מים חיים אל כלי. מים הם תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים וחיים נמי איקרי תורה דכתי' עץ חיים היא למחזיקים בה כלומר ונתן התורה שנקראת מים חיים. אל כלי נוטריקון של כל"י כהנים לויים. ישראלים. תשובה למינים. למה פרה מטמאה כל העוסקים בה לפי שהיתה חוץ למחנה. ואם לא היו טמאים יקחו כולם מעפרה. כי שאר קדשים נעשו בפנים שאין שם רק הכהנים. מין אחד מכונה אויז"ליש אמר לפני ה"ר שמואל הלא עם זה בלא תורה שנתנו להם חקים לא טובים הרי יש להם חוק הפוך מפרה אדומה כי מטמאה טהורים ומטהרת טמאים השיב לו רשע חקה כתי' בה עליה אין להרהר. אכן פן ירום לבך יכלתי להשיבך הטעם היא אדומה לפי שבאה לכפר על מעשה העגל שהוא אדום כזהב ומטמאה טהורים ומטהרת טמאים. כדרך שהזהב אם יש בו סיגים ינקה ע"י האור. ואם הוא נקי יתכסה קצף באור כך היא ע"י האש. א"ל ירבו כמותך בישראל:
פסוק יח:
והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם. ודריש בספרי דוקא נקט אשר היו שם תוך האהל אבל אם היו כלים על האהל לא נטמאו ואמאי הלא האהל הוא מפשתן והוי דבר המקבל טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה. וי"ל דדמי לההוא דאמר חבית שעשאו גולל לקבר החבית טמא והמשקין טהורין שכן גזר הכתוב וכמו כן הכא אע"פ שהאהל טמא הכלים לא נטמאו. הקשה מורנו ה"ר יחיאל מפר"יש היאך היה אהרן לובש הבגדים בהר ההר הא אין יוצאים בהם חוץ לעזרה כלל. וי"א דהא שהם מקדשים מצאת חוץ. היינו דוקא בשעת עבודה אבל שלא בשעת עבודה אין חומרא בבגדים מלהוציאם חוץ. והכי נמי אמר בני אהרן בבגדיהם בגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וקצת דומה לזה. שאין הבגדים קדושים אלא בשעת עבודה. אי נמי י"ל הוראת שעה היתה: