א וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃ ב וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ ג וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃ ד וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ ה וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ ו וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹלָת֑וֹ ה֖וּא וְכָל־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃ ז וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ ח מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה׃ ט כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ י מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃ יא וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃ יב וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃ יג וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לך־(לְכָה־)נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃ יד וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ טו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃ טז וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ יז וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ יח וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃ יט לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃ כ הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃ כא לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃ כב אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃ כג כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃ כד הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ כה וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃ כו וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃ כז וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃ כח וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ כט וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃ ל וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק א:
בְּנֵה לִי. פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁאֲנִי מְכַוֵּן וְחוֹשֵׁב בְּטַעַם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהָרָשָׁע לֹא הָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹת יְדִיעָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו לְבָלָק, כִּי נִכְרְתָה הָאֱמוּנָה מֵהֶם. וְעָשָׂה בָּלָק כְּמִצְוָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם, דִּכְתִיב ״וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם״ (במדבר כג:ב), פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה לְמַה שֶׁיְּכַוֵּן בִּלְעָם בַּדָּבָר. גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר כַּאֲשֶׁר, פֵּרוּשׁ תֵּכֶף שֶׁגָּמַר הַדָּבָר וְלֹא שָׁהָה.
פסוק ב:
וַיַּעַל וְגוֹ׳ פָּר וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁחוֹזֵר לְבִלְעָם שֶׁבְּסָמוּךְ, כִּי הוּא שֶׁהֶעֱלָה הַקָּרְבָּנוֹת וְלֹא בָּלָק, כִּי הוּא לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא ״וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים״ וְגוֹ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה בִּלְעָם דָּבָר זֶה בִּלְתִּי רִשְׁיוֹן מֵה׳, כִּי הוּא צִוָּה לוֹ ״אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אוֹתוֹ תַעֲשֶׂה״. וְיֵשׁ מֵהַמְּפָרְשִׁים שֶׁרָצוּ לוֹמַר כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ, וְנִסְתַּיְּעוּ מִמַּאֲמַר ״אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי״ וְגוֹ׳ שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת יַגִּיד שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה׳, עַד כָּאן. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין שִׂכְלִי הוֹלְמָם, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ ה׳ בְּזֶבַח רְשָׁעִים, וּמַה גַּם שֶׁתַּכְלִית כַּוָּנַת הַמַּקְרִיבִים הִיא לְהָרַע לְעַם קְדוֹשׁוֹ. וּמָצָאתִי שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה כאן) הֵפֶךְ זֶה, גַּם בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (מז.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וְכוּ׳ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְכוּ׳, שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְאִם הַקְרָבָתָם הָיְתָה בְּמִצְוַת ה׳, מִי יֹאמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְקַיֵּם מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְלָזֶה יָצְתָה מִמֶּנּוּ רוּת.
פסוק ב:
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בִּלְעָם דָּן בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה מֵה׳ אֶלָּא עַל הַמַּעֲשֶׂה וְהַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּלְעָם בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּבְחִינוֹת וְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁחוּץ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בַּהִשְׁתַּדְּלוּת אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל זֶה לֹא נֶאֱסַר לוֹ. וְלָזֶה הִקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו לַה׳, שֶׁכָּל מַה שֶׁיִּהְיֶה לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עָשֹׂה יַעֲשֶׂה. וְאָמְרוֹ אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת, בָּא לִרְאוֹת אִם רָצָה ה׳ בְּמַעֲשָׂיו אוֹ אִם הִקְפִּיד עָלָיו גַּם עַל זֶה, וְנִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לְהַגְדִּיל מַעֲשָׂיו, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בּוֹנִים מִזְבֵּחַ אֶחָד וְהוּא שִׁבְעָה, וְאָמַר בְּדֶרֶךְ זֶה אֶת שִׁבְעַת וְגוֹ׳ כְּמִי שֶׁקָּדַם לוֹ הַדִּבּוּר עַל זֶה וְלֹא אָמַר ״שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת״ וְגוֹ׳, וּכְבָר הֵעִירוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,יח) בָּזֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת שֶׁבָּנוּ הָאָבוֹת, עַד כָּאן, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אֶת שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת הַיְּדוּעוֹת שֶׁבָּנוּ הָאָבוֹת אֲנִי עָרַכְתִּי כְּמוֹתָן, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לֹא תִּגְדַּל מַעֲלַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּנוּ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת.
פסוק ה:
וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה כְּבָר קִשְּׁטוּהוּ רִאשׁוֹנִים בְּפֵרוּשָׁם וּדְרָשׁוֹתָם, וּמָקוֹם הִנִּיחוּ לָנוּ בּוֹ. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁרָצָה ה׳ לְגַלּוֹת עֲתִידוֹת וּדְבָרִים נִפְלָאִים מֵהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר יַגִּיעוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְרָצָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי בִּלְעָם נְבִיא הָאֻמּוֹת לְפַרְסֵם מַעֲלַת עַם קְדוֹשׁוֹ לִפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה לְיִשְׂרָאֵל מֵהַטּוֹבוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְכִלְיוֹן הָאֻמּוֹת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף, וְיֵדְעוּ הָאֻמּוֹת מִפִּי נְבִיאָם הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם לְהַרְבֵּה תּוֹעָלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת לְיִשְׂרָאֵל נִגְלִים וְנִסְתָּרִים, וּלְפִי שֶׁאָדָם זֶה הוּא אָדָם מֻבְהָק בְּכִעוּר וְתֵעוּב וְשִׁקּוּץ לֹא תָנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה הַמַּגֶּדֶת הָעֲתִידוֹת, גַּם הַדְּבָרִים מִצַּד עַצְמָן דִּבְרֵי קֹדֶשׁ הֵם וְלֹא יַחֲנוּ בְּגוֹי טָמֵא, לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לִדְבַר קְדֻשָּׁה לְבַל תַּעֲבֹר בְּמָבוֹי מְטֻנָּף, וְעָשָׂה מְחִיצָה בֵּין כֹּחַ הַמְּדַבֵּר וְהַדִּבּוּר עַצְמוֹ וּבֵין פִּי חֲזִיר, וְהוּא מַאֲמַר וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר אֶחָד בְּפִי בִּלְעָם, הִצִּיעַ כֹּחַ אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְמַצֵּעַ בֵּין שְׁנֵיהֶם וּבָזֶה נַעֲשָׂה פִּי בִּלְעָם גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַדָּבָר מַפְסִיק לִגְבוּל כֹּחַ הַמְּדַבֵּר וְהַדִּבּוּר, וְאָז כֹּה תְדַבֵּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִיא תְּדַבֵּר. וְרַזַ״ל בַּזֹּהַר (חלק ג רי:) אָמְרוּ כִּי תֵּבַת כֹּה תִּרְמֹז לִבְחִינָה קְדוֹשָׁה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
פסוק ה:
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ תִּהְיֶה הַהַבְדָּלָה בְּדָבָר כָּזֶה, צֵא וּלְמַד אֲשֶׁר יַבְדִּיל ה׳ בֵּין הַמֵּימוֹת הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים כְּשִׁעוּר מְלֹא נִימָא (חגיגה טו.). וְצֵא וּלְמַד מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם מַיִם תּוֹךְ מַיִם (שבת לה.), וְהַלָּלוּ עוֹמְדִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַלָּלוּ בִּפְנֵי עַצְמָן.
פסוק ה:
שׁוּב אֶל בָּלָק. אָמַר שׁוּב אֶל בָּלָק, חִיְּבוֹ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לוֹמַר לִפְנֵי בָּלָק לְהַקְהוֹת שִׁנָּיו.
