פסוק ב:לְכָבוֹד. לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּהְיוֹתָם בִּגְדֵי קֹדֶשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ:
פסוק ב:וּלְתִפְאָרֶת. שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן מוֹרֶה נוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו, שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו הַחֲקוּקִים עַל לִבּוֹ וּכְתֵפָיו:
פסוק ג:וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה:
פסוק ג:וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן. וְיַעֲשׂוּ גַם כֵּן אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן.
פסוק ג:לְקַדְּשׁוֹ. לְשֵׁם כָּךְ יַעֲשׂוּ הַבְּגָדִים.
פסוק ה:וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב. וּכְמוֹ שֶׁיִּכָּוְנוּ בְּעֵת הָעֲשִׂיָּה, כֵּן יִכָּוְנוּ כְּשֶׁיִּקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְכוּ'.
פסוק ו:אֵפוֹד. מַלְבּוּשׁ מִמָּתְנֵי אָדָם וּלְמַטָּה, וּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹן עָשׂוּי כְּמִין אֵזוֹר מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, וּבוֹ יַחְגֹּר הַלּוֹבֵשׁ אֶת הָאֵפוֹד עַל הַמְּעִיל, כְּאָמְרוֹ (ויקרא ח:ז) "וַיַּחְגֹּר אוֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וַיֶּאְפֹּד לוֹ בוֹ".
פסוק ז:שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרֹת. מְכֻוָּנוֹת בִּמְלֶאכֶת צִיּוּרֵיהֶם:
פסוק ז:אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. אֶל מְלֶאכֶת שְׁתֵּי קְצוֹת רָחְבּוֹ:
פסוק ז:וְחֻבָּר. הָאֵפוֹד יְחֻבָּר עִם הַכְּתֵפוֹת עַל אֹפֶן מְכֻוָּן בִּמְלַאכְתּוֹ עִם מְלֶאכֶת הַכְּתֵפוֹת.
פסוק יב:עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן. לְהַשִּׂיג רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתָם:
פסוק יד:מִגְבָּלוֹת. מְכֻוָּנוֹת מִקְצֵה הַכְּתֵפוֹת אֶל קְצֵה הַחֹשֶׁן בְּצִמְצוּם.
פסוק כא:וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיַּקְדִּישׁוּם הַמִּתְנַדְּבִים, יִהְיֶה הֶקְדֵּשָׁם לְשֵׁם כָּךְ שֶׁיִּכָּתְבוּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים.
פסוק כא:שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמוֹתָם. וְתִהְיֶינָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד שְׁמוֹתָם, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר:
פסוק כא:פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ. וְכֵן הַמְפַתֵּחַ יְפַתַּח אֶת הָאֶבֶן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל שְׁמוֹ, וְלֹא יַחֲלִיף לֹא הָאֶבֶן וְלֹא הַכַּוָּנָה מִזֶּה לָזֶה:
פסוק כב:גַּבְלֻת. לֹא שַׁרְשְׁרוֹת לְהַאֲרִיךְ וּלְקַצֵּר.
פסוק כז:מִמּוּל פָּנָיו. שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּל פָּנָיו:
פסוק כז:לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ. נֹכַח מַחְבַּרְתּוֹ, בְּקַו יָשָׁר נֶגֶד מְקוֹם חִבּוּר הַכְּתֵפוֹת עִם הָאֵפוֹד.
פסוק כט:לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. שֶׁיִּזְכֹּר ה' זְכוּתָם וְיִפְקֹד אֶת בְּנֵיהֶם לְשָׁלוֹם בִּזְכוּתָם.
פסוק ל:מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּזְכּוּ בַּמִּשְׁפָּט.
פסוק לב:לֹא יִקָּרֵעַ. לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּית הַצַּוָּאר נִפְתָּח לְאָרְכּוֹ לְפָנָיו, אֲבָל יִהְיֶה עָגוֹל. וּלְשׁוֹן יִקָּרֵעַ יֵאָמֵר עַל הַדָּבָר הַפָּתוּחַ לְאָרְכּוֹ, כְּמוֹ "וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי" (ירמיהו כב:יד) שֶׁהָיְתָה פְּתִיחַת הַחַלּוֹנוֹת אֲרֻכָּה וְצָרָה:
פסוק מא:וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם. תַּשְׁלִים אוֹתָהּ, בְּעִנְיָן שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה וּרְאוּיָה לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ: