פסוק א:טַעַם וְאֵלֶּה שְׁמוֹת כִּי הַכָּתוּב יִרְצֶה לִמְנוֹת עִנְיַן הַגָּלוּת מֵעֵת רִדְתָּם לְמִצְרַיִם, כִּי אָז גָּלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי, וּלְפִיכָךְ יַחְזֹר אֶל תְּחִלַּת הָעִנְיָן שֶׁהוּא מִפָּסוּק "וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה" (בראשית מו ז), וְשָׁם כָּתוּב אַחֲרָיו "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה" וְגוֹ', וְאוֹתוֹ הַפָּסוּק בְּעַצְמוֹ הוּא שֶׁהֶחְזִיר בְּכָאן, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שְׁנֵי סְפָרִים, הַסִּפּוּר מְחֻבָּר בִּדְבָרִים בָּאִים זֶה אַחַר זֶה, וְכַאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּנֵי יַעֲקֹב קִצֵּר בִּבְנֵי בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ, וְהֶחְזִיר הַכְּלָל כַּאֲשֶׁר אָמַר שָׁם (שם מ"ו כ"ז) כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים. וְכָעִנְיָן הַזֶּה בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים וְסֵפֶר עֶזְרָא, שֶׁהִשְׁלִים דִּבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב ל"ו כ"ב כ"ג), "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ וְגוֹ', כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" וְגוֹ', וְאוֹתָם שְׁנֵי פְּסוּקִים בִּלְשׁוֹנָם הֶחְזִיר בְּרֹאשׁ סֵפֶר עֶזְרָא (עזרא א א' ב') לְחַבֵּר הַסִּפּוּר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ שְׁנֵי סְפָרִים, הִשְׁלִים הָרִאשׁוֹן בְּמָה שֶׁהָיָה קֹדֶם בִּנְיַן הַבַּיִת וְהַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי מֵעֵת הַבִּנְיָן וְכֵן הַדָּבָר בִּשְׁנֵי הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה בְּרֵאשִׁית וְאֵלֶּה שְׁמוֹת:
פסוק א:וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על שמות א':א') כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר בְּסוֹף הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן כִּי רָאָה יוֹסֵף לְבָנָיו בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, הִזְכִּיר כִּי גַּם אֶחָיו בְּרִדְתָּם הָיוּ מְעַטִּים וּפָרוּ וְרָבוּ, וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על שמות א':א') אע"פ שֶׁמְּנָאָן בְּחַיֵּיהֶם חָזַר וּמְנָאָן אַחַר מִיתָתָן בִּשְׁמוֹתָם לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּכּוֹכָבִים שֶׁמּוֹצִיאָן בְּמִסְפָּר וּמַכְנִיסָן בְּמִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא (ישעיה מ כו). וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אַגָּדָה (שמו"ר א' ג'), וְהֵם דְּבָרִים שֶׁל אֱמֶת בְּעִנְיַן הַחִבּוּב שהקב"ה מְחַבְּבָן וְכוֹפֵל שְׁמוֹתָם תָּדִיר, אֲבָל קִשּׁוּר הַפְּסוּקִים וְחִבּוּרָם בְּוָא"ו הוּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:
פסוק י:הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ לֹא רָאָה פַּרְעֹה וְחַכְמֵי יוֹעֲצָיו לְהַכּוֹתָם בַּחֶרֶב, כִּי תִהְיֶה בְּגִידָה גְּדוֹלָה לְהַכּוֹת חִנָּם הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בָּאָרֶץ בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן. וְגַם עַם הָאָרֶץ לֹא יִתְּנוּ רְשׁוּת לַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת חָמָס כָּזֶה, כִּי עִמָּהֶם הוּא מִתְיַעֵץ, וְאַף כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם רַב וְעָצוּם וְיַעֲשׂוּ עִמָּהֶם מִלְחָמָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ דֶּרֶךְ חָכְמָה שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל כִּי בְּאֵיבָה יַעֲשׂוּ בָּהֶם, וּלְכָךְ הֵטִיל בָּהֶם מַס, כִּי דֶּרֶךְ הַגֵּרִים בָּאָרֶץ לְהַעֲלוֹת מַס לַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁבָּא בִּשְׁלֹמֹה (מלכים א ט':כ"א):
וְאַחֲרֵי כֵּן צִוָּה בַּסֵּתֶר לַמְיַלְּדֹת לַהֲרֹג הַזְּכָרִים עַל הָאָבְנָיִם, וַאֲפִלּוּ הַיּוֹלְדוֹת עַצְמָן לֹא יָדְעוּ בָּהֶם וְאַחֲרֵי כֵּן צִוָּה לְכָל עַמּוֹ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ אַתֶּם. וְהָעִנְיָן שֶׁלֹּא רָצָה לְצַוּוֹת לְשָׂרֵי הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לוֹ לְהָרְגָם בְּחֶרֶב הַמֶּלֶךְ אוֹ שֶׁיַּשְׁלִיכוּ הֵם אוֹתָם לַיְאוֹר, אֲבָל אָמַר לָעָם כַּאֲשֶׁר יִמְצָא כָּל אֶחָד יֶלֶד יְהוּדִי יַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בַּיְאוֹר, וְאִם יִצְעַק אֲבִי הַיֶּלֶד אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הָעִיר יֹאמְרוּ שֶׁיָּבִיא עֵדִים וְיַעֲשֶׂה בּוֹ נְקָמָה. וְכַאֲשֶׁר הֻתְּרָה רְצוּעַת הַמֶּלֶךְ הָיוּ הַמִּצְרִים מְחַפְּשִׂים הַבָּתִּים וְנִכְנָסִים שָׁם בַּלֵּילוֹת וּמִתְנַכְּרִין וּמוֹצִיאִים הַיְלָדִים מִשָּׁם, כִּי עַל כֵּן נֶאֱמַר וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ (שמות ב':ג'):
וְנִרְאֶה שֶׁעָמַד זֶה יָמִים מְעַטִּים, כִּי בְּלֶדֶת אַהֲרֹן לֹא הָיְתָה הַגְּזֵרָה, וּכְשֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִרְאֶה שֶׁנִּתְבַּטְּלָה, אוּלַי בַּת פַּרְעֹה בְּחָמְלָהּ עָלָיו אָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן, אוֹ כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע כִּי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר בִּטֵּל אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה עַל פִּי הָאִצְטַגְנִינוּת כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר א כט), כִּי הַכֹּל הִתְחַכְּמוּת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִוָּדַע הֶחָמָס וְזֶה טַעַם מַאֲמַר הָאוֹמְרִים לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ "אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם" (שמות ה':כ"א), כִּי עַתָּה יוֹסִיפוּ בְּשִׂנְאָתָם אוֹתָנוּ, וְיִמְצְאוּ טַעֲנָה כִּי אֲנַחְנוּ מוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת וְיַהַרְגוּ אוֹתָנוּ בַּחֶרֶב לְעֵינֵי הַכֹּל, לֹא יִצְטָרְכוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת בְּמִרְמָה:
פסוק י:וְעָלָה מִן הָאָרֶץ עַל כָּרְחֵנוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (סוטה יג שמו"ר א' ט') כְּאָדָם שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ וְתוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַּאֲחֵרִים, כְּאִלּוּ כָּתַב וְעָלִינוּ מִן הָאָרֶץ וְהֵם יִירָשׁוּהָ. לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה. וְאִם כְּפֵרוּשׁ הָרַב הָיָה אוֹמֵר "וְעָלָה עַל הָאָרֶץ", כִּי כֵן הַלָּשׁוֹן בַּלּוֹחֲמִים: "עָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" (מלכים ב' כ"ד א'), "עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּלְכְּדֵם", "וַיִּתְפְּשֵׂם" (מלכים ב י"ח:י"ג), "עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה" (ישעיה ז א). וְאוּלַי יֹאמַר וְעָלָה עָלֵינוּ מִן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, יִרְמֹז לְאֶרֶץ גֹּשֶׁן:
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁיֹּאמַר כִּי תִּקְרֶאנָה מִלְחָמוֹת יִהְיֶה נוֹסָף עַל שׂוֹנְאֵינוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, וְיַעֲלֶה לוֹ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן עִם כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, וְלֹא נוּכַל אֲנַחְנוּ לִנְקֹם נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ וּלְהִלָּחֵם בּוֹ וְהוּא כִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות ל"ב:א'), "אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת" (ירמיה כג ח). וְכֵן "וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ" (הושע ב ב), שֶׁיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם רֹאשׁ וְעָלוּ לְאַרְצָם מִן הָאָרֶץ אֲשֶׁר גָּלוּ בָּהּ:
פסוק יא:שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ שָׂם עַל הָעָם מַס לָקַחַת מֵהֶם אֲנָשִׁים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, וּמִנָּה עַל הַמַּס שָׂרִים מִן הַמִּצְרִיִּים שֶׁיִּקְּחוּ מֵהֶם כִּרְצוֹנָם אֲנָשִׁים לְפִי הָעֲבוֹדָה, חֲלִיפוֹת, חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר יִהְיוּ בְּבִנְיַן הַמֶּלֶךְ, וּשְׁאָר הַיָּמִים בְּבֵיתוֹ: וְהַשָּׂרִים הָאֵלֶּה צִוּוּ אוֹתָם שֶׁיִּבְנוּ עָרִים לְפַרְעֹה. וַיִּבֶן הָעָם עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה בַּמַּס הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק זֶה לָעָם קָצוּ בְּחַיֵּיהֶם מִפְּנֵיהֶם, וְגָזְרוּ שֶׁיַּעֲבִידוּ כָּל מִצְרַיִם אֶת הָעָם, וְכָל אִישׁ מִצְרִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ בַּעֲבוֹדָה יִמְשֹׁל לָקַחַת מֵהֶם אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲבוֹדָתוֹ וְזֶה טַעַם וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וְעוֹד גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ הַשָּׂרִים נוֹתְנִים לָהֶם הַלְּבֵנִים וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַמַּס בּוֹנִים הַבִּנְיָן, וְעַתָּה נָהֲגוּ הָעָם בָּעֲבוֹדָה וְצִוָּם שֶׁיִּהְיוּ מְבִיאִים עָפָר וְעוֹשִׂים הַחֹמֶר בִּידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יִנָּתֵן לָהֶם מִבֵּית הַמֶּלֶךְ רַק הַתֶּבֶן בִּלְבַד, וְנוֹתְנִין הַלְּבֵנִים לְאַנְשֵׁי הַמַּס הַבּוֹנִים לַעֲשׂוֹת הַבִּנְיָן, וְגַם כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה אֲשֶׁר לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם בַּשָּׂדֶה, כְּגוֹן הַחֲפִירוֹת וְהוֹצָאַת הַזְּבָלִים, הַכֹּל נָתְנוּ עֲלֵיהֶם, וְגַם הָיוּ רוֹדִים בָּהֶם לִדְחֹק אוֹתָם שֶׁלֹּא יָנוּחוּ וּמַכִּים וּמְקַלְּלִים אוֹתָם. וְזֶה טַעַם אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ: וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מְפַרְנֵס אוֹתָם בְּלֶחֶם צָר כַּמִּנְהָג לְפוֹעֲלֵי הַמֶּלֶךְ וְזֶה מַאֲמַר הַמִּתְאַוִּים שֶׁאָמְרוּ "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים" (במדבר יא ה), כִּי הַדָּגָה בְּמִצְרַיִם רַבָּה מְאֹד וְהָיוּ לוֹקְחִים מִן הַצָּדִים אוֹתָם בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְלוֹקְחִים מִן הַגַּנּוֹת קִשּׁוּאִים וַאֲבַטִּיחִים, וְאֵין מַכְלִים כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עֲבָדִים לַמְּלָכִים הָיוּ וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים (מכילתא בחדש סוף פרק ה). אִם כֵּן וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם רֶמֶז לְשָׂרֵי הַמִּסִּים אֲשֶׁר לְפַרְעֹה:
