פסוק ו:וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה – פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת: הָרִאשׁוֹנָה לְמַסַּע מַחֲנוֹת הַמִּזְרָח (במדבר י׳:ה׳), וְהַשֵּׁנִית לְמַסַּע מַחֲנוֹת הַדָּרוֹם. וְאָמַר תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם – שֶׁיִּתְקְעוּ כֵן לְכָל מַסְעֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁיִּתְקְעוּ תְּרוּעָה שְׁלִישִׁית לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים יָמָּה, וּרְבִיעִית לְמַסַּע הַחוֹנִים צָפוֹנָה, כִּי לְכָל דֶּגֶל מַסָּע בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ "וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי אֶפְרַיִם" (במדבר י׳:כ״ב) "וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי דָן" (במדבר י׳:כ״ה). וְכָךְ הִיא שְׁנוּיָה בַּבָּרַיְתָא שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (פרק יג). אֲבָל בְּסִפְרֵי (בהעלתך עג) שָׁנוּ: אִי כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם כָּךְ תּוֹקֵעַ לַמַּעֲרָב וְלַצָּפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם – תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וְרוּחַ, עַד כָּאן. וְכֵן הוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בֶּאֱמֶת שֶׁיִּתְקְעוּ לְכָל רוּחַ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:
פסוק ו:תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם – כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים (ויקרא כג כד) כִּי הַתְּרוּעָה רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין, כִּי כֵן כָּתוּב בַּמַּסָּעוֹת: ״עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה״ (במדבר ט׳:כ״ג), וְהִיא הַמְנַצַּחַת בַּמִּלְחָמָה. וְכָתוּב: ״וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם וְגוֹ' וַהֲרֵעֹתֶם״ (במדבר י׳:ט׳), וְעַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה: ״וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ״ (במדבר י׳:ל״ה). וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי סוֹד הַפָּנִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (שמות כ ג). וְכֵן תִּרְאֶה כִּי חוֹמַת יְרִיחוֹ נָפְלָה בִּתְרוּעָה, דִּכְתִיב: ״עַד יוֹם אָמְרִי לָכֶם הָרִיעוּ וַהֲרֵעֹתֶם״ (יהושע ו י), וּכְתִיב: ״וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה״ (שם פסוק כ), וְלָכֵן הָיְתָה חֵרֶם. וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל רְאוּיִים לִתְקִיעָה, כִּי הַפְּשׁוּטָה רֶמֶז לְמִדַּת רַחֲמִים, כִּי יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. עַל כֵּן יֹאמַר בְּנֻחֹה: ״שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר י׳:ל״ו). וְכָתוּב: ״וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּתְקַעְתֶּם״ (במדבר י׳:י׳), כִּי הַמִּלְחָמָה לִתְרוּעָה וְהַמּוֹעֲדִים וְהַשִּׂמְחָה לְרַחֲמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ (ר״ה לג) הֶעְתִּיקוּ, פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ וּתְרוּעָה בָּאֶמְצַע, שֶׁלֹּא יְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעַל הַקָּרְבָּן. אֲבָל הַכַּוָּנָה זוֹ לִתְקִיעָה וְזוֹ לִתְרוּעָה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
פסוק יד:וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יַזְכִּיר בְּכָאן שֵׁם נְשִׂיאֵי הַדְּגָלִים, שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר זֶה. וְאִם תֹּאמַר לִרְמֹז כִּי הָיוּ חַיִּים, כְּבָר נִרְמַז זֶה בְּפָרָשַׁת הַדְּגָלִים (במדבר ב׳:ד׳), כִּי מִיּוֹם הַמִּנְיָן וְעַד עֵת הַמַּסָּע לֹא מֵת אֶחָד מִכָּל הַפְּקוּדִים. אוּלַי בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁגַּם בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ יֵלֵךְ הַנָּשִׂיא בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ מִצְוָתוֹ וְיִשְׁכֹּן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד, וְלֹא יֵלְכוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה, וְלֹא שֶׁיְּמַנּוּ לָהֶם אַחֵר לָזֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה:
פסוק יז:וְהוּרַד הַמִּשְׁכָּן וְנָסְעוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי – מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי אַחֲרֵי נְסֹעַ דֶּגֶל יְהוּדָה יַתְחִילוּ בְּפֵרוּק הַמִּשְׁכָּן, וּתְחִלַּת פֵּרוּקוֹ שֶׁיָּבֹא אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהוֹרִידוּ אֶת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִידוּ" וְגוֹ' (במדבר ד׳:ה׳), כְּלוֹמַר בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה הָרִאשׁוֹן. וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִימוּ לְכַסּוֹת הָאָרוֹן וְכָל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, יוֹרִידוּ הַלְוִיִּם הַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ וְיִטְעֲנוּ עַל הָעֲגָלוֹת, וְיִסְעוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי אַחֲרֵי דֶּגֶל יְהוּדָה, וְהָאָרוֹן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ עוֹמְדִים מְכֻסִּים וּנְתוּנִים עַל הַמּוֹטוֹת עַד שֶׁנָּסַע דֶּגֶל רְאוּבֵן. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ ״וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר ב׳:י״ז), שֶׁיִּסַּע אֹהֶל מוֹעֵד וְכָל מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת הַנִּזְכָּרוֹת, כִּי הַגֵּרְשֻׁנִּים וְהַמְּרָרִים נוֹסְעִים בֵּין דֶּגֶל יְהוּדָה לְדֶגֶל רְאוּבֵן, וְהַקְּהָתִים נוֹסְעִים בֵּין דֶּגֶל רְאוּבֵן לְדֶגֶל אֶפְרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ עוֹד. וְיַזְכִּיר הַטַּעַם, שֶׁיָּקִימוּ הַמִּשְׁכָּן טֶרֶם בּוֹאָם (במדבר י׳:כ״א). אֲבָל בַּבָּרַיְתָא שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (פרק יג) רָאִיתִי כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְנָסַע דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה״ (במדבר י׳:י״ד). נִכְנְסוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וּפֵרְקוּ אֶת הַפָּרֹכֶת וְכִסּוּ בָהּ אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה״ וְגוֹ' (במדבר ד׳:ה׳). תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן. מִיָּד נִכְנְסוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי וּפֵרְקוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְטָעֲנוּ אוֹתוֹ בָּעֲגָלוֹת וְהֶעֱמִידוּהוּ עַד בֹּא בְּנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בּוֹאָם״ (במדבר י׳:כ״א). תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְנָסַע דֶּגֶל אֶפְרַיִם. מִיָּד נִכְנְסוּ בְּנֵי קְהָת וּפֵרְקוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ וּטְעָנוּהוּ בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו״ וְגוֹ' (במדבר ד׳:ט״ו). וְשֶׁמָּא כָּךְ פֵּרוּשָׁהּ, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ לִנְסֹעַ דֶּגֶל רְאוּבֵן, וּמִיָּד מַקְדִּימִין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי וּפֵרְקוּ הַמִּשְׁכָּן וְנָסְעוּ קֹדֶם בְּנֵי רְאוּבֵן. וְכֵן תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ שֶׁיִּסַּע דֶּגֶל אֶפְרַיִם, וּמַקְדִּימִים בְּנֵי קְהָת וְטוֹעֲנִין כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ עַל כִּתְפֵיהֶם וְנוֹסְעִים קֹדֶם בְּנֵי אֶפְרַיִם. לִמְּדוּ עַל נְסִיעַת הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ בִּתְקִיעוֹת וְתֵכֶף לָהֶם נְסִיעַת הַדֶּגֶל שֶׁאַחֲרֵיהֶם:
פסוק כט:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב – כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (שמות ב טז) כִּי חוֹבָב שֵׁם חָדָשׁ שֶׁקָּרְאוּ לְיִתְרוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁב לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה דֶּרֶךְ כָּל הַמִּתְגַּיֵּר, כִּי לַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר. וְהִנֵּה מֹשֶׁה חִלָּה פָנָיו לָלֶכֶת עִמָּהֶם, וְאָמַר לוֹ סְתָם ״וְהֵטַבְנוּ לָךְ״, וְהוּא חָשַׁב שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִן הַשָּׁלָל כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וְצֹאן וּבָקָר, וְלֹא תִהְיֶה לוֹ נַחֲלָה בְתוֹכָם. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה חָפֵץ וְעָנָה ״כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ״, כִּי שָׁם לִי נַחֲלָה וּנְכָסִים וְכָבוֹד. אָז אָמַר לוֹ מֹשֶׁה ״אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ״, כִּי מִדַּעְתְּךָ הַמִּדְבָּר תִּהְיֶה לָנוּ לְעֵינַיִם בְּכִבּוּשׁ הָאֲרָצוֹת וְתוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָהּ, וּמִכָּל הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' לָנוּ נֵטִיב לָךְ, רָמַז לָתֵת לוֹ אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ טוֹבָה בִּשְׂכָרוֹ עַל טָרְחוֹ וְעֶזְרָתוֹ אֲשֶׁר יַעַזְרֵם בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ. וְעַל דַּעְתִּי כִּי נִתְרַצָּה אֵלָיו בָּזֶה וְעָשָׂה כֵן כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי שָׁם (שמות יח א). וְכָךְ אָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (בכורים פ״א ה״ד): בְּנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין, דִּכְתִיב "לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ״:
פסוק לג:וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים – עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, נָסַע הֶעָנָן וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְהָאָרוֹן הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הֶעָנָן לִפְנֵי הָעָם, וְלֹא שָׁכַן בְּמָקוֹם עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּעֶרֶב שֶׁשָּׁכַן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְשָׁם מָקוֹם טוֹב לַחֲנוֹתָם. וְזֶה טַעַם ״לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה״. וּבִשְׁכֹּן הֶעָנָן הֵקִימוּ הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ שָׁם הָאָרוֹן, וְלֹא נִתְפָּרֵשׁ אִם הָלְכוּ גַּם בַּלַּיְלָה:
פסוק לה:וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן – עָשָׂה לוֹ סִימָן מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו, לוֹמַר שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וְלָמָּה כָּתַב כָּאן? כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין פֻּרְעָנוּת לְפֻרְעָנוּת, כִּדְאִיתָא בְּכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (שבת קטז), לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י׳:ל״ה). וְלֹא פֵּרַשׁ לָנוּ הָרַב מַה הַפֻּרְעָנוּת הַזּוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְהַפְסִיק בָּהּ, כִּי לֹא נִזְכַּר כָּאן בַּכָּתוּב פֻּרְעָנוּת קֹדֶם ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן״. וּלְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם: פֻּרְעָנוּת שְׁנִיָּה ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים״ (במדבר י״א:א׳), פֻּרְעָנוּת רִאשׁוֹנָה דִּכְתִיב ״וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'" (במדבר י׳:ל״ג), וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁסָּרוּ מֵאַחֲרֵי ה'. וְכָתַב הָרַב בְּפֵרוּשָׁיו שָׁם: בְּתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לְמַסָּעָם הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה הָאסַפְסוּף לְהִתְרַעֵם עַל הַבָּשָׂר כְּדֵי לִמְרֹד בַּה'. וְאֵלּוּ דִּבְרֵי תֵּימַהּ, שֶׁהֲרֵי פֻּרְעָנוּת ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים״ כְּתוּבָה רִאשׁוֹנָה וְשֶׁל תַּאֲוָה שְׁנִיָּה, וּשְׁתֵּיהֶן סְמוּכוֹת. אוּלַי סָבַר הָרַב שֶׁנִּכְתְּבוּ שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, רָמַז עַל הָרִאשׁוֹנָה בְּאָמְרוֹ "מֵהַר ה'", כִּי שֶׁמָּא מֵעֵת נָסְעָם חָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהִפְסִיק וְכָתַב אֶת הַשְּׁנִיָּה וְאַחַר כָּךְ חָזַר לָרִאשׁוֹנָה. וְאֵין בָּזֶה טַעַם אוֹ רֵיחַ. אֲבָל עִנְיַן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה מָצְאוּ אוֹתוֹ בָּאַגָּדָה, שֶׁנָּסְעוּ מֵהַר סִינַי בְּשִׂמְחָה כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר. אָמְרוּ: שֶׁמָּא יַרְבֶּה וְיִתֵּן לָנוּ מִצְווֹת. וְזֶהוּ ״וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'״, שֶׁהָיָה מַחֲשַׁבְתָּם לְהַסִּיעַ עַצְמָן מִשָּׁם מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַר ה'. וְזֶהוּ פֻּרְעָנוּת רִאשׁוֹנָה, וְהִפְסִיק שֶׁלֹּא יִהְיוּ שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנֻיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, וְנִמְצְאוּ מֻחְזָקִים בְּפֻרְעָנוּת. וְקָרָא הַחֵטְא "פֻּרְעָנוּת" אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֵרַע לָהֶם מִמֶּנּוּ פֻּרְעָנוּת, וְשֶׁמָּא אִלְמָלֵא חֶטְאָם זֶה הָיָה מַכְנִיסָם לָאָרֶץ מִיָּד:
