פסוק ו:וְטַעַם וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם כִּי בְּשָׁמְעָם זֶה הִתְנַצְּלוּ וַיִּתְפָּרְקוּ מִכָּל עֲדִי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשׂוּ תְּחִלָּה. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ל"ג:ו') שֶׁתִּרְגֵּם בַּ"עֲדִי", "תִּקּוּן זֵין", דַּעְתּוֹ כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (עיין שמו"ר מה ב) זֵינָאוֹת חָגַר לָהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁחָגַר לָהֶם הקב"ה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּלֵי זַיִן לְהִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (שמו"ר לב א) "חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת" (שמות ל"ב:ט"ז), חֵרוּת מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת, וְהֵם שְׁמוֹתָיו שֶׁל הקב"ה. וְהִנֵּה יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּיתָה בִּרְצוֹן נַפְשָׁם מִפְּנֵי עֹנֶשׁ הָעֵגֶל, וְזֶה עִנְיַן תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה וַחֲרָטָה בְּחֶטְאָם:
פסוק ז:וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ג:י"א) (רש"י על שמות ל"ג:י"א) הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מֹשֶׁה נוֹהֵג מִיוה"כ עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, לֹא יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְּי"ז בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, בְּי"ח שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן הַחוֹטְאִים, בְּי"ט עָלָה וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, בְּר"ח אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ (שמות ל"ד:ב') "וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר" לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם אֲחֵרִים, בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וְיָרַד, הִתְחִיל לְצַוּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וַעֲשָׂאוּהוּ בְּאֶחָד בְּנִיסָן, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא מִשָּׁם. וְכֵן דַּעַת רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כָּל זֶה אַחַר שֶׁהוֹרִיד אֶת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי, כִּי מָה טַעַם לְהַזְכִּיר זֶה בְּכָאן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּכָל הַמִּדְרָשִׁים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה זֶה בַּעֲבוּר חֵטְא הָעֵגֶל, דָּרַשׁ מֹשֶׁה, מְנֻדֶּה לָרַב מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ג:ז') (שם) אֲנִי בְּכַעַס וְאַתָּה בְּכַעַס א"כ מִי יְקָרְבֵם. וְאִם הָיָה הוֹצָאַת הָאֹהֶל אַחֲרֵי יוה"כ, הִנֵּה גַּם הקב"ה גַּם מֹשֶׁה בְּרָצוֹן הָיוּ. אֲבָל הַנִּרְאֶה כִּי בְּיוֹם רִדְתּוֹ בְּי"ז בְּתַמּוּז שָׂרַף הָעֵגֶל וְדָן עוֹבְדָיו, וַיְהִי מִמָּחֳרַת אָמַר לָהֶם שֶׁיַּעֲלֶה אֶל ה' לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, וְעָלָה אֶל הָהָר שֶׁשָּׁם הַכָּבוֹד, וְזֶהוּ "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה'" (שמות ל"ב:ל"א), וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה", וְהַשֵּׁם עָנָה אוֹתוֹ "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי", "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם", וְהֵחֵל בָּהֶם הַנֶּגֶף (שמות ל"ג:ל"ג-ל"ה), וְצִוָּה לוֹ "לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם" (שמות ל"ג:א'-ג'), וְהוּא הִגִּיד זֶה לְיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְאַבְּלוּ וַיִּתְנַצְּלוּ אֶת עֶדְיָם (שמות ל"ג:ד'-ו'). אָז רָאָה מֹשֶׁה כִּי הַדָּבָר אָרֹךְ מְאֹד וְלֹא יָדַע מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ. וְלָקַח הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ חוּץ לַמַּחֲנֶה (שמות ל"ג:ז') שֶׁתִּהְיֶה שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת לוֹ מִשָּׁם, כִּי אֵינֶנָּה שׁוֹרָה בְּקֶרֶב הָעָם, וְאִם יִהְיֶה הָאֹהֶל בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה לֹא יִהְיֶה לוֹ הַדִּבּוּר מִשָּׁם. וְאָמַר (שם) וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה', טַעַם, שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֹצֵא אֵלָיו. וְהַכָּתוּב יַשְׁלִים לְסַפֵּר (שמות ל"ג:ח'-י"א) כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּעוֹד הָאֹהֶל שָׁם עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא מִיוה"כ עַד אֶחָד בְּנִיסָן עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (שבת פז:): וְרָאִיתִי בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק מו) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, אַרְבָּעִים יוֹם עָשָׂה מֹשֶׁה בָּהָר, קוֹרֵא בְּדַת מִקְרָא בַּיּוֹם, וְשׁוֹנֶה בְּדַת מִשְׁנָה בַּלַּיְלָה, וּלְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לָקַח אֶת הַלּוּחוֹת וְיָרַד אֶל הַמַּחֲנֶה. בְּי"ז בְּתַמּוּז שִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת וְהָרַג אֶת חוֹטְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם בַּמַּחֲנֶה עַד שֶׁשָּׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְכִתְּתוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וְהִכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְהִתְקִין כָּל שֵׁבֶט בִּמְקוֹמוֹ. וּבְר"ח אֱלוּל אָמַר לוֹ הקב"ה "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה", וְהֶעֱבִירוּ שׁוֹפָר בַּמַּחֲנֶה שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה לָהָר שֶׁלֹּא יִתְעוּ עוֹד אַחַר ע"ז, וְהקב"ה נִתְעַלָּה בְּאוֹתוֹ שׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מז ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר". וְכֵן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר בְּר"ח אֱלוּל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. עַד כָּאן דִּבְרֵי אַגָּדָה זוֹ: וְאִם כֵּן יִהְיֶה "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל" וְכָל הַפָּרָשָׁה (שמות ל"ג:ז'-י"א) מִי"ח בְּתַמּוּז עַד סוֹף אַרְבָּעִים וּמִיוה"כ עַד אֶחָד בְּנִיסָן: אֲבָל לֹא יָבֹא זֶה כַּהֹגֶן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ט יח יט) "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי" וְגוֹ', וּכְתִיב (שם ט כה) "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר ה' לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם", וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה כָּל זֶה בָּאַרְבָּעִים יוֹם הָאַחֲרוֹנִים אַחַר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (שמות ל"ד:א') "פְּסָל לְךָ וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה", כִּי הָיוּ בְּרָצוֹן, וּכְבָר בִּטֵּל לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם:
פסוק יא:וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר כָּתַב ר"א (אבן עזרא על שמות ל"ג:י"א) חָיָה יְהוֹשֻׁעַ מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים (יהושע כד כט), וַחֲכָמִים אָמְרוּ (זבחים קיח:) כִּי שֶׁבַע שָׁנִים כָּבַשׁ וְשֶׁבַע שָׁנִים חִלֵּק, א"כ הָיָה בֶּן חֲמִשִּׁים וָשֵׁשׁ שָׁנָה, וְאֵיךְ יִקְרָאֵהוּ הַכָּתוּב "נַעַר", וְכָכָה פֵּרוּשׁוֹ, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֵׁרוּת נַעַר. וְעַל דַּעְתִּי דֶּרֶךְ לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁיִּקָּרֵא כָּל מְשָׁרֵת "נַעַר", כִּי בַּעַל הַשְּׂרָרָה הַנִּכְבָּד הוּא הָאִישׁ, וְהַמְּשָׁרֵת לוֹ יִקָּרֵא "נַעַר", וְכֵן "גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ" (מלכים ב ד':י"ב), "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" (שמואל ב ב':י"ד), וְכֵן "עֲשָׂרָה נְעָרִים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב" (שם יח טו), כִּי יוֹאָב לֹא יִמְסֹר כֵּלָיו רַק לַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁעָמְדוּ עַל יָדוֹ. וּכְתִיב (יהושע ו כב) "וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אָמַר יְהוֹשֻׁעַ", וּכְתִיב (בפסוק שאחריו) "וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים" וְגוֹ', מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשָׁרְתֵי הָעֵדָה, מְרַגְּלִים לָהֶם. וְכֵן רַבִּים, וְכֵן "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" (אסתר ב ב), בֵּאֵר שֶׁהֵם הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתֵי גּוּפוֹ, לֹא מְשָׁרְתֵי הֶחָצֵר. וְא"כ יֹאמַר וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת תָּמִיד שֶׁלֹּא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:
פסוק יא:וְטַעַם בִּן נוּן, בָּא בְּחִירִק תְּמוּרַת סֶגוֹל, וְכֵן "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה" (משלי ל א), "שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד" (יונה ד י), "אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע" (דברים כה ב). וְעִם כָּל זֶה אֲנִי תָּמֵהַּ מַדּוּעַ לֹא נִמְלַט בְּשֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה אֶחָד שֶׁיָּבֹא כַּמִּנְהָג. וַאֲנִי חוֹשֵׁב כִּי נָהֲגוּ לִקְרוֹתוֹ כֵּן לְכָבוֹד, כִּי הָיָה הַגָּדוֹל בְּתַלְמִידֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְיִקְרְאוּ לוֹ בִּינוּן, כְּלוֹמַר הַנָּבוֹן, כִּי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹהוּ, אוֹ יִהְיֶה עִנְיָנוֹ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהַבִּינָה מוֹלִיד, יַעֲשׂוּ "נוּן" מִלְּשׁוֹן "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב יז):
פסוק יב:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הָיָה זֶה בְּהַר סִינַי בַּעֲלוֹתוֹ שָׁם בְּי"ט בְּתַמּוּז, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֵלָיו רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, כִּי כָל עֵת הֱיוֹת הַכָּבוֹד שׁוֹכֵן בְּהַר סִינַי בְּיָדוּעַ שֶׁשָּׁם הַדִּבּוּר, וְכֵן אָמַר (שמות ל"ב:ל') "וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה'", וְאָמַר (שם לב לא) "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה'", שֶׁשָּׁב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה':
פסוק יב:וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי שֶׁאָמַרְתָּ לִי "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" (שמות כ"ג:כ'), וְאֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ג:י"ב). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, וְעוֹד, כִּי לָמָּה יֹאמַר עַתָּה כֵּן, וּבְעֵת שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ הַדִּבּוּר הַהוּא שָׁתַק מִמֶּנּוּ, וְכִי יְבַקֵּשׁ עַתָּה לְהַרְוִיחַ בַּעֲבוּר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אֲבָל הָעִנְיָן, כִּי הקב"ה אָמַר בְּכָאן לְמֹשֶׁה (שמות ל"ג:ב') וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, וּמֹשֶׁה אָמַר לוֹ לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁתִּשְׁלַח עִמִּי, אִם הוּא מַלְאָךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁשִּׁמְךָ בְּקִרְבּוֹ: וְזֶה טַעַם וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם שֶׁיְּדַעְתָּנִי וְרוֹמַמְתַּנִי בְּשִׁמְךָ, וְכֵן כָּתַב ר"א (אבן עזרא על שמות ל"ג:כ"א). וְעַל דַּעְתּוֹ הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר יִבְחֲרוּ בּוֹ הוּא מִיכָאֵל. הֵבִין בְּטוּב שִׂכְלוֹ בַּפְּסוּקִים כִּי הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן רָצוּי לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא יוּכַל לָדַעַת הָאֱמֶת כִּי לֹא שָׁמַע וְלֹא יִנָּבֵא:
פסוק יד:וְטַעַם פָּנַי יֵלֵכוּ עַל דַּעַת כָּל הַמְפָרְשִׁים (רש"י והראב"ע כאן והרד"ק בשמואל ב יז יא) אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ, וְהֵבִיאוּ לוֹ דּוֹמֶה "וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים בַּקְרָב" (שמואל שם).
פסוק טו:וְטַעַם אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים עַל דַּעַת רַשִׁ"י, בָּזֶה אֲנִי חָפֵץ, כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וְחָלִילָה שֶׁיֹּאמַר אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחוֹ "פָּנַי יֵלֵכוּ". וְר"א פֵּרֵשׁ (אבן עזרא על שמות ל"ג:כ"א) כִּי ה' אָמַר לְמֹשֶׁה אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ וַהֲנִיחוֹתִי לְךָ לְבַדְּךָ, כִּי עִמְּךָ לְבַדְּךָ אֵלֵךְ, וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים עִם הַגּוֹי כֻּלּוֹ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה, וּלְכָךְ אָמַר "תַּעֲלֵנוּ", בִּלְשׁוֹן רַבִּים: גַּם זֶה אֵינֶנּוּ מְתֻקָּן, כִּי מֹשֶׁה אָמַר תְּחִלָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי, בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְהִנֵּה גַּם בְּעֵת הָרָצוֹן קֹדֶם הַחֵטְא אָמַר הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ וְלַהֲבִיאֲךָ, וְאִם יְדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל גַּם זֶה בַּעֲבוּרָם יֹאמַר כֵּן. וְעוֹד, א"כ הָיָה מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ מִי הַמַּלְאָךְ שֶׁיִּשְׁלַח עִמּוֹ, וְהִנֵּה הָיָה רוֹצֶה בַּמַּלְאָךְ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כ"ג:כ"א) "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ", וְהַשֵּׁם עָנָהוּ בְּטוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁשָּׁאַל שֶׁיֵּלֵךְ הוּא בְּעַצְמוֹ:
אֲבָל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר לְהָלְמָהּ לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה, וְכָךְ הוּא הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי מֹשֶׁה אָמַר וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי, וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּקַיֵּם לוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַר לוֹ, הָאֶחָד יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, כְּלוֹמַר שֶׁאִוָּדַע בִּשְׁמִי בַּעֲבוּרְךָ, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה וְאַתָּה אָמַרְתָּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר לוֹ "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו':ג'), כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (עי' ריש