פסוק ד:דם יחשב לאיש ההוא דם שפך - חיוב מיתה, יחשב משמים לאיש ההוא אותו דם ששפך בשעת שחיטת חוץ.
פסוק ה:אשר הם זבחים על פני השדה - ויש מהם שטועים לשעירים ולא לשמים.
פסוק יג:וכסה בעפר - כי אז לא יהא ראוי לאכילה.
פסוק טו:אשר תאכל נבלה - אפילו קטן יטמא.
פסוק טז:ונשא עונו - אם יאכל קודש או נכנס למקדש.