פסוק א:בַּמַּחֲזֶה. אָמַר הִנֵּה בַּמַּחֲזֶה מַה שֶּׁלֹּא אָמַר בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ עַד הֵנָּה, לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ בַּנְּבוּאָה הַזֹּאת מַעֲשֶׂה לֹא דִּבּוּר לְבַד, כְּמוֹ יְצִיאָתוֹ הַחוּצָה וּסְפִירַת הַכּוֹכָבִים וּדְבַר הַבְּתָרִים.
פסוק א:אַל־תִּירָא. כְּלוֹמַר אַל תִּירָא מֵהַמְּלָכִים אֲשֶׁר נִצַּחְתָּ שֶׁמָּא יָבֹאוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ אַל תִּירָא מֵהֶם, כִּי אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מֵהֶם וּמֵאֲחֵרִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָרַע לָךְ; וְעַל הַבִּטָּחוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטַחְתָּ.
פסוק א:שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. בָּזֶה וּבַבָּא, זֶהוּ הַרְבֵּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְאֹד לָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק ב:אֲדֹנָי יֱהֹוִה. הָרִאשׁוֹן בְּאָלֶ״ף דָּלֶ״ת, שֵׁם הַתֹּאַר, וּבְיוּ״ד הֵ״א הוּא שֵׁם הָעֶצֶם, וּבָא הַתֹּאַר קֹדֶם לַשֵּׁם, כִּי הַתֹּאַר סָמוּךְ לוֹ, וְלֹא הוּא סָמוּךְ לַתֹּאַר, כִּי הוּא אֵינֶנּוּ מִתֹּאָר עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וּכְשֶׁיָּבוֹא בּוֹ הַשֵּׁם קֹדֶם לַתֹּאַר הוּא עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וּבִשְׁאָר הַמִּתֹּאָרִים יָבוֹא הַשֵּׁם קֹדֶם לַתֹּאַר בָּרֹב, כִּי קֹדֶם בָּא הָעֶצֶם וְאַחַר בָּא עָלָיו הַמִּקְרֶה שֶׁהוּא מִתֹּאָר בּוֹ, וְלֹא כֵן בָּאֵל יִתְבָּרַךְ.
פסוק ב:מַה־תִּתֶּן־לִי. לֹא שְׁאָלוֹ עַל שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא כִּי יָדַע כִּי שָׂכָר טוֹב יִהְיֶה לַצַּדִּיקִים לְעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל שְׁאָלוֹ עַל שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי מַה תּוֹעִיל לוֹ כָּל הַטּוֹבָה הַהִיא וְהָעֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁנָּתַן לוֹ וּמָחָר יָמוּת וְיֹאכְלוּ זָרִים חֵילוֹ וִיגִיעוֹ, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן לְמִי יַנִּיחֶנּוּ.
פסוק ב:עֲרִירִי. כְּתַרְגּוּם, וְאִם יִירָשֵׁנִי בֶּן בֵּיתִי מַה תִּהְיֶה תַּקָּנָתִי כִּי הוּא אֵינוֹ זַרְעִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַבְדִּי וְעוֹשֶׂה מִצְווֹתַי לִרְצוֹנִי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִי ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״.
פסוק ב:וּבֶן־מֶשֶׁק בֵּיתִי. הַיּוֹצֵא וְנִכְנָס בְּבֵיתִי. הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, וְהוּא יוֹרְשֵׁנִי אִם לֹא יִהְיֶה לִי בֵּן.
פסוק ב:מֶשֶׁק. שָׁרְשׁוֹ שָׁקַק, כְּשֹׁקֶל מֶכֶס מִן כָּסַס, וְעִנְיָנוֹ מִן שׁוּק, כְּלוֹמַר הוֹלֵךְ וּבָא, כְּמוֹ ״דֹּב שׁוֹקֵק״ (משלי כח:טו), וְהִנֵּה שְׁנֵי שָׁרָשִׁים בְּעִנְיָן אֶחָד.
פסוק ב:דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. אֶפְשָׁר כִּי חָסֵר יוֹ״ד הַיִּחוּס, רוֹצֶה לוֹמַר דַּמַּשְׂקִי, כְּמוֹ ״שֵׁבֶט הַיְמִנִי״ (במדבר כו:מד), וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס ״דַּמַּשְׂקָאָה״; אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שְׁמוֹ דַּמֶּשֶׂק כְּשֶׁבָּא אֶל אַבְרָם, וְהוּא קָרָא אוֹתוֹ אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלִיעֶזֶר לְשׁוֹן עִבְרִי הוּא, וּפַעַם קָרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם אֶחָד וּפַעַם בִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת; וְרוֹצֶה לוֹמַר אִלּוּ הָיָה יוֹרְשִׁי אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא הָיָה רַע כָּל כָּךְ, אֶלָּא אִישׁ מִדַּמֶּשֶׂק יִירַשׁ אוֹתִי – זֶה רַע מְאֹד, לְפִיכָךְ שָׁנָה בַּדָּבָר עוֹד וְאָמַר.
פסוק ג:וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִי ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ וְ״שַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ (בראשית יב:ב). וְכַאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָם לָאֵל יִתְבָּרַךְ כָּל זֶה, לֹא שֶׁחָשַׁב שֶׁיְּשַׁקֵּר לוֹ בְּהַבְטָחָתוֹ חָלִילָה, אֶלָּא חָשַׁב אַחַת מִשְּׁתַּיִם: אוֹ שֶׁחָטָא לָאֵל אַחַר הַבְטָחָתוֹ, שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ הַהַבְטָחָה בְּעֹנֶשׁ הַחֵטְא, אוֹ שֶׁחָשַׁב כִּי הַזֶּרַע שֶׁאָמַר לוֹ יִהְיֶה אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּב כְּזַרְעוֹ, וְכֵן ״וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ״ (אסתר י:ג), שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אוֹ הַגָּדֵל עִמּוֹ. וּבֶן בֵּיתִי, שֶׁהוּא חָשׁוּב לוֹ כְּזַרְעוֹ כְּמוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, כְּלוֹמַר: אִם לֹא יִהְיֶה מִגּוּפִי לֹא אֶחְשֹׁב מַתָּנָה זֹאת שֶׁנָּתַתָּ לִי לְטוֹבָה, וּמֵעֵת שֶׁהִבְטַחְתַּנִי לֹא נִפְקְדָה אִשְׁתִּי, וּמַה תִּקְוָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי.
פסוק ד:וְהִנֵּה דְבַר ה׳. הָיָה לוֹ דְּבַר ה׳ לַעֲנוֹתוֹ עַל אֲשֶׁר שָׁאַל, לֵאמֹר: לֹא יִירָשְׁךָ זֶה, בֶּן בֵּיתְךָ, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, וְלֹא תִטְעֶה בְּמַה שֶׁאָמַרְתִּי ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ״, כִּי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא עַל זַרְעֲךָ מַמָּשׁ שֶׁיֵּצְאוּ מִמֵּעֶיךָ. וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגּוּף נִקְרָא מֵעַיִם, וְכָאן כִּוֵּן עַל כְּלִי הַזֶּרַע, וְכֵן ״וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ״ (ישעיה מח:יט).
פסוק ה:וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה. בְּאָהֳלוֹ בָּאָה לוֹ הַנְּבוּאָה וְהוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה לַחוּץ לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים, וְכֵן ״וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלַיְמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים״ (יחזקאל ח:ג). וּמִתְּחִלָּה אָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיוּ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וְעַכְשָׁיו אָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְהַכֹּל דֶּרֶךְ הַפְלָגָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְגַם כָּתַבְנוּ הַדְּרָשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד שֶׁרָמַז לוֹ כִּי בְּסוֹף כְּשֶׁיִּהְיוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּהֶם יַד אָדָם עוֹד, וְיִהְיוּ בְּאוֹרָם לְעוֹלָם. וּבְבֵרֵאשִׁית רַבָּה: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ, אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד, שָׂרַי אֵינָהּ יוֹלְדָה שָׂרָה יוֹלְדָה, רוֹצֶה לוֹמַר מֵעֵת שֶׁאֲשַׁנֶּה שִׁמְכֶם תּוֹלִידוּ. וְכֵן הָיָה.
פסוק ו:וְהֶאֱמִן בַּה׳. מִתְּחִלָּה הָיָה גַּם כֵּן מַאֲמִין בַּה׳ אֶלָּא שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁאָמַרְנוּ; וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ וְאָמַר לוֹ ״מִמֵּעֶיךָ״ וְהֶרְאָהוּ הַמָּשָׁל בְּעֵינָיו וְהֶרְאָה לוֹ הַכּוֹכָבִים בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, הֶאֱמִין בּוֹ הָאֱמוּנָה גְּמוּרָה בְּלֹא שׁוּם סָפֵק.
