א אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ ב וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃ ג וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃ ד וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃ ה וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃ ו וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃ ז וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ח וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃ ט וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃ י וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃ יא וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃ יב וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ יג וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ יד וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ טו וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ טז וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ יז וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ יח בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ יט אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ כ וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃ כא וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק ג:
וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי וְגוֹ׳. קָשֶׁה: א׳ אֵיךְ יוּכַל לוֹמַר לֹא נָתַתָּ וְגוֹ׳, וַהֲלֹא כְּבָר הִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ (בראשית יג:טז) ״וְשַׂמְתִּי זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, וּמַה לּוֹ לְפַקְפֵּק חָס וְשָׁלוֹם בְּדִבְרֵי ה׳. ב׳ אָמְרוֹ ״הֵן לִי״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״הֵן לֹא נָתַתָּ לִי״. ג׳ צָרִיךְ לָדַעַת הַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ, אַחַר שֶׁאֵין לוֹ זֶרַע, מַה לִּי אִם יוֹרֵשׁ אוֹתוֹ בֶּן בֵּיתוֹ אוֹ אַחֵר?
פסוק ג:
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֶּהֱיוֹת שֶׁבְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ אָמַר כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי הַנִּמְשָׁלִים לַעֲפַר הָאָרֶץ הֵם בְּנֵי אָדָם הַבְּזוּיִים וְהַפְּחוּתִים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ג:כא) ״רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ״, וְהֵם הַנִּקְרָאִים עַמֵּי הָאָרֶץ, וּבְנֵי אָדָם כָּאֵלּוּ לֹא יִתְמַלֵּא רְצוֹן הַצַּדִּיקִים בָּהֶם, לָזֶה אָמַר אַבְרָהָם הֵן לִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ דָּבָר הַשָּׁוֶה לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע. וְלָזֶה הֱשִׁיבוֹ ה׳ וְאָמַר לוֹ סְפֹר הַכּוֹכָבִים כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וְהֵם הַצַּדִּיקִים הַמְּשׁוּלִים לַכּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (דניאל יב:ג) ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים״, וּבָזֶה נָחָה דַּעְתּוֹ. וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ לְפֵרוּשׁ זֶה מִמַּאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ שֶׁאָמַר ה׳ לְיַעֲקֹב, וְזֶה לְשׁוֹנָם (בראשית רבה פרשה סט), ״כַּעֲפַר״ וְגוֹ׳, מַה עָפָר אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בְּמַיִם כָּךְ בָּנֶיךָ וְכוּ׳, מַה עָפָר מְכַלֶּה כְּלֵי מַתָּכוֹת וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי דְּהַמְשָׁלַת הֶעָפָר לְשֶׁבַח. הִנֵּה לֹא דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּדֶרֶךְ זֶה לַשֶּׁבַח שֶׁבֶּעָפָר אֶלָּא אַחַר שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִמְשִׁילָם ה׳ לַכּוֹכָבִים הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הִמְשִׁילָם לֶעָפָר אַחֲרֵי כֵן אֶלָּא לְשֶׁבַח שֶׁבֶּעָפָר, לֹא לִבְחִינַת הַפְּחִיתוּת, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא דָּרְשׁוּ כֵן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם אֶלָּא בַּפָּסוּק הַנֶּאֱמָר לְיַעֲקֹב אַחַר שֶׁהֻבְטַח אַבְרָהָם כַּכּוֹכָבִים, וְלָזֶה דָּאַג אַבְרָהָם עַל הַמָּשָׁל רִאשׁוֹן כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ שְׁנֵי הַדִּקְדּוּקִים, לָמָּה לֹא הֻבְטַח אַבְרָהָם בְּהַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה, גַּם דִּקְדּוּק אָמְרוֹ הֵן לִי.
פסוק ג:
וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אוֹתִי, תִּתְפָּרֵשׁ בִּשְׁנֵי דְּרָכִים: הָא׳ שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לוֹ אֶלָּא כְּעָפָר, יוֹתֵר יִבְחַר לְבֶן בֵּיתוֹ לִירַשׁ אוֹתוֹ, לֶהֱיוֹתוֹ תַּלְמִידוֹ הֶחָבִיב לוֹ, מִמָּה שֶׁיִּירָשֶׁנּוּ בֵּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וּמָצִינוּ שֶׁעָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.
פסוק ג:
וְהַב׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִלְּבַד שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל הַזֶּרַע, גַּם הָיָה מִצְטַעֵר עַל דִּבְרַת הַבֶּן בַּיִת שֶׁהָיָה אוֹמֵר כִּי הוּא הַיּוֹרֵשׁ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב. וְהִנֵּה, פֵּרוּשׁ לְפִי שָׁעָה הוּא אוֹמֵר יוֹרֵשׁ אוֹתִי, וְאֵיךְ יִיטַב בְּיוֹם טוֹבָה לְבָבוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים מִבֶּן בֵּיתוֹ. וּמָצָאתִי לְרַזַ״ל (בראשית רבה פמ״ד) שֶׁאָמְרוּ מֵעֵין זֶה שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁבִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לָלֶכֶת עֲרִירִי וְלֹא יִהְיוּ לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהוּגָּנִים.
פסוק ו:
וְהֶאֱמִין בַּה׳ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ו.) כִּי דִּין הַצְּדָקָה כַּנְּדָרִים, שֶׁהַנּוֹדֵר לַגָּבוֹהַּ כְּמוֹסֵר לְהֶדְיוֹט. וְהוּא שֶׁאָמַר ״וְהֶאֱמִין בַּה׳״ פֵּרוּשׁ הִפְקִיד אֶצְלוֹ הַבְּרָכָה, וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְיָדוֹ לְהַפְקִידָהּ בְּיַד נֶאֱמָן, לָזֶה אָמַר וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, פֵּרוּשׁ הֶחְשִׁיב אַבְרָהָם מַה שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁהוּא צְדָקָה, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן דִּין מְסִירָה יֵשׁ לָהּ וְהֶאֱמִינָהּ בְּיַד ה׳.
פסוק ו:
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג:) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁהֶאֱמִין בַּה׳ שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו לוֹמַר ״וַהֲלֹא״ וְכוּ׳, וַיַּחְשְׁבֶהָ ה׳ לְאַבְרָהָם צְדָקָה שֶׁהִפְלִיא לְהַצְדִּיק. אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת לִהְיוֹת שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם (בראשית רבה פרק לה ופרק מט), אִם כֵּן הוּא חָפֵץ לְהַטּוֹת אָדָם לְדֶרֶךְ יָשָׁר, וְאֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט צְדָקָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ו, כה) ״וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳. מֵעַתָּה הַשְּׁלֹשִׁים צַדִּיקִים מֻכְרָחִים הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם. לָזֶה אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן וַיַּחְשְׁבֶהָ ה׳ לוֹ צְדָקָה, פֵּרוּשׁ לַזֶּרַע הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ, דִּכְתִיב ״יִהְיֶה זַרְעֶךָ״ כִּי שָׁם רָמַז הַשְּׁלֹשִׁים בְּמִסְפַּר ״יִהְיֶה״.
פסוק יג:
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר יָדֹעַ תֵּדַע. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְלֹא אָמַר ״זַרְעֲךָ יִהְיֶה גֵּר״ אוֹ ״יִהְיֶה זַרְעֲךָ גֵּר״, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לְהַזְכִּיר הַמְּאוֹרָע קוֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר לְמִי יֶאֱרַע. עוֹד לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ ״גֵּר וְגוֹ׳ וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ״ וְגוֹ׳, אִם שְׁלָשְׁתָּם יַחַד יִהְיוּ בְּכָל הָאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אוֹ חֵלֶק מֵהָאַרְבַּע מֵאוֹת בְּגֵרוּת וְחֵלֶק בְּעַבְדוּת וְחֵלֶק בְּעִנּוּי. הָאֱמֶת, כִּי מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה נוֹדַעַת הַכַּוָּנָה, אֶלָּא לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ ה׳ דְּבָרָיו?
פסוק יג:
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר יָדֹעַ תֵּדַע לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת. הָא׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל דָּבָר קַל שֶׁאָמַר ״בַּמָּה אֵדַע״, וְהוּא אָמְרוֹ ״יָדֹעַ״, לְצַד שֶׁאַתָּה חָפֵץ לָדַעַת, ״תֵּדַע כִּי גֵר״ וְגוֹ׳. ב׳, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ה׳ בָּעִנְיָן שְׁנֵי דְּבָרִים, אַחַת פּוּרְעָנִיּוֹת וְאַחַת הֲטָבָה, כְּאָמְרוֹ ״וְאַחֲרֵי כֵן״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר יְדִיעָה שְׁתֵּי פְּעָמִים. ג׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח:) בַּפָּסוּק (דברים לד:ד) ״זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי וְגוֹ׳ לֵאמֹר״ וְגוֹ׳, שֶׁאָמַר לוֹ ה׳, לֵךְ אֱמוֹר לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁתֵּי יְדִיעוֹת: א׳ הִיא מַה שֶׁמּוֹדִיעוֹ בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְאֶחָד שֶׁעָתִיד לְהוֹדִיעוֹ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר ״תֵּדַע״ לֶעָתִיד.
פסוק יג:
וְטַעַם שֶׁאָמַר גֵּר יִהְיֶה וְגוֹ׳, שֶׁהִקְדִּים הַמְּאוֹרָע, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַגֵּרוּת הִיא כַּסֵּדֶר שֶׁהָיָה בָּהּ אַבְרָהָם. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״כִּי יִהְיֶה גֵר״ מַשְׁמַע שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ הַגֵּרוּת, וְיִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁלֹּא יִהְיוּ גֵרִים קֹדֶם וְתִתְחַדֵּשׁ לָהֶם הַגֵּרוּת. וְלֹא כֵן הוּא שִׁעוּר אָמְרוֹ ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״, פֵּרוּשׁ: בְּגֵרוּת יִהְיֶה עוֹמֵד זַרְעֲךָ. וְלָזֶה מָצִינוּ שֶׁחָשַׁב ה׳ שְׁנֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֲגַם שֶׁהָיוּ בַּהֲוָיָתָן לְגֵרוּת אָבוֹת.
פסוק יג:
וְאִם תֹּאמַר הָיָה לוֹ לוֹמַר ״כִּי זַרְעֲךָ גֵּר יִהְיֶה״ וְגוֹ׳, דַּע כִּי נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר כֵּן לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ כִּי לֹא לְכָל זַרְעוֹ גָּזַר ה׳ עֹל הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי, וְלָזֶה אָמַר ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה לְךָ חֵלֶק בְּזַרְעֲךָ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּגֵרוּת וְלֹא יִשְׁתּוּ יֵין מְרוֹרוֹת כָּל עִקָּר. וְאִם הָיָה מַקְדִּים לוֹמַר ״זַרְעֲךָ גֵּר יִהְיֶה״ וְגוֹ׳ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״זַרְעֲךָ גֵּר יִהְיֶה״ וְגוֹ׳ ״וַעֲבָדוּם״ וְגוֹ׳, וְאֵין חֵלֶק מִזֶּרַע מֻשְׁלָל מֵהָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁהֵם גֵּרוּת עַבְדוּת עִנּוּי, וְהוּא לֹא כֵן חוֹשֵׁב כִּי יֵשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּגֵרוּת לְבַד. וְלָזֶה הִפְסִיק בֵּין הַגֵּרוּת לַשְּׁאָר, פֵּרוּשׁ, לוֹמַר כִּי יֵשׁ מֵהַזֶּרַע שֶׁהוּא מֻחְלָט שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא גֵּרוּת לְבַד. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם״, ״זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם״ וְגוֹ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא שִׁעֵר כַּמָּה מֵהָעַבְדוּת וְכוּ׳, דָּבָר זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר יְכוֹלִין לְהִפָּטֵר בְּיוֹם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה פ״ב) ״יַעַנְךָ״ וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה שְׁלֹשָׁה הַדְרָגוֹת בָּעִנְיָן: חֵלֶק מֵהַזֶּרַע מֻחְלָט מֵהַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי וְהֵם הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים, וְהַשְּׁאָר חֵלֶק בְּגָלוּת וְחֵלֶק בְּעִנּוּי, וְאֵין שִׁעוּר לִזְמַן הָעִנּוּי כִּי אִם יִזְכּוּ יוֹם אֶחָד וְלֹא רד״ו שָׁנָה. וְצֵא וּלְמַד מִשֵּׁבֶט לֵוִי (שמות רבה ה:טז) שֶׁנִּדְמָה לָאָבוֹת. וְדַע שֶׁגַּם הֵם טָעֲמוּ דָּבָר מָה, צֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה (שמות ב:ג) ״וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא״ וְגוֹ׳ ״עַל שְׂפַת הַיְאֹר״׃
פסוק יד:
וְגַם אֶת הַגּוֹי וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר ״וְגַם״ עַל מַה שֶׁקָּדַם שֶׁהוּא הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי, וְזֶה הֲטָבָה לִנְקוֹם נָקָם מֵאוֹיְבֵינוּ. ב׳, תֵּיבַת אֶת מְיֻתֶּרֶת. ג׳, אָמְרוֹ דָּן אָנֹכִי דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הוּא הוּא הַשּׁוֹפֵט. ד׳, לָמָּה הִפְסִיק בֵּין הַמְּאוֹרָע אֲשֶׁר גָּזַר ה׳ עַל בָּנָיו בְּמִשְׁפַּט הַמְשַׁעְבְּדִים, וְהָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים לוֹמַר ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ״ וְגוֹ׳ שֶׁהוּא גְּמַר עִנְיַן יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּשִׁנּוּי זֶה שֶׁאַחַר שֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ אֶת הַגּוֹי יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ, וְלָקַח סֵדֶר הֶעָשׂוּי, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה, בַּתְּחִלָּה דָּן אוֹתָם וְאַחַר כָּךְ הִשְׁאִילוּם רְכוּשׁ גָּדוֹל.
פסוק יד:
אָכֵן מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים יִתְבָּאֲרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בשלח) ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ״ וְגוֹ׳, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְהַשְּׁאָר מֵתוּ בְּמִצְרַיִם בִּימֵי חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַמִּצְרִים. עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פי״ד) בְּפָסוּק ״וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַפְּשִׂים חַדְרֵי חֶפְצֵי מִצְרַיִם וְהָיוּ יוֹדְעִים וְכוּ׳, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה הִשְׁאִילוּם וַיְנַצְּלוּ וְגוֹ׳, וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק זֶה בִּמְקוֹמוֹ. וְהוּא שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם וְגַם אֶת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מִלְּבַד גְּזֵרַת הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי, וְגַם תּוֹסֶפֶת גְּזֵרַת פֻּרְעָנִיּוֹת יָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּדוּן אֶת הַמִּצְרִים, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג חֵלֶק גָּדוֹל מֵהֶם, לְמָר חֲמִשִּׁים חֲלָקִים וּלְמָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת חֲלָקִים. וּבָזֶה יְדֻיַּק תֵּבַת וְגַם וְתֵבַת אֶת, וְאָמְרוֹ אָנֹכִי פֵּרוּשׁ: מַכָּה זוֹ לֹא יָדְעוּ בָּהּ הַמִּצְרִים כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ כִּי הָיוּ בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ. וְסָמַךְ לָזֶה אָמְרוֹ וְאַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת אוֹתוֹ הַמִּשְׁפָּט כְּשֶׁיָּבִיא הַמַּכָּה הַהִיא לָדוּן אֶת שְׁנֵיהֶם, גּוֹי עוֹבֵד וְגוֹי נֶעֱבָד, שֶׁהוּא מַכַּת הַחֹשֶׁךְ, אַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ וְגוֹ׳ כָּאָמוּר לְמַעְלָה כִּי בְּאֶמְצָעוּת זֶה הִשְׁאִילוּם.
פסוק יד:
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק עוֹד, לָמָּה הֵבִיא ה׳ עַל הַמִּצְרִיִּים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ וְכוּ׳, אַחַר שֶׁמָּצִינוּ כִּי כֵן גָּזַר הַגּוֹזֵר.
פסוק יד:
וְהִנֵּה הָרַמְבַּ״ם זַ״ל בְּסֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות תשובה פרק ו׳ הלכה ה׳) כָּתַב כִּי טַעַם חִיּוּב הָאֻמּוֹת הַמְשַׁעְבְּדִים הוּא לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ אֻמָּה פְּלוֹנִית וְכוּ׳. וְהִשִּׂיגוּהוּ רַמְבַּ״ן וְרַאֲבַ״ד כִּי מַה בְּכָךְ, סוֹף סוֹף מִצְוָה עוֹשִׂים בְּקִיּוּם דְּבַר מֶלֶךְ. וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ן כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא לְצַד שֶׁהוֹסִיפוּ לְעַנּוֹת יוֹתֵר מִדֵּי הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר גָּזַר ה׳, וְלִדְבָרָיו אֵין הָאֻמּוֹת נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל תּוֹסֶפֶת עִנּוּי. וּלְדַרְכּוֹ זַ״ל יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְגַם אֶת הַגּוֹי דָּן אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ יָדִין ה׳ עַמּוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי יַרְבֶּה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַגְּזֵרָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת, פֵּרוּשׁ יָדוּן אִתּוֹ עִמּוֹ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אָנֹכִי כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ שִׁעוּר הַגְּזֵרָה וְשִׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעָלָיו יַעֲנִישׁ אוֹתָם, וְכָל זֶה לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ן.
פסוק יד:
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי כָל הָאֻמּוֹת חַיָּבִין לֵיעָנֵשׁ עַל כָּל הָעִנּוּי וְהַצַּעַר אֲשֶׁר יָרֵעוּ לָנוּ, וְהַחֲקִירָה מֵעִקָּרָא אֵינָהּ צוֹדֶקֶת. כִּי הָאֻמּוֹת טַעַם אֲשֶׁר יְעַנּוּנוּ הוּא לְצַד הַבְדָּלָתֵנוּ מֵהֶם וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר אָנוּ מְקַיְּמִים, וְצֵא וּלְמַד אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לַטָּלֶה וְהָיוּ לְעַם אֶחָד בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם וְהָיוּ כַּאֲחֵיהֶם הַמִּצְרִים. וְכֵן בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה אֲשֶׁר תְּשַׁעְבֵּד יִשְׂרָאֵל וְתָרֵעַ, הַטַּעַם הוּא לְצַד הֱיוֹתֵינוּ נַחֲלַת שַׁדַּי. וּמֵעַתָּה מַה מָּקוֹם לְטַעֲנַת שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי אֵל הַגּוֹזֵר, וַהֲלֹא אֵל גָּזַר עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עָנָף אֶחָד מִדְּבָרָיו, וְהֵם מְרֵעִים עַל שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה וְהָיוּ כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ (זכריה א:טו) ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט״, פֵּרוּשׁ: עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה קָצַפְתִּי מְעָט, וְהֵם הָאֻמּוֹת הַמְיַסְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל אַדְרַבָּה עוֹזְרִים בְּאֶמְצָעוּת הָעִנּוּי לְרָעָה לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְכֵן הוּא שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדָּת פּוֹטְרִים אוֹתוֹ מִכָּל רַע וּמֵטִיבִין לוֹ.
פסוק יד:
וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲנִי אֶתְדַּיֵּן עִמּוֹ, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְטַעַם הָעִנּוּי, שֶׁאֵינוֹ לְצַד קִיּוּם מִצְוַת ה׳ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם כֵּן. וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב עֲשׂוֹת רֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁמְּיַסֵּר לְצַד שִׂנְאָתוֹ, אֵין שִׂנְאָה כְּשִׂנְאַת הַדָּת, וּפָשׁוּט הוּא כִּי יִתְאַכְזֵר עֲלֵיהֶם בְּהַפְלָגָה. וּכְפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר וְגַם אֶת וְגוֹ׳, שֶׁהוּא הוֹדָעַת רִבּוּי הַצַּעַר אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל בָּנָיו, וְסָמוּךְ לָזֶה כָּתַב וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּעְתָּם לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳ יֶשְׁנָם בַּהֲשָׁבַת הַגְּזֵלָה בְּכָל מַה שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אוֹתָם. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה גְּבִיהָא (סנהדרין צא:) שֶׁתָּבַע מֵהַמִּצְרִים שְׂכַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
פסוק יד:
עוֹד יִרְמוֹז הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט): גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם וְכוּ׳, וּכְתִיב (תהילים צ״א:ט״ו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״. וְעוֹד אָמְרוּ בְּפָסוּק (שמות כ״ד:י׳) ״וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר״ שֶׁיִּרְמוֹז אֶל שִׁעְבּוּד שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל בַּלְּבֵנִים וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבוֹדוּ בָּהֶם שָׁם אִתָּם עִמָּם דָּן אָנֹכִי, שֶׁיִּרְמוֹז אֶל הַשְּׁכִינָה שֶׁתִּהְיֶה עִמָּם בַּגָּלוּת, וּבָזֶה יְדוּיַּק תֵּיבַת וְגַם שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת צַעַר, וְתֵיבַת אֶת וְתֵיבַת אָנֹכִי.
פסוק טו:
וְאַתָּה תָּבוֹא וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק בְּהַבְטָחַת אַבְרָהָם תּוֹךְ הַבְטָחוֹת הַבָּנִים, וַהֲגַם שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּחַיָּיו מֵהַשִּׁעְבּוּד שֶׁל זַרְעוֹ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה נִפְסֶדֶת הַכַּוָּנָה אִם הָיָה מְאַחֵר, שֶׁגַּם עַתָּה אֵין הַמַּאֲמָר סָמוּךְ לַשִּׁעְבּוּד אֶלָּא לַגְּאֻלָּה. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״בְּשָׁלוֹם״ ״בְּשֵׂיבָה טוֹבָה״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״בְּשֵׂיבָה טוֹבָה״ וּבָהּ כָּלוּל גַּם כֵּן בְּשׂוֹרַת תְּשׁוּבַת יִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לח:יב), וְלֹא יִרְאֶה שִׁעְבּוּד הַבָּנִים?
פסוק טו:
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי הַצַּדִּיקִים וּבִפְרָט הָאָבוֹת יַקְפִּידוּ עַל נִכּוּי שָׂכָר לָעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְצֵא וּלְמַד (בראשית רבה מד,ד) שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁהָיָה מֵיצֵר בַּהֲרִיגַת הַמְּלָכִים שֶׁמָּא נִתְנַכָּה לוֹ מִשָּׂכָר הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (בראשית טו:א) ״אַל תִּירָא אַבְרָם וְגוֹ׳ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה״. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַשִּׁעְבּוּד בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, יֵשׁ מָקוֹם לְאַבְרָהָם לָחוּשׁ וְלוֹמַר כִּי צָרִיךְ לְנַכּוֹת מִשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְבָנָיו וּלְהוֹצִיאָם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. לָזֶה הִבְטִיחוֹ סָמוּךְ לַאֲמִירַת ״יֵצְאוּ״ וְגוֹ׳ וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִתְנַכֶּה מִשָּׁלוֹם אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתָּ בְּמָעוֹז, וְחֶסֶד הַבִּטָּחוֹן מַתַּת אֱלֹהִים הוּא. וְזֶה כְּנֶגֶד הַבְטָחוֹת הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ, וּכְנֶגֶד פְּרָטֵי עוֹלָם הַזֶּה אָמַר תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. כָּאן כָּלַל שֶׁלֹּא יַבִּיט מֵהַשִּׁעְבּוּד לְבָנָיו, גַּם שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בְּבָנִים צַדִּיקִים, כִּי הוּא הַמְקֻוֶּה לַצַּדִּיקִים וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַטּוֹב וְהַשַּׁלְוָה. וּבָזֶה סָלְקָה קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, כִּי לֹא בָּאָה הַהַבְטָחָה עַל הַגֵּרוּת וְכוּ׳, וְדִבְרֵי רַמְבַּ״ן דְּחוּקִים.
פסוק טז:
וְדוֹר רְבִיעִי וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁלֵם. צָרִיךְ לָתֵת לֵב בְּטַעַם זֶה. וְהִנֵּה רַשִׁ״י וְרַמְבָּ״ן נֶחְלְקוּ בְּפֵרוּשׁ דּוֹר רְבִיעִי, רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ רְבִיעִי לַגּוֹלִים: יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הָיָה מִבָּאֵי הָאָרֶץ. וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דָּחָה דִּבְרֵי רַשִׁ״י וּפֵרֵשׁ דּוֹר רְבִיעִי לָאֱמוֹרִי כִּי ה׳ פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים (שמות לד:ז). וְקָשֶׁה לִי גַּם לְדִבְרֵי רַמְבַּ״ן כִּי לְאֵיזֶה עִנְיָן מוֹדִיעַ ה׳ דָּבָר זֶה לְאַבְרָהָם. וְגַם אֵינוֹ רָמוּז הַתְּנַאי בְּדִבְרֵי ה׳ שֶׁאִם יָשׁוּבוּ הָאֱמוֹרִי לֹא יַחֲרִימֵם שֶׁהוּא עִקַּר הוֹדָעַת דּוֹר רְבִיעִי לִדְבָרָיו. וְעוֹד אִם דּוֹר רְבִיעִי דֶּאֱמוֹרִי הוּא, לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחְזֹר לְהַזְכִּירוֹ אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ עֲוֹן הָאֱמוֹרִי כֵּיוָן שֶׁבּוֹ הוּא מְדַבֵּר בְּסָמוּךְ. וּפָשׁוּט שֶׁאֵין דִּבְרֵי רַמְבָּ״ן מְחֻוָּרִים.
פסוק טז:
וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּכַוֵּן ה׳ לוֹמַר שְׁנֵי קִצִּים: הָאֶחָד הוּא קֵץ הַגָּלוּת וְהַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי שֶׁיִּצְטָרֵף הַכֹּל לְמִנְיַן אַרְבַּע מֵאוֹת, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה נִשְׁלְמָה הַגְּזֵרָה, וְהוֹצִיא ה׳ אוֹתָם מִמִּצְרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם שֶׁנִּשְׁלְמוּ הָאַרְבַּע מֵאוֹת. וְקֵץ שֵׁנִי הוּא לְבִיאַת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה כְּנִיסַת הָאָרֶץ בְּתַשְׁלוּם הָאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלָּא עַד דּוֹר אַחֵר שֶׁהוּא דּוֹר רְבִיעִי. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ כִּי דּוֹרוֹ שֶׁל כָּלֵב דּוֹר שְׁלִישִׁי יֵחָשֵׁב וְהוּא שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם, וַהֲַגַם כִּי כָּלֵב נִכְנַס לָאָרֶץ אֵין הַדּוֹר נֶחְשָׁב אֶלָּא בְּרֻבּוֹ וְכָלֵב הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר מֵהַדּוֹר, דִּכְתִיב (במדבר יד:ל) ״כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה״. וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר רְבִיעִי עַל כְּלָלוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר. וְאֵין דִּבְרֵי רַשִׁ״י מְחֻוָּרִין בְּמַה שֶׁאָמַר בָּזֶה, אֶלָּא דּוֹר רְבִיעִי הֵם דּוֹר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהֵם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּנֵי כָּלֵב, וְהֵם רְבִיעִי לַגְּזֵרָה כְּשֶׁתַּחְשֹׁב פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, כָּלֵב, יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב בְּנֵי כָּלֵב הֵם דּוֹר רְבִיעִי שֶׁשָּׁבוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כִּי אֵין לִמְנוֹת הַדּוֹרוֹת מֵהַשְּׁבָטִים כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לִמְנוֹת רַשִׁ״י יְהוּדָה פֶּרֶץ וְכוּ׳, שֶׁאִם בָּאנוּ לְהַתְחִיל מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילָה גְּזֵרַת אַרְבַּע מֵאוֹת נַחְשֹׁב גַּם יִצְחָק, וְאִם בָּאנוּ לְהַתְחִיל מֵרִאשׁוֹן אָדָם שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם נַחְשֹׁב מִיַּעֲקֹב וְיִהְיֶה כָּלֵב חֲמִישִׁי, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין לִמְנוֹת הַדּוֹרוֹת אֶלָּא מִשֶּׁהִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עַצְמָם, וְזֶה הָיָה אַחַר מִיתַת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָז הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:ה) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים בָּעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ שִׁעְבּוּד וְכָהֵם כַּאֲבוֹתָם.
פסוק טז:
וַה׳ רָמַז זְמַן שֶׁיַּתְחִיל חֶשְׁבּוֹן הַדּוֹרוֹת בְּאָמְרוֹ יָשׁוּבוּ הֵנָּה, דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת יָשׁוּבוּ לוֹמַר שֶׁבַּמְּעוּכָּבִים בְּיַד מוֹשֵׁל הוּא אוֹמֵר ״יָשׁוּבוּ״ כְּשֶׁיַּשְׁלִימוּ אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְדוֹר רִאשׁוֹן שֶׁתָּקַף עָלָיו יַד מוֹשֵׁל הֵם בְּנֵי הַשְּׁבָטִים, שֶׁהַשְּׁבָטִים בִּרְשׁוּת עַצְמָן הָיוּ, וְאֶת בְּנֵיהֶם שָׁבוּ הַמִּצְרִים לְבַל עֲלוֹת מִן הָאָרֶץ, וְהָבֵן וְעִקָּר.
פסוק טז:
וּמֵעַתָּה נַשְׁקִיף לְהָבִין אִמְרֵי קָדוֹשׁ יְנוֹבֵב חָכְמָה בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, אִם כֵּן מוּכָח שֶׁעֲוֹן הָאֱמוֹרִי מְעַכֵּב הַכְּנִיסָה, וּבְמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר סִדֵּר ה׳ בְּתוֹרָתוֹ הַנְּעִימָה יַגִּיד כִּי עֲוֹן הַמְרַגְּלִים הוּא אֲשֶׁר סִבֵּב עַכָּבַת דּוֹר הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם עַד תּוּמוֹ, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵבִיא שָׁמָּה, וְזוּלַת הַמְרַגְּלִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ הָיוּ נִכְנָסִים הַדּוֹר הַיּוֹצֵא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לִיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא סוֹף הָאַרְבַּע מֵאוֹת, וְלֹא הָלְכוּ הַמְרַגְּלִים אֶלָּא לַהֲפָקַת רְצוֹן הַשּׁוֹאֲלִים לְרַגֵּל, וְזוּלַת זֶה אָמַר ה׳ לָהֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאוֹתוֹ דּוֹר עַצְמוֹ שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, וַהֲלֹא לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עֲדַיִן כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ (בראשית טו:טז).
פסוק טז:
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ז:) פֶּרֶק רִאשׁוֹן בְּפָסוּק (חבקוק א:יג) ״בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ״ – צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כִּי אִם יִהְיֶה רָשָׁע עֲדַיִן יֵשׁ בְּיָדוֹ קְצָת זְכוּת, וְיָבֹא צַדִּיק שֶׁרֻבּוֹ זְכֻיּוֹת לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ – אֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיק לְאַבְּדוֹ, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָרָשָׁע לְהִשְׁתַּלֵּם זְכוּת הַנִּשְׁאָר לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָרָשָׁע יִתְנַקֵּם מֵהַצַּדִּיק לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הַצַּדִּיק מֵהַתִּעוּב שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּמוּר. אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּמוּר, הֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֵר לָרָשָׁע חֵלֶק מֵהַטּוֹב – יֻפְקַע כְּלִילָתוֹ, וְכֵן אִם יִהְיֶה הָרָשָׁע מֻחְלָט וְנִגְמַר דִּינוֹ לָמוּת, בַּכֹּל עוֹשֶׂה הַשֵּׁם שְׁלִיחוּתוֹ לְאַבְּדוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ צַדִּיק גָּמוּר יָכוֹל לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם.
פסוק טז:
וְהִנֵּה בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּכְשֶׁשָּׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים הָיוּ בְּמַדְרֵגַת צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וַהֲגַם שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל, כְּבָר נֶעֶנְשׁוּ עָלָיו, וְהַשִּׁמְצָה אֵין בּוֹ שִׁעוּר שֶׁיִּמְנַע מֵהֶם שֵׁם צַדִּיק גָּמוּר לְעִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּעֵרֶךְ הָאֱמוֹרִי, וְהֵן הֵנָּה דּוֹר חָסִיד (סנהדרין קי:) דִּכְתִיב (תהלים נ:ה) ״אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי״ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיוּ אַחַר שְׁלִיחוּת הַמְרַגְּלִים שֶׁהִקְנִיטוּ אֶת ה׳ וְהִמְרוּ וְכוּ׳, וְאָז נִכְנְסוּ בְּגֶדֶר צַדִּיק מִמֶּנּוּ בְּעֵרֶךְ הָאֱמוֹרִי. וְלָכֵן כְּשֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים קֹדֶם הַמְרַגְּלִים הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִדְחוֹת הָאֱמוֹרִי, כִּי יֹאמְרוּ אֵלָיו פַּנֵּה מָקוֹם מֵאַרְצֵנוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ ה׳, וּכְשֶׁלֹּא יִרְצֶה הֲרֵי זֶה מוֹרֵד וּבֶן מָוֶת הוּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁחָטְאוּ וְהִמְרוּ אִמְרֵי אֵל לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּחֶזְקַת צַדִּיק גָּמוּר. וְלֶהֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי אֵין בְּיָדָם לְהַשְׁמִידוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא כְּשֶׁהֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת הָהָרָה יָצָא הָאֱמוֹרִי וּרְדָפוּם וַיַּכּוּם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבוֹרִים, וְזֶה יַגִּיד בַּלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.
פסוק טז:
וְתִמְצָא עוֹד שֶׁבִּכְנִיסָתָם אָמַר מֹשֶׁה (דברים ט:ה): ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳ כִּי אִם בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה״, כִּי נִשְׁלַם עֲוֹנָם. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁאֵינְכֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, ״אַתָּה בָּא לָרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת לֵיאָמֵר עָלָיו ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״. כִּי מַשְׁמָעוּת ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״ יוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת זְכוּת שֶׁיֻּצְדַּק לֵיאָמֵר ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, אֲבָל מֻחְלָט בְּרֶשַׁע אֵין לוֹ חֵלֶק הַצַּדְקוּת לֵיאָמֵר ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, וְהָבֵן.
פסוק טז:
וּמֵעַתָּה יִתְפָּרְשׁוּ דִּבְרֵי ה׳ עַל נָכוֹן, וְדוֹר רְבִיעִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מַבְטִיחוֹ הַבְטָחָה שֶׁאֵין לָהּ בִּטּוּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִנְתִינַת הַטַּעַם כִּי לֹא שָׁלֵם וְגוֹ׳. וְאַתָּה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת כִּי לֹא יַסְפִּיק טַעַם זֶה אֶלָּא לִזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּהֶעְדֵּר שֵׁם צַדִּיק גָּמוּר, וְאָז לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ שֶׁל אֱמוֹרִי לֹא יוּכְלוּ בֹּא לְאַרְצוֹ. אֲבָל אִם יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק גָּמוּר, אֵין מְנִיעוּת שְׁלֵמוּת הֶעָוֹן תִּמְנָעֵם מִבּוֹא לָרֶשֶׁת אַרְצוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה, נִתְרַצָּה הָאֵל שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ תֵּכֶף וּמִיָּד וְיִקְחוּ אֶת אַרְצוֹ, כִּי יִתְגָּרוּ בָּהֶם וְיִתְקַנְּאוּ בְּעוֹשֵׂי רִשְׁעָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר עֲוֹן מְרַגְּלִים נִכְנְסוּ בְּגֶדֶר צַדִּיק מִמֶּנּוּ, לָזֶה אִחֵר ה׳ עַד תּוֹם כָּל הַדּוֹר, וּבֵינֵי וּבֵינֵי יַשְׁלִים עֲוֹן הָאֱמוֹרִי. וְאִם לֹא הָיָה טַעַם שְׁלֵמוּת עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, הָיוּ בָּנָיו נִכְנָסִים תֵּכֶף וּמִיָּד וַעֲוֹנָם יִפְרְעוּ בָּעֳנָשִׁים אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר יִשְׁפּוֹט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק.
פסוק יח:
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ נָתַתִּי לְשׁוֹן עָבָר, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁהֶחְזִיק בָּהּ אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ (בראשית י״ג:ט״ו) יֻצְדַּק לוֹמַר נָתַתִּי כְּבָר, כִּי הַבָּנִים יִזְכּוּ מִדִּין יוֹרֵשׁ.
פסוק יח:
הִנֵּה יֵשׁ לִתְמוֹהַ אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל הַמְּמָאֲנִים לְהַאֲמִין בִּגְדֻלָּתֵנוּ וּמַעֲלָתֵנוּ הָעֲתִידָה לָבוֹא, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָתֵת לְזַרְעוֹ עֲשָׂרָה אֻמּוֹת, וְעַד עַתָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁבַע אֻמּוֹת וְנִשְׁאֲרוּ שָׁלֹשׁ אֻמּוֹת, וְאֵיךְ יֹאמְרוּ הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת (יחזקאל לז) אָבְדָה תִּקְוַת נַחֲלָתֵנוּ וּשְׁבוּעַת ה׳ מְנַגֶּדְתָּם? וְגַם הַשֶּׁבַע שֶׁנָּתַן ה׳ לֹא כֻּלָּם בָּאוּ לְפֶרֶק הִתְקַבֵּל, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. וְעָשָׂה ה׳ כָּכָה לִרְמֹז מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עַבְדֵי ה׳ וְאֵין נִכְנָעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ כְּעֶבֶד מוֹרֵד בְּרַבּוֹ, גַּם כֵּן יָבוֹאוּ עֲבָדִים שֶׁלָּנוּ וְיִמְרְדוּ בָּנוּ. וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְקַיֵּם בְּרִיתוֹ.
פסוק יח:
עוֹד נָתַתִּי לִבִּי לָתוּר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, וָאֶרְאֶה כִּי הִקְדִּים הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁהֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְיָדֵינוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שִׁבְעָה הַמְּאוּחָרִים, וְאֵין נָכוֹן לְהַקְדִּים הַמְּאוּחָר. אָכֵן וַדַּאי כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת לְהָעִירְךָ וּלְהַגִּיד לְךָ כִּי עִקַּר הַנְּתִינָה הִיא הָעֲתִידָה, שֶׁיָּבוֹאוּ יַחַד הַשָּׁלֹשׁ וְעִמָּם הַנּוֹתָר מֵהַשֶּׁבַע אוּמּוֹת, וְתִקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה בִּרְאוֹת שְׁבוּעַת ה׳. וְסִימָן לַדָּבָר נְתִינַת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְאַבְרָהָם: שְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי, וְהָרְבִיעִי תִּדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם (בראשית יד:א) רֶמֶז אֶל הִתְאַסְּפוּת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים בְּהַשִּׁבְעָה הָרִאשׁוֹנִים, וְהָבֵן: