פסוק א:וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים וְגוֹ׳. לֹא מָצִינוּ מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא מַהוּ אֲנִינוּת זֶה, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ. אַךְ מֵאַחַר שֶׁמָּצִינוּ שְׁנֵי תְּלוּנּוֹת מְפֹרָשִׁים בַּמִּקְרָא, הָאַחַת ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״ כוּ׳, הַשְּׁנִיָּה ״בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו״ עַל עִסְקֵי עֲרָיוֹת כוּ׳, אִם כֵּן וַדַּאי כָּל הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת מֵעִנְיָן אֶחָד, וְהַכֹּל הָיְתָה תְּלוּנָה אַחַת, וּמְקוֹרָהּ מִן פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ״ וְהוּא סוֹד נוּ״ן הֲפוּכָה שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה וּבְמִלַּת ״כְּמִתְאֹנְנִים״. כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי רַבִּים גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל (שבת קל.) ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו״, עַל עִסְקֵי עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם – מַה עִנְיַן תְּלוּנָה זוֹ לְכָאן, וְלָמָּה לֹא בָּכוּ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם הָעֲרָיוֹת. וְאִם בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁתְקוּ וְכָל אֶחָד מֵהֶם סָבַר וְקִבֵּל, עַתָּה מַה הָיָה לָהֶם כִּי בָּאוּ לְהַזְכִּיר רִאשׁוֹנוֹת וְלִהְיוֹת תּוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁכְּבָר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ. וְעוֹד, הֲלֹא בְּפִיהֶם אָמְרוּ ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״, וְאָמְרוּ ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״, וּבְלִי סָפֵק שֶׁכָּל פְּסוּקִים אֵלּוּ מִן ״וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה״, הַכֹּל מְדַבֵּר בִּבְכִיָּה אַחַת. וּמִטַּעַם זֶה הִשְׁתַּדְּלוּ רז״ל לְפָרֵשׁ הַתְּלוּנָּה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, כִּי בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (עה.) פְּלִיגֵי בָּהּ רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר דָּגִים מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר עֲרָיוֹת וְלִישָׁנָא מְעַלְיָא נָקַט, כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר (משלי ל כ) ״אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ״. וּלְדַעְתּוֹ פָּשׁוּט לוֹמַר שֶׁגַּם ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״ לִישָׁנָא מְעַלְיָא נָקַט. וְהִנֵּה גַּם לִדְבָרָיו צְרִיכִין אָנוּ לִתֵּן טוּב טַעַם וָדַעַת מַה עִנְיַן תְּלוּנָה זוֹ לְכָאן, וְלָמָּה שָׁתְקוּ כְּשֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם הָעֲרָיוֹת.
פסוק א:הָאָמְנָם לְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה שֶׁכָּל פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ״ לֹא נִכְתְּבָה כִּי אִם לְזָרֵז אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁיִּדְגּוּ לָרוֹב כַּדָּגִים הַלָּלוּ, יָבֹא כָּל עִנְיַן הַפָּרָשָׁה עַל נָכוֹן, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ, נוּ״ן הֲפוּכָה שֶׁבְּסוֹף הַפָּרָשָׁה וְנוּ״ן הֲפוּכָה שֶׁבְּמִלַּת ״כְּמִתְאֹנְנִים״, כִּי נוּן הַיְינוּ דָּג, וְהַדָּגִים פְּרוּצִים בְּיוֹתֵר בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. וְהִנֵּה מִתְּחִלָּה כְּשֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם הָעֲרָיוֹת לֹא הִקְפִּידוּ עַל זֶה, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁאֵין מַעְצוֹר לְרוּחָם, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ״ שֶׁמְּבָאֵר לָהֶם שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, אָז נִכְנְסָה טִינָא בְּלִבָּם וְאָמְרוּ: בִּשְׁלָמָא אִם נוּכַל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כַּדָּגִים הַלָּלוּ עִם כָּל הַנָּשִׁים, הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹּא נָבֹא לִידֵי סִלּוּק שְׁכִינָה לְעוֹלָם, אָמְנָם מֵאַחַר שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָנוּ הָעֲרָיוֹת הֲרֵי אָנוּ הֵפֶךְ הַדָּג, וְהַיְינוּ נוּ״ן הֲפוּכָה.
פסוק א:וְזֶה בֵּאוּר הַפָּרָשָׁה: אַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ ״שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁזֵּרְזָם עַל מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לִהְיוֹת כַּדָּגִים הַלָּלוּ, מִיָּד הִרְהֲרוּ בְּלִבָּם עַל אִסּוּר הָעֲרָיוֹת, כִּי זֶהוּ נוּ״ן הָפוּךְ. לְפִיכָךְ ״וַיְהִי הָעָם״ – הָרְשָׁעִים – ״כְּמִתְאֹנְנִים״, מִתְאֹנְנִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כְּמִתְאֹנְנִים״, בְּכַ״ף הַדִּמְיוֹן, לוֹמַר הֲרֵי אָנוּ כְּאוֹנֵן זֶה שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, כָּךְ לֹא הוּרְשָׁה לָנוּ תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה עִם כָּל הַנָּשִׁים. וּלְפִי שֶׁאֵין אֲנִינוּת כִּי אִם בַּלֵּב, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא הוֹצִיאוּ תְּלוּנָתָם מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ, עַל כֵּן לֹא הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה עֲדַיִן בִּתְלוּנָתָם. אָכֵן שָׁמַע ה׳ וְהִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּלוּנָתָם, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״רַע בְּאָזְנֵי ה׳ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳״, כִּי בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָעֲרָה בָהֶם אֵשׁ הַתַּאֲוָה וְחִמּוּם הָעֲרָיוֹת, עַל כֵּן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה ״וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה׳ וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה״, אוֹ בִּקְצִינִים אוֹ בְּמוּקְצִים, וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.
פסוק ב:וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה. וְלֹא אֶל ה׳, כִּי חָשְׁבוּ מֵאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הִרְגִּישׁ עֲדַיִן בְּחֶטְאָם יַחְשֹׁב שֶׁמִּקְרֶה הוּא לָהֶם וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְכָךְ עָשָׂה מֹשֶׁה בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לָהֶם, כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁם רוּחַ גָּדוֹל נִסְתָּר הַמְסַבֵּב רְעִישַׁת הָאָרֶץ, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם אֵשׁ נִסְתָּר. עַל כֵּן קָרָא מֹשֶׁה שֵׁם הַמָּקוֹם תַּבְעֵרָה, כִּי חָשַׁב שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לָהֶם וְלֹא חֶטְאָם.
פסוק ד:וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. כָּל מִלּוֹת אֵלּוּ מְחֻבָּרִין, וְכָךְ פֵּרוּשָׁם: כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָדְעוּ הָאֱמֶת שֶׁבָּעֲרָה בָהֶם אֵשׁ ה׳ עַל צַד הָעֹנֶשׁ לֹא בְּמִקְרֶה, עַל כֵּן פָּסְקוּ מִתְּלוּנָתָם. אֲבָל הָעֵרֶב רַב אֲשֶׁר מְקוֹרָם מִן הַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה לֹא לָקְחוּ מוּסָר, וְעוֹד הוֹסִיפוּ סָרָה וְהוֹצִיאוּ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ כָּל מַה שֶׁהִרְהֲרוּ תְּחִלָּה בְּקֶרֶב לִבָּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר״ מִתְּחִלָּה ״בְּקִרְבּוֹ״, בְּקֶרֶב לִבּוֹ, ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״. ״וַיָּשֻׁבוּ״, הַיְינוּ שֶׁשָּׁבוּ לְסוֹרָם וְהוֹצִיאוּ תְּלוּנוֹתֵיהֶם לַחוּץ וּבָכוּ. ״וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מִדְּקָאָמַר ״גַּם״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהָעֵרֶב רַב הָיוּ בּוֹכִים תְּחִלָּה וּמַבְכִּים גַּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם. וְכָפַל לְשׁוֹן ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״, כִּי כָּךְ הַמִּדָּה בָּעֲרָיוֹת שֶׁתַּאֲוָה גּוֹרֶרֶת תַּאֲוָה, וּכְאָמְרוּ רז״ל (סוכה נב:) מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב. ״וַיֹּאמְרוּ״ בְּפֶה מָלֵא ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״, הַיְינוּ בְּשַׂר עֶרְוָה, וְלִישָׁנָא מְעַלְיָא נָקַט, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא: ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״ לִישָׁנָא מְעַלְיָא נָקַט. וְקַל וָחוֹמֶר שֶׁלְּשׁוֹן בָּשָׂר יֵשׁ לְפָרֵשׁ כָּךְ.
פסוק ד:וּמַה שֶׁהִתְחִילוּ בְּבָשָׂר וְסִיְּמוּ בְּדָגָה, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן דָּגָה מוֹרָה יוֹתֵר עַל הַפְּרִיצוּת בָּעֲרָיוֹת מִן לְשׁוֹן בָּשָׂר, לְפִי שֶׁהַדָּגִים פְּרוּצִים יוֹתֵר מִבְּשַׂר כָּל חַי, עַל כֵּן אָמְרוּ דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״, שֶׁנִּהְיֶה מֻתָּרִים בָּעֲרָיוֹת כִּשְׁאָר בְּשַׂר כָּל חַי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּדָגִים, כִּי כּוּלֵּי הָאי לֹא בִּקְשׁוּ. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אָמְרוּ ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם״, כִּי בִּהְיוֹתֵנוּ בֵּין הַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֻתְּרָה לָנוּ הַכֹּל, אֲפִלּוּ לִהְיוֹת כְּדָגִים, וְעַכְשָׁיו הַלְוַאי וְנִהְיֶה כִּשְׁאָר בְּשַׂר כָּל חַי, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״. וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ כִּי הַכֹּל כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, אַךְ כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְבַקֵּשׁ הַבָּשָׂר הַמְחַמֵּם בְּיוֹתֵר וּמַרְבֶּה תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְזֶהוּ כֶּפֶל ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״, שֶׁנִּתְאַוּוּ לְדָבָר הַמַּרְבֶּה תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל. וְהַדָּגִים אַף עַל פִּי שֶׁמְּקָרְרִין, מִכָּל מָקוֹם הוּא מוֹסִיף הַלֵּחוֹת וְהַזֶּרַע גַּם כֵּן בִּכְלָל. וְעוֹד, שֶׁהָאוֹכְלוֹ מְקַבֵּל טִבְעוֹ לִהְיוֹת פָּרוּץ בַּעֲרָיוֹת. וְיֵשׁ בְּדָגִים תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא עַל כֵּן אָמְרוּ דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָשָׂר״ הַמַּחֲזִיק הַתַּאֲוָה, וְ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״ כוּ׳ הַמַּחֲזִיק הַפְּרִיצוּת בְּיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם הַלְוַאי וְיִהְיֶה לָנוּ בָּשָׂר דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה. וּלְפֵרוּשׁ זֶה יָבוֹא כִּפְשׁוּטוֹ מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה ״מֵאַיִן לִי בָּשָׂר וְגוֹ׳ אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם״ וְגוֹ׳, כִּי טָעֲנוּ עַל שְׁנֵי אֵלּוּ שֶׁמְּסַיְּעִין לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְנָתַן לָהֶם ה׳ אֶת הַשְּׂלָיו הַמְחַמֵּם בְּיוֹתֵר וּמְמַלֵּא שְׁאֵלָתָם. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא טז): כְּתִיב (תהלים עח כז): ״וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר״, וּכְתִיב לְהַלָּן (ויקרא יח ו): ״אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ״, הַיְינוּ עֲרָיוֹת, כִּי זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר בִּקְשָׁה נַפְשָׁם.
פסוק ד:וְאִם תֹּאמַר, עַל כָּל פָּנִים שֶׁהַדָּגִים מְקָרְרִין וּמְמַעֲטִין הַתַּאֲוָה, אֲזַי כָּךְ תְּפָרֵשׁ הַפְּסוּקִים, כִּי הֵמָּה שָׁאֲלוּ בָּשָׂר הַמְחַמֵּם וּמַרְבֶּה הַתַּאֲוָה, וְאָמְרוּ: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה כוּ׳ וְהַקִּשֻּׁאִים וְהָאֲבַטִּחִים, כִּי כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מְקָרְרִין וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הָיוּ מַזִּיקִין אֶל הַתּוֹלָדָה, לְפִי שֶׁהָיָה לָנוּ גַּם הֶחָצִיר וְהַבְּצָלִים וְהַשּׁוּמִים הַמְחַמְּמִין בְּיוֹתֵר וּמְבַטְּלִין הַקְּרִירוּת, אֲבָל עַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה כוּ׳.
פסוק ד:אוֹ אָמְרוּ שֶׁבְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ מַזִּיקִין לָנוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים הַמְּקָרְרִין. גַּם הֶחָצִיר וְהַשּׁוּמִים וְהַבְּצָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָשִׁים לְעֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת מִכָּל מָקוֹם הָיִינוּ פָּרִים וְרַבִּים וְלֹא הִזִּיקוּ לָנוּ כְּלוּם כָּל הַדְּבָרִים הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הַתּוֹלָדָה, בֵּין לָאֲנָשִׁים וּבֵין לַנָּשִׁים, וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, כִּי אֵין לָנוּ לֵחוֹת כָּל כָּךְ הַמַּרְבִּים הַזֶּרַע, כִּי בִּלְתִּי אֶל הַמָּן לְבַד עֵינֵינוּ, וְהוּא נִבְלָע בָּאֵבָרִים וְאֵינוֹ מִתְבַּשֵּׁל בָּאִצְטוֹמְכָא וּבַכָּבֵד, עַל כֵּן אֵינוֹ סִבָּה אֶל הַתּוֹלָדָה. וְהַפָּסוּק מֵעִיד עַל הַהֵפֶךְ וְאָמַר ״וְהַמָּן כִּזְרַע״, שֶׁלְּכָךְ הָיָה תָּאֳרוֹ כְּזֶרַע לוֹמַר לְךָ שֶׁהוּא מַרְבֶּה הַזֶּרַע, וְהָיָה גַּד, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה.) שֶׁהָיָה מַגִּיד אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לַשֵּׁנִי, כְּמִסְפַּר גַּד, שֶׁהָיָה מַגִּיד אִם הוּא בֶּן שִׁבְעָה. וְכָל זֶה מִדְּבָרִים הַמְסַיְּעִים אֶל הַתּוֹלָדָה. הֵמָּה אָמְרוּ שֶׁהַמָּן גּוֹרֵם יְבֵשׁוּת לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ לַחְלוּחִית, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְטַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן״, דְּהַיְינוּ לַחְלוּחִית, וְזֶה הֵפֶךְ הַיְבֵשׁוּת.
פסוק ד:וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ״אֵין כֹּל״, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּךְ אָמְרוּ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם כָּל מִינֵי אֹכֶל מִכָּל מָקוֹם אֵין כֹּל, אֵין בּוֹ טַעַם כָּל הָאֳכָלִין, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ טַעַם חָצִיר וּבְצָלִים כוּ׳. וּבָעֲקֵדָה פֵּרֵשׁ ״בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ״, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים מִכָּל מָקוֹם אֵין עֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי אִם הַמָּן, וְהַסּוּמָא אוֹכֵל וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ.
פסוק י:וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אׇהֳלוֹ. כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁנִּתְקַבְּצוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת וּבָכוּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״אִישׁ לְפֶתַח אׇהֳלוֹ״, אֶלָּא וַדַּאי עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו. ״וַיִּחַר אַף ה׳ וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע״, דַּוְקָא עַכְשָׁיו, אֲבָל קֹדֶם לָכֵן הָיָה רַע בְּאָזְנֵי ה׳ לְבַד כִּי מֹשֶׁה לֹא הֵבִין כַּוָּנָתָם. וּמַה שֶּׁאָמַר ״זָכַרְנוּ״ לְשֶׁעָבַר מַשְׁמָע, וַ״אֲשֶׁר נֹאכַל״ מַשְׁמָע לְהַבָּא, כָּךְ אָמְרוּ, שֶׁבְּכָל זְמַן שֶׁאָמַרְנוּ לְשֶׁעָבַר ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, בְּאוֹתוֹ זְמַן ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל״ לְהַבָּא כְּשֶׁנָּבֹא שָׁם. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ״חִנָּם״ מִן הַמִּצְוֹת, יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ לְקַמָּן פָּרָשַׁת פִּינְחָס (כו סד) שֶׁעַל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אָמְרוּ כֵן.
פסוק י:וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. בַּקָּצֶה מַמָּשׁ, עַל כֵּן בָּרְחוּ כָּל הָעָם מִקָּצֶה בִּרְאוֹתָם כִּי סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה נִשְׂעֲרָה מְאֹד, וּבָרְחוּ לְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה כִּי הָיוּ יְרֵאִים לִהְיוֹת בַּקְּצָווֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ״, לֹא מָצִינוּ בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא הָעֵרֶב רַב אֲסַפְסֻף כִּי אִם כָּאן, לְפִי שֶׁ״סַּפְסֻף״ שְׁנֵי פְּעָמִים סוֹף, וּרְצוֹנָם לוֹמַר כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בְּכָל סוֹף וָסוֹף מִן הַמַּחֲנֶה, בִּרְאוֹתָם שֶׁסְּבִיבָם בָּעֲרָה אֵשׁ ה׳ עַל כֵּן בָּרְחוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ״, בָּאֶמְצַע כָּאָמוּר.
פסוק י:וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי יא א) דָּרְשׁוּ: בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה אוֹ בַּמּוּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְחֻוָּר אֶצְלִי, כִּי כָּל קָצֶה אֵינוֹ לְשׁוֹן קָצִין, וְלֹא לְשׁוֹן מוּקְצֶה. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין קָצֶה יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁמְּדַבֵּר בְּקֵץ הַמַּחֲנֶה, כִּי כָּל מִקֵּץ לְשׁוֹן סוֹף הוּא. אַךְ שֶׁלְּכָל קָצֶה יֵשׁ שְׁנֵי קְצָווֹת, רֹאשׁ וָסוֹף. וּבְנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁקְּצִינֵי עָם הוֹלְכִים בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה, דְּהַיְנוּ קָצֶה רִאשׁוֹן, וְהַמּוּקְצִים הוֹלְכִים בְּסוֹף הַמַּחֲנֶה, דְּהַיְנוּ קָצֶה אַחֲרוֹן. וּלְכָל הַדֵּעוֹת אֵין קְצֵה הַמַּחֲנֶה יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, אַךְ שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בַּמִּקְרָא בְּאֵיזוֹ קָצֶה, אִם בִּקְצִינֵי עָם הַהוֹלְכִים רִאשׁוֹנָה בַּקָּצֶה הָרִאשׁוֹן, אוֹ בַּמּוּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה הַהוֹלְכִים בַּקָּצֶה הָאַחֲרוֹן. עַל כֵּן נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּדָּבָר, יֵשׁ אוֹמְרִים בַּקְּצִינִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בַּמּוּקְצִים. וּמַחֲלֹקְתָּם תָּלוּי בְּמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא ס.) אֵין פֻּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא בַּעֲבוּר הָרְשָׁעִים, וְאֵינוֹ מַתְחִיל כִּי אִם בַּצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ה) ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״, שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל גָּדִישׁ. וּלְפִי זֶה, מַאן דְּאָמַר בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה סוֹבֵר שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּאוֹתָם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת מַתְחִיל בָּהֶם, וּמַאן דְּאָמַר בַּמּוּקְצִים סוֹבֵר שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּאוֹתָם הַמְסַבְּבִים הַפֻּרְעָנוּת. אֲבָל מִדְּקָאָמַר ״וְהָאֲסַפְסֻף״ שְׁנֵי פְּעָמִים סוֹף, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁנֵיהֶם, בַּקְּצִינִים וּבַמּוּקְצִים, כִּי שְׁנֵיהֶם בַּסּוֹף, זֶה בְּסוֹף רִאשׁוֹן וְזֶה בְּסוֹף אַחֲרוֹן. וְכֵן מַשְׁמָע לְשׁוֹן הַכָּתוּב ״וּמָצְאָה קֹצִים״, הַיְינוּ שְׁנֵי קְצָווֹת, כִּי קֹצִים לְשׁוֹן קֵץ, ״וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״, הַכֹּל בִּכְלָל, אֲפִלּוּ הַבֵּינוֹנִים שֶׁבַּתָּוֶךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהָאֲסַפְסֻף״, הַיְינוּ שְׁנֵי סוֹפוֹת, ״אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ״, כְּמוֹ וַאֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, דְּהַיְנוּ הַבֵּינוֹנִים, כְּמוֹ (חבקוק ג יא) ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״, חָסֵר וָ״ו, כְּאִלּוּ אָמַר ״שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ״, כָּךְ כָּאן כְּאִלּוּ אָמַר ״וְהָאֲסַפְסֻף וַאֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ״, כֻּלָּם סָג יַחְדָּיו נֶאֱלָחוּ, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, כֻּלָּם הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה.
פסוק י:וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁכָּךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּזְמַן שֶׁהַבְּרִיּוֹת רָעִים וְחַטָּאִים, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ יָד בִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת, בַּטּוֹבִים וּבָרָעִים, כְּדֵי שֶׁכָּל הַבֵּינוֹנִים יִקְחוּ מוּסָר בְּקַל וָחֹמֶר. כִּי אִלּוּ הָיָה נוֹגֵעַ בַּפְּחוּתִים לְבַד, אָז יִתְלוּ הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לֵאמֹר: לֹא תַּגִּישׁ בַּעֲדֵנוּ הָרָעָה, כִּי אֵין אֲנַחְנוּ חַטָּאִים כְּמוֹתָם. עַל כֵּן הוּא נוֹגֵעַ גַּם בַּשְּׁלֵמִים שֶׁבָּהֶם, וְאָז יִקְחוּ הַפְּחוּתִים מֵעֶרְכָּם קַל וָחֹמֶר לֵאמֹר: אִם אֵשׁ אָחֲזָה בַּלַּחִים, מַה יַּעֲשׂוּ קוֹצִים יְבֵשִׁים כְּסוּחִים. וְאִם הָיָה נוֹגֵעַ רַק בַּטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, יֹאמְרוּ הַפְּחוּתִים: בִּשְׁלָמָא אֵלּוּ, דִּין הוּא שֶׁיֵּעָנְשׁוּ, כִּי קְרוֹבִים הֵמָּה אֶל ה׳, וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, כִּי כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב בְּיוֹתֵר אֶל ה׳, אָז בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּמַעֲשָׂיו, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ תּוֹךְ פָּלָטִין שֶׁלּוֹ לְמוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ חוּץ לְפָלָטִין שֶׁלּוֹ. עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹחֵז בִּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת, וְאָז בָּטְלוּ כָּל הַטְּעָנוֹת הָאֵלּוּ, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקְּצָווֹת יִפְחֲדוּ אֶל ה׳ וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל טו ב-ד) ״בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן וְגוֹ׳, אֶת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר, הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה״, כִּי הִמְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל לְגֶפֶן שֶׁהָאֵשׁ אוֹכֵל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו וְתוֹכוֹ נָחָר וְנִרְעָשׁ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹחֵז בָּאֲסַפְסֻף, בַּקְּצִינִים וּבַמּוּקְצִים, כְּדֵי שֶׁאֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ נָחָר וְיִפְחָד. וְכַאֲשֶׁר סָרוּ כֻּלָּם מִן הַדֶּרֶךְ, אָז אָכְלָה הָאֵשׁ בְּכֻלָּם, בֵּין בָּאֲסַפְסֻף בֵּין בַּאֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, דְּהַיְנוּ תּוֹכוֹ. וְאוּלַי בַּקְּצִינִים אֵינָן הַטּוֹבִים, כִּי אִם הַחֲנֵפִים הַמַּרְאִין אֶת עַצְמָם כְּשֵׁרִים כְּדֵי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָן לְרֹאשׁ וּלְקָצִין, וּבְקִרְבָּם יָשִׂימוּ אָרְבָּם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּרְסֵם עַל הַחֲנֵפִים וְגָרַם שֶׁהוֹצִיאוּ רָעָתָן לַחוּץ, כִּי מְכַסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן, תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְּקָהָל (משלי כו כו).
פסוק טו:וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כִּנְקֵבָה. וְרַבִּים כַּאֲשֶׁר רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ עַל פֵּרוּשׁ זֶה: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כִּנְקֵבָה אָמַר לְשׁוֹן ״אַתְּ״ כְּלַפֵּי מַעְלָה? וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא קָשֶׁה מִידֵי, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני האזינו תתקמה) שֶׁהַצַּדִּיקִים מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד יז): ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״, וְהָרְשָׁעִים מַתִּישִׁין כֹּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב יח) ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״, וּבֵאוּר הָעִנְיָן הוּא שֶׁמִּצַּד הַפְסָקַת הַשֶּׁפַע עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, נִרְאֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ תַּשּׁוּת כֹּחַ כִּבְיָכוֹל. וְכָאן עַל יְדֵי שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ יְדֵי הָאוֹהֵב וְתָשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה, לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהוֹסִיף כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה. עַל כֵּן אָמַר לְשׁוֹן ״אַתְּ״ כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְהוֹרוֹת שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק טו:וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁקָּאֵי עַל מַה שֶּׁאָמַר ״כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן״, וְלֹא אָמַר אוֹמֶנֶת. פֵּרֵשׁ מַהֲרִי״א שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי כְּאוֹמֵן זָכָר הַנּוֹשֵׂא אֶת הַיּוֹנֵק, שֶׁאֵין לוֹ דַּדִּים לְהָנִיק הַיֶּלֶד כְּשֶׁבּוֹכֶה, כָּךְ אֵין בְּיָדִי לְמַלֹּאת שְׁאֵלָתָם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי״, כִּי דִּמְיוֹן זֶה שֶׁל נְקֵבָה מָצוּי בְּךָ כִּבְיָכוֹל, כִּי בְיָדְךָ לְרַוּוֹת צְמָאָם, וְאַתָּה הוֹרָה גָבֶר, וְאֵיךְ תַּטִּיל עָלַי דִּמְיוֹן הַנְּקֵבָה וַאֲנִי זָכָר שֶׁאֵין לוֹ דַּדִּים לְהָנִיק? וְדִמְיוֹן ״אַתְּ״ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֵינוֹ תַּשּׁוּת כֹּחַ חָלִילָה, אֶלָּא מוֹרֶה עַל הַיְכֹלֶת כִּנְקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ דַּדִּים לְהָנִיק.