וארא). וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי, וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי, שֶׁיִּהְיֶה מוֹצֵא חֵן, וְהוּא דְּבֵקוּת הַדַּעַת. וְאָמַר וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, בְּמִדַּת הַדִּין, הוֹדִיעֵנִי נָא נְתִיבוֹת הַדְּרָכִים כַּאֲשֶׁר אַתָּה נוֹדַע בְּשִׁמְךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְיַחֶדְךָ לְמַעַן אֶמְצָא הַחֵן הַגָּדוֹל, וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה, אַתָּה אֲבִיהֶם וְהֵם בָּנֶיךָ. וְלָזֶה יִתְכַּוֵּן אוּנְקְלוֹס שֶׁאוֹמֵר "אוֹדַעְנִי כְעַן יָת אֹרַח טוּבָךְ וְאֶדַּע רַחֲמָךְ". אָז עָנָה לוֹ הקב"ה פָּנַי יֵלֵכוּ, מַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים שֶׁבּוֹ יֵרָאוּ פָנַי, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ" (ישעיה מט ח), כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, וַהֲנִיחוֹתִי אוֹתוֹ לָךְ, שֶׁלֹּא אֶתְנַהֵג עִמְּךָ בְּמִדַּת הַדִּין עַזָּה, אֶלָּא בְּמִדָּה כְּלוּלָה בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, מִלְּשׁוֹן "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ" (דברים כה יט), וְהוּא כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ה יג) "וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם". אָז עָנָה מֹשֶׁה אִם אֵין פָּנֶיךָ בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ הוֹלְכִים, אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה, שֶׁתִּהְיֶה עִמָּנוּ פָּנִים בְּפָנִים, כִּי כֵן הָיוּ הַתְּנָאִין בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (לעיל ו ו-ח), וְכֵן הִזְכִּיר לְמַעְלָה (שמות ל"ב:י"א) "בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וְהִנֵּה יְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָם בָּהֶם מִמִּצְרַיִם.
פסוק טז:וְטַעַם וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ, שֶׁיְּהֵא חֶלְקֵנוּ בַּמֻּפְלָא, וְאֵין כֵּן לְכָל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
פסוק יז:גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה אוּלַי הָיָה הָרָצוֹן הַזֶּה בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הַשְּׁנִיִּים עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (בתנחומא כאן), כַּאֲשֶׁר נִתְרַצָּה לוֹ הקב"ה, וְאָמַר "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" (שמות ל"ד:א'):
פסוק יח:וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בַּמַּרְאָה מַמָּשׁ אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם. וְיִתָּכֵן כִּי יִהְיֶה "כְּבוֹדֶךָ" בְּכָאן הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. וַה' עָנָה אוֹתוֹ אֲנִי אַעֲבִיר מִדַּת כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, שֶׁתַּשִּׂיגֶנּוּ וְתִתְבּוֹנֵן בְּכָל טוּבִי יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם, כִּי מַרְאֵה הַפָּנִים שֶׁשָּׁאַלְתָּ לֹא תּוּכַל לִרְאוֹתָם
פסוק יט:וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ, שֶׁאֶקְרָא לְפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא תּוּכַל לִרְאוֹתוֹ, וְחַנֹּתִי בּוֹ אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי בּוֹ אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, שֶׁתֵּדַע בַּקְּרִיאָה הַהִיא מִדַּת הַחֲנִינָה וּמִדַּת הָרַחֲמִים אֲשֶׁר יְחוֹנְנוּ וִירֻחֲמוּ בִּשְׁמִי וּבְטוּבִי, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (במדבר יב ז) "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", כִּי טוּב הָאָדָם בְּבֵיתוֹ:
פסוק כ:וְאֵין טַעַם כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ וְיָמוּת, אֲבָל כִּי טֶרֶם שֶׁיַּשִּׂיג לָרְאִיָּה תִּפָּרֵד נַפְשׁוֹ מֵעָלָיו, כִּי אֲפִילּוּ בְּמַרְאוֹת הַמַּלְאָכִים נֶאֱמַר "בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי" (דניאל י טז):
פסוק כא:הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי בָּהָר הַזֶּה אֲשֶׁר שְׁכִינָתִי שָׁם:
פסוק כא:וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר שֶׁהוּא בָּהָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י"ז:ו') הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב:
פסוק כג:וְטַעַם וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ הַפָּנִים הַמְּאִירִים, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (בפסוק יח, ועי' לב ד). וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה מִלַּת "אֲחֹרָי" כִּלְשׁוֹן "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" (תהלים קלט ה), עַל פֵּרוּשׁ רַבּוֹתֵינוּ (עיין עירובין יח.):
