פסוק כט:ימים תהיה גאולתו, עדן בעדן תהא פרקנה. ר"ל שנה מיום ליום, וכמ"ש רז"ל וכ"ת (בראשית כ"ד נ"ה) ולא ידעתי מדוע שינה לתרגם "מימים ימימה" (שמות י"ג י') "מזמן לזמן ולא "מעדן לעדן"?
פסוק מה:התושבים, תותביא ערליא, הוא כמ"ש רז"ל בש"ס (קדושין דף ס"ז) וערש"י שכתב "מבני התושבים שבאו מסביבות לישא נשים כו'" ואינו בכלל לא תתיה אלא אתה מותר לקנותו כעבד, וערמב"ן.
פסוק מז:לגר תושב, לערל ותותב. מרש"י משמע שהיה לפניו הגי' בת"א "ערל תותב" בלא ו', אבל בת"כ דרשינן, גר היינו גר צדק, תושב זה גר תושב, ודלא כהת"א ובסוגית הש"ס (ערכין ל' ע"ב) משמע אם נאמר גר לחוד הייתי אומר גר צדק וכת"א (וגם בחומשי רוו"ה הנוסחא בתרגום "לערל תותב"). לעקר, לארמי. היינו כמ"ש בת"כ "לעובד ע"א שנמכר לְשַמָש כמ"ש רז"ל שם בערכין ובלשון רז"ל רגיל לומר "קפילא ארמאי" "מטה ארמית" ולעקר היינו לשרש כמ"ש הראב"ע.