פסוק כב:הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם. הַמּוּבָן מִן פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י כְּאִלּוּ הָיָה מֹשֶׁה מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל חָלִילָה, וּלְפִי שֶׁהָיָה בַּסֵּתֶר חִסֵּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו. וְכָל הַמְפָרְשִׁים חָלְקוּ עָלָיו וְרָצוּ לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי מֹשֶׁה, אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ. וְהַנָּכוֹן שֶׁבְּכֻלָּם הַמּוּבָן מִן לְשׁוֹן ״וּמָצָא לָהֶם״, כִּי כָּךְ מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁיִּשָּׁחֵט לָהֶם וְיֵאָסֵף לָהֶם אֶפְשָׁרִי מִצַּד עַצְמוֹ, אַךְ ״וּמָצָא לָהֶם״ אֵינוֹ אֶפְשָׁרִי, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינָן מְבַקְשִׁין כִּי אִם תֹּאֲנָה, אַף אִם תִּתֵּן לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר וְכָל דְּגֵי הַיָּם שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִמָּצֵא לָהֶם, לֹא יַסְפִּיק לָהֶם, כִּי עוֹד יוֹסִיפוּ סָרָה לְבַקֵּשׁ עֲלִילוֹת דְּבָרִים. וְכָךְ נִרְאִין הַדְּבָרִים מִדְּקָאָמַר ״אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם״, תַּרְתֵּי ״לָהֶם״ לָמָּה לִי, לְעָרְבִינְהוּ וְלִתְּנִינְהוּ: ״אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף וּמָצָא לָהֶם״, אֶלָּא שֶׁלְּכָךְ עָשָׂה שְׁתֵּי חֲלֻקּוֹת, לְפִי שֶׁאֶחָד מֵהֶם אֶפְשָׁרִי וְהַשֵּׁנִי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, מֵאַחַר שֶׁעֲלִילָה הֵם מְבַקְשִׁים. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם רַשִׁ״י סָבַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הָיָה מְסֻפָּק כְּלָל בִּיכֹלֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהֵבִין מִדְּבָרָיו הַפֵּרוּשׁ הַנִּזְכָּר אוֹ שְׁאָר פֵּרוּשׁ שֶׁל הַמְפָרְשִׁים, אַךְ תָּפַס עָלָיו רַשִׁ״י עַל שֶׁאָמַר דְּבָרָיו בְּלָשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לַטּוֹעִים מָקוֹם לִטְעוֹת וְלוֹמַר שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ חָלִילָה, וְיָבֹא מִזֶּה חִלּוּל הַשֵּׁם. אַךְ לְפִי שֶׁהָיָה בַּסֵּתֶר וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ פֶּן יִשְׁמְעוּ הָעִוְרִים שֶׁבְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים, עַל כֵּן לֹא הָיָה מַקְפִּיד בִּלְשׁוֹנוֹ בִּהְיוֹת שֶׁעִם ה׳ הוּא מְדַבֵּר, הַמֵּבִין כַּוָּנָתוֹ, וְלֹא עִם הַטּוֹעִים. אֲבָל ״שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים״ הָיָה בָּרַבִּים וְשָׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנּוֹדָע, לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ.
פסוק כב:דָּבָר אַחֵר שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע אָמַר מֹשֶׁה, כִּי בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וַדַּאי לֹא יִמְצְאוּ בַּמִּדְבָּר דֵּי סִפּוּקָם מִבָּשָׂר וְדָגִים אִם לֹא בְּדֶרֶךְ נֵס, וּכְפִי גֹּדֶל הַנֵּס יִהְיוּ רְאוּיִין לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל שֶׁהִטְרִיחוּ בִּתְלוּנָתָם לְבוֹרְאָם. וְעַל כֵּן אָמַר ״שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי״ וְכוּ׳, וּלְעַם רַב זֶה יִהְיֶה הַסִּפּוּק נֵס גָּדוֹל, וְעַל חֹדֶשׁ יָמִים זְמַן רַב הוּא, וְתִרְצֶה לְהַגְדִּיל הַנֵּס כְּדֵי לְהַגְדִּיל פֻּרְעָנוּתָם, זֶה לֹא יִתָּכֵן. הֵשִׁיב לוֹ ה׳: אִם כֵּן יֹאמְרוּ שֶׁקָּצְרָה יַד ה׳, מוּטָב שֶׁיֹּאבְדוּ הֵם מִמָּה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁקָּצְרָה יַד ה׳.
פסוק כב:וְעַל צַד הָרֶמֶז מִקְרָא זֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי, כִּי יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת ״יִשָּׁחֵט״ וְ״יֵאָסֵף״ לָמָּה לִי, וְכִי עַכְשָׁיו אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן דִּין שְׁחִיטָה בִּבְהֵמוֹת וַאֲסִיפָה בְּדָגִים? וְעוֹד שֶׁבִּתְלוּנָתָם זָכְרוּ בָּשָׂר וְדָגִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהֶם מִין שְׁלִישִׁי, כִּי הַצִּפּוֹר לֹא בָּשָׂר מִקְרֵי. וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה נֹאמַר שֶׁרָמַז כָּאן לְמַה שֶׁאָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָרְשָׁעִים נִמְשְׁלוּ לִבְהֵמוֹת שֶׁשְּׁחִיטָתָן שְׁנֵי סִימָנִים, כָּךְ הָרְשָׁעִים נִטְרָדִין מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וְהַבֵּינוֹנִים נִמְשְׁלוּ לְעוֹפוֹת שֶׁנִּתָּרִים בְּסִימָן אֶחָד, כָּךְ הֵמָּה אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. וְהַצַּדִּיקִים נִמְשְׁלוּ לְדָגִים שֶׁבַּאֲסִיפָה לְבַד סַגִּי, וְכָךְ נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״ (בראשית כה ח), כִּי מִיתָתָם בִּנְשִׁיקָה. וְכָאן כְּבָר בָּעֲרָה אֵשׁ ה׳ בַּקְּצִינִים וּבַמֻּקְצִים, וְלֹא שָׁבוּ עוֹד לְכִסְלָה. וְהַמִּתְאַוִּים הָיוּ הַבֵּינוֹנִים, כַּמּוּבָן מִלְּשׁוֹן ״אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ״, דְּהַיְנוּ הַתּוֹךְ וְהָאֶמְצַע, וְשָׁאֲלוּ בָּשָׂר וְדָגִים שֶׁאֵינָן מִמִּינָם, כִּי בְּשַׂר בְּהֵמָה יֵאוֹת לָרְשָׁעִים וְדָגִים לַצַּדִּיקִים. לְכָךְ נָקַט ״יִשָּׁחֵט״ וְ״יֵאָסֵף״, וְהוֹסִיף מִלַּת ״לָהֶם״ לוֹמַר שֶׁהַבְּהֵמוֹת מִצַּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה וְהַדָּגִים מִצַּד שֶׁבַּאֲסִיפָה בְּעָלְמָא סַגֵי, לֹא יִמָּצֵא לָהֶם, אֵינָן מַקְבִּילִין לָהֶם כִּי אֵינָן מִמִּינָם כְּלָל. וְהֵשִׁיב לוֹ ה׳ ״עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי״, כִּי בְּיָדִי לְהַקְבִּיל לָהֶם מַה שֶּׁהוּא מִמִּינָם, כַּמּוּבָן מִלְּשׁוֹן ״יִקְרְךָ״, כִּי הִקְרָה ה׳ לָהֶם הַשְּׂלָו וּמָצָא מִין אֶת מִינוֹ. וְכָל זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וְרָחוֹק מִפְּשׁוּטוֹ.
פסוק כט:הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וְגוֹ׳. יְהוֹשֻׁעַ לְפִי שֶׁהָיָה בָּחוּר בַּיָּמִים אָחַז בְּמִדַּת הַקִּנְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו״, מִצַּד הֱיוֹתוֹ מִבְּחֻרָיו אָמַר כֵּן. וְאִלּוּ הָיָה זָקֵן בָּא בַּיָּמִים לֹא הָיָה מַקְפִּיד עַל הִשְׁתָּרֵר שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ (ב״ב עה.) פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וִיהוֹשֻׁעַ כַּלְּבָנָה. כִּי כְּמוֹ שֶׁקִּטְרְגָה הַלְּבָנָה וְאָמְרָה: אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד, כָּךְ יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מְקַטְרֵג וְאָמַר: אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים. אֲבָל מֹשֶׁה הָיָה כַּחַמָּה שֶׁלֹּא קִטְרְגָה כְּלוּם, כָּךְ מֹשֶׁה אָמַר: מִי יִתֵּן וְהָיָה כָל עַם ה׳ נְבִיאִים.
פסוק כט:וְאָמַר כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם. פֵּרֵשׁ בָּעֲקֵדָה, פְּשִׁיטָא אִם יִהְיוּ מָאֳצָלִים מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלַי שֶׁלֹּא אֶתְקַנֵּא בָּהֶם, כִּי בְּכָל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ (סנהדרין קה:), אֶלָּא אֲפִלּוּ ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״ וְלֹא יִהְיוּ תַּלְמִידַי, מִכָּל מָקוֹם לֹא אֶתְקַנֵּא בָּהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדַּוְקָא קָאָמַר, כִּי דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁיִּתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה כָּל עַם ה׳ נְבִיאִים, אֲבָל אִם יֵאָצֵל עֲלֵיהֶם מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלַי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם נְבִיאִים, כִּי הַמָּאֳצַל צָרִיךְ לִהְיוֹת דּוֹמֶה מִכָּל צַד אֶל הַמַּאֲצִיל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נדרים לח.) אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה כִּי אִם עַל גִּבּוֹר חָכָם עָשִׁיר וְעָנָו, וְכֻלָּן בְּמֹשֶׁה. רָצוּ בָּזֶה מֵאַחַר שֶׁהָיוּ כֻּלָּם בְּמֹשֶׁה, עַל כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת כִּי הַמָּאֳצַל מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה אֵלָיו מִכָּל צַד. וְזֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים בְּכָל אַרְבַּע תְּאָרִים אֵלּוּ, דְּאִם כֵּן מַה גְּבַר מִגֻּבְרִין. אֲבָל אִם יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם בְּלֹא אֶמְצָעִי, אָז אֵין צֹרֶךְ בְּאַרְבַּע תְּאָרִים אֵלּוּ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים בָּהֶם. וְאֵין לוֹמַר שֶׁיִּתְדַּמּוּ אֵלָיו כִּבְיָכוֹל, כִּי מַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״.
