פסוק ב:זֹאת תִּהְיֶה וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. אֶל מָקוֹם קָרוֹב חוּץ לַמַּחֲנֶה, שֶׁיּוּכַל הַכֹּהֵן בְּכָבוֹד וּבְלִי רַב טֹרַח לָלֶכֶת לִרְאוֹתוֹ.
פסוק ז:וְטִהֲרוֹ. מֵעִנְיַן פְּרִיעָה וּפְרִימָה (ויקרא יג:מה).
פסוק ח:וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר. מֵעִנְיַן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ״ (ויקרא יג:מו).
פסוק ט:וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר. מֵעִנְיַן ״וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ״ (ויקרא יד:ח).
פסוק יב:וְהִקְרִיב אוֹתוֹ לְאָשָׁם. כְּבָר הִתְבָּאֵר שֶׁעִנְיַן הָאָשָׁם הוּא עַל מַעַל בַּקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ הַחַטָּאת עַל חִיּוּב כָּרֵת. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַצָּרַעַת הִיא עַל לָשׁוֹן הָרָע וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְעִילָה בַּקֹּדֶשׁ. כִּי אָמְנָם לָשׁוֹן הָרָע עִקָּרוֹ בַּסֵּתֶר, כְּמוֹ ״מַעֲמִיק מֵה׳ לַסְתִּיר עֵצָה״ (ישעיהו כט:טו), כַּאֲמָרָם בִּבְרָכוֹת: ״הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה״. וְעַל הַמִּתְגָּאֶה נֶאֱמַר ״גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל״ (תהלים קא:ה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״זֶה גּוֹנֵב מִלְבוּשַׁי, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בְּעוֹלָם אֶחָד״. וּכְבָר סִפֵּר הַכָּתוּב עַל עֻזִּיָּהוּ בְּאָמְרוֹ ״וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה׳ אֱלֹהָיו״ (דברי הימים ב כו:טז), ״וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ״ (דברי הימים ב כו:יט).
פסוק כ:וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְטָהֵר. לְקָדָשִׁים וּלְבִיאַת מִקְדָּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נגעים יד:ג) הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים.
פסוק לו:וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא. וְלֹא יָבֹא קוֹדֶם לָכֵן, וּבֵין כָּךְ יִהְיֶה זְמַן תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה לַבְּעָלִים וּזְמַן תְּפִלָּה לַכֹּהֵן, וְעִם זֶה נָתַן זְמַן הֶסְגֵּר. וּבַמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה יז:ז) אָמְרוּ: בְּכָל זֶה רֶמֶז לְחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן וְתִקּוּנוֹ בַּשֵּׁנִי, וּסְתִירָתוֹ בְּחֻרְבָּן שֵׁנִי, וְטַהֲרָתוֹ בְּבִנְיָן שְׁלִישִׁי שֶׁיִּבָּנֶה וְיִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
פסוק נד:זֹאת הַתּוֹרָה. מִי שֶׁיָּבֹא לְהוֹרוֹת בִּנְגָעִים צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע לְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵי מִינִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם אֶחָד בְּסוּג, כְּאָמְרוֹ (דברים יז:ח) ״בֵּין נֶגַע לָנֶגַע״.
פסוק נד:לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם צָרַעַת בְּעוֹר הָאָדָם, מִכָּל מָקוֹם הֵם נִבְדָּלִים בָּזֶה, שֶׁהַנֶּתֶק נִדּוֹן בִּלְתִּי מַרְאוֹת, אֲבָל דִּינוֹ כִּנְשִׁירַת שֵׂעָר וּכְשֵׂעָר שָׁחוֹר, וּשְׁאָר כָּל מִינֵי הַצָּרַעַת אֵינָם נִדּוֹנִים בִּלְתִּי מַרְאוֹת.
פסוק נה:וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּמַרְאֶה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, וּשְׁנֵיהֶם עַל אֹפֶן בִּלְתִּי טִבְעִי, מִכָּל מָקוֹם הֵם נִבְדָּלִים בָּזֶה: שֶׁהַפּוֹשֶׂה בַּבֶּגֶד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן נִשְׂרָף כֻּלּוֹ, וְהַפּוֹשֶׂה בַּבַּיִת בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ.
פסוק נו:וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם דּוֹמִים בָּזֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן לָבָן וְשֶׁדִּינֵיהֶם שָׁוִים וּמִצְטָרְפִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁהַבָּא לְהוֹרוֹת בִּנְגָעִים יִהְיֶה בָּקִי בְּמַדְרֵגוֹת הַלֹּבֶן וּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, כִּי מְקוֹם שְׁחִין וּמִכְוָה נִדּוֹנִים בְּמַרְאוֹת מְעוֹרָבוֹת וְצָרֶבֶת, וּמְקוֹם שֵׂעָר אֵינוֹ נִדּוֹן בְּמַרְאֶה כְּלָל.
פסוק נז:זֹאת תּוֹרַת הַצָּרַעַת. אֵין לְהוֹסִיף וּלְהַחֲמִיר לְטַמֵּא נִגְעֵי עוֹר בָּשָׂר אֲחֵרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם אֶצְלֵנוּ מִינֵי צָרַעַת רַבִּים מֵאֵלֶּה, כְּאָמְרוֹ ״אַל תּוֹסְףּ עַל דְּבָרָיו״ (משלי ל:ו). כִּי אָמְנָם עִם כָּל רָעָתָם לֹא נָדִין אוֹתָם כְּדִין צָרַעַת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁטִּהֵר הַכָּתוּב כְּשֶׁהָפַךְ כֻּלּוֹ לָבָן שֶׁעָבַר גְּבוּל הַצָּרַעַת הַטָּמֵא לְרֹעַ, כְּעִנְיַן הַטֻּמְאָה הַנִּשְׂרֶפֶת שֶׁנִּפְסְדָה צוּרָתָהּ.
