פסוק א:וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים, כִּי בַּפְּעָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה מְנַחֵשׁ וְרוֹצֶה לְקַלֵּל אוֹתָם בְּנַחַשׁ, וְהָיָה הַשֵּׁם בָּא אֵלָיו בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, לֹא בְּכַוָּנָתוֹ לִנְבוּאָה וְלֹא מִמַּעֲלָתוֹ שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לָהֶם, הִנִּיחַ הַנְּחָשִׁים וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרָאתָם, אֲבָל שָׂם אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל שָׁם, שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם וְיָכִין לָהֶם נַפְשׁוֹ שֶׁיָּחוּל עָלָיו הַדִּבּוּר מֵאֵת הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ פַּעֲמַיִם, וְכֵן הָיָה לוֹ. עַל כֵּן אָמַר ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים״, כִּי עַתָּה הָיְתָה עָלָיו יַד ה' כַּאֲשֶׁר הִיא לַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״ (במדבר י״א:כ״ט), וְאוֹמֵר: ״רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלָי״ (ישעיהו סא א). וְעַל כֵּן קָרָא עַצְמוֹ עַתָּה "שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל" (במדבר כ״ד:ד׳), כִּי נָבִיא הוּא. וְרַשִׁ״י כָּתַב (רש״י על במדבר כ״ד:א׳): ״וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו״ - כְּתַרְגּוּמוֹ, כִּי הָיָה הָרַב מְתַרְגֵּם בּוֹ: ״וְשַׁוִּי לְמַדְבְּרָא דַּעֲבַדוּ בֵּיהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶגְלָא אַנְפּוֹהִי״. וְאֵין בְּנֻסְחָאוֹת מְדֻקְדָּקוֹת מִתַּרְגּוּמוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ד:א׳) כֵּן, אֲבָל הוּא כָּתוּב בִּקְצָתָן שֶׁהֻגַּהּ בָּהֶן מִן הַתַּרְגּוּם הַיְּרוּשַׁלְמִי, וְהָעִקָּר מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאָמַר: ״אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה״ (שם), כִּי רָאָה עַתָּה בְּאִסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה כַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַר בָּהֶם: ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי״ (שמות ו ג), אוֹ בְּמַדְרֵגָה לְמַטָּה מֵהֶם, כִּי מַחֲזֵה שַׁדַּי אֵינֶנּוּ שַׁדַּי. וְהִנֵּה הֵם יִרְאוּ בְּאֵל שַׁדַּי, וְהוּא יֶחֱזֶה בְּמַחֲזֵה שֶׁל שַׁדַּי. וְהִנֵּה הָיוּ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת לְמַטָּה מֵהֶם. וְעַל כֵּן קָרָא עַצְמוֹ "גְּלוּי עֵינָיִם", שֶׁהִיא מַדְרֵגַת בְּנֵי הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה' פְּקַח אֶת עֵינֵי״ וְגוֹ' (מלכים ב ו כ). וּכְבָר נֶאֱמַר כֵּן בְּבִלְעָם עַצְמוֹ בִּרְאִיַּת הַמַּלְאָךְ "וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם" (במדבר כ״ב:ל״א). וְלֹא תַּחְשֹׁב בָּזֶה זוּלַת מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ מִפְּנֵי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (ברכה לט): ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה״ - בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם, אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם. וְאֵיזֶה זֶה? בִּלְעָם. אֶלָּא הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה לִנְבוּאַת בִּלְעָם: מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְדַבֵּר עִמּוֹ, וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל״. מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִדַּבֵּר אֵלָיו״ (במדבר ז׳:פ״ט), וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן״. מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ מְעֻמָּד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״ (דברים ה כח), וּבִלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ שֶׁהוּא נוֹפֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם״. מָשָׁל לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ. וּבֵאוּר עִנְיַן הַבָּרַיְתָא הַזּוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים״ (שם לד י), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאֵינוֹ בָּא לְסַפֵּר בַּמַּעֲלָה אֲשֶׁר לִנְבוּאַת מֹשֶׁה עַל נְבוּאַת שְׁאָר הַנְּבִיאִים, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ אוֹתָנוּ מַעֲלָתוֹ עֲלֵיהֶם בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת: בְּפָסוּק ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״ (שמות ו ג), וּבְפָסוּק ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם" וְגוֹ' (במדבר י״ב:ו׳). אֲבָל עַתָּה לֹא דִּבֵּר עַל מֹשֶׁה שֶׁיָּדַע הוּא אֶת הַשֵּׁם, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר ״הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ וְאֵדָעֲךָ״ (שמות לג יג), שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב "אֲשֶׁר יָדַע אֶת הַשֵּׁם פָּנִים אֶל פָּנִים" אֲבָל אָמַר "אֲשֶׁר יְדָעוֹ", כִּי יְדַבֵּר עַל בֵּאוּר הַנְּבוּאָה. יֹאמַר כִּי לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ תָּבֹא מְבֹאֶרֶת כִּמְדַבֵּר אֶל חֲבֵרוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, שֶׁמּוֹדִיעוֹ דְּבָרָיו וְכַוָּנָתוֹ עַד שֶׁיַּכִּיר בְּפָנָיו שֶׁהֵבִין דְּבָרָיו וְכַוָּנָתוֹ בָּאֲמִירָה וּבְהַכָּרַת רְצוֹנוֹ בְּפָנָיו. וְאָמְרוּ כִּי לְבִלְעָם הָיָה זֶה בְּעֵת שֶׁנִּבָּא לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָמַד עַל דִּבְרֵי ה' וְעַל רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ בְּכָל הָעִנְיָן הֶעָתִיד לָבֹא לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה לְבִלְעָם, כִּי מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְדַבֵּר עִמּוֹ, בְּאֵיזֶה עִנְיָן, בְּאֵיזוֹ מִצְוָה יְצַוֶּנּוּ, אֲבָל הָיָה הוּא מוּכָן בְּכָל עֵת לַדִּבּוּר, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ כְּפִי הָרָצוֹן לְפָנָיו. אֲבָל בִּלְעָם הָיָה מְכַוֵּן וּמְחַשֵּׁב בַּדָּבָר הַהוּא שֶׁהוּא חָפֵץ בּוֹ, וְהוֹלֵךְ וּמִתְבּוֹדֵד וּמֵכִין נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת עָלָיו הָרוּחַ, אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָאתוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא מְפֹרָשׁ בְּכָאן. וְיוֹדֵעַ שֶׁאִם יָחוּל עָלָיו בָּעִנְיָן הַהוּא אֲשֶׁר חָשַׁב יְדַבֵּר עִמּוֹ, לֹא בְּעִנְיָן אַחֵר. וּמֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי לֹא הָיָה אֵלָיו עֵת קָבוּעַ לַדִּבּוּר, אֲבָל בְּכָל עֵת שֶׁיַּחְפֹּץ מֹשֶׁה וִיכַוֵּן לִבּוֹ לַדִּבּוּר הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה'״ (במדבר ט':ח'). וְכֵן בְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו יִתְעַלֶּה הָרָצוֹן לִהְיוֹת מְצַוֶּה אוֹתוֹ מֵאֹהֶל מוֹעֵד וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו. אֲבָל בִּלְעָם הָיָה מְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַדִּבּוּר, וְלֹא תָּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ אֶלָּא בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, אוּלַי הִיא הַשָּׁעָה שֶׁיַּזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ברכות ז') וּבְמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (סנהדרין ק״ה) שֶׁהָיָה מְקַלֵּל בָּהּ, וּבָהּ הָיָה חָל עָלָיו הָרוּחַ, לֹא בְּעֵת אַחֶרֶת לְעוֹלָם. וְכֵן עִנְיַן הָעֲמִידָה מַעֲלָה לְמֹשֶׁה, וְהַנְּפִילָה בְּבִלְעָם פְּחִיתוּת, שֶׁלֹּא יִסְבֹּל נְבוּאָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״אִם יוֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ וְגוֹ' קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע״ (דברים ה' כ״ב-כ״ד). וְאָמְרוּ מָשָׁל לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עַל הַמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְכַוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁהַטַּבָּח יוֹדֵעַ בְּהוֹצָאַת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהַשַּׂר שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן בְּכָל בֵּיתוֹ וְעוֹמֵד בְּסוֹדוֹ לֹא יֵדַע בְּהוֹצָאַת הַשֻּׁלְחָן. וְהַמָּשָׁל הַזֶּה יוֹרֶה שֶׁדַּעַת הַחֲכָמִים לוֹמַר שֶׁהָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ אַחֲרֵי כַּוָּנָתוֹ שֶׁהַשֵּׁם יֹאמַר לוֹ ״מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל״ (במדבר כ״ג:ח') וְכָל הָעִנְיָן, וְאַחַר כֵּן יִשְׁמַע הַדִּבּוּר בַּמִּלּוֹת הָהֵם אֲשֶׁר חָשַׁב בְּלִבּוֹ. וְזֶה מַה שֶׁהִזְכַּרְתִּי כִּי הָיָה קוֹסֵם וְתָבֹאנָה הָעֲתִידוֹת בְּלִבּוֹ, וְעַתָּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בָּהֶם גַּם הַדִּבּוּר. וּלְפִיכָךְ הָיָה מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ עַתָּה לוֹמַר ״נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל״. וְרָאִיתִי הָעִנְיָן הַזֶּה הַשָּׁנוּי בְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ בְּסִגְנוֹן אַחֵר בְּהַגָּדָה שֶׁל בְּמִדְבַּר סִינַי רַבָּה (במדבר רבה כ':א'), וְאֵין לִי לְהַאֲרִיךְ. וְהַכְּלָל כִּי כַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁנְּבוּאַת בִּלְעָם תָּבֹא אֵלָיו בְּמִלּוֹת מְבֹאָרוֹת לוֹ מִן הַטַּעַם שֶׁאָמְרוּ, שֶׁלֹּא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר, אִלּוּ הָיָה לָנוּ נָבִיא כְּמֹשֶׁה הָיִינוּ עוֹבְדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל מַדְרֵגַת נְבוּאָתוֹ לְמַטָּה מִשְּׁאָר הַנְּבִיאִים, שֶׁהִיא בְּמַחֲזֵה שַׁדַּי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אָמְרוּ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (א' י״ג): אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה עַל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּחֲצִי דִבּוּר, הֵיךְ כְּמָה דְתֵימָא "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם", אֲבָל לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״. וַחֲצִי הַדִּבּוּר תָּבִין עִנְיָנוֹ מִמַּה שֶׁבֵּאַרְנוּ:
פסוק ג:שְׁתֻם הָעָיִן – לֹא מָצְאוּ מוֹצָא לַמִּלָּה הַזֹּאת מִן הַמִּקְרָא, וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ד:ג׳) אָמַר "דְּשַׁפִּיר חָזֵי", כְּמוֹ פְּתוּחַ הָעַיִן. לְשׁוֹן חֲכָמִים (ע״ז סט): ״כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם״, כְּלוֹמַר שֶׁיִּפְתַּח הַנֶּקֶב. וְאוּלַי הִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת מִן ״שִׁתִי אוֹתוֹתַי אֵלֶּה״ (שמות י א), שְׁתוּי מַה - הַגֶּבֶר שֶׁיַּשִּׂיג לְכָל מַה שֶׁיָּשִׁית עֵינוֹ:
פסוק ז:וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ – מֶלֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק. נִקְרָא שְׁמוֹ טֶרֶם הִוָּלְדוֹ, דּוֹמֶה לוֹ ״לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ״ (ישעיהו מה, א), ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ״ (מלכים א יג, ב), וְיִצְחָק (בראשית יז, יט), וְיִשְׁמָעֵאל (שם טז, יא), וּשְׁלֹמֹה (דהי״א כב, ט). "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ" שֶׁל יַעֲקֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיָּבֹא דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ אַחֲרָיו, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ד:ז׳), וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה כָּל מֶלֶךְ בְּעַם עֲמָלֵק נִקְרָא אֲגַג, כִּי הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הָיָה שְׁמוֹ כֵּן, וְנִקְרְאוּ בָּנָיו הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹ בִּשְׁמוֹ, כְּדֶרֶךְ רֹב הַמְּלָכִים גַּם הַיּוֹם שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם תּוֹפְסֵי הַמַּלְכוּת. וְכֵן "הָמָן הָאֲגָגִי" (אסתר ח, ג), כִּי הָיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה הַהִיא, כִּי רָחוֹק הוּא שֶׁיִּקְרָא הַנָּבִיא שֵׁם הָרָשָׁע בְּטֶרֶם נוֹצַר בַּבֶּטֶן. וְכֵן "גּוֹג" (יחזקאל לט, א) כָּל נְשִׂיא הַמָּגוֹג יִקָּרֵא כֵן. וְהִנֵּה הוֹסִיף בַּפַּעַם הַזֹּאת הַשְּׁלִישִׁית לְהוֹדִיעַ לְבָלָק כִּי אָהֳלֵי יַעֲקֹב הָיוּ טוֹבִים, רָמַז לְעֵת הֱיוֹתָם שׁוֹכְנֵי אֹהָלִים עַד שֶׁיִּנְחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ, וּמִשְׁכְּנוֹת יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן יִהְיוּ טוֹבִים אַחֲרֵי כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק שֶׁיִּשְׁכְּנוּ בָהּ בְּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים. וְכֵן תִּהְיֶה אַרְצוֹ מְלֵאָה כָּל טוּב כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וְכִי יְנַצַּח אֶת עֲמָלֵק בַּעֲבוּר שֶׁנִּלְחַם בּוֹ וִיאַבֵּד זִכְרוֹ, וְתִנַּשֵּׂא עוֹד הַמַּלְכוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ אַחֲרֵי כֵן מְלָכִים אַדִּירִים יִנָּשְׂאוּ מְאֹד. וְאָמַר לוֹ שֶׁיֹּאכַל כָּל צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם, רֶמֶז לְהוֹנָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. וְאָמַר שֶׁיִּשְׁכְּנוּ בָהּ לָבֶטַח, לֹא יִירְאוּ מִכָּל עַם כַּאֲרִי וּכְלָבִיא שֶׁלֹּא יִירָא פְּרִיץ חַיּוֹת. וְעַתָּה נוֹאַשׁ בָּלָק מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם יִלָּחֵם בּוֹ יֹאבַד בֶּאֱמֶת, כִּי כָּל צָרָיו יֹאכַל כַּאֲשֶׁר יֹאכַל עֲמָלֵק בַּעֲבוּר שֶׁנִּלְחַם בּוֹ. עַל כֵּן אָמַר לוֹ עַתָּה שֶׁיִּבְרַח אֶל מְקוֹמוֹ, אֵין לוֹ חֵפֶץ בּוֹ:
פסוק יב:הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ יִתְנַצֵּל בִּלְעָם עַתָּה בְּמָה שֶׁאָמַר לְמַלְאָכָיו בְּשׁוּבָם אֵלָיו, טֶרֶם שֶׁיָּדַע מַה יּוֹסֵף ה' דַּבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן הֶרְאָה שֶׁיָּבֹא וִיקַלֵּל, עַד שֶׁהִתְרָה בּוֹ הַמַּלְאָךְ בַּדֶּרֶךְ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב״ן על במדבר כ״ב:כ׳):
פסוק יד:לְכָה אִיעָצְךָ – לְפִי שֶׁרָצָה לוֹמַר פֻּרְעָנוּת אֻמָּתוֹ, כְּדִכְתִיב ״וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב״ (במדבר כ״ד:י״ז), לְכָךְ אָמַר לוֹ "אִיעָצְךָ", כְּלוֹמַר אוֹמַר לְךָ לְצַד אֶחָד דֶּרֶךְ עֵצָה שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֲחֵרִים. ״לְכָה אִיעָצְךָ״ - מַה לְךָ לַעֲשׂוֹת. וּמַה הִיא הָעֵצָה? אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קו). תֵּדַע שֶׁבִּלְעָם הִשִּׂיאָם עֵצָה זוֹ בְּזִמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם״ (במדבר ל״א:ט״ז). אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ - מִקְרָא קָצָר הוּא: אִיעָצְךָ לְהַכְשִׁילָם, וְאוֹמַר לְךָ מַה עֲתִידִין לְהָרַע לְמוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ד:י״ד). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: אַגִּיד לְךָ הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ הָאֱלֹהִים שֶׁיַּעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, מִלְּשׁוֹן ״זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ״ (ישעיהו יד כו), ״שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ עַל אֱדוֹם״ (ירמיהו מט כ). וְאָמַר "אִיעָצְךָ", כִּי הַשּׁוֹמֵעַ עֵצָה יִקָּרֵא נוֹעָץ. וְהַנְּבוּאָה הַזֹּאת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ הִיא, כִּי כָל נְבוּאוֹתָיו מוֹסִיפוֹת בָּעֲתִידוֹת. מִתְּחִלָּה אָמַר שֶׁהֵם חֵלֶק