פסוק ב:זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר. תַּרְתֵּי לֵאמֹר לָמָּה לִי, כִּי כְבָר נֶאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר״. וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוָה זוֹ דַּוְקָא שֶׁטַּעֲמָהּ נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי, וְאוֹמְרִים מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וְאָמְרָה תּוֹרָה ״עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו״ וְיַטִּיל דֹּפִי בְּכָל הַתּוֹרָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר״, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לֵאמֹר וּלְהָשִׁיב לַמִּין הַנִּמְהָר שֶׁזֹּאת הַמִּצְוָה חֻקַּת הַתּוֹרָה, רוֹצֶה לוֹמַר חֹק הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עָלֵינוּ וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י הַתֵּרוּץ לָנוּ, כָּךְ לְפֵרוּשׁ זֶה יִהְיֶה נֹסַח תֵּרוּץ זֶה אֶל הַמִּין הַמַּלְעִיג. לָכֵן נֶאֱמַר ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ וְלֹא נֶאֱמַר ״זֹאת חֻקַּת הַפָּרָה״, לְפִי שֶׁנֹּסַח זֶה הוּא תְּשׁוּבָה לַמִּינִים הַמּוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לָהֶם חֹק הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ הוּא, כִּי ״הַתּוֹרָה״ בִּמְקוֹם תֵּבַת ״הַמֶּלֶךְ״, כִּי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ תֵּצֵא תּוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁאֵין מִצְוָה זוֹ מִכְּלַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
פסוק ב:וּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (ד ו) ״כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה״, וְכָאן מַשְׁמָע אַדְּרַבָּה שֶׁמּוֹנִין עַל הַחֻקִּים, תְּשׁוּבָה לַדָּבָר כִּי יֵשׁ חֻקִּים שֶׁיָּכוֹל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג טַעֲמָם זוּלַת שֶׁטַּעֲמָם נִסְתָּר מִכְּלַל הֶהָמוֹן וְנִגְלֶה הוּא לִיחִידֵי שְׂרִידֵי הַדּוֹר, וּפָרָה זוֹ טַעֲמָהּ נִסְתָּר מִכָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִשִּׂיג הַכֹּל חוּץ מִן הַפָּרָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ ״וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי״ (קהלת ז כג), לְפִיכָךְ הָאֻמּוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִים חֹק הַפָּרָה לְבַד וַדַּאי מוֹנִין עָלֶיהָ. וּלְהַלָּן נֶאֱמַר ״אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה״, כִּי הַשּׁוֹמְעִים כָּל הַחֻקִּים בִּכְלָל, וְיֵשׁ בָּהֶם חֻקִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם נִגְלֶה, אֲזַי הֵמָּה יְעִידוּן יַגִּידוּן גַּם עַל חֹק הַנֶּעְלָם כִּי יֵשׁ בּוֹ סוֹד וְיִתְלוּ הַחֶסְרוֹן בְּקוֹצֶר דַּעַת הַמַּשִּׂיג.
פסוק ב:וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, לְעוֹלָם הִיא נִקְרֵאת עַל שִׁמְךָ כוּ׳. מַה יְּקָר וּגְדוּלָּה נָתַן לְמֹשֶׁה בָּזֶה שֶׁתִּקָּרֵא הַפָּרָה עַל שְׁמוֹ. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מִצְוָה נִקְרֵאת כִּי אִם עַל שֵׁם הַגּוֹמְרָהּ, וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במד״ר יט ח) הַפָּרָה כַּפָּרָה עַל עֲוֹן הָעֵגֶל, תָּבוֹא הָאֵם וּתְקַנַּח צוֹאַת בְּנָהּ. וּכְשֵׁם שֶׁמֹּשֶׁה הִתְחִיל בְּכַפָּרָה זוֹ כְּשֶׁשָּׂרַף הָעֵגֶל וַיִּטְחֹן אוֹתוֹ דַּק לְעָפָר כָּךְ יִגְמֹר הַכַּפָּרָה, שֶׁגַּם הַגְּמָר יִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ. וְזֶה טַעַם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילק״ש יתרו רס ח): כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר הֲלָכָה בְּשֵׁם אֱלִיעֶזֶר, פָּרָה בַּת שְׁתַּיִם עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, אָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא אֱלִיעֶזֶר זֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר״. (שמות יח ד) וּמַה רָאָה מֹשֶׁה עַל כָּכָה לְבַקֵּשׁ עַל דִּין זֶה שֶׁיֵּצֵא מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו יוֹתֵר מִכָּל סִתְרֵי תּוֹרָה הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת מִכָּל דּוֹר וָדוֹר וְדוֹרְשָׁיו דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו? אֶלָּא לְפִי שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מָסַר מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְחֵנִי נָא מִסִּפְרֶךָ״ (שמות לב לב), וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג יא): ״וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ״, עַל כֵּן רָצָה שֶׁגַּם בְּפָרָה זוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף תִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, כִּי פָּרָה טַעֲמָהּ לְשָׁרֵשׁ אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הָעֶגְלָה עֲרוּפָה כַּפָּרָה עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל עָבְרוּ גַּם עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים בַּהֲרִיגַת חוּר, לָכֵן נֶאֱמַר: ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״, שֶׁגְּמַר מִצְוָה זוֹ תִּקָּרֵא עַל שִׁמְךָ.
פסוק ב:וְיַעַן כִּי נֶאֱמַר ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ וְלֹא נֶאֱמַר ״חֻקַּת הַפָּרָה״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהַתּוֹרָה וְהַפָּרָה עִנְיָן אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג כב): ״זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי״, כָּךְ הַפָּרָה תִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ. וְטַעַם שְׁנֵיהֶם אֶחָד הוּא, כִּי חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה נִבְרְאוּ בָעוֹלָם וְכֻלָּם נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אַחַת (נדרים לח.), וְעַל יְדֵי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהִשִּׂיג הָיָה לוֹ מָבוֹא לָבוֹא בְּסוֹד ה׳ לִדְרוֹשׁ הַתּוֹרָה בְּאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים טָהוֹר וּבְאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים טָמֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב ד): ״וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה״, מוֹנִים הַיְינוּ בְּפַעַמַיִם מ״ט, כִּי עַל יְדֵי זֶה אִמְרוֹת ה׳ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתָיִם (תהלים יב ז), הַיְינוּ שֶׁבַע עַל שֶׁבַע. וְכֵן טַעַם הַפָּרָה נֶעֱלָם מֵעֵין כָּל חַי, אֲפִלּוּ מִשְּׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם״ (מלכים א׳ ה יא), וְלֹא נִגְלֵית כִּי אִם לְמֹשֶׁה עַל יְדֵי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהִשִּׂיג, כִּדְמַסִּיק בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי (תהלים יב תרנח): ״כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם״, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי פָּתַר קְרָא בְּפָרָשַׁת פָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע: שֶׁבַע פָּרוֹת, שֶׁבַע הַזָּיוֹת, שֶׁבַע שְׂרֵפוֹת, שֶׁבַע כִּבּוּסִים, שִׁבְעָה טְמֵאִים, שִׁבְעָה טְהוֹרִים, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, חֲסֵרִים הֵם, אֱמוֹר לוֹ אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ בִּכְלָל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מַה נָּפְקוּתָא יֵשׁ לָן בְּמִסְפָּר זֶה עַד שֶׁדָּרַשׁ עָלָיו פָּסוּק ״מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם״, אֶלָּא וַדַּאי דַּעַת בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה לִתֵּן טַעַם עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (ילק״ש חקת יט תשנט): ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה״, לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה סוֹד פָּרָה וְלַאֲחֵרִים הִיא חֻקָּה. וְלָמָּה נֶעֶלְמָה מֵעֵין כָּל חַי, אֶלָּא לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִסְפַּר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, וְזֶה רֶמֶז שֶׁאֵין לְזַקֵּק וּלְצָרֵף כָּל עִנְיָנָהּ כִּי אִם עַל יְדֵי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁלֹּא נִגְלוּ כִּי אִם לְמֹשֶׁה. עַל כֵּן הִיא לַאֲחֵרִים חֻקָּה וַאֲפִלּוּ לִשְׁלֹמֹה.
פסוק ב:וּבָעֲקֵדָה הֵבִיא מִדְרָשׁ הָאוֹמֵר שֶׁהַפָּרָה בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה מִתְקַרְיָא, וּפֵרֵשׁ בָּזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ. וְאוֹמֵר אֲנִי כְּשֵׁם שֶׁהָאֵם מוֹשֶׁלֶת עַל הַבֵּן כָּךְ הַפָּרָה מָשְׁלָה בְּכָל חָכְמוֹת שְׁלֹמֹה, כִּי לֹא יוּכַל לָבוֹא בְּסוֹדָהּ. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר ״חֻקַּת הַתּוֹרָה״ כִּי אִם כָּאן וּבְפָרָשַׁת מַטּוֹת בְּהִלְכוֹת גִּעוּלֵי כֵּלִים בְּמֵי נִדָּה, לְפִי שֶׁטָּהֳרַת הַפָּרָה בִּכְלָלָהּ נִמְשְׁלָה לַתּוֹרָה בִּכְלָלָהּ עַל יְדֵי תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה שֶׁבָּהּ.
פסוק ב:פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה. מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פַּלְטִין הַמֶּלֶךְ, אָמְרוּ תָּבוֹא הָאֵם וּתְקַנַּח צוֹאַת בְּנָהּ (תנחומא חקת ח). לְפִי שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לְבַטֵּל אֵיזוֹ גִּדּוּל רָע אֵין דַּי בְּשֶׁיִכְרוֹת הָעֲנָפִים כָּל זְמַן שֶׁבָּאָרֶץ לֹא יָמוּת גִּזְעוֹ שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, כִּי סוֹפָהּ לַחֲזוֹר וְלִצְמֹחַ. אֲבָל בְּבִטּוּל הַשֹּׁרֶשׁ יִפְּלוּ גַּם הָעֲנָפִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ב ט): ״וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁלֹּא דַּי בְּהַשְׁמָדַת הַפְּרִי לְבַד. לָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע״ז מה:): הָעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה צָרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ, רוֹצֶה לוֹמַר צָרִיךְ לַחֲקוֹר אֵיזוֹ סִבָּה גָּרְמָה לָהֶם לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי הַסִּבָּה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וּבְבִטּוּל הַסִּבָּה יִפּוֹל הַמְּסֻבָּב דְּהַיְינוּ הַתּוֹלָדָה. וְהַסִּבָּה נִמְשְׁלָה לְאֵם הַמּוֹלֶדֶת הַתּוֹלָדָה, עַל כֵּן צִוָּה ה׳ עַל שְׂרֵפַת הַפָּרָה אֵם שֶׁל הָעֵגֶל, כְּדֵי שֶׁנִּלְמוֹד מִזֶּה דִּין הָעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה צָרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ וְאָז לֹא יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. וּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (ל יג) הֶאֱרַכְנוּ לְדַבֵּר מִזֶּה, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הַסִּבָּה הָיְתָה רוֹב כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב.): אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם כוּ׳. וּלְפִי שֶׁהַזָּהָב הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה הֱבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה זֶה, עַל כֵּן יִקְחוּ פָרָה אֲדֻמָּה לִשְׂרוֹף וּלְבַטֵּל מַרְאֶה הָאָדוֹם הַזֶּה, וְזָהָב לֹא יִרְבֶּה לָהֶם עוֹד, וְאָז לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי מַעֲשֶׂה כָּזֶה.