פסוק ז:
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא צִוָּהוּ ה׳ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, גַּם לֹא אָמַר לוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר, חָשַׁב שֶׁנִּתְּנָה לוֹ רְשׁוּת, וְלָזֶה נָשָׂא מְשָׁלוֹ, פֵּרוּשׁ, לוֹמַר דְּבָרָיו שֶׁהָיָה חָפֵץ, וְנִתְעַקֵּם פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמַר, פֵּרוּשׁ יָצְתָה מִמֶּנּוּ אֲמִירָה אַחֶרֶת הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁנָּשָׂא הַמָּשָׁל שֶׁהָיָה מוּכָן אֶצְלוֹ לוֹמַר, וְהִסִּיעוֹ וְאָמַר הַמַּאֲמָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יט) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִן אֲרָם״ מִן הָרָמִים הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק לִבְאֵר שַׁחַת וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְלָזֶה אָמַר וַיִּשָּׂא, פֵּרוּשׁ הֵרִים קוֹלוֹ בְּמָשָׁל שֶׁלּוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, שֶׁהָיָה מִן הָרָמִים וְיָרַד כְּבוֹדוֹ.
פסוק ז:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן פְּרָטֵי הַדְרָגוֹת הַנְּבוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי קְצָת מֵהֶם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר יב:ו), כִּי יֵשׁ נָבִיא שֶׁיִּמְעַט כֹּחוֹ לְקַבֵּל דִּבְרֵי נְבוּאָה בְּיֹשֶׁר, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּדֶרֶךְ קַל שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בְּדִבְרֵי מְשָׁלִים כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, וְזֶה אֲפִלּוּ לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה נְשַׁעֵר לְבִלְעָם שֶׁצָּרִיךְ מָשָׁל לִנְבוּאָתוֹ, לָזֶה אָמַר ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַיִּשָּׂא שֶׁהַנְּבוּאָה הִיא כְּמַשָּׂא לְרֹב הַהֶרְגֵּשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה תִּקָּרֵא מַשָּׂא.
פסוק ז:
לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: גֶּדֶר הַצַּדִּיקִים וְגֶדֶר הַבֵּינוֹנִים, וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֵרוּשׁ שְׁלִיחוּת בָּלָק שֶׁאָמַר ״נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ״, לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁנִּתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַבֵּינוֹנִים ״נַכֶּה בּוֹ״, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר ״וַאֲגָרְשֶׁנּוּ״, כִּי יָדוּעַ הָיָה לָהֶם הַפְלָגַת מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם כֹּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אָרָה לִי יַעֲקֹב – הֵם הַבֵּינוֹנִים לְשׁוֹן אֲרִירָה, זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל – הֵם הַצַּדִּיקִים הַמִּתְכַּנִּים יִשְׂרָאֵל. וְהַזְּעִימָה הִיא לְמַטָּה מֵהָאֲרִירָה.
פסוק ח:
מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה וְגוֹ׳ כִּי מֵרֹאשׁ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם ה׳ קִלְּלוֹ לָזֶה מַה מָקוֹם לְקַלְּלוֹ בִּלְעָם, גַּם אִם זָעַם בּוֹ ה׳ מַה צוֹרֶךְ בִּזְעִימַת בִּלְעָם? הֲלֹא לֹא קָרָא לוֹ בָּלָק אֶלָּא לְקַלֵּל לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻלָּל וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם בְּמַאֲמַר כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים וְגוֹ׳ לְמַאֲמַר מָה אֶקֹּב וְגוֹ׳.
פסוק ח:
וְלַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הַדְּבָרִים יֵשׁ לְהָעִיר בְּעִקַּר הַדָּבָר שֶׁל הָאִישׁ הַמְּקֻלָּל, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הוּא חַיָּב כְּפִי הַדִּין רָעָה הַבָּאָה עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת הַקְּלָלָה, עַל כָּל פָּנִים לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנָּה גַּם כִּי לֹא יְקֻלַּל, וְאִם הוּא כְּפִי מִשְׁפַּט אֱלֹהִים לֹא עָשָׂה דָּבָר שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו בִּיאַת הָרַע, קִלְלָתוֹ תָּשׁוּב עַל רֹאשׁ הַמְּקַלֵּל. בִּשְׁלָמָא הַבְּרָכָה, לְפִי שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, גַּם לַעֲשׂוֹת ה׳ רְצוֹן יְדִידָיו לְבָרֵךְ הַמִּתְבָּרְכִים מֵהֶם בְּמִדַּת הַחֶסֶד תְּקֻבַּל בִּרְכָתוֹ גַּם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ כְּמוֹ מַעֲשָׂיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִדָּה רָעָה – כִּי לֹא יָרֵעַ ה׳ לְאָדָם חִנָּם חָס וְשָׁלוֹם.
פסוק ח:
אָכֵן עִקַּר הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁמִּדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, בֵּין לְצַדִּיק כְּשֶׁיֶּחֱטָא בֵּין לְרָשָׁע הֲגַם שֶׁיִּרְצֶה לַחֲטֹא, וּמִדָּה זוֹ הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה וְנוֹהֶגֶת תָּמִיד, זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר יִזְעוֹם ה׳, דִּכְתִיב ״כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ״ (תהילים ל:ו), אָז מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים עַל הַנִּתְבָּע בַּמִּשְׁפָּט בְּאוֹתוֹ זְמַן וְלֹא תִתְנַהֵג מִדָּה זוֹ שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַלֵּל אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ תְּסוֹבֵב הַקְּלָלָה שֶׁעֲוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר ה׳ מַאֲרִיךְ לוֹ אַפּוֹ עֲלֵיהֶם יְמַהֵר לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ עָוֹן לֹא תוֹעִיל קִלְלַת הַמְּקַלֵּל כְּלוּם.
פסוק ח:
עוֹד אַשְׂכִּילְךָ כִּי כָל עוֹשֶׂה רֶשַׁע יַפְעִיל פְּגָם בְּמִדָּה עֶלְיוֹנָה בֶּעָנָף הַהוּא שֶׁתְּלוּיָה אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ, וְלֹא בְּכָל הַמִּדָּה הוּא פּוֹגֵם אֶלָּא בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְהַפְּגָם הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲחִיזָה לַחֵלֶק הַמְּרֻחָק לַעֲמֹד שָׁם וְלֵיהָנוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, וְחֵלֶק זֶה הַמְּרֻחָק נָעוּץ סוֹפוֹ בְּתוֹךְ הַחוֹטֵא וְרֹאשׁוֹ יוֹנֵק מִמָּקוֹם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת. וְזֶה יִהְיֶה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא שָׁב הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה אוֹ לֹא נִפְרַע עַל חֶטְאוֹ. וְזֶה הוּא סוֹד ״נוֹשֵׂא עָוֹן״ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל שֶׁה׳ מְפַרְנֵס הַקָּטֵגוֹר הַנִּבְרָא מֵחֵטְא הָאָדָם, וְכִי הוּא זֶה הַנִּפְרָע מֵהָאָדָם עַצְמוֹ (זוהר חלק ג פג:) כְּאָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, וּכְתִיב (ישעיהו סד:ו) ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד״ וְגוֹ׳, וְהָאִישׁ הַמְּקַלֵּל יְעוֹרֵר הַדִּין בְּכֹחַ הַקְּלָלָה בְּעֵת הַזַּעַם לְמַהֵר לְהַשְׁלִיט הַשַּׁלִּיט בְּאָדָם לְרַע לוֹ.