ה' וְנַחֲלָתוֹ, וּבַשֵּׁנִית הוֹסִיף כָּבְשָׁם הָאָרֶץ וְהָרְגָם מְלָכֶיהָ, וּבַשְּׁלִישִׁית רָאָה שִׁבְתָּם בָּאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ וְהַעֲמִידָם מֶלֶךְ יְנַצֵּחַ אֶת אֲגַג, וְתִנַּשֵּׂא עוֹד הַמַּלְכוּת שֶׁרָאָה דָוִד מִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּדַע דָּוִד כִּי הֱכִינוֹ ה' לְמֶלֶךְ וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״ (ש״ב ה יב), כְּלוֹמַר בַּעֲבוּר אֲשֶׁר הִבְטִיחָם שֶׁתִּנַּשֵּׂא מַלְכוּתָם. וְעַתָּה בַּנְּבוּאָה הַזֹּאת הָרְבִיעִית יוֹסֵף לִרְאוֹת עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ, וּלְכָךְ הִרְחִיק הָעִנְיָן מְאֹד וְאָמַר ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כ״ד:י״ז), מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בַּנְּבוּאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְאָמַר שֶׁזֹּאת עֲצַת ה' שֶׁיָּעַץ לִהְיוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים:
פסוק טו:וְקָרָא עַצְמוֹ עַתָּה שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל וּמַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּנְּבוּאָה הַשְּׁלִישִׁית, וְהוֹסִיף לִקְרֹא עַצְמוֹ יוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. וְהָאוֹמֵר כָּךְ יוֹדֵעַ אֲנִי דַּעַת פְּלוֹנִי, יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהוּא מַכִּיר מִמֶּנּוּ מַה בְּלִבּוֹ, הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יַגִּיד בְּפִיו. וְכֵן זֶה יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְיֹאמַר עַתָּה מַה שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אֵל עֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ בְּסוֹף כָּל הַיָּמִים. וְזֶה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי״ (ישעיהו ס״ג:ד׳), וְאָמְרוּ (קהלת רבה י״ב:י׳) לִבָּא לְפוּמָּא לָא גָּלֵי. וְהִנֵּה אָמַר הַכָּתוּב בְּכָאן ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר״, וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁהָיָה זֶה בִּנְבוּאָה כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בִּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, כִּי כֵּיוָן שֶׁאָמַר ״נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל" וּ"מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה״, בְּיָדוּעַ כִּי הָיְתָה עָלָיו יַד ה' כַּאֲשֶׁר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאָמַר ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים״ (במדבר כ״ד:ב׳), וְקָרָא עַצְמוֹ כֵן:
פסוק יז:דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב – בַּעֲבוּר כִּי הַמָּשִׁיחַ יְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל מִקְצֵה הָאָרֶץ, יַמְשִׁילֶנּוּ לְכוֹכָב הַדּוֹרֵךְ בָּרָקִיעַ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה״ וְגוֹ' (דניאל ז יג). וְאָמַר שֶׁהוּא רוֹאֶה לִזְמַן רָחוֹק שֶׁיִּדְרֹךְ כּוֹכָב מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְיָקוּם מִמֶּנּוּ שֵׁבֶט מוֹשֵׁל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת בֶּן אָדָם שֶׁהוּא אֲבִי כָל הָאֻמּוֹת. וְהִזְכִּיר "פַּאֲתֵי מוֹאָב" לְהוֹדִיעַ לְבָלָק כִּי עַמּוֹ לֹא יִפֹּל בְּיַד יִשְׂרָאֵל עַתָּה, אֲבָל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לֹא יִנָּצֵל מוֹאָב מִיַּד הַשֵּׁבֶט הַמּוֹשֵׁל בּוֹ. וְטַעַם "פַּאֲתֵי מוֹאָב" לוֹמַר כִּי זֶה הַשֵּׁבֶט יְקַרְקֵר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְלֹא יִנָּצֵל מוֹאָב מִיָּדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם קְצוּצֵי פֵאָה וְאֵין לָהֶם שֵׁם בָּאֻמּוֹת וְלֹא יִלָּחֲמוּ בְּיִשְׂרָאֵל:
פסוק יח:וְטַעַם וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה. מַפֶּלֶת אֱדוֹם בְּיַד הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה, כִּי גָּלוּתֵינוּ הַיּוֹם בְּיַד רוֹמָה לֶאֱדוֹם תֵּחָשֵׁב, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ״, וְלֹא יִפְקֹד הַשֵּׁם עַל אֱדוֹם עַד תֹּם עֲוֹנוֹת צִיּוֹן בְּעֵת שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתָם. עַל כֵּן הִזְכִּיר בִּלְעָם אֱדוֹם, כִּי הוּא הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּתֵינוּ, וּבוֹ נֶאֱמַר ״וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ״, יִתְנַבֵּא כִּי לֹא תִפֹּל אֱדוֹם לְגַמְרֵי עַד עֵת הַקֵּץ בְּיַד הַכּוֹכָב הַדּוֹרֵךְ. וְטַעַם וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו, שֶׁיִּהְיֶה שֵׂעִיר יְרֵשָׁה לְאוֹיְבָיו, אוֹ "אוֹיְבָיו" הֵם אֱדוֹם וְשֵׂעִיר הַנִּזְכָּרִים שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יַעֲקֹב וְיִהְיוּ יְרֵשָׁה:
פסוק יט:וְטַעַם וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר – מִכָּל עִיר, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׂרִיד מִכָּל עִיר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר: ״וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת״ (במדבר כ״ד:י״ז), וְעַתָּה יֹאמַר שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר שָׂרִיד וּפָלִיט, וְהִנֵּה נִשְׁלְמָה הָעֵצָה שֶׁהוֹדִיעַ לְבָלָק:
פסוק כ:וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק – נִסְתַּכֵּל בְּפֻרְעָנוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְאָמַר: ״רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק״, הוּא קָדַם אֶת כֻּלָּם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָךְ תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ד:כ׳), וְאַחֲרִיתוֹ לֵיאָבֵד בְּיָדָם - ״תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״ (דברים כה יט), לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ד:כ׳). וְיִתָּכֵן כִּי "וַיַּרְא" כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן, וְהִבִּיט כְּנֶגֶד אֶרֶץ עֲמָלֵק הַיּוֹשֵׁב בָּהָר הַהוּא. וְאָמַר כִּי הוּא עַתָּה רֵאשִׁית גּוֹיִם, כִּי בְּרֹאשׁ הָעַמִּים יֵחָשֵׁב, כִּי גִּבּוֹרִים הָיוּ וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה. וְלוּלֵי כֵן לֹא עָלָה בְּלִבּוֹ לָבֹא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לִבְחֹר אֲנָשִׁים וְלִתְפִלָּה וְלִנְשִׂיאוּת כַּפָּיו לְחוּלְשָׁתוֹ, וּבָנָה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי (שמות יז טו), כִּי חֲשָׁבָהּ לְנֵס גָּדוֹל. וְלָכֵן אָמַר זֶה כִּי הוּא רֵאשִׁית הָעַמִּים וְאַחֲרִיתוֹ יֹאבַד יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם״ (שם פסוק יד). וְכֵן ״רֵאשִׁית שְׁמָנִים״ (עמוס ו ו) - הַמְשֻׁבָּח שֶׁבָּהֶם שֶׁהוּא נִמְנֶה רִאשׁוֹנָה. וְכֵן ״רֵאשִׁית הַחֵרֶם״ (שמואל א טו כא), ״לְרֹאשׁ וּלְקָצִין״ (שופטים יא יא), ״בְּשָׂמִים רֹאשׁ״ (שמות ל כג):
פסוק כא:וְטַעַם וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי גַּם כֵּן שֶׁרָאָה אֶת אַרְצָם, כִּי עִם עֲמָלֵק הָיָה יוֹשֵׁב (שמואל א טו ו). וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר לָהֶם בְּדֶרֶךְ עֵצָה: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, כְּלוֹמַר שִׂים מוֹשָׁבְךָ בְּמָקוֹם אֵיתָן וּבַסֶּלַע קִנֶּךָ, שֶׁתָּסוּר וְתֵרֵד מִתּוֹךְ עֲמָלֵק פֶּן תִּסָּפֶה עִמּוֹ, וְתָשִׂים בְּסֶלַע אֵיתָן מוֹשָׁבְךָ עִם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה״ וְגוֹ' (שופטים א טז). וְאָמַר: כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן, כְּלוֹמַר וְאַל תִּפְחַד בְּבוֹאֲךָ בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם תִּהְיֶה לְבָעֵר עִמָּהֶם, כִּי כַּאֲשֶׁר יַגְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל יְבַעֲרוּ אֶת הָאָרֶץ מִיּוֹשֵׁב, עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ - לֹא יִשְׁבֶּה אוֹתְךָ לְעוֹלָם, כִּי תִּגָּאֵל מִיָּדוֹ עִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם תִּהְיֶה עִם עֲמָלֵק תְּהִי אַחֲרִיתְךָ עֲדֵי אוֹבֵד עִמָּהֶם. וְכֵן ״עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח״ (תהלים עט ה), ״עַד מֶה כְּבוֹדִי לִכְלִמָּה״ (שם ד ג), כְּמוֹ ״עַד מָתַי״, אוֹ שֶׁיָּבֹאוּ לְגֹדֶל דָּבָר כְּגוֹן ״מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ״ (יחזקאל טז ל), ״מָה אִמְּךָ לְבִיָּא״ (שם יט ב), כְּלוֹמַר עַד מָה יַעֲלֶה וְיִגְדַּל הַשְּׁבִי אֲשֶׁר אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ - אֵינֶנּוּ נֶחְשָׁב לְךָ כְּלוּם, כִּי לֹא תֹאבַד כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ אוֹבֵד בַּעֲמָלֵק. וְלָכֵן נָשָׂא מְשָׁלוֹ עַל אַשּׁוּר שֶׁיָּבֹא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא, וְאֵין מִי שֶׁיִּנָּצֵל מִיּוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַל כָּל הָעַמִּים, שֶׁיָּבֹאוּ צִים מִיַּד כִּתִּים וְהֵם הָרוֹמִיִּים, וְעִנּוּ אֶת אַשּׁוּר הַנִּזְכָּר וְעִנּוּ עֵבֶר שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁיְּעַנּוּ הַמַּגְלִים וְהַגּוֹלִים, וְגַם הוּא עַם כִּתִּים עֲדֵי אוֹבֵד בַּסּוֹף:
וְהִנֵּה הִשְׁלִים דְּבָרָיו בְּאָבְדַן כִּתִּים כִּי הֵם הַחַיָּה הָרְבִיעִית שֶׁתִּכָּרֵת בְּיַד הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא" (דניאל ז':י"א), כִּי "עֲדֵי אוֹבֵד" – הִכָּרֵת זַרְעָם לְגַמְרֵי. וְזֶה דָּבָר מְפֻרְסָם מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ כִּי הַחַיָּה הָרְבִיעִית שֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל הִיא רוֹמִי אֲשֶׁר הִגְלַתְנוּ וְהִיא אֲשֶׁר תֹּאבַד בְּיַד הַמָּשִׁיחַ. וְאַל תִּשְׁתּוֹמֵם בָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁהַמַּלְכוּת הַשְּׁלִישִׁית הִיא יָוָן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ שָׁם בְּדָנִיֵּאל (דניאל ח':כ"א), וְכִתִּים הוּא מִזֶּרַע יָוָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים" (בראשית י':ד'), כִּי זֶה אֱמֶת הוּא וְרַבּוֹתֵינוּ מוֹדִים בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בבלי מגילה ו':): אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן זֶה כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, וְהוּא יָדוּעַ כִּי שֵׁם הָאָרֶץ אֲשֶׁר רוֹמִי מִכְּלָלָהּ תִּקָּרֵא בְּסִפְרֵיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם: אִיטַלְיָא. אֲבָל הָעִנְיָן הוּא הוּא כְּמוֹ בִּכְנַעַן כִּי הַיְבוּסִי וְהָאֱמוֹרִי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהַחִוִּי הֵם בָּנָיו, וְהֵם וַאֲבִיהֶם יֵחָשְׁבוּ כָּל אֶחָד לְגוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ" (דברים ז':א'). וְהָיָה כֵן בַּעֲבוּר כִּי כָל מֵאֶחָד מֵאֵלֶּה הַבָּנִים הָיָה לְגוֹי עָצוּם, וְנִקְרְאוּ הַגּוֹיִם הָהֵם בְּשֵׁם אֲבִיהֶם, וּשְׁאָר בְּנֵי כְּנַעַן אֲשֶׁר לֹא גָּבְרוּ כַּאֲחֵיהֶם נִתְיַחֲסוּ אֵלָיו. וְכֵן אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּתְיַחֵס לָאָב, וּפְלִשְׁתִּים וְכַפְתּוֹרִים בָּנָיו לְעַמִּים אֲחֵרִים. וְכֵן בַּמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס: "לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי" (במדבר כ"ו:כ"ט), וְכֵן רַבִּים. אַף כָּאן בְּנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ נִתְיַחֲסוּ לְיָוָן, וְהֵם מַלְכוּת שְׁלִישִׁית, וְכִתִּים הָיָה לְגוֹי עָצוּם וְיֵחָשֵׁב מַלְכוּת רְבִיעִית, וְהִיא שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָהּ עַד הַמָּשִׁיחַ וְתֹאבַד בְּיָדוֹ.
וְר' אַבְרָהָם נִשְׁתַּבֵּשׁ בָּזֶה וְהִכְנִיס בָּהֶן מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל כִּי נָפַל פַּחְדָּם עָלָיו, וְטָעַן אֵיךְ לֹא תִּמָּנֶה מַלְכוּת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּמוֹהָ. וְזוֹ הַטַּעֲנָה מֵחֶסְרוֹן דַּעַת, כִּי הָאַרְבַּע מַלְכֻיוֹת שֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל כֻּלָּן עוֹמְדוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, כָּל אַחַת גּוֹבֶרֶת עַל הַקּוֹדֶמֶת וְתוֹפֶשֶׂת הַמַּלְכוּת מִמֶּנָּה, וְכָל אַחַת מַמְשֶׁכֶת בְּיִשְׂרָאֵל שִׁעְבּוּד וְגָלוּת בִּימֵי מַלְכוּתָהּ. וּלְכָךְ הֶרְאָה דָּנִיֵּאל בַּחֲלוֹמוֹ כִּי יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ הַכַּשְׂדִּים, וְאַחֲרֵי כֵּן יִתְפְּסוּ הַפַּרְסִיִּים הַמַּלְכוּת וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ, וְאַחֲרֵיהֶם בִּמְקוֹמָם הַיְּוָנִים, וְאַחַר כֵּן יִגְבְּרוּ הָרוֹמִיִּים וְתָפְסוּ הַמַּלְכוּת וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנוּ עַד עֵת קֵץ, כִּי לֹא תִּפָּסֵק מַלְכוּתָם רַק בְּיַד הַגּוֹאֵל. וְהִנֵּה גָּלוּתֵנוּ כִּימֵי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֲבָל אִם יִהְיוּ בָּעוֹלָם מַלְכֻיוֹת אֲחֵרוֹת בִּימֵי אַרְבַּע אֵלֶּה לֹא יִמְנֶה אוֹתָן הַכָּתוּב, וְלֹא רָאָה אוֹתָם דָּנִיֵּאל, וְאֵין לוֹ צֹרֶךְ כְּלָל בִּרְאִיָּתָם לִידִיעַת הַגְּאֻלָּה. וְהִנֵּה בִּימֵי פָּרַס וְיָוָן וְגַם הַיּוֹם יֵשׁ מַלְכוּיוֹת גְּדוֹלוֹת מִלְּבַד רוֹמִי וְיִשְׁמָעֵאל, כְּאַנְשֵׁי הוֹדוּ וְכוּשׁ וּבָא גָּאדַר וְרוּמַנָא וְהַתְּתָר וְזוּלָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן יַחְשֹׁב מַלְכוּיוֹת רַבּוֹת. וְיָדוּעַ כִּי רוֹמִי הִגְלַתְנוּ בִּימֵי אַסְפַּסְיָנוֹס וְטִיטוּס, לֹא יִשְׁמְעֵאלִים, וְלָכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ, גַּם בְּיִשְׁמָעֵאל גַּם מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, בְּגָלוּת רוֹמִי אֲנַחְנוּ עַד שֶׁתֹּאבַד זִכְרָהּ וְנִגָּאֵל מִמֶּנָּה. וּמִי יוֹדֵעַ וְאוּלַי תֹּאבַד עוֹד מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל קֹדֶם הַמָּשִׁיחַ.
אֲבָל הַחַיָּה הָרְבִיעִית הִיא אֲשֶׁר הִגְלַתְנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּהּ: "וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָה קְרָב עִם קַדִּישִׁין וְיָכְלָה לְהוֹן" (דניאל ז':כ"א). וְתַמְשִׁיךְ בָּנוּ גָּלוּת עַד הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב: "עַד אֲתָא עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין" (דניאל ז':כ"ב). וְכָל מֵבִין בְּמַרְאוֹת דָּנִיֵּאל יִמְצָא זֶה מְפֹרָשׁ שָׁם, כִּי בַּמַּרְאָה הַשֵּׁנִית רָאָה הָאַיִל הַמְּנַגֵּחַ, וְנִתְפָּרֵשׁ לוֹ כִּי הוּא מַלְכוּת פָּרַס, וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר הוּא מֶלֶךְ יָוָן, וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס הַגּוֹבֵר עַל פָּרַס. וּכְעָצְמוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתַעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ – הֵם אַרְבָּעָה שָׁלִישָׁיו הַמּוֹלְכִים תַּחְתָּיו בְּמוֹתוֹ. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב: "וּמִן הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה וַתִּגְדַּל יֶתֶר אֶל הַנֶּגֶב וְאֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַצֶּבִי" (דניאל ח':ט'), וְאָמַר בָּהּ: "וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ הוּרַם הַתָּמִיד" (דניאל ח':י"א). וְהִנֵּה זֶה דָּבָר בָּרוּר לְמַלְכוּת רוֹמָא הַיּוֹצֵא מִיָּוָן, שֶׁהוּא אֶחָד מִבָּנָיו, וְהוּא הַמֵּסִיר הַתָּמִיד. וְלָכֵן נִרְאוּ לוֹ שְׁנֵיהֶם בְּהֵמָה אַחַת, וְהוּא הַצָּפִיר הַשָּׂעִיר שֶׁאַחַת מִקַּרְנוֹתָיו גָּדְלָה וְהֵסִירָה הַתָּמִיד. וְשָׁם עוֹד רְאָיוֹת בָּזֶה. וְקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ אֱמֶת הִיא, אֵינָהּ צְרִיכָה חִזּוּק.