פסוק א:וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן. אִישׁ מַחְתָּתוֹ. חָשְׁבוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַחַר הַתָּמִיד, אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב), תָּבֹא הַקְּטֹרֶת, כָּךְ הָיָה רָאוּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חֲדָשָׁה עַתָּה עַל הִגָּלוּת כְּבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם וְעַל יְרִידַת הָאֵשׁ, וְלָכֵן הִקְרִיבוּהוּ.
פסוק א:לִפְנֵי ה׳. בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְלֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה״ (שמות ל:ט), וְגַם אִם הָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ אִם הָיוּ מְצֻוִּים בָּזֶה, חָטְאוּ לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה.
פסוק א:אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סג:) שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּם.
פסוק ג:וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. שֶׁהִתְנַחֵם בְּקִדּוּשׁ ה׳ שֶׁנִּקְדַּשׁ בְּמוֹתָם.
פסוק ה:בְּכֻתֳּנֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ לִפְשֹׁטָם אֶת כֻּתֳּנוֹת הַקֹּדֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ.
פסוק ו:רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַמֵּתִים מֵהַקְּרוֹבִים שֶׁמִּטַּמֵּא לָהֶם כֹּהֵן הֶדְיוֹט, הֶחְמִיר עַל אֵלֶּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשׁוּחִין, כְּאָמְרוֹ ״כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה׳ עֲלֵיכֶם״ (ויקרא י:ז).
פסוק ו:כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ. שֶׁחָסְרוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים, וּבְכֵן לֹא יִגָּרַע יְקָרָא דְשַׁכְבֵי.
פסוק י:וּלְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. כִּי יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב, כְּאָמְרוֹ (משלי לא:ד-ה) ״אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וְלָרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק״.
פסוק טו:יָבִיאוּ לְהָנִיף. וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִזְכּוּ בָּהֶם עַד אַחַר הֲנָפָה, שֶׁאָז תִּזְכּוּ בָּהֶם מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ.
פסוק טז:וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת. אוֹתוֹ הַשָּׂעִיר שֶׁהָיָה לְחֹק עוֹלָם, וְהוּא שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהָיָה קׇדְשֵׁי דוֹרוֹת.
פסוק יז:וְאוֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֺן הָעֵדָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, לֹא הָיָה לָכֶם רְשׁוּת לְשָׂרְפָהּ, כִּי לֹא נִתְּנָה לָכֶם אֶלָּא לְאָכְלָהּ לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה.
פסוק יט:הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ. כְּמוֹ ״הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ (ירמיהו ג:א), ״הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ״ (חגי ב:יב), וְטַעֲמוֹ: אִם הָיָה הָעִנְיָן כֵּן שֶׁהָיוּ אֵלֶּה מַקְרִיבִים חַטָּאתָם שֶׁל חוֹבָה וְאֶת עוֹלָתָם שֶׁל נְדָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם קָדְשֵׁי צִבּוּר לְדוֹרוֹת, וְהָיִינוּ אוֹכְלִים הַחַטָּאת הַיּוֹם בִּהְיוֹתֵנוּ אוֹנְנִים.
פסוק יט:הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳. שֶׁנֹּאכַל קָדְשֵׁי דוֹרוֹת בַּאֲנִינוּת, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין אֲכִילַת אוֹנֵן בְּכַוָּנָה רְאוּיָה לְכַפֵּר, כְּאָמְרוֹ בְּקָדָשִׁים קַלִּים (דברים כו:יד) ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״, וְאַף עַל פִּי שֶׁצִּוִּיתָ שֶׁנֹּאכַל בַּאֲנִינוּת אֶת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי שָׁעָה, לֹא יִתְחַיֵּב זֶה בְּקָדְשֵׁי דוֹרוֹת.
פסוק כ:וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. שָׂמַח עַל טוּב סִבְרַת אָחִיו וּבָנָיו, שֶׁהֵיטִיבוּ לִרְאוֹת וּלְהוֹרוֹת.