פסוק ח:
עוֹד יֵשׁ לָדַעַת כִּי חֵלֶק הָאָרוּר יִקָּרֵא בְּשֵׁם זֶה קְלָלָה וּזְעִימָה, וְכֵן קְרָאָם הַכָּתוּב דִּכְתִיב (דברים כ״ח:כ׳) ״יְשַׁלַּח ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הַמְּאֵרָה וְגוֹ׳ וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת״, וְהֵם שְׁמוֹת כִּתּוֹת הַמְּחַבְּלִים. קְלָלָה הוּא כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְזַעַם כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת קַלּוֹת. וְלָזֶה כְּשֶׁהָיָה בִּלְעָם רוֹצֶה לְקַלֵּל אוּמָּה הָיָה בּוֹחֵר עֵת הַזַּעַם, וּלְצַד הֱיוֹתָם כֻּלָּם זְעוּמִים בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, הָיוּ דְּבָרָיו מוֹעִילִים לָהֶם. וְחָשַׁב בָּלָק כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחְדַּל מֵהֶם עָוֹן, וּכְשָׁפָיו יַגִּידוּ לוֹ כִּי לֹא נִמְלְטוּ מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא עָנָף הַמְּרֻחָק כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, לָזֶה אָמַר בִּלְעָם מָה אֶקֹּב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי בְּכָל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין בּוֹ בַּשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שׁוּם שְׁלִיטָה מֵחֵלֶק הַמְּרֻחָק שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יְעוֹרֵר הַדִּין עֲלֵיהֶם.
פסוק ח:
וְהִנֵּה שְׁתֵּי מִדּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְיַחֲסִים עֲלֵיהֶם, שֵׁם אֵל וְשֵׁם הוי״ה בָּרוּךְ הוּא. שֵׁם אֵל – שֶׁכֵּן נִקְרָא יַעֲקֹב ״יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ: יָשָׁר אֵל, לִשְׁלֹל אֶל הַשֹּׁרֶשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע וְהוּא חֵלֶק הַמְּרֻחָק, וְשֵׁם הוי״ה דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וְהֵם שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשִּׂיגוּ יִשְׂרָאֵל. וְלָזֶה אָמַר מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ אֵין בּוֹ רֹשֶׁם מִזֶּה חֵלֶק הָרַע כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה. גַּם בְּעֵרֶךְ מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּבְחִינַת שֵׁם הוי״ה לֹא זָעַם ה׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ דִּקְדּוּקִים שֶׁה׳ מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים לֹא נִמְצָא שָׁם. וּמֵעַתָּה מַה יוֹעִילוּ קִלְלוֹתָיו וּזְעָמָיו? וְתֹאמַר שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּשֹׁרֶשׁ הַקּוֹדֵם לָהֶם וּבָעֲנָפִים הַסּוֹבְבִים, לָזֶה בִּטֵּל טַעֲנָה זוֹ מִטַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ צוּרִים הֵם הָאָבוֹת כַּיָּדוּעַ, וְהוּא הִבִּיט וְרָאָה רֹאשׁ הַצּוּרִים שֶׁהֵם תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וְלֹא רָאָה מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יְעוֹרֵר הַדִּינִים עֲלֵיהֶם.
פסוק ח:
וְשִׁיעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לֹא זָעַם וְלֹא קַבֹּה, לֹא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּחֵלֶק מֵהֶם לְבַד, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ צוּרִים, גַּם חִפֵּשׂ אַחַר שֹׁרֶשׁ הָאִמָּהוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ״, וּבְכָל זֶה לֹא מָצָא מָקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בַּדָּבָר, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מָצָא נֶגַע בָּרִאשׁוֹנִים תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו גַּם בְּתוּאֵל וְלָבָן, לָזֶה אָמַר הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ לְבָדָד, שֶׁאֵין שָׁרְשׁוֹ מִשֹּׁרֶשׁ תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וּמִמִּין עָנָף הַהוּא, אֶלָּא לְבָדָד מִין מַחְצַב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין לוֹ שׁוּם קוּרְבָה מֵהַמּוֹלִידִים. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ עִם אוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים גּוֹיִם, שֶׁהֵם אֲחֵיהֶם מַמָּשׁ, וְהֵם יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים גּוֹיִם, יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב (בראשית י״ז:כ׳) ״וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל״, וְעֵשָׂו דִּכְתִיב (בראשית כ״ה:כ״ג) ״שְׁנֵי גוֹיִם״ – לֹא יִתְחַשָּׁב. וְכֵן אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם (בראשית כ״א:י״ב) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, לְמַעֵט יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים זַרְעוֹ. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַלֵּל לְיִשְׂרָאֵל לֹא לַצַּדִּיקִים וְלֹא לַבֵּינוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל עֲוֹנוֹת עֲוֹן הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכַדּוֹמֶה, כְּבָר אָמַר ה׳ עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן סְלִיחָה. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה לֹא הָיָה ה׳ מִתְכַּעֵס כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיָה בִּלְעָם רוֹצֶה לְקַלֵּל חָס וְשָׁלוֹם.
פסוק ח:
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ הֶן עָם וְגוֹ׳, מַתְמִיהַּ עַל בָּלָק שֶׁרוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: ״הֶן עָם״ – זֶה הוּא הָעוֹמֵד אַחַר כְּלוֹת כָּל הָאֻמּוֹת, יַעֲמֹד בָּדָד יִשְׁכֹּן, וְכָל הָאֻמּוֹת אֵין מִבְטָח לָהֶם אֲפִלּוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְאֵיךְ רוֹצֶה לַעֲקֹר אֻמָּה הַמִּתְקַיֶּמֶת עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ, לֹא בָּא לְגֶדֶר חֶשְׁבּוֹן מַעֲלָתָם כְּשֶׁיִּהְיוּ לְבָדָד, כִּי אֵין דּוֹמֶה לָהֶם בְּכָל הַגְּדֻלּוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֻמּוֹת.
פסוק י:
מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְפִי שֶׁהָרָשָׁע הָיָה מִתְחַכֵּם בְּדַעְתּוֹ וּמְבַקֵּשׁ אֵיזֶה אוֹפֶן לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחִפֵּשׂ בָּהֶם וּבַאֲבוֹתֵיהֶם לִכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם, בִּקֵּשׁ גַּם כֵּן עָנָף אַחֵר שֶׁהוּא מְיֻחָד לַקְּלִפָּה שֶׁתִּשְׁלוֹט בּוֹ וְתַעֲשֶׂה רוֹשֶׁם, וְהוּא עִנְיַן הַמִּסְפָּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא מב.): אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי וְכוּ׳, וְרָצָה הָרָשָׁע לְהַכְנִיס עַיִן הָרַע בַּמִּסְפָּר וְלֹא מָצָא, וְאָמַר ״מִי מָנָה עֲפַר״ שֶׁנִּמְשְׁלוּ לוֹ דִּכְתִיב (בראשית יג,טז) ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, וּבְרָכָה זוֹ הֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַבְרָהָם לֹא נִתְקַיְּמָה אֶלָּא בְּיַעֲקֹב, וְלָזֶה אָמַר ״עֲפַר יַעֲקֹב״.
פסוק י:
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אָדָם לִמְנוֹתָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצִים לִמְנוֹת עַצְמָן צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא לִפְקֹד אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר בִּשְׁקָלִים אוֹ בִּטְלָאִים.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, לְמַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: בַּהֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, וּבַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הֶהָמוֹן מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים לְאֵין מִסְפָּר. וְתֵדַע שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מוּעָטִים יַפְלִיגוּ בְּמִסְפָּרָם, וְהָרְשָׁעִים בְּהֵפֶךְ, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים מִסְפָּרָם מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר ה׳ לְחִזְקִיָּהוּ כְּשֶׁאָמַר לְפָנָיו ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, אָמַר לוֹ: ״אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״רֹבַע״ לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם רְבוּצִים בְּאָהֳלֵיהֶם, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר (בראשית מט:יד) ״רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם״, גַּם לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה רוֹבַעַת עֲלֵיהֶם, גַּם יֵשׁ סוֹד בַּדָּבָר שֶׁהֵם יְסוֹבְבוּ יִחוּד וְזִוּוּג הָעוֹלָמוֹת.
פסוק י:
עוֹד רָמַז עַל מַה שֶׁהָיָה ה׳ מַפְלִיא עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁגָּזְרוּ ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיוּ מוֹנִים לַמְּעֻבָּרוֹת מִלַּיְלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיְּהוּדִית טוֹבֶלֶת, וְלֹא הָיוּ מוֹעִילִים, שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לָהֶם לְאֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֻזָּרִים הַדְּבָרִים בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כג, סוטה יא:), וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד עַל רְבִיעוֹתֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל״.
פסוק י:
תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. אֵלּוּ דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְלֹא דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסח) כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֵין הֶזֵּק לְיִשְׂרָאֵל הָיָה ה׳ מַנִּיחוֹ לְדַבֵּר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאָמַר מוֹת יְשָׁרִים וְלֹא אָמַר כְּמוֹתָם שֶׁחוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, הִפְלִיג רָשָׁע לִשְׁאוֹל עִנְיָן גָּדוֹל, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק א קכב:) שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת מִיתָתָם, הָאַחַת שֶׁיּוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף וְהוֹלֶכֶת בְּאֵין מָסָךְ מַבְדִּיל בְּאֵין מְעַכֵּב עַד מְקוֹם הָאוֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁבִּיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ לֹא יַשִּׂיגוּ גֶּדֶר זֶה, וְנִמְנָעִים מִלֶּכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד וּמִתְעַכְּבִים עַד זְמַן מָה אִם יִהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חֲטָאִים וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ חֵטְא כָּל שֶׁהוּא יְסוֹבֵב הַדָּבָר. וְלָזֶה בָּחַר בִּלְעָם לִשְׁאוֹל גֶּדֶר הָעֶלְיוֹן, שֶׁנַּפְשׁוֹ בִּשְׁעַת מִיתָה תִּהְיֶה כְּמִיתַת אוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים בְּיוֹשֶׁר אֶת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ בְּאֵין מָסָךְ בְּאֵין מְעַכֵּב.
פסוק י:
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁדְּבָרָיו גַּם בָּזֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרוּ, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא ״תָּמוֹת נַפְשׁוֹ מוֹת״ בְּיַד ״יְשָׁרִים״, שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
פסוק י:
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁבְּהַגִּיעוֹ לְיוֹם הַמִּיתָה יֵטִיב דְּרָכָיו מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וְתוֹעֲבוֹתָיו, כִּי רָשָׁע שֶׁבָּאוּמּוֹת הָיָה, וַאֲתוֹנוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ סוֹכֶנֶת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד:) תַּגִּיד עָלָיו, אֶלָּא שֶׁנִּתְאַוָּה שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה יָשׁוּב וְיִהְיֶה יָשָׁר כַּיְּשָׁרִים שֶׁבָּאוּמּוֹת. וּלְפִי שֶׁעָמַד עַל מִזְגּוֹ וְהִנֵּה הוּא רַע בְּתַכְלִית הָרַע וְנִמְנָע מִמֶּנּוּ עֲשׂוֹת יֹשֶׁר, לָזֶה שָׁאַל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּשְׁעַת דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת יִהְיֶה יָשָׁר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאִיתִי רְשָׁעִים שֶׁאָמְרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְתֵכֶף יָמוּתוּ הָיוּ עוֹשִׂים, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּתְשׁוּבָה זְמַן אָרוֹךְ, כִּי דְּבַר מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְלֹא שָׁאַל הָרָשָׁע שֶׁיָּמוּת כְּמִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה זוֹ.
פסוק י:
וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. חוֹזֵר אֶל הָעָם, אָמַר זֶה כְּנֶגֶד עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא אַחֲרִית הָעוֹלָם. וְתֵדַע שֶׁה׳ מַעֲמִיד בַּדִּין גַּם לַצַּדִּיקִים מִי שֶׁהוּא רָאוּי לָאוֹשֶׁר הַהוּא הַנֶּעְלָם מֵהַמּוּשָּׂג לַנֶּפֶשׁ אַחַר מִיתָה, לָזֶה הִתְפַּלֵּל עַל שְׁתֵּי הַהַדְרָגוֹת.
פסוק י:
עוֹד לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּכַוָּנַת מַאֲמַר ״מוֹת יְשָׁרִים״ שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, יִתְבָּאֵר מַאֲמַר וּתְהִי אַחֲרִיתִי וְגוֹ׳, עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִמַּאֲמְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁאֵין לְךָ קְלִפָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהּ נִיצוֹץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, סוֹד הַמְּחַיֶּה אוֹתָהּ. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּעִנְיָן זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּבְפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ בְּפָסוּק ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ וְגוֹ׳ (במדבר יד:ט). וְאוֹתוֹ נִיצוֹץ כְּשֶׁבְּעָלָיו נֶהֱרָג עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵר הַנִּיצוֹץ הַהוּא הַטּוֹב, וְלִפְעָמִים יִדְבַּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי בְּלֹא פְּסֹלֶת. וְהוּא מַאֲמַר תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ, כִּי הַנִּיצוֹץ יִדְבַּק בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל וַהֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. וּמָצִינוּ בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים (ספר הגלגולים להאריז״ל) כִּי נַפְשׁוֹ שֶׁל בִּלְעָם בָּאָה בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וְזֶה יוֹרֶה שֶׁנִּתְקַן בְּאַחֲרִיתוֹ. וַהֲגַם שֶׁמֵּת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַנִּיצוֹץ מְשֻׁקָּץ וְהֻצְרַךְ לְהִתְלַבֵּן בְּגִלְגּוּלִים וְלִבּוּנִים, וְעָמַד עַד שֶׁבָּא לַאֲתוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וּמִשָּׁם עָלָה לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן:
פסוק יא:
לָקֹב אוֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְגוֹ׳. נִתְרַעֵם בָּלָק עַל הַבְּרָכָה, לְפִי שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְעָם ״הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר״ וְגוֹ׳ (במדבר כב:לח), הֵבִין שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְעִנְיַן שֶׁאִם לֹא יַסְכִּים ה׳ עָלָיו לְקַלֵּל לֹא יְקַלֵּל, אֲבָל הַבְּרָכָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הִיא וְלֹא יְבָרֵךְ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ גַּם כֵּן ״הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אוֹתוֹ אֲדַבֵּר״, חָשַׁב שֶׁהוּא בְּעִנְיַן הַקְּלָלָה, שֶׁאִם ה׳ יָשִׂים בְּפִיו לְקַלֵּל עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, אֲבָל אִם יָשִׂים בְּפִיו בְּרָכָה יִמְנַע עַצְמוֹ וְלֹא יְבָרֵךְ, כִּי אֵינוֹ מֵהַמּוּסָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הֶזֵּק לְמִי שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו לְבָרֵךְ אוֹיְבָיו שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מְקַלֵּל אֶת בָּלָק. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּתֵיבַת לִי שֶׁאָמַר מֶה עָשִׂיתָ לִי, שֶׁבִּרְכַּת יִשְׂרָאֵל קְלָלָה הִיא לוֹ.
פסוק יא:
וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ. טַעַם כֶּפֶל הַדָּבָר, יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד עַל בָּלָק שֶׁהוּא מַתְמִיהַּ עַל בִּלְעָם, גַּם עָלָיו יֵשׁ לִתְמֹהַּ שֶׁהִמְתִּין לְבִלְעָם עַד שֶׁגָּמַר בִּרְכוֹתָיו וְלֹא הִסְפִּיק כַּפָּיו כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בָּאַחֲרוֹנָה (במדבר כד:י) לְמָנְעוֹ מִלְּבָרֵךְ עוֹד, וּמִי יָחוּשׁ עַל זֶה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. אָכֵן יוֹדֵעַ הָיָה בָּלָק כִּי בִּלְעָם עָרֹם יַעְרִים לְהִתְחַכֵּם לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמְבָרֵךְ בְּהַפְלָגָה לוֹמַר אַחֲרֶיהָ הַשִּׁפְלוּת וּגְנוּת וּקְלָלוֹת, וְתִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִין הַבְּרָכָה עַצְמָהּ הָיָה מִתְחַכֵּם לוֹמַר מִין בְּרָכָה שֶׁבּוֹ קְלָלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ יְלַמְּדֵנוּ (ילקוט שמעוני תשעא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״עִם שֶׁהָרָשָׁע מְקַלְּסָן בִּקֵּשׁ לְגַנּוֹתָן״, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּם גַּם בַּבְּרָכָה עַצְמָהּ לְקַלְּלָם, וְלָכֵן הָיָה בָּלָק מַמְתִּין לְבִלְעָם מַה יֹאמַר בַּתַּכְלִית, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד נִתְגַּלָּה כִּי מַה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ לְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה לְתַכְלִית רַע אֶלָּא לְתַכְלִית טוֹב, וְהוּא אָמְרוֹ ״בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ״.
פסוק יא:
עוֹד נִרְאֶה שֶׁהַקְפָּדַת בָּלָק הָיְתָה עַל מַה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי בִלְעָם שֶׁנִּתְאַוָּה תַּאֲוָה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ, זֶה יַגִּיד כִּי מַה שֶׁבֵּרַךְ הָיָה מִלִּבּוֹ וּלְבָרָכָה יְכַוֵּן, וְהוּא אָמְרוֹ בֵּרַכְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּרָכָה, שֶׁאָמַרְתָּ ״וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ״, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּרֵךְ מְלֹא פּוּם, שֶׁמִּתְבָּרְכִים אֲחֵרִים לִהְיוֹת כְּמוֹתָם.
פסוק יב:
הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶשְׁמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵין עָלַי חִיּוּב כְּשֶׁיָּבֹא הַדִּבּוּר מֵה׳ לְבָרֵךְ וְאֶסְתֹּם פִּי וְלֹא אֲדַבֵּר, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא הֲרֵי הוּא מֻתְרֶה לְבַל יִשְׁתֹּק. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לְשׁוֹן שְׁמִירָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לו.) כָּל הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא מֻזְהָר לְבַל יִדּוֹם וְאִם יַעֲבֹר חַיָּב מִיתָה. וְזוּלַת מַאֲמַר אֶשְׁמֹר לֹא הָיָה נִשְׁמָע, וּמֵעַתָּה אָנוּס הוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) אָמְרוּ שֶׁאָמַר לוֹ וּלְוַאי שֶׁהָיָה מֵת וְלֹא מְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁכָּל מַה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ אָנוּס הָיָה וְלֹא מִלִּבּוֹ.
פסוק יב:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני), טַס שֶׁל בַּרְזֶל הָיָה עוֹמֵד בְּפִיו, אִם הָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל הָיָה מוֹנְעוֹ, לְבָרֵךְ – יָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ אֹתוֹ אֶשְׁמֹר כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה מִתְאַלֵּם.
פסוק יב:
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי הוּא מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לָשׂוּם ה׳ דְּבָרוֹ בְּפִיו לְדַבֵּר, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר יָשִׂים ה׳ בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר, פֵּרוּשׁ מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לְדַבֵּר, כִּי יִטְעֹם טַעַם גָּדוֹל אֲשֶׁר אֵינוֹ כְּדַאי הוּא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֻמּוֹת, כַּיָּדוּעַ כַּמָּה עָרֵב לַנֶּפֶשׁ טַעַם הַכֹּחַ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ, וַהֲגַם שֶׁעָשָׂה ה׳ בְּפִיו דָּבָר וּפֵרַשְׁנוּ לְבַל יִגְּעוּ הַדְּבָרִים בְּפֶה חֲזִיר, אַף עַל פִּי כֵן יִטְעֹם טַעַם בֶּן נוֹתֵן טַעַם וְיֶעֱרַב לוֹ.
פסוק יג:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לֶךָ נָּא אִתִּי וְגוֹ׳. אָמַר תֵּיבַת נָא, גַּם אָמַר וְקָבְנוֹ לִי בְּלָשׁוֹן וַדָּאִית, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, עַד כָּאן, וְהוּא לְפִי שֶׁלֹּא יָדַע טַעַם הַפִּרְצָה חָשַׁב שֶׁהַפִּרְצָה תִּהְיֶה בָּהֶם, וּלְפִי שֶׁיְּדוּעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמְבַטְּלִים הַגְּזֵרוֹת, מִהֵר לוֹמַר לֶךָ נָּא פֵּרוּשׁ, מַהֵר עַתָּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם מְחֻיָּבִים פִּרְצָה זוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְקָבְנוֹ לִי, הֶחְלִיט הֲוָיַת הַדָּבָר שֶׁתַּשִּׂיגֵם קִלְלוֹת רָשָׁע.
פסוק יח:
קוּם בָּלָק וְגוֹ׳. קִימָה זוֹ לָמָּה? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ) אָמְרוּ לְפִי שֶׁהָיָה בָּלָק מְצַחֵק בְּבִלְעָם שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, לָזֶה נִתְכַּוֵּן לְהַקְנִיטוֹ וְאָמַר לוֹ קוּם וּשְׁמַע. וּלְדִבְרֵיהֶם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וּשֲׁמָע״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּתְחִיל לִשְׁמוֹעַ מִשְּׁעַת קִימָה, וְהוּא אָמְרוֹ קוּם וּשֲׁמָע.
פסוק יח:
אוֹ יִרְצֶה, לְפִי שֶׁאָמַר ה׳ לְבִלְעָם ״שׁוּב אֶל בָּלָק״ וְגוֹ׳ שֶׁהִזְקִיקוֹ לוֹמַר הַדְּבָרִים לִפְנֵי בָּלָק, לָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״קוּם בָּלָק שְׁמַע״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיָּקוּם לִשְׁמֹעַ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע מֵעוֹמֶד, אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּשְּׁמִיעָה, אִם לֹא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ יִפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ. לָזֶה אָמַר ״וּשֲׁמָע״ – חִיּוּב בַּקִּימָה וְחִיּוּב בַּשְּׁמִיעָה.
פסוק יח:
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקִּימָה הִיא לוֹ שֶׁזָּכָה לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים הַבָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְהֵעִירוֹ עוֹד לְהַטּוֹת אָזְנוֹ עָדָיו לְהַאֲזִין כָּל דִּקְדּוּקֵי הַדְּבָרִים, וּבָזֶה אַתָּה יוֹתֵר בְּמַדְרֵגָה מֵאוֹתוֹ שֶׁאַתָּה מַחְשִׁיבוֹ לְאָב, שֶׁהוּא צִפּוֹר הַכְּשָׁפִים, דִּכְתִיב ״בֶּן צִפּוֹר״, מֵעַתָּה הוּא בִּנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּנוֹ צִפּוֹר״.
פסוק יח:
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי רָשָׁע זֶה הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים רָעִים: הָאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבֹא מַלְאָךְ לְעַקֵּם פִּיו כָּאָמוּר, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהַבְּרָכָה עַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה מִפִּיו הָיָה מְכַוֵּן בָּהּ לִגְנַאי, וְהָיָה צֹרֶךְ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְפָרְשָׁהּ לְשֶׁבַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וּלְפִי שֶׁחָשַׁד בָּלָק לְבִלְעָם שֶׁהוּא חָפֵץ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר לְבָלָק שֶׁיָּקוּם עַל עָמְדוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי פְּרָטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֶנּוּ, וְזֶה רִאשׁוֹנָה כְּנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּבִרְכָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ מְפֹרָשִׁים לְטוֹבָה וְהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפָרַשְׁתָּם לִבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּשֲׁמָע בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז שְׁמִיעָה אַחֶרֶת, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל וְהַמַּלְאָךְ עוֹקֵם פִּיו אָמַר הַאֲזִינָה עָדַי, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר עָדָיו וְיַשְׂכִּיל בַּעֲקִימַת שְׂפָתָיו, שֶׁמִּתְעַקְּמִין מִמִּבְטָא אֲשֶׁר יְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו, וּבָזֶה הֵעִירוֹ כִּי אָנוּס הָיָה וְלֹא יַחְשְׁדוֹ כִּמְבָרֵךְ אוֹיְבָיו.
פסוק יט:
לֹא אִישׁ וְגוֹ׳ וּבֶן אָדָם וְגוֹ׳. אָמַר שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת אֲשֶׁר יַבְטִיחַ הָאָדָם הַזּוּלָת עַל דָּבָר, וְהַשֵּׁנִי אֲשֶׁר יַחְכִּים אָדָם עֲשׂוֹת דָּבָר בְּהַנְהָגוֹתָיו וְעִנְיָנָיו שֶׁאֵין נוֹגְעִים לַזּוּלָת. כְּנֶגֶד מַאֲמָר שֶׁהוּא הַבְטָחַת הַזּוּלָת אָמַר לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּכְנֶגֶד מַאֲמָר שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לַזּוּלָת אָמַר וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם, שֶׁאֵינוֹ מְכַזֵּב בַּזּוּלָת אֶלָּא יִנָּחֵם עַל אֲשֶׁר דִּבֵּר עֲשׂוֹת. וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳: אֶחָד לְהָקִים מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל וּלְהֵטִיב לָהֶם, וְהַשֵּׁנִי שֶׁחָשַׁב ה׳ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְעַם קְדוֹשׁוֹ, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם אָמַר ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב״ בַּהַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָאָבוֹת, ״וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״ מִמַּה שֶׁחָשַׁב בְּהַנְהָגוֹת עוֹלָמוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְהַדְרִיכָם לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יַחְשֹׁב לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְנִמְצָא מְכַזֵּב חָס וְשָׁלוֹם בְּהַבְטָחוֹתָיו לָאָבוֹת וְנִחָם עַל מַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת?
פסוק יט:
וְאָמְרוֹ ״וִיכַזֵּב״ ״וְיִתְנֶחָם״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, כָּלַל בָּזֶה שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: אַחַת, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ וְלֹא אָדָם, וְעוֹד לַחְשֹׁד בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ בַּנִּבְרָאִים הוּא גֵּרָעוֹן, וְהוּא הַכָּזָב וְהַחֲרָטָה. וְנִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁמִּן הַנִּמְנָע שֶׁיַּסְכִּים עַל קִלְלַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים: ״אִישׁ וִיכַזֵּב״ וּ״בֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה חָס וְשָׁלוֹם אִישׁ וִיכַזֵּב, עִם כָּל זֶה לֹא יִתְחָרֵט לְמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְמַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל. וְטַעַם שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר ״אִישׁ״ וּפַעַם אַחַת אָמַר ״בֶּן אָדָם״, לְפִי שֶׁהַמַּבְטִיחַ לְהֵטִיב לַזּוּלַת יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר מַעֲלָה, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּבִפְרָט הַמִּתְחָרֵט עַל מַה שֶׁחָשַׁב עַל עַצְמוֹ אָמַר ״וּבֶן אָדָם״.
פסוק יט:
הַהוּא אָמַר וְגוֹ׳. פְּשַׁט הַכָּתוּב חוֹזֵר לְהָאָדָם, וְאֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֲשֶׂה אֶלָּא בְּמַאֲמָר הוּא נַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ הַהוּא – פֵּרוּשׁ, הָאֵל שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ, ״אָמַר״ – פֵּרוּשׁ פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁעָשָׂה הוּא אָמַר וַתֶּהִי, וְלֹא יַעֲשֶׂה – פֵּרוּשׁ לֹא יִצְטָרֵךְ לְמַעֲשֶׂה, כְּאָמְרוֹ (בראשית א:ג) ״וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ וַיְהִי כֵן״, וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ה:א) ״בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם״. וְאָמְרוֹ וְדִבֶּר וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ וּכְשֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמַאֲמָרוֹ אֵינוֹ כָּל כָּךְ קַיָּם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שֶׁהָיָה הָעוֹלָם רוֹפֵף וְרוֹעֵד, דִּכְתִיב (איוב כו:יא) ״עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ״, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁגָּעַר ה׳ בָּהֶם וְנִתְקַיְּמוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְדִבֶּר לְשׁוֹן קוֹשִׁי, וְלֹא יְקִימֶנָּה – פֵּרוּשׁ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְקַיְּמֶנָּה אֶלָּא בְּדִבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה הִיא מִתְקַיֶּמֶת וּמִתְחַזֶּקֶת.
פסוק כ:
הִנֵּה בָרֵךְ לָקַחְתִּי וּבֵרֵךְ וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (במדבר כ״ג:ה׳) ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ שֶׁעָשָׂה בְּפִיו דָּבָר רוּחָנִי שֶׁיַּפְסִיק בֵּין פִּיו לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמְּדַבֶּרֶת, וְהוּא מַה שֶׁכִּוְּנוּ רַזַ״ל בְּמַאֲמָרָם (ילקוט שמעוני) דָּבָר – מַלְאָךְ. אֶלָּא שֶׁהֵם נָתְנוּ טַעַם הַדָּבָר כְּדֵי לְמָנְעוֹ מִלְּקַלֵּל וּשְׁנֵי הַטְּעָמִים צוֹדְקִים, וּכְפִי זֶה נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר הִנֵּה בָּרֵךְ לָקַחְתִּי שֶׁהִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁנִּתּוֹסֵף בְּפִיו וּבִלְשׁוֹנוֹ שֶׁיִּקְרָא בָּרֵךְ. וְעוֹד ״וּבֵרֵךְ״ כִּי לֹא שָׂם הַדָּבָר בְּפִיו וְנִשְׁאַר הַדָּבָר לִרְצוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם אֶלָּא ״וּבֵרֵךְ״, פֵּרוּשׁ, מַכְרִיחוֹ לְבָרֵךְ, וַהֲגַם שֶׁהוּא אֵינוֹ חָפֵץ וּלְהָשִׁיבָהּ אֵינוֹ יָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה פֵּרוּשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ.
פסוק כא:
לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רעיא מהימנא ח״ג רעה) שֶׁאָמְרוּ כִּי עַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְשָׁם רֹשֶׁם כֹּחַ הָרַע בָּאֵבָר שֶׁבּוֹ עֲשָׂאוֹ, וְהִיא בְּחִינַת הַפְּגָם הַמֻּזְכֶּרֶת בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּפֵרוּשׁ ״אָוֶן״ הוּא כֹּחַ הָרַע הַנִּמְשָׁךְ מֵהָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ל:כ) ״לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״, וּכְתִיב (תהלים קכה:ה) ״יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן״. וְלָזֶה אָמַר לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁהוּא רֹשֶׁם הַמִּפְעָל הָרַע אֵינוֹ אֲפִלּוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁהֵן הֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, שֶׁכֻּלָּם נִשְׁמָרִים מֵעֲשׂוֹת רַע. וַהֲגַם שֶׁיִּטְעוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ נִקְבָּע בְּנַפְשָׁם הָאָוֶן שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ד:ז) ״כֻּלָּךְ יָפָה וּמוּם אֵין בָּךְ״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין הַחֵטְא עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם קָבוּעַ אֶלָּא לִכְלוּךְ הָעוֹבֵר עַל יְדֵי רְחִיצָה וַהֲדָחָה, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״ יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ פְּגָם שֶׁצָּרִיךְ עָמָל לְהַעֲבִירוֹ אֵינוֹ בְּאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים.
פסוק כא:
אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן הוּא חֵטְא הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָוֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סו:יח) ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי״, שֶׁאֵין ה׳ מַבִּיט אֶל הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה. בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בְּיַעֲקֹב הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה רֹשֶׁם הָאָוֶן שֶׁהִיא עָנָף הָרַע, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן הַבָּטָה שֶׁהִיא יוֹתֵר מֵהָרְאִיָּה, פֵּרוּשׁ כִּי הֲגַם כִּי בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הוּא רוֹאֶה מַחְשָׁבָה הָרָעָה, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בִּפְנִימִיּוּת מִפְעָלָהּ אֵין אָוֶן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אָוֶן בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ הַחֵטְא הַהוּא רֹשֶׁם, וְזֶה אֲפִלּוּ בַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יְכֻנֶּה. וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם אָמַר וְלֹא רָאָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה בִּלְתִּי הֲגוּנָה הַנִּקְרָא עָמָל שֶׁעָמַל עִמּוֹ יֵצֶר הָרַע בְּכֹחַ הַמַּחְשָׁבָה לְהַטּוֹתָהּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהַצַּדִּיקִים לִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת וְכָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה אֵינָם מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עָמָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עג:טז) ״עָמָל הוּא בְעֵינָי״, אֶלָּא אַדְרַבָּא כְּאָדָם הַמַּרְוִיחַ וּכְאָדָם הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעִים לְרֹב חֶשְׁקָם בַּתּוֹרָה. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַתְמִידִין בָּהּ אֵין לָהֶם עָמָל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאַדְרַבָּא הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ גְּבוּרָה.
פסוק כא:
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל רֶשַׁע שֶׁבָּעוֹלָם מֵהָאֻמּוֹת, וּבָזֶה אֵינוֹ מְאַבְּדָם, גַּם אֵינוֹ יָגֵעַ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּבִנְשִׂיאַת עֹל לְכָל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין לָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה עָמָל שֶׁעָמַל כִּבְיָכוֹל בִּסְבִילַת הָעוֹלָם וּבִמְזוֹנוֹתָיו וּבְסִפּוּק צְרָכָיו, הַכֹּל אֵינוֹ חָשׁ לוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, ה׳ נוֹתֵן טוּבוֹ לָעוֹלָם וְנִזּוֹנִים וְנֶהֱנִים גַּם הָאֻמּוֹת יַחַד. וּמֵעַתָּה הַמְּבַקְשִׁים לַעֲקֹר אֻמָּה זוֹ מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד הָעוֹלָם וְיוֹשְׁבָיו. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״ כִּי הַצַּדִּיקִים כָּל צִפְצוּפָם עוֹשִׂים בּוֹ נַחַת רוּחַ לַה׳ וְאֵינָם מְיַגְּעִים אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי ב,יז) ״הוֹגַעְתֶּם ה׳ בְּדִבְרֵיכֶם״, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״.
פסוק כא:
ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁהִזְכִּיר, הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהֵם הֲמוֹן הָעָם, וְהַמִּתְכַּנִּים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, לָזֶה אָמַר ״ה׳״ שֶׁהוּא שֵׁם הַחֶסֶד, לוֹמַר שֶׁאֵין עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק לְצַד הַדִּין אֶלָּא אוֹהֵב הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהָיו״ שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁאִם ה׳ מְיַסְּרֵהוּ יָשׁוּב אָחוֹר, לָזֶה אָמַר ״אֱלֹהָיו״, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּיַסְּרֵהוּ – עַל מִשְׁמֶרֶת אַהֲבָתוֹ יַעֲמֹד. וּכְנֶגֶד כַּת הֶהָמוֹן הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב אָמַר: וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, שֶׁהוּא יָרֵא לְצַד הַמִּשְׁפָּט.
פסוק כא:
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁבַח הַשָּׂגָתָם, שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ אֶלָּא עִמָּם, וְעוֹד שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁיְּכוֹלִין לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ עֵינֵיהֶם כְּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אֵין צְרִיכִין שֶׁה׳ יְאַבֵּד קָמֵיהֶם אֶלָּא בָּהֶם עַצְמָן יֵשׁ הַדְרָגָה זוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ עֵינֵיהֶם לְהַשְׁחִית בְּכָל הַנִּבְרָאִים הֵם בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת:
פסוק כא:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא:) עַל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּאֶחָד וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ פֵּרוּשׁ מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּה׳ אֱלֹהָיו בְּתַכְלִית הַחִבָּה, הֲגַם שֶׁתְּרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל שֶׁסּוֹרְקִין בְּשָׂרוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁבֶט בּוֹ שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ.
פסוק כב:
אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם. אָמַר מוֹצִיאָם וְלֹא הוֹצִיאָם, הֲגַם שֶׁרַזַ״ל אָמְרוּ (ברכות לח.) דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע וְהוֹכִיחוּ מִכָּאן, אַף עַל פִּי כֵן יוֹתֵר מַשְׁמַע לְשׁוֹן עָבַָר אִם הָיָה אוֹמֵר הוֹצִיאָם. וְנִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (פסחים קטז:) בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, עַל כֵּן אָמְרוּ יוֹדְעֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה כִּי כָל לֵיל פֶּסַח מִתְבָּרְרִים כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפָּה וְנוֹסָפִים בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִיא הַבְּחִינָה עַצְמָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְהוּא אָמְרוֹ אֵל מוֹצִיאָם כִּי לֹא יְצִיאָה רִאשׁוֹנָה לְבַד אֶלָּא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מוֹצִיאָם כַּנִּזְכָּר. וְנָתַן טַעַם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, פֵּרוּשׁ, כִּי ה׳ מוֹסִיף וּמְחַזֵּק אוֹתָם לְרוֹמְמָם, וְאֵין קֵץ לָרוֹמְמוּת אֲשֶׁר חָשַׁב ה׳ עֲלֵיהֶם עַד גֶּדֶר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם תַּעֲרֹבֶת הָרַע בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב רֶמֶז לִבְחִינַת הַנִּחוּשׁ, גַּם לִבְחִינַת הַנִּקְרֵאת נָחָשׁ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַקְּלִפָּה ס״מ הָרָשָׁע הַנִּקְרָא נָחָשׁ תֵּעָקֵר וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בְּיַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״. ״וְלֹא קֶסֶם״ – הוּא בְּחִינַת טֻמְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר שְׁלֵמוּת הַמַּעֲלָה וְתִהְיֶה מַעֲלָתָם יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,כ) שֶׁהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ לְיִשְׂרָאֵל ״מַה פָּעַל אֵל״.
פסוק כד:
הֶן עָם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁבִּלְעָם עַצְמוֹ אָמַר הֵן, כֵּן יִהְיֶה עָם זֶה כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כְּלָבִיא פֵּרוּשׁ, קִימָתוֹ רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ כִּשְׁאָר הָעוֹלָם שֶׁבִּתְחִלָּה לִהְיוֹתוֹ חָסֵר הִתְלַמְּדוּת הַמִּלְחָמָה לֹא יַעֲשֶׂה גְּבוּרוֹת אֶלָּא כְּלָבִיא יָקוּם וְיַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּעוֹדוֹ הוּא שָׁבוּי בְּבֵית הַבּוֹר מְעֻנֶּה בְּסֵבֶל אֱנוֹשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כְּצֵאתוֹ אֶת הָעִיר הִפְלִיא עֲשׂוֹת בְּסִיחוֹן וְעוֹג. אָמַר עוֹד וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:) שְׁלֹשָׁה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין מוֹסִיפִין כֹּחַ: אֲרִי וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְנַשָּׂא שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא וְרָם בְּכֹחוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת לֹא מִפְּנֵי זֶה יִהְיוּ נֶחְלָשִׁים אֶלָּא הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים.
פסוק כד:
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁמִּלְּבַד כֹּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בָּהֶם, עוֹד יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְפַחֵד מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ (יהושע ב,כד) ״וְגַם נָמוֹגוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ כְּלָבִיא יָקוּם זֶה בְּעֵרֶךְ גְּבוּרָתוֹ, וּבְעֵרֶךְ מַה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הָעוֹלָם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, פֵּרוּשׁ, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא יִהְיוּ מְנוּשָּׂאִים בְּעֵינֵי הָעוֹלָם.
פסוק כד:
לֹא יִשְׁכַּב עַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה מִפְלָט לָנוּס מִפָּנָיו, כִּי לַיְלָה לְפָנָיו כַּיּוֹם יָאִיר. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ (יהושע י:יב-יג) שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא אָץ לָבוֹא וְכַדּוֹמֶה. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּזְמַן שְׁכִיבָה מִתְעַסֵּק הוּא בַּאֲכִילַת טֶרֶף.
פסוק כד:
וְאָמְרוֹ וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, לְפִי שֶׁבְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁיַּרְבֶּה לְהַפִּיל חֲלָלִים תִּיקַר בְּעֵינָיו נֶפֶשׁ הַנִּשְׁאָרִים, לָזֶה אָמַר אוֹי לָהֶם לָאוּמּוֹת, כִּי עַם אֵלֶּה הַדָּם בְּעֵינָיו כְּמַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם הַדָּם בְּגֶדֶר הֲרִיגָה אֶלָּא בְּגֶדֶר שְׁתִיָּה.
פסוק כד:
וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִשְׁתֶּה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי עַל יְדֵי הֲרִיגַת הָאֻמּוֹת נִדְבָּקִים חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּעַם ה׳, בְּסוֹד ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ (במדבר י״ד:ט׳), כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״יִשְׁתֶּה״, וְהָבֵן. וְרַזַ״ל (חולין לה:) לָמְדוּ מִכָּאן לְדָם שֶׁחָשׁוּב מַשְׁקֶה.
פסוק כה:
גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ. אָמַר גַּם, וְכָפַל לוֹמַר ״קֹב תִּקֳּבֶנּוּ״, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְעָם ״קוּם בָּלָק וְגוֹ׳ הַאֲזִינָה״ וְגוֹ׳, וְשָׁם רָמַז לוֹ שֶׁהוּא חָפֵץ לְקַלֵּל וּמַלְאָךְ עוֹקֵם פִּיו כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה במדבר כאן), גַּם כֵּן לָזֶה אָמַר ״גַּם קֹב״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁלֹּא תְּקַלְּלֶנּוּ בְּכִוּוּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא הַקְּלָלָה מִפִּיךָ בְּלֹא זְכִירַת שְׁמָם לֹא תִקֳּבֶנּוּ. מִכָּאן שֶׁמִּתְחַכֵּם הָיָה בִּלְעָם הָרָשָׁע לְהוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יַעֲנִישֵׁהוּ הַבּוֹרֵא, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁיֹּאמַר ״אָרוּר״ אוֹ ״מְקֻלָּל״ וְלֹא יוֹצִיא מִפִּיו שֵׁם הַמְּקֻלָּל וְהַמְּאוֹרָר, אֶלָּא שֶׁבְּלִבּוֹ יְכַוֵּן לְמַה שֶׁרוֹצֶה, וּלְטַעַם זֶה הָיָה ה׳ מוֹנְעוֹ מִלְּהוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה וְנֶחְתְּמָה בְּלִבּוֹ.
פסוק כה:
וְאָמְרוֹ גַּם בָּרֵךְ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְעָם שֶׁאֵינוֹ מְבָרְכָם מֵרְצוֹנוֹ אֶלָּא אָנוּס הוּא לְבָרְכָם, לָזֶה אָמַר לוֹ: ״אִם אַתָּה לֹא תְקַלֵּל לֹא תִתְחַיֵּב לְבָרֵךְ״, וְחָשַׁב שֶׁלֹּא יְעַקֵּם ה׳ פִּיו לְבָרֵךְ אֶלָּא אִם יִרְצֶה לְקַלֵּל. וְכָפַל לוֹמַר גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ כְּפִי הָאֱמֶת בְּרָכָה כְּפִי דַּעַת בִּלְעָם וְכַוָּנָתוֹ, אַף גַּם זֹאת לֹא תְבָרְכֶנּוּ.
פסוק כו:
וַיַּעַן בִּלְעָם וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לְמִי יֹאמַר בָּלָק? אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מַה שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קוֹדֵם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר לוֹ שֶׁכָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ – בֵּין קְלָלָה בֵּין בְּרָכָה – אוֹתוֹ אֶעֱשֶׂה, אִם כֵּן הֲגַם שֶׁלֹּא אֶקֳּבֶנּוּ וִידַבֵּר ה׳ לְבָרְכָם אֲבָרְכֵם לְקַיֵּם דְּבַר ה׳.
פסוק כז:
לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ. אָמַר נָא פֵּרוּשׁ, עַתָּה שֶׁכְּבָר הָיָה מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבָרֵךְ כְּבָר בֵּרְכָם. וְטַעַם שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְצַפֶּה לְדָבָר, שֶׁרָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁה׳ חָפֵץ בִּבְרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, נִרְאֶה כִּי חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַפִּנָּה שֶׁעָמַד בִּלְעָם פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם הָיוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁמֵּשִׂים פָּנָיו כְּנֶגֶד כָּל הָעָם, מִן הַסְּתָם יִהְיוּ בָּהֶם כַּת אַחַת בִּלְתִּי הֲגוּנָה, וְחָשַׁב אוּלַי יִמְצָא מָקוֹם לָקוֹב מִשָּׁם. וְהוּא אָמְרוֹ אוּלַי יִישַׁר וְגוֹ׳. וְאָמַר וְקַבֹּתוֹ לִי וְלֹא אָמַר ״לְקַבֹּתוֹ״, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁאֵין צוֹרֶךְ שֶׁיִּישַׁר בְּעֵינֵי ה׳ לְקַבֹּתוֹ, אֶלָּא שֶׁיִּישַׁר בְּעֵינֵי ה׳ שֶׁלֹּא לְמָנְעֲךָ וְאָז תִּקֳּבֶנּוּ מִשָּׁם.