לא תבשל גדי בחלב אמו. פרש"י בג' מקומות נכתב בתורה אחד לאסור אכילה ואחד לאסור הנאה ואחד לאסור בשול. וצ"ע שבפרש' ראה פרש"י וז"ל לא תבשל גדי ג' פעמים פרט לחיה לעוף לבהמה טמאה עכ"ל. בפרש' תשא פי' לא תבשל כמו שפי' כאן. עוד פרש"י שם בחלב אמו פרט לעוף שאין לו חלב מה שאין אסורו מן התורה אלא מדברי סופרים עכ"ל. ומ"מ קשי' למה לי לא תבשל לאסור אכילה הא מלא תאכל כל תועבה נפקא דדרשינ' כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל. תירץ הר"ר אליקים דאי מהתם הוה אמינא דלא לקי שהרי אין לוקין על לאו שבכללות קמ"ל לא תבשל דלקי:
פסוק כב:
ומצאתי כתו' בתשובת רבי' אליהו מנחם מלונדריש וזה לשונו איתא בירושלמי בפרק החובל חד בר נש איפקד לר' יהודה בר חנינא וקנסיה ריש לקיש ליע' דדהבא ופי' הרב הספרדי שהוא ל"ה דנרי' ולא ידענו מנין לו זה כי מי יוכל לנגוע בקצהו ובירושלמי פרק י"ו מתרומות גבי דג טמא שכבשו עם דגים טהורים אית' כמה לוג מחזיק ב' ליטריאות כמה ליטר' עבדא ק' זוזי והזוז הוא הדינר ושש מעה כסף דינר לכסף לאחר שהוסיפו המדות דבתחלה היה השקל כ' גרה שקל של תורה הוא סלע הסלע הוא ד' דינרי' הרי ג' גרות לדינר והגירה הוא מעה והוסיפו שתותא ועשו הדינר שש מעה והמעה הוא חצי אשטרי' הרי שהדינר ג' פשוטים הרי לק' זוז ג' מאות פשוטים והם כ"ה דינרי כסף וכן משקל ליטר' של רוב דבר הנמכר בליטר' הרי הליטר' כ"ה דינרי כסף וכל פשוט זהב שוה י"ב פשוטי' של כסף כת' ר"ת בפר' הזהב גבי מתניתין דמשך ממנו פירות בדינר זהב הרי לחשבונינו ליטר' א' זהב שוה ט"ו ליטר' אשטרלינ"ש וכשכבר יומתו לשקול הליט' לביצים כי הלוג ג' ליטרי' כדמפור' בירושלמי שהבאתי. והלוג ו' ביצים הרי משקל הליטר' ג' בצים ומצאנו משקל הביצה קרוב למ' פשוטים וחשבון הראשון ישר בעינינו עכ"ל התשובה. הרי לך לדברי שהדינר כסף ג' אשטרלינ"ש וא"כ הסלע י"ב אשטרלינ"ש הרי לך מתוך דבריו על ה' סלעים של פדיון הבן שהם ס' אשטרלינ"ש והרי לך ג' חלוקות בדבר. קצורו של דבר ה' סלעים של פדיון הבן לר"ש חמשים אשטרלינ"ש ולר"ת בן בתו כ"ה אשטרלינ"ש ולרב מלונדרי"ש ס' אשטרלינ"ש ובתוספתא ובסמ"ק במצות לקדש האשה שפדאוה משקל חצי שעורה במעות של כסף נקי עכ"ל והיא א' מח' באיסר האיטלקי וב' אסרין יש בפונדיון וב' פונדיונין יש במעה הרי לדבריהם שיש לפרש הה' סלעים של פדיון הבן בע"א וצ"ע: