פסוק ב:וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' - טַעַם "מִלִּפְנֵי ה'" כְּמוֹ "מֵאֵת פְּנֵי ה'". וְהַמַּשְׂכִּיל יִתְבּוֹנֵן, שֶׁכְּבָר פֵּרַשְׁתִּי זֶה (שמות ל א). זֶה הַחֵטְא בְּנָדָב וַאֲבִיהוּא תֵּדָעֶנּוּ מִמַּה שֶׁאָמַר: "וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה", וְלֹא אָמַר "וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' קְטֹרֶת אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם". וְהִנֵּה הֵם שָׂמוּ קְטֹרֶת עַל הָאֵשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לג י): "יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ", וְלֹא שָׂמוּ לִבָּם רַק לָזֹאת. וְהִנֵּה לֹא הָיָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ. וְזֶה טַעַם "וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת", שֶׁלֹּא אָמַר "וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶן", כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בַּעֲדַת קֹרַח (במדבר טז ז): "וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת", וְשָׁם עוֹד: "וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת" (שם פסוק יז). אֲבָל אָמַר בְּכָאן "עָלֶיהָ", לִרְמֹז כִּי עַל הָאֵשׁ בִּלְבַד שָׂמוּ קְטֹרֶת. "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם". וְיִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז לָזֶה מַה שֶׁאָמַר (שמות ל ט): "לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה", שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהָ זָרָה. וְהוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט"ז:א'): "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ", כִּי בְּהַקְרִיבָם לְפָנָיו מֵתוּ.
פסוק ג:הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר - הֵיכָן דִּבֵּר? "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי" (שמות כט, מג). אַל תִּקְרֵי "בִּכְבוֹדִי" אֶלָּא "בִּמְכֻבָּדַי". אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: "אַהֲרֹן אָחִי, יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בִּמְיֻדָּעָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיִיתִי סָבוּר אוֹ בִּי אוֹ בְךָ. עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ". לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ג') מִמִּדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (ויק"ר יב, ב). וְאִם כֵּן יִהְיֶה טַעַם "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי" - שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ בְּעֵינֵי כָּל הָעָם וּבִמְכֻבָּדַי, וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי שׁוֹכֵן בּוֹ. וְרַבִּי אַבְרָהָם גַּם כֵּן אָמַר: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר" - כְּבָר אָמַר לִי הַשֵּׁם שֶׁיַּרְאֶה קְדֻשָּׁתוֹ בַּקְּרוֹבִים אֵלָיו, כְּטַעַם "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (עמוס ג, ב). וְכַאֲשֶׁר אַרְאֶה בָּם קְדֻשָּׁתִי זוֹ, אָז אֶהְיֶה נִכְבָּד עַל פְּנֵי כָּל הָעָם וְיִירְאוּ מִמֶּנִּי. וְאִם כֵּן הוּא דִּבּוּר לֹא נִכְתַּב, כִּי הַשֵּׁם הוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁכָּךְ הַמִּדָּה הַזֹּאת לְפָנָיו. וּלְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט אֵין צֹרֶךְ לְכָל זֶה, כִּי דְּבַר הַשֵּׁם - גְּזֵרוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְעִנְיַן דְּרָכָיו. וְהַדִּבּוּר יֵאָמֵר בְּכָל אֵלֶּה: "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי" (קהלת א, טז) - חָשַׁבְתִּי מַחְשָׁבָה זוֹ. "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע ה, ד) - זֶה הָעִנְיָן. "עַל דְּבַר הַכֶּסֶף" (בראשית מג, יח). וְכֵן "וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (שם כד, נא) - גָּזַר. וְכָמוֹהוּ "בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (מלכים א טז, לד). וְהִנֵּה אָמַר מֹשֶׁה: הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר גָּזַר הַשֵּׁם לֵאמֹר אֶל לִבּוֹ "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ", שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶל קְדֻשָּׁתִי, "וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד", שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים כָּבוֹד בְּמִשְׁכָּנִי.
