פסוק א:וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת. הִנֵּה תֵּיבַת ״וַיְדַבֵּר״ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ לֹא תִפּוֹל בְּרֹב עַל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, אֲבָל תִּפּוֹל עַל מֶשֶׁךְ הַדִּבּוּר בִּכְלָלוֹ, וּלְכֵן אַחַר לְשׁוֹן הַדִּבּוּר יָבֹא בְּרֹב לְשׁוֹן הָאֲמִירָה הַפְּרָטִית. אָמַר אִם כֵּן ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת... וַיֹּאמֶר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ״ (ויקרא טז:א-ב). וּמִפְּנֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּסִפּוּר ״אַחֲרֵי מוֹת״ לֹא כָתַב ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו״, אֲבָל חָזַר וְהִזְכִּיר הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָאוֹמֵר וּמֹשֶׁה הַשּׁוֹמֵעַ. אָמְנָם לְדִבְרֵי קְצָת מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א:ג) הָיוּ שְׁנֵי דִבּוּרִים, וְיִהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא וְלֹא יָמוּת״, וְ״אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן״ אָמַר לְמֹשֶׁה ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא״ – שֶׁלֹּא יִכָּנֵס יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצִּוָּה, ״וְלֹא יָמוּת״ כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָנָיו בִּהְיוֹתָם הוֹרְסִים לַעֲשׂוֹת קְטֹרֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁצִּוּוּ, וְזֶה לְזָרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן.
פסוק ב:כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה. בָּזֶה הַדּוֹר לְדַבֵּר לְמֹשֶׁה, וּבִשְׁאָר הַדּוֹרוֹת לִקְרוֹא לַמּוּכָנִים לִנְבוּאָה, כְּעִנְיַן שְׁמוּאֵל בְּאָמְרוֹ ״וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה׳ אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים, וַיִּקְרָא ה׳ אֶל שְׁמוּאֵל״ (שמואל א ג:ג-ד).
פסוק ג:בְּזֹאת יָבֹא בְּפַר בֶּן בָּקָר. בְּהַקְדָּשַׁת פַּר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה וּלְבִישַׁת הַבַּדִּים שֶׁאֵין בָּהֶם צֶבַע וְלֹא צִיּוּר מְלָאכוּתִי, כִּי אָמְנָם לֹא יְאַחֵר כֹּהֵן גָּדוֹל לְהִכָּנֵס לִפְנִים עַד אַחַר הַקְרָבַת הָעוֹלָה, אֲבָל יִכָּנֵס לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת תֵּכֶף אַחַר שְׁחִיטַת הַחַטָּאת.
פסוק ד:בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם. בְּכַמּוּתָם יֵרָאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל הַנְּבִיאִים, כִּי הֵם נִרְאִים אָז בִּלְבוּשֵׁי הַבַּדִּים (יחזקאל ט:ג, דניאל יב:ו-ז).
פסוק ה:שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת. הָרִאשׁוֹן עַל חֲטָאִים בַּמִּקְדָּש, וְהַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַל שְׁאָר חַטָּאֵי צִבּוּר אֲשֶׁר לְרֹב טֻמְאָתוֹ לֹא יָאוֹת לִזְבֹּחַ וּמְטַמֵּא מְשַׁלְּחוֹ.
פסוק ח:גּוֹרָלוֹת. כִּי הַגּוֹרָל בִּפְרָט עַל יְדֵי אִישׁ חֲסִידוֹ הוּא כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים, כַּאֲמָרוֹ ״בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה׳ כָּל מִשְׁפָּטוֹ״ (משלי טז:לג).
פסוק ט:וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. הַגּוֹרָל יַעֲשֶׂה אֶת הַשָּׂעִיר חַטָּאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא מ) ״הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת״.
פסוק יא:וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ. כְּבָר בָּא בַּקַּבָּלָה (יומא לו:) שֶׁשְּׁתֵּי הַכַּפָּרוֹת בַּעֲדוֹ הֵם כַּפָּרַת דְּבָרִים בְּוִדּוּי, וּלְפִיכָךְ הֵם קֹדֶם שְׁחִיטַת הַחַטָּאת.
