָ. וְלוּלֵא שְׁתַּיִם אֵלּוּ, אָז רֵיקָם שִׁלַּחְתַּנִי. וְאִם תֹּאמַר, מַאן יוֹכִיחַ שֶׁמָּא מִיֹּשֶׁר לְבָבְךָ עָשִׂיתָ כָּל זֶה וְלֹא מִיִּרְאָה? עַל זֶה אָמַר ״וַיּוֹכַח אָמֶשׁ״ (בראשית לא:מב), הָאֶמֶשׁ יוֹכִיחַ שֶׁכֵּן הוּא כִּדְבָרַי, שֶׁהֲרֵי אַתָּה אָמַרְתָּ ״יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע, וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי״ וְגוֹ׳ (בראשית לא:כט), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמִּיִּרְאָה נִמְנַעְתָּ מֵהָרַע וְלֹא מֵאַהֲבָה.
פסוק מב:וּמַה שֶּׁאָמַר ״וַיִּשָּׁבַע בְּפַחַד יִצְחָק אָבִיו״. כָּתַב מהרי״א שֶׁנִּשְׁבַּע בַּעֲקֵדַת יִצְחָק כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁבָּע בְּמִצְוָה, וְכֵן כָּתַב בְּתוֹלְדוֹת יִצְחָק. וּלְפִי דְבָרֵינוּ נִשְׁבַּע בְּמוֹרָא אָבִיו, כִּי זֶה הָיְתָה מִצְוָה חֲבִיבָה עָלָיו, וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנִּשְׁבַּע בְּמִצְוַת מוֹרָא אָבִיו. וְדַוְקָא בְּמִצְוָה זוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה עַכְשָׁיו מְמַהֵר לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיו לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ, עַל כֵּן נִזְכַּר בְּמִצְוָה זוֹ וְנִשְׁבַּע בָּהּ.