פסוק ג:וְטַעַם וַיִּדֹּם אַהֲרֹן - שֶׁהָיָה בּוֹכֶה בְּקוֹל, וְאָז שָׁתַק. אוֹ כְּטַעַם "וְאַל תִּדֹּם בַּת עֵינֵךְ" (איכה ב, יח):
פסוק ד:"קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם" - מָצָאתִי בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת מִלּוּאִים (ריש שמיני לה): רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא בַּחוּץ, מָקוֹם שֶׁהַלְוִיִּם מֻתָּרִין שָׁם לִכָּנֵס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם". אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"? נְגָפָם הַמַּלְאָךְ וְהוֹצִיאָם לַחוּץ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא מֵתוּ אֶלָּא בִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'". אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם"? שֶׁהֵטִילוּ בָּהֶם חַכּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּגְרָרוּם וְהוֹצִיאוּם לַחוּץ. עַד כָּאן בַּבָּרַיְתָא. וְהַטַּעַם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הַכֹּהֲנִים אֲסוּרִין לָבֹא בַּהֵיכָל אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּבִיאָה רֵיקָנִית, אֲבָל לְהוֹצִיא מִשָּׁם טֻמְאָה אוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת יִכָּנֵס. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (אמור פרק ג יא): יָכוֹל לֹא יִכָּנֵס לַעֲשׂוֹת רִקּוּעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ" (ויקרא כ"א:כ"ג). כָּךְ הִיא מִצְוָתָן: הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין שָׁם, אִם אֵין שָׁם כֹּהֲנִים - נִכְנָסִין שָׁם לְוִיִּם, אִם אֵין טְהוֹרִים - נִכְנָסִים שָׁם טְמֵאִים, אִם אֵין תְּמִימִים - נִכְנָסִין שָׁם בַּעֲלֵי מוּמִין. וְעַכְשָׁו, הַיּוֹם הַזֶּה אֵין שָׁם כֹּהֲנִים, שֶׁהֲרֵי נִצְטַוּוּ שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ לָהֶם. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר בְּחַכּוֹת וּבִגְרִירָה, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לִכָּנֵס שָׁם. וְעַל דַּעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַיִּקְרְבוּ", סָבַר שֶׁהָיוּ בַּחוּץ, וְלָכֵן לֹא אָמַר "וַיִּגְרְרוּם בְּכֻתֳּנֹתָם". וְטַעַם "בְּכֻתֳּנֹתָם", כִּי הָיוּ לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. וְהִנֵּה צִוָּה מֹשֶׁה לְהוֹצִיא אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁם יַפְשִׁיטוּם בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה וְיַלְבִּישׁוּם תַּכְרִיכֵי הַמֵּתִים וְיִקְבְּרוּ אוֹתָם כְּמִנְהָגָם כִּשְׁאָר הַמֵּתִים בַּמִּדְבָּר. וְהִנֵּה אַחַר כֵּן טִהֲרוּ הַבְּגָדִים הַקְּדוֹשִׁים וְהָיוּ לִשְׁאָר הַכֹּהֲנִים.
פסוק ו:אַל תִּפְרָעוּ - אַל תְּגַדְּלוּ שֵׂעָר. מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת. אֲבָל אַתֶּם אַל תְּעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם. "וְלֹא תָמֻתוּ" - הָא אִם תַּעֲשׂוּ תָּמוּתוּ. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ו'). וְזֶה שֶׁאָמַר מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הִיא. וְעוֹד כִּי לְפִי זֶה לֹא יִדָּרֵשׁ הָא אִם תַּעֲשׂוּ תָּמוּתוּ, אֲבָל יִהְיֶה רְשׁוּת בִּבְנֵי אַהֲרֹן שֶׁיֹּאמַר: אֵינְכֶם חַיָּבִין לִפְרֹעַ רָאשֵׁיכֶם וְלִקְרֹעַ בִּגְדֵיכֶם כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים, "וְלֹא תָּמֻתוּ" - שֶׁלֹּא תִּהְיוּ חַיָּבִין מִיתָה בְּכָךְ, כִּי שְׁאָר הָאֲבֵלִים חַיָּבִים אִם לֹא עָשׂוּ כֵן. וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּמַשְׁקִין (מו"ק כד): אָבֵל שֶׁלֹּא פָּרַע וְשֶׁלֹּא פָּרַם חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ" - הָא אַחֵר שֶׁלֹּא פָּרַע וְשֶׁלֹּא פָּרַם חַיָּב מִיתָה. וְכָל זֶה כְּדֶרֶךְ הָאַסְמַכְתּוֹת בַּתַּלְמוּד. וְאֵין פְּרִיעָה וּפְרִימָה בָּאֲבֵלוּת אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹם רִאשׁוֹן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, נִלְמַד מִן הָאֲנִינוּת כְּפִי דַּעַת הַגְּאוֹנִים. אֲבָל עִקַּר הַכָּתוּב הַזֶּה אַזְהָרָה בִּבְנֵי אַהֲרֹן. וּשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ: כְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (הוריות יב) שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאִם מֵת לוֹ מֵת אָסוּר לִפְרֹעַ וְלִפְרֹם עָלָיו וּלְהִטַּמֵּא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כא י-יא) "אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא". וּבַעֲבוּר שֶׁהוּא רַשַּׁאי לִהְיוֹת מַקְרִיב כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, אָמַר בּוֹ הַכָּתוּב "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו" (שם יב). וְהַטַּעַם שֶׁיַּזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ וְיַנִּיחַ הָעֲבוֹדָה, כִּי זֶה חִלּוּל הַמִּקְדָּשׁ הוּא. וְהִנֵּה זוֹ הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה נוֹהֶגֶת בְּכָל הַכֹּהֲנִים, אֲבָל לִמֵּד בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמַּקְרִיב אוֹנֵן. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אִם הִנִּיחַ הָעֲבוֹדָה וְיָצָא בַּאֲנִינוּת, יִתְחַיֵּב כְּכָל כֹּהֵן שֶׁמַּנִּיחַ עֲבוֹדָה וְיוֹצֵא לִרְצוֹנוֹ. וְהִנֵּה מֹשֶׁה הִזְהִיר כָּאן לְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא יִפְרַע וְשֶׁלֹּא יִפְרֹם, כִּי הִיא מִצְוָה נוֹהֶגֶת בּוֹ לְדוֹרוֹת שֶׁהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. אֲבָל בָּנָיו שֶׁהָיוּ מִשְּׁאָר הַכֹּהֲנִים לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לְהַקְרִיב בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הָיוּ אוֹנְנִין, וְאוֹנֵן שֶׁעָבַד חִלֵּל, וְהָיוּ חַיָּבִים לְהִטַּמֵּא לַאֲחֵיהֶם. וְכֵן הָיוּ רַשָּׁאִין אוֹ חַיָּבִין לִפְרֹעַ וְלִפְרֹם, וּמֹשֶׁה הִזְהִירָם מִכָּל זֶה הוֹרָאַת שָׁעָה. וְלָכֵן צִוָּה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן שֶׁיִּטַּמְּאוּ לַמֵּתִים הֵם וְלֹא הַכֹּהֲנִים, וְצִוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִפְרְעוּ וְשֶׁלֹּא יִפְרֹמוּ כַּאֲבִיהֶם, וְלֹא יִבְכּוּ כְּלָל. וְזֶה טַעַם "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה", וְלֹא אַתֶּם. וְהִנֵּה הַכֹּל שֶׁלֹּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְהֶחְמִיר בָּזֶה לִהְיוֹת לָהֶם חִיּוּב מִיתָה אִם יְעַרְבְּבוּ הַשִּׂמְחָה כְּלָל. וְיִתָּכֵן שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה בְּכָךְ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתַּב, אוֹ שֶׁלָּמַד זֶה מִמַּה שֶׁנִּצְטַוָּה (לעיל ח לה) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמֻתוּ", כִּי "מִשְׁמֶרֶת ה'" יוֹסִיף גַּם הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וְהִנֵּה גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּי עֲתִידִין בְּנֵי אַהֲרֹן לִהְיוֹת אוֹנְנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוָּה שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ הַמִּקְדָּשׁ. אִם כֵּן לֹא יִטַּמְּאוּ וְלֹא יִתְאַבְּלוּ כְּלָל. וְהִנֵּה בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים, עָשָׂה דִּינָם בִּימֵי הַמִּלּוּאִים כְּדִין מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לְדוֹרוֹת, שֶׁהוּא אֵינוֹ פּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ פּוֹרֵם וְלֹא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים כְּכֹהֵן גָּדוֹל (הוריות ג ד), אֲבָל אֵינוֹ מַקְרִיב אוֹנֵן. וְגַם הֵם לֹא הִקְרִיבוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (זבחים קא): "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם" - וְכִי הֵם הִקְרִיבוּ שֶׁהֵם הֶדְיוֹטוֹת? אֲנִי הִקְרַבְתִּי שֶׁאֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהִנֵּה בְּכָל הַמִּקְרֶה הַזֶּה לֹא נִתְבַּטֵּל דָּבָר בַּמִּלּוּאִים, שֶׁכְּבָר קָרְבוּ הַקָּרְבָּנוֹת, וְלָעֶרֶב אֲכָלוּם כֻּלָּם הָרָאוּי לַאֲכִילָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה כָּל יְמֵיהֶם בְּאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, שֶׁיִּהְיֶה דִּינָם כִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בַּעֲבוּר שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְיִהְיֶה זֶה טַעַם "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם". וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי (לעיל ח לה) הַבָּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ריש פרשת שמיני מב) שֶׁאָמְרָה: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" - יָכוֹל בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל" (ויקרא כ"א:י"ב). אֵימָתַי לֹא יֵצֵא וְאֵינוֹ מְחַלֵּל? הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. "פֶּן תָּמֻתוּ" - מִמַּשְׁמַע לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם" - מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁאִם יָצְאוּ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה חַיָּבִין מִיתָה. מִנַּיִן לְכָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם". וְכֵן רָאִיתִי עוֹד בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל סַנְהֶדְרִין (פ"ד ה"א): אָמְרוּ לוֹ לְר' יְהוּדָה אֵין "מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא" אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בִּלְבַד. וְהִנֵּה לְפִי זֶה הָאַזְהָרָה הַזֹּאת וְהָעֹנֶשׁ הָיוּ בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁאִם יֵצְאוּ מִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה יְהוּ חַיָּבִין. וְאַהֲרֹן הָיָה מַקְרִיב בַּיּוֹם הַזֶּה וְהִזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָעֲבוֹדָה וְיֵצֵא. אֲבָל בָּנָיו בַּיּוֹם הַזֶּה אוֹנְנִים הָיוּ וְאֵינָם עוֹבְדִים, וְאֵיךְ יִהְיוּ בִּכְלַל זֶה? וְאוּלַי נֹאמַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לְכֻלָּם: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה פֶּן תָּמֻתוּ, וְהֵם הַיּוֹדְעִים כִּי אַהֲרֹן מַקְרִיב אוֹנֵן וְהוּא בְּאַזְהָרָתוֹ מֵעַתָּה, וּבָנָיו בִּכְלַל הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ כְּשֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לָעֲבוֹדָה מִיּוֹם זֶה וְאֵילָךְ. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר בְּכָאן סְתָם "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" וְלֹא פֵּרַשׁ עַד מָתַי, אִם עַד הָעֶרֶב אוֹ לְמָחֳרָתוֹ, כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ הָעֲבוֹדָה, וְהִיא מִצְוָה נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה לַבָּנִים הוֹרָאַת שָׁעָה שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִשָּׁם בַּיּוֹם הַזֶּה כַּאֲבִיהֶם לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, אֲבָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת מֻזְהָרִים שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ עֲבוֹדָה מִן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל", כִּי כָל כֹּהֵן שֶׁיֵּצֵא וְיַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ מְחַלֵּל. וְלֹא הֻצְרְכוּ לִלְמֹד מִכָּאן אֶלָּא הָעֹנֶשׁ שֶׁנִּתְרַבָּה כָּל מַנִּיחַ עֲבוֹדָה וְיוֹצֵא לְמִיתָה מִ"כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם", שֶׁהַמְּשִׁיחָה לְדוֹרוֹת הִיא עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ טו) "וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם". וְכָךְ שָׁנוּ שָׁם בַּבָּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ריש הפרשה כח): מִכָּאן אָמְרוּ הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶן לְכָל דָּבָר. שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִים לְבָתֵּינוּ וּמִתְאַבְּלִין, אוֹנְנִין וּבוֹכִין - וַהֲלֹא כְּבָר פְּקָדָנוּ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא תֵּצְאוּ מִן הַמִּקְדָּשׁ. נִרְאֶה מִכָּאן שֶׁהָיְתָה הוֹרָאַת שָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ הַמֵּתִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה כְּנֶהֱרָגִין בְּבֵית דִּין עַל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁבָּאִין וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים (סנהדרין מו). אַף כָּאן יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" - זֶה סִינַי, "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" - זֶה שִׂמְחַת אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר רבה יב ח).
פסוק ט:יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ - יַיִן דֶּרֶךְ שִׁכְרוּתוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט'). וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁאִם הִפְסִיק בּוֹ אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם פָּטוּר. וְדַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ אֶלָּא עַל הַיַּיִן, לֹא עַל שְׁאָר הַמְשַׁכְּרִים. וְנִלְמֹד שֵׁכָר מִן הַנָּזִיר (נזיר ד). וְכֵן הַדָּבָר לְפִי דַּעְתִּי. אֲבָל עַל דַּעַת הָרַב ר' מֹשֶׁה (בס' המצות ל"ת ע"ג ובהל' ביאת המקדש פ"א ה"ב) עַל שְׁאָר הַמְשַׁכְּרִים בְּאַזְהָרָה, וְשֵׁכָר כִּפְשׁוּטוֹ. וְהַטַּעַם בַּצַּוָּאָה הַזֹּאת עַתָּה, שֶׁלֹּא יִתְעֶה הַכֹּהֵן בְּשִׁכְרוּת הַיַּיִן וְיָבֹא לִידֵי מַחְשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ כַּהֹגֶן וְיָמוּת בָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בָּנָיו. וְיִתָּכֵן כִּי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (ויקרא רבה יב א) שֶׁהָיוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא שְׁתוּיֵי יַיִן, לוֹמַר כִּי מִפְּנֵי יֵינָם טָעוּ בְּאֵשׁ זָרָה. לֹא שֶׁיִּהְיֶה הָעֹנֶשׁ מִפְּנֵי הַיַּיִן, כִּי עֲדַיִן לֹא הֻזְהֲרוּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל עָנְשָׁם שֶׁטָּעוּ בְּאֵשׁ ה' כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי (רמב"ן על ויקרא י':ב').
פסוק ט:בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד - אֵין לִי אֶלָּא בְּבוֹאָם לַהֵיכָל, בְּגִשְׁתָּם לַמִּזְבֵּחַ מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן בִּיאַת אֹהֶל, וְנֶאֱמַר בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בִּיאַת אֹהֶל (שמות ל כ). מַה לְהַלָּן עָשָׂה גִּישַׁת מִזְבֵּחַ כְּבִיאַת אֹהֶל, אַף כָּאן עָשָׂה גִּישַׁת מִזְבֵּחַ כְּבִיאַת אֹהֶל. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט') וְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה א ד). וְהַנִּרְאֶה לְפִי הַהֶקֵּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין הַכֹּהֵן חַיָּב מִיתָה בְּגִישַׁת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא בְּבִיאַת הָאֹהֶל, אֶלָּא אִם כֵּן עָבַד שָׁם עֲבוֹדָה, כְּדֶרֶךְ קִדּוּשׁ יָדַיִם שֶׁאֵין הָאַזְהָרָה שָׁם אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹד, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל כ) "אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַה'". וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה שָׁנוּי שָׁם בְּסִפְרָא: רַבִּי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שם) "בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד", מַה לְהַלָּן עָשָׂה אֶת הַיְּצִיאָה כְּבִיאָה וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, אַף כָּאן עָשָׂה אֶת הַיְּצִיאָה כְּבִיאָה וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין הַחִיּוּב אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹד, בֵּין שֶׁנִּכְנַס שִׁכּוֹר אוֹ שֶׁשָּׁתָה שָׁם וְעָבַד. וְשָׁם (א ח) אָמְרוּ: "חֻקַּת עוֹלָם" - לְרַבּוֹת הַיְּצִיקוֹת וְהַבְּלִילוֹת וְהַתְּנוּפוֹת וְהַהַגָּשׁוֹת הַקְּמִיצוֹת וְהַהַקְטָרוֹת הַמְּלִיקוֹת וְהַהַזָּיוֹת. כִּי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַה'" (שמות ל כ), הֻצְרְכוּ אֵלּוּ לְרַבּוֹתָם. וְנִרְאֶה עוֹד שֶׁאֵין הַחִיּוּב הַזֶּה בְּמַקְרִיב בְּבָמָה, וּלְכָךְ אָמְרוּ שָׁם: אֵין לִי אֶלָּא אֹהֶל מוֹעֵד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "חֻקַּת עוֹלָם". כִּי הָאַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וְאֵין כֹּהֵן בְּבָמָה. וְהִנֵּה פֵּרוּשׁ "בְּבֹאֲכֶם" - כַּאֲשֶׁר תַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה, וְאָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה כִּי כָל הָעֲבוֹדוֹת שָׁם הָיוּ אוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אוֹ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְהַכְּלָל, כִּי הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ בְּאֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹד שְׁתוּי יַיִן אוֹ שֶׁאֵינוֹ רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכֵן מְחֻסָּר בְּגָדִים. אֲבָל עַל הַכְּנִיסָה אֵין בָּהּ בַּתּוֹרָה שׁוּם מְנִיעָה מֵאֵלּוּ. וּמַה שֶׁשָּׁנִינוּ (כלים פ"א מ"ט) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם וְכֻלָּהּ מַתְנִיתִין מַעֲלוֹת דְּרַבָּנָן הֵם. וְעַל דַּעַת הָרַב ר' מֹשֶׁה (הל' ביאת המקדש פ"א הט"ו הט"ז) יֵשׁ בִּכְנִיסָה בְּלֹא עֲבוֹדָה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מִיתָה.
פסוק טו:שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה - לְשׁוֹן "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" (שמות כט כז). תְּנוּפָה - מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, תְּרוּמָה - מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב, תְּרוּמָה בַּשּׁוֹק וּתְנוּפָה בֶּחָזֶה לֹא יָדַעְנוּ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בַּהֲרָמָה וַהֲנָפָה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט"ו). וְהַנִּרְאֶה אֵלַי בְּטַעַם זֶה, כִּי בַּמִּלּוּאִים הָיָה הַשּׁוֹק תְּרוּמָה לַה', וְהֻקְטַר עִם הַלֶּחֶם וְעִם הַחֲלָבִים. וְהַמּוּרָם מִן הַשְּׁלָמִים יִקָּרֵא תְּרוּמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז':י"ד): "וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה'". וְכָל שֶׁכֵּן אֵלּוּ שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתָם לַגָּבוֹהַּ, שֶׁהֵם כֻּלָּם תְּרוּמָה לַה'. וְלֹא יִקָּרֵא בְּשֵׁם תְּנוּפָה, כִּי תְּנוּפָתוֹ הָיְתָה עִם הַחֲלָבִים וְהַלֶּחֶם כְּדֵי לְהַקְטִירָם לַה'. אֲבָל הֶחָזֶה הוּנַף בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְלֹא הָיָה חָלוּק מִשְּׁאָר הַבָּשָׂר אֶלָּא בַּתְּנוּפָה, וּבִתְנוּפָה זוֹ בִּלְבַד נִתְקַדֵּשׁ וְזָכָה בּוֹ מֹשֶׁה לִהְיוֹת לוֹ לְמָנָה. וּמִפְּנֵי שֶׁזְּכוּת אַהֲרֹן וּבָנָיו בֶּחָזֵה וָשׁוֹק לְדוֹרוֹת הָיָה מִיּוֹם הַמִּלּוּאִים, וְזָכוּ בַּשּׁוֹק בִּתְרוּמָתוֹ לַה' וּבֶחָזֶה בִּתְנוּפָתוֹ, וּשְׁאָר הַבָּשָׂר לַבְּעָלִים, יִקָּרֵא לְעוֹלָם הַשּׁוֹק תְּרוּמָה וְהֶחָזֶה תְּנוּפָה, כַּאֲשֶׁר הָיָה בָּהֶם בְּיוֹם הַזְּכוּת.
פסוק טו:עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים - כְּמוֹ "עַל חֶלְבֵי הָאִשִּׁים". מִכָּאן שֶׁהַחֲלָבִים לְמַטָּה בִּשְׁעַת תְּנוּפָה. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט"ו). וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי "אִשֵּׁי" תֹּאַר לַחֲלָבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים יח א) "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן". וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַזֶּה שֶׁהוּא טַעַם לְמָה שֶׁאָמַר (ויקרא י':י"ד) "כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְאָמַר: שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ אוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּרִים לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים לְפָנָיו, וְיִהְיוּ לְךָ וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם. כִּי הַצַּוָּאָה בַּתְּנוּפָה אֵין זֶה מְקוֹמָהּ, אֲבָל לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ בָּהּ שֶׁהַחֲלָבִים לְמַטָּה בִּשְׁעַת תְּנוּפָה.
פסוק טז:שְׂעִיר הַחַטָּאת - שְׂעִיר מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּשְׁלֹשָׁה שְׂעִירִים קָרְבוּ בּוֹ בַּיּוֹם: "קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת" (ויקרא ט':ג'), וּשְׂעִיר נַחְשׁוֹן (במדבר ז' טז), וּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ (שם כח טו). וּמִכֻּלָּם לֹא נִשְׂרַף אֶלָּא זֶה. וְנֶחְלְקוּ בַּדָּבָר חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי טֻמְאָה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ נִשְׂרַף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרַף. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט"ז). וְעַל דַּעַת הָאוֹמֵר מִפְּנֵי טֻמְאָה נִשְׂרַף, כָּתַב הָרַב בַּפָּסוּק "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם" (ויקרא י':י"ט): הַיּוֹם אָסוּר, אֲבָל אֲנִינוּת לַיְלָה מֻתָּר, שֶׁאֵין אוֹנֵן אֶלָּא יוֹם קְבוּרָה. כִּי לְפִי זֶה, אִם מִפְּנֵי אֲנִינוּת הָיָה לָהֶם לְאָכְלוֹ בָּעֶרֶב, אֶלָּא קָסָבַר אֲנִינוּת לַיְלָה דְּאוֹרַיְתָא.
פסוק יט:הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ - מַהוּ אוֹמֵר? אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: שֶׁמָּא זְרַקְתֶּם דָּמָהּ אוֹנְנִים, שֶׁהָאוֹנֵן שֶׁעָבַד חִלֵּל? אָמַר לוֹ אַהֲרֹן: וְכִי הֵם הִקְרִיבוּ שֶׁהֵם הֶדְיוֹטוֹת? אֲנִי הִקְרַבְתִּי שֶׁאֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל וּמַקְרִיב אוֹנֵן. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':י"ט). וְכָךְ הוּא בַּגְּמָרָא בְּפֶרֶק טְבוּל יוֹם (זבחים קא): "וְדִלְמָא אַקְרֵבְתֵּהּ וּפְסַלְתֵּהּ?" וַאֲנִי תָּמֵהַּ, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם הָאֲנִינוּת נַעֲשׂוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, דִּכְתִיב: "וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים" (ויקרא ט':כ"ב), וְאַחַר כֵּן נִכְנְסוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְפַּלְּלוּ, וְאַחַר כָּךְ יָרְדָה הָאֵשׁ לַקָּרְבָּנוֹת, וְאָז הִקְטִירוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא קְטֹרֶת זוֹ. וְשֶׁמָּא לֹא הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וְחָשַׁשׁ שֶׁמָּא מָצְאוּ דַּם הַשָּׂעִיר הַזֶּה שֶׁלֹּא נִזְרַק עֲדַיִן וּזְרָקוּהוּ. וְאַהֲרֹן אָמַר לוֹ: הֲלֹא הַזְּרִיקָה שֶׁלִּי הִיא, וּכְשֶׁנִּזְרְקָה מִיָּדִי נִזְרְקָה וְלֹא נִפְסְלָה בַּאֲנִינוּת. וּמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל הֲלָכָה הָיָה, אֲבָל לֹא נַעֲשָׂה בָּהֶן דָּבָר בַּאֲנִינוּת כְּלָל.