פסוק ב:וְעִנְיָן עָמוֹק זֶה וְהַמָּשָׁל וְשִׁבְרוֹ הֶרְאָה ה׳ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי הוּא גָּרַם טֻמְאַת הַמֵּת, לְפִי שֶׁבְּמַתַּן תּוֹרָה נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל חֵירוּת עַל הַלּוּחוֹת, חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת (שמו״ר מא ז), וְאֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה לְבַטֵּל הַמָּוֶת לְגַמְרֵי, אֶלָּא עִנְיָן חֵירוּת זֶה הוּא דַוְקָא מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ כִּי אִם בִּנְשִׁיקָה עַל פִּי ה׳, וְאָז לֹא הָיוּ הַמֵּתִים טְמֵאִים, כִּי כָּל עִקַּר הַטֻּמְאָה שֶׁל הַמֵּתִים בָּאָה מִמִּיתָה שֶׁהִיא עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַבָּא מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבָא, אֲבָל הַמֵּתִים בִּנְשִׁיקָה אֵין בָּהֶם שׁוּם צַד טֻמְאָה, שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹם שֶׁמֵּת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אָמְרוּ שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם בָּטְלָה הַכְּהֻנָּה (כתובות קג:, ועיי״ש בתוספות) כִּי לֹא הָיָה שָׁם טֻמְאָה, עַל כֵּן הִתִּירוּ לַכֹּהֲנִים לְהִתְעַסֵּק בּוֹ. נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וּבָטְלָה הַטֻּמְאָה, וְעַל יְדֵי הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ חָזְרוּ לְקִלְקוּלָם וְהִשְׁלִיטוּ עֲלֵיהֶם הַמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאִם כֵּן הָעֵגֶל גָּרַם טֻמְאַת הַמֵּת, עַל כֵּן תָּבוֹא הָאֵם וּתְקַנַּח צוֹאַת בְּנָהּ לְהָסִיר הַטֻּמְאָה עַל יְדֵי אֵפֶר הַפָּרָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק ג:וּנְתַתֶּם אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר. וְלֹא עַל יְדֵי אַהֲרֹן, כִּי הוּא הָיָה סִבָּה אֶל הָעֵגֶל. וּמִדְּמָצִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל שֶׁאֱלִיעֶזֶר הַדּוֹרֵשׁ דִּין הַפָּרָה יִהְיֶה מֵחֲלָצָיו, וְכָאן נֶאֱמַר גַּם כֵּן אֶלְעָזָר, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז אֶל עֵזֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶל הַטָּהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו כה): ״וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים״ וְגוֹ׳, כִּי לוּלֵא הָעֵזֶר שֶׁל הָאֵל יִתְבָּרַךְ לֹא עָלְתָה לָהֶם טָהֳרָה זוֹ לְבַד. וּמִדְּקָאָמַר פָּרָה בַּת שְׁתַּיִם, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהַסִּבָּה גְּדוֹלָה פִּי שְׁנַיִם מִן הַמְסֻבָּב, עַל כֵּן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הָאָדָם זֵרוּז עַל הֲסָרַת הַסִּבָּה כָּאָמוּר. וְטַעַם לְהַזָּאַת שְׁלִישִׁי וְשְׁבִיעִי, לְפִי שֶׁהַטֻּמְאָה מִתְמַעֶטֶת וְהוֹלֶכֶת, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ (מו״ק כז:) שְׁלֹשָׁה לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד. עַל כֵּן הַזָּאָתוֹ בִּשְׁנֵי זְמַנִּים הַלָּלוּ.
פסוק כא:וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו. רֹב הַמְפָרְשִׁים יָצְאוּ לְלַקֵּט וְלֹא מָצְאוּ טַעַם מַסְפִּיק לָמָּה הַפָּרָה הַמְטַהֶרֶת הַטְּמֵאִים תְּטַמֵּא הַטְּהוֹרִים. וְעַתָּה הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע, כִּי מָצִינוּ שֶׁכָּל אֹכֶל אֵינוֹ מֻכְשָׁר לְטֻמְאָה עַד שֶׁיִּפּוֹל עָלָיו מַיִם. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר הַמַּיִם שֶׁמְּקוֹרָם טָהֳרָה יְסַבְּבוּ הַטֻּמְאָה? אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן כָּךְ הוּא: שֶׁכָּךְ הוּא בַּטִּבְעִיּוֹת, שֶׁכָּל דָּבָר אֵינוֹ מִתְפָּעֵל כִּי אִם מֵהַפְכּוֹ, וְלֹא מִמָּה שֶׁהוּא מִמִּינוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגָּרֶה יוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל מִבָּאֻמּוֹת, וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם (סוכה נב.), לְפִי שֶׁכֻּלָּם הַפְכִּיִּים לוֹ, עַל כֵּן הוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְזֶה טַעַם שֶׁסָּמוּךְ לַעֲלִיַּת הַשַּׁחַר הַחֹשֶׁךְ מִתְגַּבֵּר, כִּי כָּל דָּבָר מִתְפָּעֵל מֵהַפְכּוֹ דַּוְקָא. לְפִיכָךְ, כָּל אֹכֶל וְזֶרַע אֵינוֹ מִתְפָּעֵל מִן הַטֻּמְאָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ רוֹשֶׁם עַד שֶׁיָּבֹא עָלָיו מַיִם שֶׁכֻּלָּם טָהֳרָה, וְאָז הַטֻּמְאָה רְצוֹנָהּ לְנַצֵּחַ הַטָּהֳרָה וּמִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וְעוֹשֶׂה בָּהּ רוֹשֶׁם. כָּךְ מֵי נִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַיִם שֶׁכֻּלָּם טָהֳרָה, וְיֵשׁ שָׁם אֵפֶר פָּרָה שֶׁכֻּלּוֹ טֻמְאָה, וְהֵם מְעֹרָבִין יַחַד. לְפִיכָךְ, אִם מֵי נִדָּה זוֹרַק עַל אָדָם טָמֵא, אָז אֵין הָאָדָם מִתְפָּעֵל מִן הָאֵפֶר, שֶׁהֲרֵי הוּא מִמִּינוֹ, אֲבָל הוּא מִתְפָּעֵל מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם הַפְכִּיִּים לוֹ, כִּי הוּא טָמֵא וְהַמַּיִם טְהוֹרִים, עַל כֵּן הַמַּיִם פּוֹעֲלִים בּוֹ וּמְנַצְּחִים הַטֻּמְאָה. אֲבָל אָדָם טָהוֹר הַנּוֹשֵׂא מֵי הַנִּדָּה אֵינוֹ מִתְפָּעֵל מִן הַמַּיִם, כִּי הֵם מִמִּינוֹ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם טְהוֹרִים. אֲבָל הוּא מִתְפָּעֵל מִן הָאֵפֶר שֶׁהֵם הַפְכִּיִּים לוֹ, כִּי הוּא טָהוֹר וְהָאֵפֶר טָמֵא, עַל כֵּן הָאֵפֶר פּוֹעֵל בּוֹ וְעוֹשֶׂה בּוֹ רוֹשֶׁם לְטַמְּאוֹ.
פסוק כא:וְאִם תִּשְׁאַל לוֹמַר: אִם כֵּן, הָאֵפֶר לָמָּה לִי? יְטַהֲרוֹ בְּמַיִם בְּלֹא אֵפֶר. תְּשׁוּבָה לַדָּבָר, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בִּזְרִיקַת הָאֵפֶר עָלָיו, כִּי לֹא יוּכַל לְהִטָּהֵר עַד שֶׁיֵּדַע מְקוֹר הַטֻּמְאָה וְיִשְׁתַּדֵּל לְהָסִיר הַסִּבָּה, לוֹמַר: הֲרֵי לְךָ שְׁטָר וְשׁוֹבְרוֹ עִמּוֹ. וּבְעֵרוּב זֶה, כֹּחַ הַמַּיִם אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינָן שֶׁהֵם מְנַצְּחִים מְקוֹר הַטֻּמְאָה.
פסוק כא:וְעַל צַד הָרֶמֶז מָקוֹם אִתִּי לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵי בַּעַל הָעֲקֵדָה, שֶׁפֵּרֵשׁ כָּל עִנְיְנֵי הַפָּרָה עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר מִסִּפְרוֹ. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ קָרוֹב לִשְׁמֹעַ, שֶׁרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ כִּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי הַמַּשְׁקֶה הַמּוֹעִיל לִתְרוּפַת אָדָם חוֹלֶה מַזִּיק לְאָדָם בָּרִיא. וּכְאָמְרוּ רַזַ״ל (תענית יא:): בַּר בֵּי רַב דְּיָתֵיב בְּתַעֲנִיתָא, כַּלְבָּא לֵיכוֹל שֵׁירוּתָא. הֲרֵי שֶׁהַצּוֹמוֹת מְטַמְּאִים אֶת הַטְּהוֹרִים וּמְטַהֲרִים הַטְּמֵאִים. פֵּרוּשׁ: מִי שֶׁנִּטְמָא כְּבָר בַּעֲבֵרָה, הַצּוֹמוֹת הֶכְרֵחִיִּים לוֹ, וּכְהַהִיא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (יומא פו:): הֵיכִי דָּמֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה? כְּגוֹן שֶׁבָּא אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ. מַחְוֵי רַב יְהוּדָה: בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם. כִּי מְקוֹם הַחֵטְא וְשַׁעַר שֶׁעָבַר בּוֹ צָרִיךְ שֶׁשָּׁם תִּהְיֶה גְּבוּרָתוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, שֶׁכְּבָר טָעַם פֹּה טַעַם עֲבֵרָה וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (הושע ב א): ״וְהָיָה בִמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי״, דַּוְקָא בִּמְקוֹם הַחֵטְא, אֲשֶׁר שָׁם יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, בַּמָּקוֹם הַהוּא תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה, וְשָׁם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי.
פסוק כא:וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה כַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:): מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמוֹד שָׁם, כִּי הַבַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לַעֲמוֹד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּלְהִתְיַחֵד עִם אוֹתָהּ אִשָּׁה אֲשֶׁר חָטָא, אֲבָל לְצַדִּיק גָּמוּר אָסוּר הַיִּחוּד, כִּי אָסוּר לְהָבִיא נַפְשׁוֹ בְּנִסָּיוֹן. נִמְצָא שֶׁיִּחוּד, דְּהַיְנוּ עֶצֶם הַתְּשׁוּבָה, מְטַמֵּא הַטְּהוֹרִים וּמְטַהֵר הַטְּמֵאִים. וְכֵן צָרִיךְ כָּל בַּעַל תְּשׁוּבָה לְהַטּוֹת לַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן בַּדָּבָר שֶׁחָטָא בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לְדֶרֶךְ הַמְמֻצָּע, כְּדֶרֶךְ הָאֻמָּנִין הָרוֹצִים לְיַשֵּׁר עֵץ מְעֻקָּם, שֶׁצְּרִיכִים לְעַקְּמוֹ לַצַּד הַשֵּׁנִי. אֲבָל לְצַדִּיק גָּמוּר לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ זֶה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ מְמֻצָּע תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז טז): ״אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה״. וְכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדָּבָר זֶה נִרְמָז בְּהַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה, דְּהַיְנוּ הַשְׁלָכַת הַקְּצָווֹת, שֶׁלֹּא לְהַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כָּאֶרֶז וְלֹא לְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי כָּאֵזוֹב. עַל כֵּן הַפָּרָה מְטַמְּאָה וּמְטַהֶרֶת, כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד מִמֶּנָּה שֶׁבְּעִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים הַמְּטַמְּאִים וּמְטַהֲרִים כְּאֶחָד, וְהַשִּׁנּוּי בָּא מִצַּד הַמְקַבְּלִים כָּאָמוּר. וְזֶה דֶּרֶךְ נָכוֹן וּבָרוּר.