פסוק יב:וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה. כִּי תֵּכֶף שֶׁנִּשְׁחַט חַטָּאת וְהִתְוַדָּה וְסָר עֲוֹנוֹ, נַעֲשָׂה מוּכָן לָאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ יֵרָאֶה לְכָל מוּכָן לְאוֹרוֹ, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה״ (ויקרא טז:ב). וְרָאוּי לְכַבְּדוֹ בִּקְטֹרֶת, כְּמוֹ הָעִנְיָן אַחַר הַתְּמִידִים, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב). וּבָזֶה טָעוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְהִקְרִיבוּ אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם.
פסוק טו:הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם. אַחַר שֶׁהִשְׁלִים לְכַפֵּר בַּעֲדוֹ בְּחַטָּאתוֹ, כְּעִנְיַן ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקֹשּׁוּ״ (צפניה ב:א), וְעִם זֶה נִרְאֶה אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
פסוק כג:וְהִנִּיחָם שָׁם. כִּי הִקְרִיבָם לִפְנֵי ה׳, וְיִקְדְּשׁוּ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, וְלֹא יָאוֹת אֲפִלּוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל אַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁעַת מַעֲלָתוֹ.
פסוק כד:וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ. אַחַר שֶׁסָּמַךְ עַל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.
פסוק כד:וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ. אַחַר שֶׁכִּפֶּר בַּעֲדוֹ בְּחַטָּאתוֹ וּבְעַד הָעָם בִּשְׁתֵּי חַטָּאוֹת, שֶׁגַּם שְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ נִקְרָא חַטָּאת, כַּאֲמָרוֹ ״שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת״ (ויקרא טז:ה), וּשְׁנֵיהֶם יַקְדִּימוּ לְעוֹלַת הָעָם כְּמִשְׁפַּט כָּל חַטָּאת שֶׁקּוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם לָעוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה.
פסוק כד:וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם. כַּפָּרַת הִרְהוּרֵי הַלֵּב הָרְאוּיָה לִנְקִיֵּי כַפַּיִם וּבָרֵי לֵבָב, וְזֶה בְּעוֹלָה.
פסוק כט:לְחֻקַּת עוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ לַעֲבוֹדָה, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁתְּקַיְּמוּ גַּם שְׁבִיתָה וְעִנּוּי.
פסוק ל:כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר. וְהַטַּעַם שֶׁתִּצְטָרְכוּ עִם זֶה גַּם לִשְׁבִיתָה וְעִנּוּי, הוּא כִּי אָמְנָם הַכֹּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יְכַפֵּר בִּלְבַד, וְעִנְיַן הַכִּפּוּר הוּא הַקְטָנַת הַחֵטְא וְהַכְנָתוֹ לְקַבֵּל סְלִיחָה.
פסוק ל:לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ. אֲבָל הַשָּׂגַת הַטָּהֳרָה וְהַסְּלִיחָה הַגְּמוּרָה תִּהְיֶה לִפְנֵי ה׳ בִּלְבַד, וְזֶה בְּוִדּוּי וּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יָדַע אֲמִתָּתָם, וּבִשְׁבִיל כָּךְ.
פסוק לא:שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם. עַל הֵיפֶךְ ״הֵן בְּיוֹם צוֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ״ (ישעיהו נח:ג).
פסוק לא:חֻקַּת עוֹלָם. וְגַם בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּש קַיָּם תִּשְׁמְרוּ שְׁבִיתָה וְעִנּוּי.
פסוק לב:וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וְלָבַשׁ. אַף הַמְרֻבֶּה בְּגָדִים בִּלְבַד יְכַפֵּר.
פסוק לד:וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר. שֶׁהַיּוֹם עַצְמוֹ יְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִקְדָּש וַעֲבוֹדָה, כְּאָמְרָם ״תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר״.