פסוק ו:וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. הַהֶאֱמָנָה הַגְּמוּרָה שֶׁהֶאֱמִין חָשְׁבָהּ לוֹ הָאֵל לִצְדָקָה וּלְיֹשֶׁר לֵבָב, כִּי הוּא וְאִשְׁתּוֹ הָיוּ הוֹלְכִים וּמַזְקִינִים וְהַהַבְטָחָה מִתְאַחֶרֶת. וְאַף עַל פִּי כֵן הֶאֱמִין.
פסוק ז:וַיֹּאמֶר אֵלָיו. אָמַר לוֹ עוֹד לְחַזֵּק בְּלִבּוֹ הַהַבְטָחָה.
פסוק ז:וְאָמַר לוֹ אֲנִי ה׳. וַעֲדַיִן לֹא זָכַר לוֹ שְׁמוֹ, וְלֹא זְכָרוֹ לוֹ לְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ כִּי כְּבָר יוֹדֵעַ שְׁמוֹ מִיּוֹם דַּעְתּוֹ אוֹתוֹ, אֶלָּא זְכָרוֹ לוֹ לְקַיֵּם לוֹ הַבְטָחָתוֹ וּכְאִלּוּ אָמַר לוֹ ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי״.
פסוק ז:אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ. וְלֹא לְחִנָּם הוֹצֵאתִיךָ אֶלָּא לָתֶת לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, רָצָה לוֹמַר שֶׁיִּירָשׁוּהָ בָּנָיו וְתִהְיֶה הָאָרֶץ לְאַבְרָהָם כְּמוֹ הַיְרֻשָּׁה שֶׁיּוֹרִישֶׁנָּה אָדָם לְבָנָיו.
פסוק ח:בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. פֵּרֵשׁ כִּי יִירָשׁוּהָ בָּנַי, וְכֵן ״אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי״ (בראשית מח:כב). וּפֵרֵשׁ בַּמָּה אֵדַע, כִּי הוּא לֹא נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם יִירָשׁוּהָ בָּנָיו שֶׁהֲרֵי אָמַר ״וְהֶאֱמִן בַּה׳״ (בראשית טו:ו), אֶלָּא נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם יִירָשׁוּהָ לְעוֹלָם כִּי אוּלַי יֶחֶטְאוּ וְיִגְלוּ מִמֶּנָּה, וְשָׁאַל בְּאֵיזֶה עִנְיָן יֵדַע הַיְרֻשָּׁה, אֵיךְ תִּהְיֶה שֶׁיַּרְאֶה לוֹ בִּנְבוּאָה כְּמוֹ שֶׁהֶרְאָה לוֹ עִנְיַן רִבּוּי זַרְעוֹ כַּכּוֹכָבִים.
פסוק ט:קְחָה לִי. פֵּרַשׁ לְהַקְרִיבָם לְפָנָיו, וּבָהֶם אֶרְמֹז לְךָ עִנְיַן יְשִׁיבָתָם בְּאֶרֶץ יְרֻשָּׁתָם וְגָלוּתָם מִמֶּנָּה, וּבָהֶם אֶכְרֹת לְךָ בְּרִית שֶׁלֹּא תָמוּט, כִּי כְּרִיתַת הַבְּרִית הוּא בְּזֶה הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו״ (ירמיה לד:יח), כִּי אָמַר הִנֵּה ״וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ״ (בראשית טו:י).
פסוק ט:וְזָכַר שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִין מֵהַבְּהֵמָה שֶׁבָּהֶם יִכְשַׁר הַקָּרְבָּן, וְרָמַז בָּזֶה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיַּקְרִיבוּ הַקָּרְבָּנוֹת כָּרָאוּי לֹא יִגְלוּ מִן הָאָרֶץ, וְהַשָּׁלֹשׁ שֶׁזָּכַר בָּהֶם רָמַז לִשְׁלֹשָׁה גָּלֻיּוֹת שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לִגְלוֹת מֵאַרְצָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר גַּם כֵּן, ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״ (תהלים פ:ו).
