פסוק ה:וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. לוֹמַר לְךָ דַּוְקָא שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת עִמְּךָ בִּמְלַאכְתּוֹ וְרוֹצֶה לְהָקִים עִמְּךָ, אָז אַתָּה מְחֻיָּב לְסַיֵּעַ לוֹ. אֲבָל אִם יוֹשֵׁב לוֹ וְאוֹמֵר הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מוּטָל הַדָּבָר, חַיָּב אַתָּה לְהָקִים לְבַד, עַל כֵּן אָמַר ״וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ״, כִּי מִלַּת לוֹ אֵין בְּמַשְׁמָעוּתוֹ עִמּוֹ, כִּי מֻתָּר לְךָ לַחֲדוֹל מֵעֲזֹב לוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת עִמְּךָ בִּמְלַאכְתּוֹ. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה עַל מִקְצָת עֲנִיִּים בְּנֵי עַמֵּנוּ הַמַּטִּילִים אֶת עַצְמָם עַל הַצִּבּוּר וְאֵינָן רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בְּשׁוּם מְלָאכָה, אַף אִם בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בְּאֵיזוֹ מְלָאכָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר אַחֵר אֲשֶׁר בּוֹ יְכוֹלִין לְהָבִיא שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בֵּיתָם, וְקוֹרְאִים תִּגָּר אִם אֵין נוֹתְנִים לָהֶם דֵּי מַחְסוֹרָם, כִּי דָּבָר זֶה לֹא צִוָּה ה׳, כִּי אִם ״עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ״, ״הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ״ (שמות כג, ה; דברים כב, ד), כִּי הֶעָנִי יַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר יִמְצָא בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, וְאִם בְּכָל זֶה לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ, אָז חַיָּב כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְסַעֲדוֹ וּלְחַזְּקוֹ וְלִתֵּן לוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, וְעָזֹב תַּעֲזֹב אֲפִילוּ עַד מֵאָה פְּעָמִים.
פסוק יט:לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ יָצְאוּ רֹב הַמְפָרְשִׁים לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ בָּהּ טַעַם מַסְפִּיק, עַד שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָה זוֹ מִן הַחֻקּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם נוֹדָע לָנוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה חֹק לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּשָׂר בְּחָלָב בַּחַגִּים שֶׁלָּהֶם, וְעַל כֵּן סָמַךְ מִצְוָה זוֹ לְחַגֵּי הַשָּׁנָה. וְיֵשׁ מְבִיאִין רְאָיָה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (בראשית ד, ד) ״וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן״, שֶׁהָיוּ רְגִילִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה מִן בָּשָׂר בְּחָלָב. וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא מֵעִנְיַן אִסּוּר כִּלְאַיִם וְעִרְבּוּב הַכֹּחוֹת, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּשַׂר הָעֻבָּר נוֹלָד מִן הַדָּם שֶׁל הַנְּקֵבָה הָאָדוֹם הַמּוֹלִיד כָּל אֹדֶם, כִּי מִשָּׁם מְקוֹרוֹ. וְכֵן חֲלֵב הַבְּהֵמָה גַּם כֵּן מִן הַדָּם מְקוֹרוֹ, כִּי הַדָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וּלְפִי זֶה, מִן דַּם הַבְּהֵמָה יָצָא בְּשַׂר הָעֻבָּר וְהֶחָלָב, כִּי מִשָּׁם יִפָּרְדוּ, וְאֵין נָכוֹן לַחֲזוֹר וּלְעָרְבָם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל וְכֵן עַל יְדֵי אֲכִילָה, כִּי הָאֲכִילָה הִיא גַּם כֵּן בִּשּׁוּל בָּאִצְטוֹמְכָא. וְאִי תָּרוּ לֵיהּ כּוּלָּא יוֹמָא בַּחֲלָבָא, לֵית בֵּהּ לָאו דְּ״לֹא תְבַשֵּׁל״, כִּי אֵינָן חוֹזְרִין אֶל עִרְבּוּבָם הָרִאשׁוֹן עַל יְדֵי שְׁרִיָּה כְּמוֹ עַל יְדֵי בִּשּׁוּל בִּקְדֵרָה וּבִשּׁוּל בָּאִצְטוֹמְכָא. וְדַוְקָא כְּשֶׁאוֹכֵל בָּשָׂר תְּחִלָּה, שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּשֵּׁל בָּאִצְטוֹמְכָא מְהֵרָה עַד שֶׁיָּבֹא הֶחָלָב, אֲבָל הֶחָלָב מִתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה קֹדֶם שֶׁיָּבֹא הַבָּשָׂר, וְאֵין בּוֹ עִרְבּוּב כָּל כָּךְ, עַל כֵּן אֵין אִסּוּר לֶאֱכוֹל אַחֲרָיו בָּשָׂר. וְטַעַם עִרְבּוּב זֶה שַׁיָּךְ בְּכָל בְּשַׂר בְּהֵמָה, וּ״גְדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ נָקַט לְמוֹפֵת, כִּי בּוֹ נִמְצָא בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה עִרְבּוּב זֶה.
פסוק יט:וּבְפָרָשַׁת רְאֵה (דברים יד:כא) סָמַךְ מִצְוָה זוֹ לְאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא בִּשּׁוּל לְבַד אָסְרָה תּוֹרָה, כִּי אִם גַּם אֲכִילָה. וְכָאן סְמָכָהּ לְמִצְוַת בִּכּוּרִים, כִּי הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ רִאשׁוֹנָה אֵין רָאוּי לְעָרְבָם עִם הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ אַחַר כָּךְ, כִּי אִם אוֹתָן שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ רִאשׁוֹנָה תָּבִיא בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְהַמּוֹתָר יִהְיֶה לָךְ. כָּךְ אֵין לְעָרֵב הַדָּם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל רִאשׁוֹנָה וְנִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ הָעוּבָּר, עִם הַדָּם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל אַחַר כָּךְ וְנִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ הֶחָלָב, כִּי אַחַר שֶׁרָצָה ה׳ בְּפֵרוּדָם אֵינוֹ רוֹצֶה בְּעִרְבּוּבָם.
פסוק כה:וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ. הִתְחִיל בִּלְשׁוֹן רַבִּים וְסִיֵּם בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְפִי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה, וְלֹא יְבָרֵךְ ה׳ לֶחֶם שֶׁל כָּל יָחִיד וְיָחִיד עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ עוֹבְדֵי ה׳ רַבִּים וְיַעַבְדוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כְּאֶחָד, אָז יְבֹרַךְ לַחְמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעֲבוֹדַת ה׳ טוֹב יוֹתֵר כְּשֶׁרַבִּים מִתְקַבְּצִים לְהִתְפַּלֵּל, כִּי ״הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס״ (איוב לו:ה). אֲבָל בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה טוֹב יוֹתֵר כְּשֶׁאוֹכֵל כָּל אֶחָד פִּתּוֹ לְבַדּוֹ. וּלְפִי שֶׁרֹב הֶחֳלָאִים בָּאִים עַל יְדֵי הַמַּאֲכָלִים שֶׁמִּבַּחוּץ, אוֹ עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַיְסוֹדוֹת זֶה עַל זֶה מִבִּפְנִים, עַל כֵּן אָמַר ״וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ״.