פסוק א:וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הוֹסִיף כָּאן לְשׁוֹן ״וְאַתָּה״ לוֹמַר לְךָ, שֶׁמִּצַּד מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִתְרַחֵק אַהֲרֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסְלוּ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה קֵרְבוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא״. וְעִנְיַן תְּפִלָּה זוֹ, שֶׁתָּלָה מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ לֵאמֹר: הֲלֹא אָחִי וּבְשָׂרִי הוּא, וְהַשְׁמָדָתוֹ כְּאִלּוּ נֶאֱכַל חֲצִי בְּשָׂרִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל מִרְיָם. נִמְצָא שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁקֵּרְבוֹ מֹשֶׁה אֵלָיו, עַל כֵּן נִבְחַר בִּזְכוּת מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הוּא הָיָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, מִכָּל מָקוֹם קֵרְבוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעוֹבְדִים, וְהַכֹּל בַּעֲבוּרְךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.
פסוק א:דָּבָר אַחֵר לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לְפִי שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה עַל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת דְּבָרִים עַל פָּסוּק ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי״ (דברים ב, יז). וּבָא לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ, מִכָּל מָקוֹם קֵרְבוֹ ה׳ בַּעֲבוּר שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד בַּעֲבוּר מֹשֶׁה, כִּי הוּא אָחִיו וּכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַשֵּׁנִי הוּא בִּזְכוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְכֹהֵן כָּזֶה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם: ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ״, ״וּמִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.
פסוק ג:וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. הִזְכִּיר גַּם כָּאן שְׁנֵי נוֹכְחִיּוֹת ״וְאַתָּה תְּדַבֵּר״, לְפִי שֶׁכָּל חַכְמֵי לֵב קִבְּלוּ הָאֲצִילוּת מִן מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא יז) ״וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם״. וְכֵן כָּל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר הָיוּ בְּצֵל אֵל קִבְּלוּ שֶׁפַע הַחָכְמָה בְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יח כא) ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם״, הַיְינוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עַל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. כָּךְ ״וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״ כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ אֲצִילוּת אוֹר הַשֵּׂכֶל מִמְּךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּסוֹף כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן ״וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה״ (שמות מ לג), וְכִי מֹשֶׁה כִּלָּה הַמְּלָאכָה? וַהֲלֹא כָּל חַכְמֵי לֵב עָשׂוּ בָהּ! אֶלָּא לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה הֶאֱצִיל עֲלֵיהֶם מִן אוֹר שִׂכְלוֹ, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עָשָׂה הוּא אֶת כָּל הַמְּלָאכָה. וְאָמַר ״אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה״, רוֹצֶה לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, כִּי ״ה׳ יִתֵּן חָכְמָה״ (משלי ב ו), מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁהַשֶּׁפַע יַגִּיעַ לָהֶם בְּאֶמְצָעוּתְךָ, יִקָּרֵא הַכֹּל עַל שִׁמְךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאַתָּה״ – מִמַּהוּת עַצְמוּתְךָ וְתוֹסֶפֶת חָכְמָה שֶׁבְּךָ – ״תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם. וּמִדְּאָמַר ״חַכְמֵי לֵב״ לְשׁוֹן רַבִּים, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר מִלֵּאתִים רוּחַ חָכְמָה״. נוּכַל לוֹמַר שֶׁ״מִלֵּאתִיו״ חוֹזֵר כְּלַפֵּי מֹשֶׁה, כִּי לְפִי שֶׁמִּלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, עַל כֵּן הוּא יַאֲצִיל מֵחָכְמָתוֹ עַל כָּל חַכְמֵי לֵב. וְזֶה אֵינוֹ מַאֲמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה, מִדְּלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר מִלֵּאתִיךָ רוּחַ חָכְמָה״, אֶלָּא הַפָּסוּק מְפָרֵשׁ לָנוּ מַהוּ זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה ״וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״ – לָמָּה אֲנִי תּוֹלֶה הַדָּבָר בְּמֹשֶׁה? לְפִי שֶׁמִּלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה. וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְמֹשֶׁה בְּנוֹכֵחַ ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳. וּמִלַּת ״אֲשֶׁר״ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דְּהָא, כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
פסוק ד:וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד. כָּאן הִזְכִּיר הַחֹשֶׁן קוֹדֵם לָאֵפוֹד, וְאַחַר כָּךְ בִּפְרָטָן הִקְדִּים הָאֵפוֹד וְאַחַר כָּךְ ״וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן״ (שמות כח:טו). וְכֵן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי הִקְדִּים גַּם כֵּן אֵפוֹד לַחֹשֶׁן (שמות לט:ב). וְעוֹד קָשֶׁה, בְּכֻלָּם נֶאֱמַר ״וְעָשִׂיתָ״ וְכָאן נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד״ (שמות כח:ו). וְתָמֵהַּ אֲנִי עַל כָּל הַמְפָרְשִׁים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּאָרוֹן ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן״ (שמות כה:י), וְכָאן אֵין פּוֹצֶה פֶּה. וּלְפִי מַה שֶּׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּמַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד שֶׁבָּא לְכַפָּרָה עַל עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהַיְנוּ עַל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ, שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת שֶׁנָּשָׂא מֹשֶׁה עַל כְּתֵפָיו, עַל כֵּן בָּא הָאֵפוֹד עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו וּכְתִיב ״שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת יִהְיֶה לּוֹ״ (שמות כח:ז), כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ בָּהֶם חֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת מוּל חֲמִשָּׁה. אִם כֵּן שַׁפִּיר קָאָמַר ״וְעָשׂוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, מִן הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעָשׂוּ״ אֵצֶל הָאָרוֹן.
פסוק ד:הָאָמְנָם נִרְאֶה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (טז) לָמָּה נִסְמְכוּ קׇרְבָּנוֹת לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה, לוֹמַר לְךָ מַה קׇּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין אַף בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִין. חֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין, אֵפוֹד מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, מְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, אַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, צִיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת מֵצַח, מִכְנָסַיִם מְכַפֵּר עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְיָלֵיף שָׁם כּוּלְּהוּ מִקְּרָא. וּלְפִי זֶה נוּכַל לְיַשֵּׁב מַה שֶּׁהִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֹשֶׁן לָאֵפוֹד, כִּי יוֹתֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל קִלְקוּל הַדִּינִין מִמַּה שֶּׁמַּקְפִּיד עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וּרְאָיָה מִן דּוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּעִקָּר וְלֹא נֶאֶבְדוּ, וְדוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיָה חָמָס וְגֵזֶל בֵּינֵיהֶם נֶאֶבְדוּ, כִּי אִם יֶחֱטָא הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָה יַעֲשֶׂה לוֹ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא הִקְדִּימוּ עֲשִׂיַּת הָאֵפוֹד, כִּי חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה חָמוּר עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִן קִלְקוּל הַדִּינִין, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד״, כִּי לְשׁוֹן ״וְעָשׂוּ״ מַשְׁמָע גַּם הַגָּדַת עֲתִידוֹת לוֹמַר שֶׁכָּךְ יִהְיֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד תְּחִלָּה. וְעוֹד כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ לִמְחֹל וּלְוַתֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל לֹא עַל קִלְקוּל הַדִּינִין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ בְּיָדֵינוּ לִמְחֹל וּלְוַתֵּר עַל מַה שֶּׁקָּרָה לָנוּ עִוֻּת עַל יְדֵי קִלְקוּל הַדִּינִין, אֲבָל חֵלֶק גָּבוֹהַּ מִי יַתִּיר, לְכָךְ הִקְדִּימוּ מַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד.
