טרף בפיה. הנה תאר היונה בשם זכר ונקבה יחד כמו רוח גדולה וחזק ועניינו שזה הב"ח והוא היונה טרף בפיה עלה זית או תהיה הבי"ת נוספת כמו שזכר החכם א"ע והרצון בו שפיה טרף עלי זית.
פסוק יג:
חרבו. הוא מעניין יובש.
פסוק כא:
וירח יי' את ריח הניחוח. הוא עד"מ לדבר בלשון בני אדם כי לא יתפעל השם ית' בהפעלות החושי'.
פסוק כא:
ויאמר יי' אל לבו. הרצון בו שלא גלה הש' ית' זה הסוד לנביא כמו שידבר האדם אל לבו ולא ישמע אחר דבריו וזה העניין היה שהוא גזר שלא ישחית עוד הארץ בעבור האד' כמו שעשה בעניין המבול ולא יוסיף ג"כ להכות כל חי או ירצה בזה שלא יקלל עוד את האדמה בעון האד' כמו שעשה שקלל אותה בעון קין והביאור הראשון נאות יותר.