פסוק ב:בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. כְּשֶׁתַּדְלִיק אֶת שֵׁשׁ הַנֵּרוֹת.
פסוק ב:אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. שֶׁהוּא הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, וְזֶה כְּשֶׁתַּפְנֶה שַׁלְהֶבֶת כָּל אֶחָד מֵהַשִּׁשָּׁה נֵרוֹת אֶל הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי אָז.
פסוק ב:יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. כָּל הַשִּׁבְעָה יָאִירוּ וְיַשְׁפִּיעוּ אוֹר עֶלְיוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹרוּ הֱיוֹת אוֹר הַיְמָנִים וְאוֹר הַשְּׂמָאלִים מְכֻוָּן וּפוֹנֶה אֶל אוֹר הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא עִקַּר הַמְּנוֹרָה. וְשֶׁכֵּן רָאוּי שֶׁכַּוָּנַת הַמַּיְמִינִים הָעוֹסְקִים בְּחַיֵּי עוֹלָם, וְהַמַּשְׂמְאִילִים הָעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה הָעוֹזְרִים לַמַּיְמִינִים, כְּאָמְרָם ״אִלְמָלֵי עִלָּיָא לָא מִתְקַיְּימֵי אַתְכְּלִיָּא״ (חולין צב.), תִּהְיֶה לְהָפִיק רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּשַּׂג מְכֻוָּנוֹ בֵּין כֻּלָּם, וִירוֹמְמוּ אֶת שְׁמוֹ יַחְדָּו, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״ (שמות יט:ח), כְּלוֹמַר בֵּין כֻּלָּנוּ נַשְׁלִים כַּוָּנָתוֹ.
פסוק ד:וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה. וְזֶה הַתַּכְלִית בְּעַצְמוֹ הַמְכֻוָּן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הוּא בְּעַצְמוֹ מְכֻוָּן בְּעִנְיַן חִיּוּב הֱיוֹת הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה, לְהוֹרוֹת הָאַחְדוּת הַמְכֻוָּן לְתַכְלִית אֶחָד בְּעַצְמוֹ.
פסוק יד:וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם. תַּבְדִּיל בַּחֲנִיָּתָם אֶת הַלְוִיִּם אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עֲדַנָּה.
פסוק יד:וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. הֵם וְזַרְעָם יִהְיוּ נְכוֹנִים לַעֲבוֹדָתִי.
פסוק טו:וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם. הַהֹווִים עַתָּה.
פסוק טז:כִּי נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לִי. נְתוּנִים מֵעַצְמָם שֶׁנָּתְנוּ אֶת עַצְמָם לַעֲבוֹדָתִי, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״מִי לַה׳ אֵלָי״, וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שמות לב:כו).
פסוק טז:וּנְתוּנִים גַּם כֵּן מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁיִּתְּנוּ מִחְיַת הַלְוִיִּם בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן חֵלֶף עֲבוֹדָתָם, לְמַעַן תִּהְיֶה עֲבוֹדָתִי נַעֲשֵׂית בֵּין כֻּלָּם.
פסוק טז:תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם. שֶׁהָיְתָה הָעֲבוֹדָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם.
פסוק יז:כִּי לִי כָל בְּכוֹר. שֶׁהָיְתָה מִקֶּדֶם הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, מִפְּנֵי הֱיוֹתָם הַנִּכְבָּדִים בְּבֵיתָם וְלָהֶם מִשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה.
פסוק יז:בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר. הִקְדַּשְׁתִּי. אֲבָל מַה שֶּׁהִצְרַכְתִּי אוֹתָם לְפִדְיוֹן, הָיָה הַטַּעַם בִּשְׁבִיל שֶׁבְּיוֹם הַכּוֹתִי הִקְדַּשְׁתִּים לִי שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ בַּעֲבוֹדַת הֶדְיוֹט כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָסַרְתִּי גִּזָּה וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹר בְּהֵמָה. וְזֶה עָשִׂיתִי כְּדֵי לְהַצִּילָם בְּתוֹרַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לְהִנָּצֵל מִנִּגְעֵי מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים (תהלים עח:מט), בִּהְיוֹת הֵם הַנִּכְבָּדִים בָּעָם וְקוֹלַר כֻּלָּם תָּלוּי בָּהֶם. וְאָמַרְתִּי שֶׁיִּפָּדוּ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ לְחֻלִּין, בָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִים בַּעֲבוֹדַת הֶדְיוֹט.
פסוק יח:וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר. בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר בִּלְבַד, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה.
פסוק יט:וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם. וּמֵאַחַר שֶׁהֵם נְתוּנִים מֵעַצְמָם לַעֲבוֹדָתִי, נְתַתִּים לַעֲבוֹדָתִי לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
פסוק יט:לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד. לַעֲבֹד אוֹתָהּ הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לִבְכוֹרֵיהֶם.
פסוק יט:וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּקַבְּלָם אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבוֹד אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, יְכַפְּרוּ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְמוּ כֻלָּם בָּעֵגֶל שֶׁאֶמְאַס אֶת בְּכוֹרֵיהֶם.
פסוק יט:וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף. בַּלְוִיִּם וּבִשְׁאָר יִשְׂרָאֵל.
פסוק יט:בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶׁבָּזֶה יֶחֶטְאוּ הַזָּרִים הַנִּגָּשִׁים, וְהַלְוִיִּם שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת הַזָּרִים לָגֶשֶׁת, וְיִתְחַיְּבוּ כֻלָּם כְּעִנְיַן אָמְרוֹ ״וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ (במדבר יח:ג).
פסוק כ:וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם. עָשׂוּ בִּשְׁבִיל הַלְוִיִּם וּלְעֶזְרָתָם עִנְיַן הַגִּלּוּחַ וְכִבּוּס הַבְּגָדִים וְהַקָּרְבָּן.
פסוק כ:כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה לַלְוִיִּם. כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה לְמֹשֶׁה שֶׁיְּצַוֶּה לַלְוִיִּם שֶׁיַּעֲשׂוּ.
פסוק כ:כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הִזְדָּרְזוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן קוֹנָם נַעֲשֶׂה.
פסוק כב:כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה עַל הַלְוִיִּם. לְמַעְלָה שֶׁצִּוָּה שֶׁתִּהְיֶינָה מִשְׁמְרוֹתָם לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא וּלְשִׁיר עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו.
פסוק כב:כֵּן עָשׂוּ לָהֶם. אַהֲרֹן וּבָנָיו לְסַדְּרָם בְּמִשְׁמְרוֹתָם.