פסוק ד:וְזֶה דּוֹמֶה לְמָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים״ (במדבר לא ב), וּמֹשֶׁה אָמַר ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״. וּמִכָּאן לָמַד רַשִׁ״י לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁמֹּשֶׁה שָׁמַע שֶׁמִּיתָתוֹ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, מִכָּל מָקוֹם עָשָׂה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אִחֵר. כִּי אִלּוּ לֹא עָשָׂה בְּשִׂמְחָה, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָן, שֶׁיִּנְקְמוּ מֵהֶם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מָה שֶׁעָשׂוּ לָהֶם, כִּי הִפִּילוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב: מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹהֲבִים לְמַנְהִיגֵיהֶם, וְיִשְׁמְעוּ שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה תְּלוּיָה בִּנְקָמָה זוֹ, אִם כֵּן יֹאמְרוּ: ״כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה, כִּי אִם בַּעֲבוּרֵנוּ?״ אִם כֵּן יֹאמְרוּ נָא יִשְׂרָאֵל: ״אֲנַחְנוּ נִמְחוֹל עַל מָה שֶׁעָשׂוּ לָנוּ, וְלֹא נְבַקֵּשׁ הַנְּקָמָה כָּל כָּךְ מְהֵרָה״. עַל כֵּן שִׁנָּה מֹשֶׁה וְאָמַר ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״ עַל מָה שֶׁעָשׂוּ כְּנֶגֶד ה׳ בְּמַעֲשֵׂה פְּעוֹר, וְאִם כֵּן חֵלֶק גָּבוֹהַּ, מִי יַתִּיר לְאַחֲרוֹ? וְאִם כֵּן וַדַּאי עָשָׂה מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אִחֵר. וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת בְּעֶזְרַת ה׳.
פסוק ד:חֹשֶן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְגוֹ׳. לֹא הִזְכִּיר צִיץ וּמִכְנָסַיִם, לְפִי שֶׁאֵינָן בִּכְלַל לְבוּשׁ, כִּי אֵינָן בְּגָדִים. אַךְ לְפִי שֶׁמָּצִינוּ כָּאן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה: ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ״ (שמות כח:ב), וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ״ (שמות כח:ג), וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ״ (שמות כח:ד). נוּכַל לוֹמַר שֶׁהָרִאשׁוֹנוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת, מֵאַחַר שֶׁהוּזְכַּר בָּהֶם קְדֻשָּׁה, וַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז לְצִיץ וּמִכְנָסַיִם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא גֶּדֶר עֶרְוָה, שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה. וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז.) הַמִּכְנָסַיִם מְכַפֵּר עַל עֲרָיוֹת, וּמוֹסִיף אֲנִי לוֹמַר שֶׁגַּם הַצִּיץ מְכַפֵּר עַל עֲרָיוֹת, וְהָא בְּצִנְעָא וְהָא בְּגָלוּי. כִּי הַמִּכְנָסַיִם שֶׁבִּמְקוֹם צִנְעָה מְכַפֵּר עַל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה, הוּא הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָעֲרָיוֹת בְּצִנְעָה וְכִסּוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה״ (שמות כח:מב). וְהַצִּיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת מֵצַח, הוּא הָעוֹבֵר בְּגָלוּי בְּלֹא בּוּשָׁה, וְזֶהוּ שֶׁמֵּבִיא בַּגְּמָרָא (שם טז.) פָּסוּק ״וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ״ (ירמיה ג ג). וּלְכָךְ כָּתוּב עַל הַצִּיץ ״קֹדֶשׁ לַה׳״. וְאַף אִם נֹאמַר שֶׁהַצִּיץ מְכַפֵּר עַל סְתָם עַזּוּת מֵצַח, מִכָּל מָקוֹם רָמַז בַּעֲשִׂיָּה רִאשׁוֹנָה אֶל הַצִּיץ שֶׁכָּתוּב עָלָיו ״קֹדֶשׁ לַה׳״.
פסוק ד:וּבְזֶה מְיוּשָּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר תְּחִלָּה, ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶׁשׁ לְאַהֲרֹן״ (שמות כח, ב) – הִקְדִּים בִּגְדֵי קֹדֶשׁ אֶל אַהֲרֹן, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ״ (שמות כח, ג) – הִקְדִּים בִּגְדֵי אַהֲרֹן אֶל הַקְּדוּשָּׁה. לְפִי שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בַּצִּיץ, שֶׁקֹּדֶם זֶה לֹא הָיָה דַּרְכּוֹ לִלְבּוֹשׁ שׁוּם צִיץ, עַל כֵּן אָמַר ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן״ – שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאַהֲרֹן בֶּגֶד כָּתוּב עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם ״קֹדֶשׁ לַה׳״, וּתְהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעֲטֶה (תהלים קט, יט). אֲבָל לְמַטָּה מְדַבֵּר בְּמִכְנָסַיִם, שֶׁבְּלָאו הָכֵי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לֵילֵךְ מְלֻבָּשִׁים מִכְנָסַיִם, עַל כֵּן אָמַר ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ״ – רְצוֹנוֹ לוֹמַר, אוֹתָן בִּגְדֵי אַהֲרֹן שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לְלָבְשָׁן כְּבָר, הִנֵּה עַתָּה יַעֲשׂוּם לְקַדְּשׁוֹ מִן הָעֲרָיוֹת.
פסוק ו:וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד. בְּכֻלָּם נֶאֱמַר ״וְעָשִׂיתָ״, וְכָאן נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ״, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז) שֶׁהָאֵפוֹד בָּא לְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָאן עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, עַל כֵּן יִתְעַסְּקוּ כֻּלָּם בָּאֵפוֹד לִהְיוֹת לְכֻלָּם לְכַפָּרָה. וּבְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לד ב) ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן״ – יָבוֹאוּ הַכֹּל וְיִתְעַסְּקוּ בוֹ כוּ׳, כָּךְ ״וְעָשׂוּ״ הַנֶּאֱמַר כָּאן, כִּי לְמֹשֶׁה לֹא הָיָה חֵלֶק כְּלָל בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא, עַל כֵּן תָּלָה בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּמֹשֶׁה. וּלְמַעְלָה פֵּרַשְׁנוּ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה ״מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב״, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּהּ כְּמַעֲשֶׂה דָּמֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יד ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁעִקַּר הֶעָוֹן הַהוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ בַּמַּחֲשָׁבָה, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹשִׂין לַעֲבוֹדָה זָרָה הַכֹּל טָפֵל אֶל הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי עִקַּר הַחֵטְא הַהוּא תָּלוּי בַּלֵּב הַמַּאֲמִין. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ״, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁחֵשֶׁב עִנְיָנוֹ חֵבֶשׁ, וְהַיְנוּ חֲגוֹר שֶׁחוֹבְשִׁין בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״חֵשֶׁב״ הַמּוֹרֶה עַל הַמַּחֲשָׁבָה, לִדְרוֹשׁ בּוֹ שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בּוֹ כְּמַעֲשֵׂהוּ, רוֹצֶה לוֹמַר כְּמַעֲשֶׂה דָּמֵי. כִּי מִטַּעַם זֶה נַעֲשָׂה הַחֵשֶׁב כְּמַעֲשֵׂהוּ, לְכַפֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא כְּמַעֲשֵׂהוּ דָּמֵי.
פסוק ו:וּמִטַּעַם זֶה מָצִינוּ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, בְּפָרָשַׁת ״וְכִי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳ (במדבר טו, כב–כד) הַמְדַבֶּרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִקְדִּים שָׁם עוֹלָה לְחַטָּאת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל כַּפָּרָה הוּא מַקְדִּים חַטָּאת לְעוֹלָה, לְפִי שֶׁבְּכָל עָוֹן קָדַם הַהִרְהוּר אֶל הַמַּעֲשֶׂה, וּמִכָּל מָקוֹם הַמַּעֲשֶׂה חָמוּר מִן הַהִרְהוּר, עַל כֵּן הוּא מֵסִיר תְּחִלָּה הַגָּדוֹל, וְזֶהוּ הַחַטָּאת הַמְכַפֵּר עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְאַחַר כָּךְ הָעוֹלָה עַל רוּחַ הַהִרְהוּר. אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה חֵטְא הַמַּחֲשָׁבָה גָּדוֹל מִן הַמַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן הוּא מַקְדִּים הָעוֹלָה לְחַטָּאת. וְכֵן כָּאן הִקְדִּים כַּפָּרַת הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַמַּעֲשֶׂה, כִּי תְּחִלָּה אָמַר ״מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב״ לְכַפֵּר עַל חֵטְא הַמַּחֲשָׁבָה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ״ לְכַפֵּר עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מו, ז) עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה ״יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף״ וְגוֹ׳. וּלְפִי שֶׁהָעֵגֶל גָּרַם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת שֶׁנָּשָׂא מֹשֶׁה עַל שְׁנֵי כְּתֵפָיו, וְהָיוּ חֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת מוּל חֲמִשָּׁה, וְהָיוּ חוֹבְרוֹת, כִּי הַדִּבְּרוֹת הָיוּ מַקְבִּילוֹת זֶה לְעֻמַּת זֶה, עַל כֵּן בָּא לְכַפָּרָה ״שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ״ וְגוֹ׳. וְנוֹסָף עַל כַּפָּרָה זוֹ נַעֲשָׂה הָאָרוֹן שֶׁהָיָה נִשָּׂא עַל שְׁנֵי כְּתֵפָיו בִּשְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (דברים לג, יב) ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״, כִּי צִמְצֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל כִּתְפוֹת נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן. וְעוֹד צִמְצֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בֵּין שְׁתֵּי כִּתְפוֹת הַכֹּהֵן נוֹשֵׂא הָאֵפוֹד, כִּי בוֹ הָיָה תָּלוּי חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וְהָיָה הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק בָּהֶם.
פסוק ט:וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. לְכַפֵּר עַל שְׁתֵּי אַבְנֵי לוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ, וְשָׁם נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה בֵּין אַרְבַּע אֵלּוּ, וְהֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַלּוּחוֹת, וּמֹשֶׁה, וְיִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי הַכַּפָּרָה נִתְחַבְּרוּ כֻלָּם, כִּי שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם כְּנֶגֶד שְׁנֵי אַבְנֵי הַלּוּחוֹת. ״שֹׁהַם״ פֵּרַשׁ רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, וְהוּא אוֹתִיּוֹת מֹשֶׁה, וְהָיָה חָקוּק עָלָיו כָּל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמֵעַתָּה נִזְדַּמְּנוּ אַרְבַּעְתָּן אֶל פֻּנְדָּק אֶחָד, תַּחַת אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם וְגָרְמוּ שֶׁלְּעֻמַּת זֶה גַּם ה׳ שְׁכָחָם, הִנֵּה אַחַר הַכַּפָּרָה שֶׁחָזְרוּ ״וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם״ (תהלים עח:לה), אָז גַּם הֵמָּה יִהְיוּ עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן.
פסוק טו:וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב. לֹא הִזְכִּיר בְּכָל הַבְּגָדִים מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כִּי אִם בְּאֵפוֹד וְחֹשֶׁן, לְפִי שֶׁזֶּה מוֹרֶה שֶׁכַּפָּרָה זוֹ הִיא עַל אֵיזוֹ עָוֹן פְּרָטִי שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בּוֹ כְּמַעֲשֶׂה דָּמֵי, וְזֶה אֵינוֹ מָצוּי כִּי אִם בַּעֲבוֹדָה זָרָה כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּמַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד, וְהַחֹשֶׁן הַבָּא לְכַפֵּר עַל קִלְקוּל הַדִּינִין, כִּי הַדִּינִין הֵם דְּבָרִים מְסוּרִים אֶל לֵב הַדַּיָּן, כִּי אֵין לַדַּיָּן כִּי אִם מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, וּבְיָדוֹ לוֹמַר עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, כְּפִי הָעִנְיָן וּכְפִי הָאִישׁ וּכְפִי הַזְּמַן וּכְפִי הַמָּקוֹם. וְאִם אָמֹר יֹאמַר הַדַּיָּן ״כָּךְ הָיָה נִרְאֶה בְּעֵינַי״, מִי יוּכַל לְהַכְחִישׁוֹ בִּלְתִּי ה׳ לְבַדּוֹ הַבּוֹחֵן לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם? עַל כֵּן הָיָה הַחֹשֶׁן נָתוּן עַל לֵב אַהֲרֹן, כִּי הַדִּינִין מְסוּרִים אֶל הַלֵּב, וְעַל כֵּן הָיָה מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב לְכַפֵּר עַל מַחֲשֶׁבֶת הַדַּיָּן. וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד״, תָּלָה עִנְיַן הַחוֹשֵׁב בָּאֵפוֹד, לוֹמַר לְךָ שֶׁקִּלְקוּל הַדִּינִין שָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ז:): ״כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ נָטַע אֲשֵׁרָה״ כוּ׳, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה. עַל כֵּן אָמַר שֶׁחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הַמְכַפֵּר עַל הַדִּינִין יְהִי כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד הַמְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּסוּק ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף״ (שמות כ:כ) עַל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן (ירושלמי בכורים פ״ג ה״ג), כִּי גַּם עִקַּר חֵטְא זֶה תָּלוּי בְּמַחֲשֶׁבֶת הַדַּיָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב, ה) ״מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט״, כִּי הֵם שְׁלֵמִים בַּמִּשְׁפָּט גַּם בְּמַחֲשַׁבְתָּם. וְהָיָה רָבוּעַ – כִּי כָל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים הַמְּנוּיִים בַּפָּסוּק ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה״ וְגוֹ׳ (שמות יח, כא). וְהָיָה כָּפוּל – כִּי חֶטְאוֹ גַּם כֵּן כָּפוּל, כִּי הוּא מַזִּיק לָזֶה בְּמָמוֹנוֹ וְלָזֶה בְּנִשְׁמָתוֹ שֶׁמַּחֲזִיקוֹ מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כַּדִּין. זֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בַּמִּדְרָשׁ (איכ״ר א, נז): ״חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם״, כִּי חָטְאוּ בְּקִלְקוּל דִּינִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א, כא) ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ וְגוֹ׳, וְחָטְאוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי גַם זֶה חֵטְא כָּפוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב, יג) ״אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים״. וּמִכָּל זֶה נִלְמוֹד הַדִּמְיוֹן שֶׁיֵּשׁ לְקִלְקוּל הַדִּינִין עִם הָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל כֵּן הָיָה הַחֹשֶׁן כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד. ״זֶרֶת אָרְכּוֹ״ – כִּי קִלְקוּל הַדִּינִין גּוֹרֵם הַשְׁחָתַת הָעוֹלָם, וְתִקּוּנוֹ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן״ (ישעיה מ, יב).
פסוק יז:וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים. וּבְכָל אֶחָד שָׁלֹשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת, כִּי אֵין בֵּית דִּין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, וְיִהְיוּ מַזְהִירִים כְּזֹהַר הָאֲבָנִים, כִּי אַבְנֵי נֵזֶר הֵמָּה שֶׁנִּרְאִים תּוֹכָם כְּבָרָם. וּבָעֲקֵדָה כָּתַב שֶׁאֲבָנִים אֵלּוּ הָיוּ קְצָתָם יְקָרִים וּקְצָתָם בְּזוֹל, לְרַמֵּז שֶׁיִּהְיֶה לַדַּיָּן שָׁוֶה מִשְׁפַּט שֶׁל פְּרוּטָה כְּמֵאָה מָנֶה. וְהָיוּ שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים חֲקוּקִים עֲלֵיהֶם כְּתוֹלְדוֹתָם, לְרַמֵּז שֶׁלֹּא יִשָּׂא פְנֵי אִישׁ, כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל יִשְׁמָעוּן, כְּאִלּוּ אֵין כָּאן יִתְרוֹן לַגָּדוֹל שֶׁבַּשְּׁבָטִים עַל הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם, רַק הַתּוֹלָדָה הַתְּלוּיָה בַּשָּׁנִים, וְזוּלַת זֶה הַכֹּל שָׁוִין. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן. וְיֵשׁ בּוֹ רֶמֶז גַּם כֵּן אֶל הַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר ״אֲנִי אֶמְלוֹךְ״, כִּי הַגַּס לִבּוֹ בַּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים כה ט) ״יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט״. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קלט.) שֶׁבִּזְכוּת ״וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״ זָכָה אַהֲרֹן לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל הַלֵּב, כִּי בִּזְכוּת שֶׁמֵּרֹב עֲנָוָה שֶׁבּוֹ לֹא נִתְקַנֵּא בִּשְׂרָרַת מֹשֶׁה אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בַּתּוֹלָדָה, זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הַתְּלוּיָה בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, וְהָיוּ כְּתוּבִים שָׁמָּה הַשְּׁבָטִים כְּתוֹלְדוֹתָם, וְזֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מַמָּשׁ.
פסוק ל:וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים. כִּי יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין מְאִירִים לְכָל הָעוֹלָם, כִּי מִטַּעַם זֶה נִקְרְאוּ הַסַּנְהֶדְרִין ״עֵינֵי הָעֵדָה״ (במדבר טו:כד), כִּי הֵמָּה לָהֶם לְעֵינַיִם לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל תַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַבַּעֲלֵי דִינִין, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה. עַל כֵּן הָיוּ הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים נְתוּנִים בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט.
פסוק לא:וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת. לְפִי שֶׁהַמְּעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע, עַל כֵּן הָיָה כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת, כִּי תְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְעַל יְדֵי הַתְּכֵלֶת יִסְתַּכֵּל בַּיָּם וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה וְכֵן יַעֲשֶׂה, כִּי בַּיָּם נֶאֱמַר (איוב לח, י–יא) ״וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם״, וְאוֹמֵר ״עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תוֹסִיף״ וְגוֹ׳. וְכָךְ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הַלָּשׁוֹן חוֹמָה וּבְרִיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טו:) ״וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁנֵי חוֹמוֹת, אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר״. וּמַה יִּתֵּן וּמַה יּוֹסִיף לָךְ שְׁמִירָה לָשׁוֹן רְמִיָּה, כִּי יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר, יִשְׁלַח חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנוֹ לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְיַעֲבֹר בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם. וְהָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּלְמַד הָאָדָם מִן הַיָּם אֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹבֵר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ וְאֵינוֹ פּוֹרֵץ גְּדֵרוֹ. וְזֶהוּ טַעַם הַתְּכֵלֶת שֶׁדּוֹמָה לַיָּם, כִּי בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּתְּכֵלֶת יִהְיֶה נִזְכָּר אֶל הַיָּם שֶׁדּוֹמֶה לוֹ בַּצֶּבַע, וּמִמֵּילָא יִתְבּוֹנֵן אָז בְּמַעֲשֵׂה הַיָּם וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה וְכֵן יַעֲשֶׂה.
פסוק לא:וּבְפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ בְּעֶזְרַת ה׳ יִתְבָּאֵר בְּעִנְיָן זֶה גַּם עִנְיַן תְּכֵלֶת שֶׁל צִיצִית, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (תתקמב) אָמַר מֹשֶׁה: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמְּשְׁכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ מִדָּתָם כוּ׳. וְכֵן לְעִנְיַן הַיָּם שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה כב) ״הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה׳, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״ כוּ׳. וְזֶה טַעַם הַתְּכֵלֶת לִזְכִירַת כָּל מִצְווֹת ה׳, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בַּתְּכֵלֶת הַדּוֹמָה לַיָּם, יִהְיֶה נִזְכָּר לְמַעֲשֵׂה הַיָּם שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵץ גְּדֵרוֹ וְעוֹמֵד בִּגְזֵרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּךְ יַעֲשֶׂה גַּם הוּא. וְעַל יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בַּיָּם הַדּוֹמֶה לָרָקִיעַ, יִהְיֶה נִזְכָּר גַּם לְמַעֲשֵׂה הָרָקִיעַ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ, וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּקַל וָחֹמֶר. וְעַל יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּרָקִיעַ הַדּוֹמֶה לְכִסֵּא כָבוֹד, בְּעֵינָיו יִרְאֶה מְקוֹם חָצְבּוֹ וְיִהְיֶה נִכְסָף לַחֲזוֹר וּלְהִתְדַּבֵּק שָׁם, כִּי הַנְּשָׁמָה נִכְסְפָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלָהּ בַּתְּחִלָּה. וְעַיֵּן לְקַמָּן פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (במדבר טו לח) כִּי שָׁם מְקוֹמוֹ. וְכָאן עִקַּר הַטַּעַם שֶׁל הַתְּכֵלֶת לִלְמוֹד מִן הַיָּם לְבַד כָּאָמוּר. גַּם נוּכַל לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת גַּם בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּשָּׁמַיִם וּבְכִסֵּא כָבוֹד, כִּי בְּסִבָּה זוֹ יְמַעֵט בַּדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ה א) ״כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ, עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים״.
פסוק לא:וְעַל עִנְיַן הַקָּפַת שְׁנֵי הַחוֹמוֹת אָמַר, ״וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו״ (שמות כח:לב), כִּי גַּם הַלָּשׁוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת כֵּן שֶׁיִּהְיֶה פִּי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ תּוֹךְ הַחוֹמָה הַסְּמוּכָה לוֹ וְהִיא שֶׁל עֶצֶם, וְכְנֶגֶד הַחוֹמָה שֶׁל בָּשָׂר דְּהַיְנוּ הַשְּׂפָתַיִם אָמַר ״שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו לֹא יִקָּרֵעַ״, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרַע שְׁנֵי הַחוֹמוֹת כְּאֶחָד. וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב״, כִּי חֵטְא הַלָּשׁוֹן הוּא בְּדִבּוּר דַּוְקָא וְלֹא בְּמַחֲשָׁבָה. וְהָיוּ בּוֹ רִמּוֹנִים וּפַעֲמוֹנִים הַמַּשְׁמִיעִים קוֹל לְכַפֵּר עַל הַלָּשׁוֹן שֶׁבְּתוֹךְ הַפֶּה, כְּעִנְבָּל שֶׁבְּתוֹךְ הַזּוֹגִים. וְהַתִּקּוּן אֶל הַלָּשׁוֹן הוּא שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרוֹ עוֹד, וְלֹא יְדַבֵּר כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָמוּת״ (שמות כח:לה). כִּי לָשׁוֹן הָרַע תְּלָתָא קָטִיל (ערכין טו:), מִכְּלָל שֶׁהַנִּזְהָר בּוֹ לֹא יָמוּת, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁל הַהוּא רוֹכֵל שֶׁהָיָה מַכְרִיז ״מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן סַם חַיֵּי״ כוּ׳, בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּפָרָשַׁת מְצוֹרָע בְּעֶזְרַת ה׳.
פסוק לו:וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר. לְדַעַת רז״ל (ערכין טז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַצִּיץ הָיָה מְכַפֵּר עַל עַזּוּת מֵצַח, צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות כח לח), וְאָמְרוּ רז״ל (מנחות כה.) אֵלּוּ קָדָשִׁים שֶׁקְּרֵבִים בְּטֻמְאָה, וְאֵיךְ יִהְיֶה הַמִּדְרָשׁ כְּנֶגֶד פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא? וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהַצִּיץ מְכַפֵּר עַל זְנוּת שֶׁבַּגָּלוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג ג) ״וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ״, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה, וְהַזְּנוּת מְחַלֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן פָּרָשַׁת קֹרַח עַל פָּסוּק ״כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים״ וְגוֹ׳ (במדבר טז ג) ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה״ (במדבר טז ד), שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, לְפִי זֶה נוּכַל לוֹמַר שֶׁמָּצְאוּ מָקוֹם אֶל דְּרָשׁ זֶה לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁהַצִּיץ מְכַפֵּר עַל סְתָם קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ, כָּךְ הוּא מְכַפֵּר עַל ״מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה״, קְדֻשַּׁת הָאָדָם. וְעַל כֵּן הָיָה כָּתוּב עָלָיו ״קֹדֶשׁ לַה׳״, וְתַרְוַיְהוּ אִיתַנְהוּ בֵּיהּ, כִּי הַצִּיץ עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל טֻמְאַת הַקֳּדָשִׁים, אָמְנָם מַה שֶּׁהָיָה נָתוּן עַל הַמֵּצַח דַּוְקָא הוּא כְּדֵי לְכַפֵּר גַּם עַל ״מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה״. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר ״וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת״ (שמות כח לז), דּוֹמֶה לִפְתִיל תְּכֵלֶת שֶׁל צִיצִית שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו לט) ״וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם״, הֲרֵי שֶׁהוּא מַצִּיל מִן הַזְּנוּת, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁל הַהוּא שֶׁשָּׂכַר זוֹנָה בְּעַד אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְנִצּוֹל עַל יְדֵי הַצִּיצִית (מנחות מד.). וְאַף אִם בִּסְתַם עַזּוּת מֵצַח דִּבְּרוּ רז״ל, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן חִלּוּל קְדֻשָּׁה, כִּי כָל עַזּוּת פָּנִים מִסְתָּמָא אֵין הוֹרָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְהוּא בָּא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּטַּמָּאָה חֲדַר הוֹרָתוֹ, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ.
פסוק לו:וּלְהַנָּחָה זוֹ יִהְיוּ כָּאן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַמַּצִּילִין מִן הַזְּנוּת. הָאַחַת, הַצִּיץ עַצְמוֹ שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלָיו קֹדֶשׁ לַה׳. הַשֵּׁנִי הוּא, הַפְּתִיל תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לִפְתִיל תְּכֵלֶת שֶׁל צִיצִית שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם״ (במדבר טו:לט). הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַמִּצְנֶפֶת הַמְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, וְאָמְרוּ רז״ל (סוטה ד:) כָּל הַמִּתְגָּאֶה כְּאִלּוּ בָּא עַל כָּל הָעֲרָיוֹת כוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (שם ד:) כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִיש כוּ׳. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת קֹרַח עַל פָּסוּק ״כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה׳ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה׳״ (במדבר טז:ג), ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה״ (במדבר טז:ד) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִיש כוּ׳, עַיֵּן שָׁם. לְכָךְ נֶאֱמַר בַּצִּיץ ״וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת״ (שמות כח:לז). וּבְזֶה מְיֻשָּׁב גַּם כֵּן מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁצְּרִיכִין אָנוּ לְקַיֵּם שְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת: פְּתִיל עַל הַצִּיץ, וְצִיץ עַל הַפְּתִיל, וּפְתִיל עַל הַמִּצְנֶפֶת, כִּי נוּכַל לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן ״עַל״ אֵינוֹ מוֹרֶה עַל מְקוֹם הַנָּחָתוֹ, כִּי אִם הוּא לְשׁוֹן הוֹסָפָה, לוֹמַר שֶׁכָּל אֶחָד מוֹסִיף עַל חֲבֵרוֹ בִּהְיוֹת שֶׁכַּוָּנָה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּן. וּלְפִי זֶה יֵשׁ ״עַל״ הַמּוֹרֶה עַל מְקוֹם הַנָּחָתוֹ, וְיֵשׁ ״עַל״ הַמּוֹרֶה עַל הַהוֹסָפָה, וְהַמְעַיֵּן יִבְחַר אֵיזוֹ מֵהֶם מוֹרֶה עַל הַהַנָּחָה כְּפִי מַשְׁמָעוּת הַפְּסוּקִים.
פסוק לט:וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט וְגוֹ׳. רז״ל אָמְרוּ (עֲרָכִין טז) שֶׁהַכְּתֹנֶת בָּא לְכַפֵּר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וּמַה עִנְיָן זֶה לָזֶה? וְאִם בַּעֲבוּר שֶׁהַשְּׁבָטִים אֲחֵי יוֹסֵף טָבְלוּ כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָם, מִכָּל מָקוֹם כָּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַנַּעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַה עִנְיָנוֹ עַל הַכְּתֹנֶת? כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁכַּפָּרָה זוֹ הִיא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל הַשְּׁבָטִים לְבַד. וּבַעַל הָעֲקֵדָה נִדְחַק מְאֹד בְּדָבָר זֶה כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּסִפְרוֹ. גַּם שָׁם לֹא הָיָה שְׁפִיכוּת דָּמִים כְּלָל, כִּי מַה שֶּׁטָּבְלוּ הַכְּתֹנֶת בְּדָם אֵין זֶה שְׁפִיכוּת דָּמִים, אַךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה יֵשׁ צַד שְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי מְכָרוּהוּ לְעֶבֶד, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַּתְרָא ח:) ״שְׁבִי כּוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בֵּיהּ״. וְאוּלָם מָצָאתִי יִשּׁוּב לָזֶה מִמַּה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: ״עַל הַכְּתֹנֶת נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים בְּשִׁעְבּוּד גּוּפוֹתָם בְּמִצְרַיִם, וְכֵן לְאַחַר זְמַן הָיוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כִּי כֵן הַגּוּף כְּתֹנֶת הַנֶּפֶשׁ״, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הִנְּךָ רוֹאֶה דַּעַת הָרַב שֶׁהַגּוּף הוּא כְּתֹנֶת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וּמַלְבּוּשׁוֹ, וְאִם כֵּן יֵשׁ דִּמְיוֹן וְיַחַס לִכְתֹנֶת זֶה עִם גּוּף הַנִּרְצָח. וְהָיָה כֻּלּוֹ שֵׁשׁ, דְּהַיְנוּ פִּשְׁתָּן, כִּי קַיִן הָיָה רֹאשׁ לְכָל הָרוֹצְחִים, וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁהִקְרִיב זֶרַע פִּשְׁתָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ, וְנִתְקַבֵּל קָרְבַּן אָחִיו הֶבֶל, עַל כֵּן נִתְקַנֵּא בּוֹ וַהֲרָגוֹ. וְעַל כֵּן הָיוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט, כִּי ״שֵׁשׁ״ נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן ״שִׁשָּׁה״.
פסוק לט:וּמִצְנֶפֶת שֵׁשׁ הוּא מְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, לְפִי שֶׁהַמִּצְנֶפֶת הָיָה כְּמוֹ עֲטָרָה הַמּוֹרָה עַל הַשְּׂרָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כא לא) ״הָסֵר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרֵם הָעֲטָרָה״. וּכְתִיב (ישעיה סב ג) ״וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ״. וְהָיָה עָשׂוּי מִשֵּׁשׁ, כִּי הַשֵּׁשׁ רָאוּי לְמִי שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף (בראשית מא מב) ״וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ״. וְהָאַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, לְפִיכָךְ הָיָה הָאַבְנֵט שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה אָרְכּוֹ, וְהִרְהוּר עֲבֵרָה קָשֶׁה מִן הָעֲבֵרָה, לְפִי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ אַחַר אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ יִשְׂבַּע מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ קָצָה בּוֹ, אֲבָל הַהִרְהוּר דָּבֵק בּוֹ לְעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ, עַל כֵּן בָּא לְכַפָּרָה הָאַבְנֵט שֶׁהָיָה דָּבֵק בּוֹ כַּחֲגוֹר. ״וַעֲשֵׁה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד״ לְכַפֵּר עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָה נוֹהֵג כְּשֶׁמִּתְיַחֲדִים בַּד בְּבַד, כִּי ״בָד״ יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ גַּם לְשׁוֹן בְּדִידוּת. וְהָיוּ בִּגְדֵי כְהֻנָּה מְכַפְּרִים עַל שְׁמֹנֶה עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, כִּי אַרְבַּע מֵהֶם הַחֲמוּרִים שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, וְהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְאַרְבַּע מֵהֶם כְּלָלִים, כִּי קִלְקוּל הַדִּינִין גּוֹרֵם הַשְׁחָתַת הָעוֹלָם, וְגַסּוּת הָרוּחַ וְהִרְהוּר עֲבֵרָה וְעַזּוּת מֵצַח כּוֹלְלִים כָּל הָעֲבֵרוֹת, וְהֵם מְצוּיִין בְּיוֹתֵר.
פסוק לט:וְאוּלַי שֶׁזֶּה הָיְתָה כַּוָּנַת הַגֵּר, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֶתְגַּיֵּר עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשׂוּנִי כֹּהֵן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֵלּוּ, כִּדְאִיתָא מַסֶּכֶת שַׁבָּת (לא). וְכִי הָיָה כָּל כָּךְ שׁוֹטֶה שֶׁרָצָה לְהִתְגַּיֵּר בַּעֲבוּר לְבִישַׁת בְּגָדִים אֵלּוּ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשָּׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין ״וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ״ עִם פֵּרוּשׁ כַּוָּנָתָם עַל מָה הֵם מְכַפְּרִים, וְיָדַע הַגֵּר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא עָבַר עַל כָּל אֵלּוּ בְּגַיּוּתוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְכָל הַכַּפָּרוֹת הָאֵלּוּ. וְנִרְאֶה שֶׁזֶּה הָיְתָה גַּם כַּוָּנַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהוּנָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (יב.) בִּגְזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן ״תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת״ (שמות כח:ב), מָה לְהַלָּן בִּגְדֵי כְּהוּנָה אַף כָּאן בִּגְדֵי כְּהוּנָה. כִּי גַּם הוּא טָעָה בָּזֶה לוֹמַר שֶׁלְּבִישָׁתָם יִהְיֶה לוֹ לְכַפָּרָה עַל כָּל שְׁמוֹנָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ. וְנוּכַל עוֹד לְיַשֵּׁב בָּזֶה מָה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַסֶּכֶת מְגִלָּה (יב:) עַל פָּסוּק ״וְהַקָּרוֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא״ וְגוֹ׳ (אסתר א:יד). אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ פָּרִים בְּנֵי שָׁנָה וּשְׁתֵּי תּוֹרִים עַל מִזְבַּח אֲדָמָה? וְתַרְשִׁישׁ, כְּלוּם שִׁמְּשׁוּ לְפָנֶיךָ בְּבִגְדֵי כְּהוּנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה? מֶרֶס מַרְסְנָא, כְּלוּם מֵרְסוּ לְפָנֶיךָ בְּדָם וּבִמְנָחוֹת כוּ׳. וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ מָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר מִכָּל בִּגְדֵי כְּהוּנָה כִּי אִם הַחֹשֶׁן שֶׁהָיוּ בּוֹ הָאֲבָנִים, וּמִכֻּלָּם לֹא זָכַר כִּי אִם הַתַּרְשִׁישׁ, לְפִי שֶׁבְּכָל בִּגְדֵי כְּהוּנָה לֹא הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה מְבוֹרֶרֶת כָּל כָּךְ כְּמוֹ בַּחֹשֶׁן, שֶׁהָיוּ שָׁם הָאוּרִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְהָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְרָמַז לְכֻלָּם בְּתַרְשִׁישׁ דְּהַיְנוּ תְּרֵי שֵׁשׁ, שְׁנֵי פְּעָמִים שֵׁשׁ הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.
פסוק לט:וְהִנֵּה מִדְרָשׁ זֶה מְחֻסַּר בֵּאוּר, כִּי יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא קִטְרְגוּ לֵאמֹר: כְּלוּם קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, כְּלוּם הֵם מַנִּיחִין תְּפִלִּין וְכַדּוֹמֶה לָהֶם? אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם, עַל כֵּן אֵין לְהַאֲשִׁימָם בָּזֶה. וְאִם כֵּן הֲרֵי גַּם עַל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נִצְטַוּוּ, וְאֵיךְ קִטְרְגוּ עֲלֵיהֶם עַל שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ פָּרִים כוּ׳? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּלָּשׁוֹן, לָמָּה אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים בִּלְשׁוֹן שְׁלִילָה ״כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ״, וְלָמָּה לֹא אָמְרוּ סְתָם ״הֲלֹא אֵין מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ קָרְבָּנוֹת״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעִקַּר הַקִּטְרוּג הָיָה עַל שֶׁרָאוּ הַמַּלְאָכִים אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וְעוֹד שֶׁשָּׁתָה מִן כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִן פָּסוּק (אסתר א, ז) ״וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים״, שֶׁרָשָׁע זֶה הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי מִקְדָּשׁ (מגילה יב). עַל כֵּן מָצְאוּ הַמַּלְאָכִים מָקוֹם לְבַלְבֵּל סְעוּדָתוֹ וּלְקַטְרֵג עָלָיו לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה אֵיךְ זֶה הָרָשָׁע נִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה כְּאִלּוּ הָיָה כֹּהֵן וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וְכִי הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פָּרִים וְתוֹרִים? וּרְאֵה אֵיךְ נִתְלַבֵּשׁ בְּתַרְשִׁישׁ, תְּרֵי שֵׁשׁ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה׳, וְכִי עָבַד בָּהֶם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?״ וּבְאָמְרָם (אסתר א, יד) ״מֶרֶס מַרְסְנָא״, קָרְאוּ תִּגָּר עָלָיו עַל שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ, ״וְכִי מֵרֵס בָּהֶם דָּם וּמְנָחוֹת כְּמִשְׁפַּט כֵּלִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ? אֶלָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוּלָּם לְצָרְכּוֹ, וְאִם כֵּן רָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל, כִּי הַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ (במדבר יח, ז). וּבָזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן ״כְּלוּם הִקְרִיבוּ״, כַּמְבֹאָר לְכָל מַשְׂכִּיל.
פסוק לט:אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם לָלוּן עַל בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה, כִּי אֵיךְ דָּרַשׁ ״כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא״ שֶׁכָּל זֶה דִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים, וּלְשׁוֹן הַפָּסוּק אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכָּל אֵלּוּ שֵׁמוֹת הֵם. כִּי אֵיךְ יִהְיֶה נִקְשָׁר תְּחִלַּת הַמִּקְרָא עִם סוֹפוֹ? וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה בֶּאֱמֶת לֹא נֶעֱנַשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁנֶּעֱנַשׁ בֵּלְשַׁצַּר עַל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ? וְעוֹד, מָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כָּכָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ, וְכִי לֹא רָאָה אוֹ יָדַע מָה שֶׁקָּרָה לְבֵלְשַׁצַּר? וְעוֹד קָשֶׁה, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב) אָמְרוּ ״וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת״, הַיְינוּ כְּדָת שֶׁל תּוֹרָה, אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, כְּמוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁל מִזְבֵּחַ: פַּר וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת לַאֲכִילַת הַמִּזְבֵּחַ, וַחֲצִי הַהִין יַיִן לִשְׁתִיָּה. וּמָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כָּכָה? וַהֲלֹא בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבְּכָל סְעוּדָה הַשְּׁתִיָּה מְרֻבָּה מִשֶּׁל אֲכִילָה, וּפוּק חֲזֵי מַאי עַמָּא דָּבַר! וְלָמָּה הָיָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מְשַׁנֶּה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת סְעוּדָתוֹ דּוּגְמַת אֲכִילַת הַמִּזְבֵּחַ?
פסוק לט:וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רָצָה לְתַקֵּן בָּזֶה שְׁנֵי דְּבָרִים. הָאַחַת הוּא, שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ סְעוּדָה גְּדוֹלָה שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ מָלֵא וְשֻׁלְחַן רַבּוֹ רֵיקָם, נִתָּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמְקַטְרְגִים לוֹמַר: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה מִכָּל הַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ כְּלוּם הִקְרִיב לַגָּבוֹהַּ פַּר וָאַיִל?״ כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת וַיֵּרָא (בראשית כב, א) ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְקַטְרְגִים וְאוֹמְרִים: ״מִכָּל הַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם כְּלוּם הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר וָאַיִל כוּ׳?״ כָּךְ הָיָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יְקַטְרְגוּ עַל סְעוּדָתוֹ בַּמָּרוֹם: ״כְּלוּם הִקְרִיב מִכָּל הַסְּעוּדָה לַגָּבוֹהַּ פָּרִים אוֹ תּוֹרִים?״ עַל כֵּן טָעָה בְּדִמְיוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה מְתֻקָּן הַכֹּל כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה סְעוּדָתוֹ מֵעֵין סְעוּדוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב מַמָּשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְעַל כֵּן לָקַח כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וְעָשָׂה אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, וְקָרָא לְסָרִיסָיו שֵׁמוֹת עַל שֵׁם הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי חָשַׁב שֶׁכָּל זֶה יַעֲלֶה לוֹ לְרָצוֹן כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה הַכֹּל עַל הַמִּזְבֵּחַ מַמָּשׁ. הַשְּׁנִיָּה הוּא בְּהֵפֶךְ זֶה, שֶׁעִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה לִהְיוֹת לוֹ לְכַפָּרָה, כִּי הֻגַּד לוֹ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כִּי שְׁמוֹנָה בְּגָדִים אֵלּוּ מְכַפְּרִים עַל עֲוֹנוֹת יְדוּעוֹת. אָז רָצָה לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, וְגַם בִּכְלֵי קֹדֶשׁ רָצָה לְהִתְפָּאֵר כִּי לֹא נִמְצָא כְּמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִן פָּסוּק ״וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים״ (ילקוט שמעוני אסתר א, תתרמח). וּמִכָּל מָקוֹם הֻגַּד לְרָשָׁע זֶה שֶׁאָסוּר לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים אֵלּוּ לְזָרִים כִּי אִם לְכֹהֵן בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, וְגַם מִצַּד כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הָיָה מִתְיָרֵא מִן הָעֹנֶשׁ שֶׁקָּרָה לְבֵלְשַׁצַּר. עַל כֵּן חָשַׁב לְתַקֵּן זֶה וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא בֵּלְשַׁצַּר חָשַׁב וְטָעָה, כִּי הוּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ תַּשְׁמִישָׁם הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, וְאֵצֶל בֵּלְשַׁצַּר כְּתִיב (דניאל ה, א) ״לָקֳבֵל אַלְפָא חַמְרָא שָׁתֵי״, וְאִם כֵּן וַדַּאי הָיָה מַרְבֶּה בַּשְּׁתִיָּה יוֹתֵר מִבָּאֲכִילָה, וְהַכֹּל עָשָׂה כְּדֵי לְהַרְחִיק הַכֵּלִים מִקְּדֻשָּׁתָן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, עַל כֵּן נֶעֱנַשׁ. וְעוֹד חָשַׁב שֶׁנֶּעֱנַשׁ לְפִי שֶׁמִּכָּל הַסְּעוּדָה לֹא הִקְרִיב פַּר וָאַיִל כוּ׳.
פסוק לט:אָמְנָם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ חָשַׁב לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל אֵלֶּה, כִּי אָמַר: אֲנִי אֶשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֵּלִים אֵלּוּ כְּדַרְכָּן, אֲכִילָה מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּה, וְאָז לֹא אֲחַלֵּל אוֹתָם מִן קְדֻשָּׁתָם. גַּם בָּזֶה נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי מִן הַלְבָּשַׁת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, כִּי דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֲנִי עוֹמֵד וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וּבָזֶה יִהְיֶה נָקִי גַּם מִן קִטְרוּג ״כְּלוּם הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר וָאַיִל?״
וּכְדֵי לְחַזֵּק טָעוּתוֹ, קָרָא שֵׁמוֹת לְסָרִיסָיו שֶׁהָיוּ מְשָׁרְתִים לוֹ בַּסְּעוּדָה הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתוֹ עַל שֵׁם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הֵמָּה רִאשׁוֹנִים בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, רוֹאֵי פְּנֵי מֶלֶךְ עֶלְיוֹן. עַל כֵּן קָרָא לִשְׁמוֹת רוֹאֵי פָּנָיו הַקְּרוֹבִים אֵלָיו: כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, עַל שֵׁם פָּרִים בְּנֵי שָׁנָה וּשְׁתֵּי תּוֹרִים, וְכֵן כֻּלָּם. וְכָל זֶה עָשָׂה לְהַשְׁווֹת סְעוּדָתוֹ וּמְשָׁרְתֶיהָ מִכָּל וָכֹל לִסְעוּדוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְלַעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְחָשַׁב לִהְיוֹת פָּטוּר עַל יְדֵי זֶה, הֵן מִן קִטְרוּג ״כְּלוּם הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר וָאַיִל?״, הֵן מִן עֹנֶשׁ שֶׁל בֵּלְשַׁאצַּר, הֵן מֵעֹנֶשׁ שֶׁל לְבִישַׁת הַבְּגָדִים לְאִיש זָר. וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה הָיָה דִּמְיוֹן לְבַד וְלֹא הָיָה שָׁם עֲבוֹדָה מַמָּשׁ, עַל כֵּן מָצְאוּ הַמַּלְאָכִים מָקוֹם לְקַטְרֵג וְלוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, מִנְחַת שָׁוְא הִיא, כִּי אֵין בְּכָל מַעֲשָׂיו כִּי אִם הַדִּמְיוֹן לְבַד, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה שָׁם שׁוּם הַקְרָבָה מַמָּשׁ. עַל כֵּן אָמְרוּ בִּלְשׁוֹן שְׁלִילָה: ״כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ פָּרִים בְּנֵי שָׁנָה אוֹ תּוֹרִים וְכוּ׳?״, וְכִי בַּעֲבוּר שֶׁנִּקְרְאוּ מְשָׁרְתָיו עַל שֵׁם זֶה, יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב מַמָּשׁ?
וּבְדֶרֶךְ זֶה יִהְיֶה כָּל פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק ״וְהַקָּרוֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר״ (אסתר א:יד) כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, גַּם לְדִבְרֵי בַּעַל הַמִּדְרָשׁ. וּמִכָּל מָקוֹם אָמַר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ מִסְּבָרָא דְּנַפְשֵׁיהּ שֶׁהַמַּלְאָכִים קִטְרְגוּ, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת הָיָה לָהֶם מָקוֹם לְקַטְרֵג וְלִטְעוֹן עָלָיו כָּל הַטְּעָנוֹת הַנִּזְכָּרִים, וּמִסְתָּמָא לֹא שָׁתְקוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִלְּהַזְכִּיר חוֹבָתוֹ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיב עֲמָלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, עַל שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה בְּלֹא הַקְרָבַת קָרְבָּן, וְעַל שֶׁמִּכָּל הַסְּעוּדָה לֹא הִקְרִיב פַּר וָאַיִל, וְעַל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ. עַל כֵּן נִתְקַלְקְלָה סְעוּדָתוֹ עַל יְדֵי וַשְׁתִּי, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא נֶהֱרַג כְּבֵלְשַׁאצַּר, כִּי הָיָה קָרוֹב לְשׁוֹגֵג, וְטָעָה בִּמְזִמּוֹת זוּ אֲשֶׁר חָשַׁב שֶׁכָּל סְעוּדָתוֹ מֵעֵין שֶׁל מַעְלָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