פסוק ט:וּבְאָמְרוֹ עֶגְלָה. רָמַז בּוֹ לְגָלוּת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁנִּקְרָא עֶגְלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֶגְלָה יְפֵיפִיָּה מִצְרָיִם״ (ירמיה מו:כ), כִּי מֵאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא אַרְצָם גָּלוּ שָׁם, וּכְבָר הָיוּ בְּאַרְצָם מוֹשְׁלִים, לוּלֵי כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי.
פסוק ט:וְעֵז וְאַיִל. אָמַר עַל גָּלוּת בָּבֶל וְרוֹמִי שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּא מַלְכוּת רְבִיעִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵצֵרוּ לָהֶם מַלְכוּת יָוָן לֹא הִגְלוּם מֵאַרְצָם, וּמִכָּל מָקוֹם בַּמָּשָׁל הֵם נִכְלָלִים, כִּי הֵם נִקְרָאִים עֵז בַּחֲלוֹם דָּנִיֵּאל, וּלְפִי שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלַּת רָעַת יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי נַעֲשָׂה הַמָּשָׁל בָּהֶם, וְהָרוֹמִיִּים כִּלּוּ וְהִגְלוּם. וְאַיִל הֵם מָדַי וּפָרַס, וּלְפִי שֶׁמָּלְכוּ בָּבֶל נִקְרָא מַלְכוּתָם אַיִל, וְהִנֵּה רָמַז מַלְכוּת בָּבֶל וּפָרַס, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּחוּ גָּלוּתָם, מְלָכִים מֵהֶם הֶאֱרִיכוּ גָּלוּתָם וְאִחֲרוּ בִּנְיַן הַבַּיִת וְהָעִיר; וְקָרָא הַשְּׁנַיִם נְקֵבוֹת וְהַשְּׁלִישִׁי זָכָר כְּנֶגֶד הַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ מָדַי וּפָרַס שֶׁנִּקְרְאוּ אַיִל לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹד שֶׁלֹּא נָתְנוּ הַכֹּחַ וְהַתִּפְאֶרֶת לְעַצְמָם אֶלָּא לָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, ״כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (דברי הימים ב לו:כג), וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אָמַר, ״בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי״ (ישעיהו י:יג), וְכֵן טִיטוּס חֵרֵף וְגִדֵּף. וּקְרָאוֹ זָכָר, כְּמוֹ שֶׁהַזָּכָר חָשׁוּב מֵהַנְּקֵבָה, וְהַשְּׁנַיִם הֵרֵעוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא הֵטִיבוּ וְהִתְפָּאֲרוּ בְּמַלְכוּתָם לְעַצְמָם וְלֹא נָתְנוּ הַכֹּחַ וְהַתִּפְאֶרֶת לָאֵל, לְפִיכָךְ קְרָאָם נְקֵבָה.
פסוק ט:מְשֻׁלֶּשֶׁת, מְשֻׁלָּשׁ. כְּתַרְגּוּם ״עֶגְלִין תְּלָת וְדִכְרִין תְּלָתָא״, וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
פסוק ט:וְתֹר וְגוֹזָל. וְלֹא יָדַעְנוּ מֵאֵיזֶה מִין מֵהָעוֹפוֹת הָיָה הַגּוֹזָל, כִּי כָּל קְטַנֵּי הָעוֹפוֹת יִקָּרְאוּ גּוֹזָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל בְּנֵי נֶשֶׁר, ״עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף״ (דברים לב:יא), וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וּבַר יוֹנָה״, וְכֵן הוּא הָאֱמֶת כִּי הוּא הַכָּשֵׁר לְקָרְבָּן וְהוּא הַנִּדְרָס וְאֵינוֹ דּוֹרֵס, וְכֵן הַתּוֹר, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם שִׁתּוּף בַּטֶּבַע, וְהַנְּקֵבָה מֵהֶם לֹא תִזָּקֵק לְזָכָר אַחֵר מוֹת בַּעְלָהּ, וְכֵן יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁהָיְתָה כְּאַלְמָנָה בַּגָּלוּת מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַד בַּעְלָהּ מִמֶּנָּה, וְהוּא חַי וְקַיָּם, לֹא עָבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים בַּגָּלוּת, וְאַף שֶׁאֹרֶךְ הַגָּלוּת כְּאִלּוּ אֵין תִּקְוָה, אַף עַל פִּי כֵן ״אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהִים וְנִפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר״ (תהלים מד:כא). וְהַתֹּר וְהַגּוֹזָל הָיָה מָשָׁל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ דְּרוּסִים בְּרַגְלֵי הָאֻמּוֹת בְּפִשְׁעֵיהֶם בְּרֹב הַזְּמַנִּים עַד יָבוֹא מָשִׁיחַ, וְיִשְׂרָאֵל נִמְשַׁל לְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֵינַיִךְ יוֹנִים״ (שיר השירים א:טו) וְנֶאֱמַר ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי סֶלַע״ (שיר השירים ב:יד), וְכֵן נִמְשְׁלוּ לְתוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ״ (תהלים עד:יט).
פסוק י:וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ. מַה שֶׁבָּתַר וּמַה שֶׁלֹּא בָתַר הַכֹּל הָיָה בְּמִצְוַת הָאֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכַר זֶה, וְטַעַם הַכָּתוּב לְעִנְיַן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֵרֵעוּ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּם יִהְיוּ מְחֻלָּקִים וּמְבֻתָּרִים, וְיִהְיוּ אֵלֶּה כְּנֶגֶד אֵלֶּה וְיִלָּחֲמוּ זוֹ בָּזוֹ עַד שֶׁיִּכְלוּ, וְכֵן יִהְיוּ מְחֻלָּקִים בְּתוֹרָתָם וּבֶאֱמוּנָתָם כִּי זֶה גּוֹרֵם הַשִּׂנְאָה וְהַתַּחֲרוּת אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם עַד אֲשֶׁר יְכַלּוּ אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, וְלֹא יִהְיֶה כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְעַט זְמַן מִלְחָמָה בֵּין אֶפְרַיִם וִיהוּדָה תּוֹרָתָם וֶאֱמוּנָתָם לֹא נֶחְלְקָה, וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ לַאֲחָדִים לֹא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם קִנְאָה וְתַחֲרוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֵר אֶת אֶפְרָיִם״ (ישעיהו יא:יג) לְפִיכָךְ אָמַר וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר, וּבַצִּפּוֹר הוּא כּוֹלֵל הַתֹּר וְהַגּוֹזָל, כִּי יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים בַּגָּלוּת בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, וְהֵם לְעַם אֶחָד דְּבֵקִים בְּתוֹרָתָם וּבֶאֱמוּנָתָם כֻּלָּם מִמִּזְרָח עַד מַעֲרָב, תּוֹרָה אַחַת לָהֶם, לֹא שִׁנּוּ דָּתָם בְּמֵצַר הַגָּלוּת וְהַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת הָעוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם תָּמִיד.
פסוק יא:וַיֵּרֶד הָעַיִט. הָעַיִט הוּא שֵׁם לָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים.
פסוק יא:הַפְּגָרִים. הֵם הַפְּגָרִים הַשְּׁלֵמִים, כִּי לֹא אָמַר עַל הַבְּתָרִים אֶלָּא עַל־הַפְּגָרִים וְהֵם הַשְּׁלֵמִים, שֶׁהֵם הַתֹּר וְהַגּוֹזָל, כִּי לֹא יֵאָמֵר פֶּגֶר, גּוּף וּגְוִיָּה, אֶלָּא עַל הַשָּׁלֵם כְּמוֹ, ״כְּפֶגֶר מוּבָס״ (ישעיה יד:יט) ״פְּגָרִים מֵתִים״ (ישעיה כו:יט) ״גְּוִיַּת שָׁאוּל״ (שמואל א לא:יב). וְרָאָה שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים הַדּוֹרְסִים עַל הַתֹּר וְהַגּוֹזָל לְאָכְלָם וּלְכַלּוֹתָם, וְאַבְרָם הָיָה מְנַשֵּׁב אוֹתָם וּמַפְרִיחָם מֵעֲלֵיהֶם, רֶמֶז לוֹ בָּזֶה כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם בִּזְכוּת אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ״וְאַף גַּם זֹאת וְגוֹ׳ לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים וְגוֹ׳״ (ויקרא כו:מד) וְנֶאֱמַר ״וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים״ (ויקרא כו:מה).
פסוק יב:וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא. זֶה מוֹכִיחַ כִּי הַכֹּל הָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל מַרְאֶה אֶחָד הָיָה וּבְעֵת אַחַת הָיְתָה, וְהוֹצִיא אוֹתוֹ חוּצָה לִסְפֹּר הַכּוֹכָבִים מְלַמֵּד שֶׁהָיָה לַיְלָה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹם וּבְסוֹף הַיּוֹם שֶׁהָיָה הַיּוֹם לָעֶרֶב, וְאָמַר וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא, שֶׁמַּתְחִיל לָבֹא וְלִהְיוֹת עֶרֶב, וְרָמַז לוֹ בָּזֶה גָּלוּת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא גָּלוּת מִצְרַיִם, וְזֶהוּ הָעֶרֶב הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָאוֹר הוֹלֵךְ וּמַחְשִׁיךְ.
פסוק יב:וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה. מִכֹּחַ הַנְּבוּאָה בָּאָה הַתַּרְדֵּמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל ״וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי נִרְדַּמְתִּי עַל פָּנַי אָרְצָה״ (דניאל ח:יח), וְאָמַר כִּי אַחַר הַתַּרְדֵּמָה נָפְלָה עָלָיו אֵימָה חֲשֵׁכָה, וְכֵן אָמַר דָּנִיֵּאל ״וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי״ (דניאל ח:יז), כִּי כֵן הוּא דֶּרֶךְ הַנְּבוּאָה פְּעָמִים. וּלְאַבְרָם בִּתְחִלַּת הַנְּבוּאָה לֹא הָיָה לוֹ כָּל זֶה, כִּי בַּתְּחִלָּה אָמַר לוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, אֲבָל עַתָּה כְּשֶׁבָּא לֵאמֹר לוֹ צָרַת הַגָּלוּת שֶׁיִּהְיֶה לְבָנָיו הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְאֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, רֶמֶז לוֹ עַל הַצָּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ קָשׁוֹת.
פסוק יב:אֵימָה חֲשֵׁכָה. כְּמוֹ אֵימָה וַחֲשֵׁכָה, וְכֵן ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ״ (חבקוק ג:יא), ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן״ (שמות א:ב), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק יג:בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. לֹא שֶׁהָיָה וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם, כְּלוֹמַר לֹא יִירַשׁ זַרְעֲךָ הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֲבָל יִהְיוּ גֵּרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם עַד תַּשְׁלוּם אַרְבַּע מֵאוֹת, מִיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶרַע, כִּי כֵן אָמַר לוֹ כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, וְעוֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה מֵהַיּוֹם, וְכֵן הָיוּ בְּמִצְרַיִם עַד שֶׁשָּׁלְמוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁנִּרְאָה לְאַבְרָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים עַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק. וְהִנֵּה אֵין אָנוּ מוֹצְאִים אֶלָּא עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, כִּי הַמַּרְאֶה הַזֹּאת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיְתָה, וְאַבְרָם הָיָה בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן וְהָיָה בֶּן מֵאָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, אֶלָּא נֹאמַר כִּי הֶחָמֵשׁ שָׁנִים הַחֲסֵרִים הָיוּ מִשֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים לֶךְ לְךָ, אֲבָל לֹא אָמַר לוֹ כַּמָּה יִהְיוּ בְּמִצְרַיִם וְכַמָּה יִהְיוּ יְמֵי הַשִּׁעְבּוּד, אֲבָל רַזַ״ל פֵּרְשׁוּ (בראשית רבה צא) כִּי מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים הָיוּ בְּמִצְרַיִם כְּמִנְיַן ״רְדוּ״ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו ״רְדוּ שָׁמָּה״ (בראשית מב:ב). וְכֵן הָיָה, כִּי יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה הָיָה בְּלֶדֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים וּמָאתַיִם וְעֶשֶׂר הֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה הָיוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי קְהָת הָיָה מִבָּאֵי מִצְרַיִם וְכָל שְׁנוֹתָיו מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם בְּנוֹ מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים בְּדַבְּרוֹ אֶל פַּרְעֹה וְאָז יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם הִנֵּה בֵּין כֻּלָּם אֵינָם אֶלָּא שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, כָּל שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְחַסֵּר מֵהֶם שְׁנֵי קְהָת כְּשֶׁנִּכְנַס לְמִצְרַיִם וְהַשָּׁנִים שֶׁהָיָה לוֹ עַד שֶׁנּוֹלַד עַמְרָם, וְהַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ לְעַמְרָם עַד שֶׁנּוֹלַד לוֹ מֹשֶׁה, וּמִכָּל זֶה יֶחְסְרוּ הַרְבֵּה מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, אֵין לְךָ לוֹמַר אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וּתְחִלָּתָם מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, אֲבָל לֹא פֵּרֵשׁ כָּל יְמֵי הָעִנּוּי. וְכֻלָּם גֵּרִים הָיוּ, כִּי יִצְחָק גָּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְיַעֲקֹב גָּר בַּאֲרָם וְאַחַר כֵּן גָּר בְּמִצְרַיִם עִם בָּנָיו.
פסוק יג:וּפֵרַשׁ וַעֲבָדוּם. וְעָבְדוּ בָּם, כְּלוֹמַר הַמִּצְרִים יַעַבְדוּ בְּיִשְׂרָאֵל. וְכֵן וְעִנּוּ אֹתָם, וּבָא הַלָּשׁוֹן עַל הַנֶּעֱבָד עִם יִחוּס הַבַּיִת, כְּמוֹ ״לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד״ (ויקרא כה:לט), ״לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם״ (ירמיה לד:י). וְכֵן תַּרְגּוּם אֻנְקְלוֹס ״וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן בְּהוֹן״, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ בְּלֹא חֶסְרוֹן בֵּי״ת הַשִּׁמּוּשׁ וְיִהְיֶה לְשׁוֹן הָעֲבוֹדָה עַל הָעוֹבֵד, כְּלוֹמַר יִשְׂרָאֵל יַעַבְדוּ הַמִּצְרִים, וְהַמִּצְרִים יְעַנּוּ אוֹתָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה.
פסוק יד:וְגַם אֶת־הַגּוֹי... דָּן אָנֹכִי. אֲנִי אֶשְׁפֹּט אוֹתָם אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי גָּזַרְתִּי אוֹתָם לִהְיוֹת לָהֶם לַעֲבָדִים, הֵם עָשׂוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל בָּבֶל, ״אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה״ (זכריה א:טו), וְאָמַר, ״קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד״ (ישעיה מז:ו). וְהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת וְהָעִנּוּי הָיָה עֹנֶשׁ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁחָטְאוּ בְּמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל ״וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ (יחזקאל כ:ז), ״וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם״ (יחזקאל כ:ח), וְאוֹמֵר ״וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי הַגָּדוֹל לְבִלְתִּי הֵחֵל וְגוֹ׳״ (יחזקאל כ:ט). הִנֵּה כִּי נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, לוּלֵי שֶׁהָאֵל עָשָׂה עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּל שֶׁהֲרֵי אָמַר לְאַבְרָהָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְכֵן אָמַר לְמֹשֶׁה, ״אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳״ (שמות ו:ח), וְזֶה הָיָה נוֹדָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (יחזקאל כ:ט), כִּי שָׁלַח לָהֶם נְבִיאִים קֹדֶם מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה, ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״ (שמות ד:יג), וְכֵן אוֹמֵר זֶה בְּפָרָשַׁת יְחֶזְקֵאל זֹאת.
פסוק טו:וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. תָּמוּת בְּשָׁלוֹם שֶׁלֹּא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכָל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה לְבָנֶיךָ. וּמַה שֶּׁאָמַר אֶל אֲבֹתֶיךָ, כֵּן הוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן בְּכִנּוּי הַמִּיתָה, וְכֵן ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ (דברים לב:נ) ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״ (בראשית מט:לג) כְּלוֹמַר שֶׁהוּא בָּא וְנֶאֱסָף אֶל אֲבוֹתָיו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ שֶׁמּוֹכִיחַ מִזֶּה שֶׁעָשָׂה תֶּרַח תְּשׁוּבָה (בראשית רבה לח) וְהִנֵּה מָצָאנוּ שֶׁאָמַר לְיֹאשִׁיָּהוּ, ״הִנְנִי אוֹסִפְךָ אֶל אֲבֹתֶיךָ״ (דברי הימים ב לד:כח) וְאָמוֹן מֵת בְּרִשְׁעוֹ.
פסוק טו:תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. שֶׁתִּרְאֶה לְךָ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, הַדּוֹר הָרְבִיעִי מִבָּאֵי מִצְרַיִם שֶׁהוּא מִקֶּדֶם הַגָּלוּת יָשׁוּבוּ הֵנָּה בְּאַרְצָם וְיִירָשׁוּהָ. וְכֵן הָיָה, כִּי קְהָת הָיָה מִבָּאֵי מִצְרַיִם וּבְנֵי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה שֶׁהֵם דּוֹר רְבִיעִי הָיוּ מִבָּאֵי הָאָרֶץ.
פסוק טז:כִּי לֹא־שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד־הֵנָּה. עֹנֶשׁ עֲוֹן הָאֱמֹרִי לֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַנּוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם, כִּי הָאֵל יִתְבָּרַךְ יַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָרְשָׁעִים, וּלְכֹל יֵשׁ זְמַן קָצוּב, יֵשׁ שֶׁמַּעֲנִישׁוֹ מִיָּד וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲרִיךְ לוֹ זְמַן רַב, וְהַכֹּל לְפִי חָכְמָתוֹ. וְאוֹמֵר כִּי הָאֱמֹרִי לֹא נִגְמַר עֲדַיִן זְמַן עָנְשָׁם, וְעֹנֶשׁ הֶעָוֹן יִקָּרֵא עָוֹן, וְכֵן ״גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא״ (בראשית ד:יג), וְעֹנֶשׁ הַחַטָּאת חַטָּאת, כְּמוֹ ״זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם״ (זכריה יד:יט). וְזָכַר הָאֱמֹרִי לְפִי שֶׁהָיָה הֶחָזָק שֶׁבְּשִׁבְעָה גוֹיִם, וְכֵן אָמַר ״וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיכֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ״ (עמוס ב:ט).
פסוק יז:וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה. מִלְעֵיל, לְפִי שֶׁהוּא פֹּעַל עָבָר.
פסוק יז:וַעֲלָטָה. הוּא הַחֹשֶׁךְ הֶחָזָק, וְרָמַז בָּזֶה לִשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּצָּרְפוּ בָהֶם יִשְׂרָאֵל צֵרוּף אַחַר צֵרוּף, זֶהוּ שֶׁבָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר כְּלָל, וְאַף אוֹר הַכּוֹכָבִים לֹא נִרְאֶה, וְהָעֲלָטָה רֶמֶז לְצָרוֹת הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ כְּפוּלוֹת.
פסוק יז:וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ. עָשָׁן שֵׁם תֹּאַר בְּשֶׁקֶל חָכָם סָכָל. אָמַר שֶׁרָאָה תַנּוּר שֶׁהָיָה עָשָׁן, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה מַעֲלֶה עֲשָׁנוֹ בְּתוֹךְ הָעֲלָטָה, זֶהוּ רֶמֶז לְאַף ה׳ שֶׁיֵּעָשֶׁה בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן עִם צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכֵן אָמַר דָּוִד לְאֹרֶךְ זֶה הַגָּלוּת, ״עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ״ (תהלים פ:ה).
פסוק יז:וְלַפִּיד אֵשׁ. רוֹצֶה לוֹמַר וְרָאָה לַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה, וְהֵם אוֹתָם בְּתָרִים אֲשֶׁר בָּתַר, וְרָמַז בּוֹ לִשְׁנֵי דְבָרִים: רָמַז בּוֹ לִכְרִיתַת הַבְּרִית כְּמוֹ שֶׁעוֹבְרִים בַּעֲלֵי הַבְּרִית בֵּין הַגְּזָרִים וְהַבְּתָרִים אֲשֶׁר נִתְּחוּ לִשְׁנַיִם וְיַעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו, כֵּן שָׁאַל הָאֵל בִּמְקוֹם כְּבוֹדוֹ לַפִּיד אֵשׁ שֶׁיַּעֲבֹר בֵּין הַבְּתָרִים לְקַיֵּם הַבְּרִית עִם אַבְרָהָם. זֶהוּ שֶׁאָמַר אַחֲרָיו: ״בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה׳ אֶת אַבְרָם בְּרִית״ (בראשית טו:יח). רָמַז לוֹ בָּזֶה כִּי כָּל עוֹד שֶׁיִּהְיוּ הַצָּרוֹת תְּקֵפוֹת וּתְכוּפוֹת יִזְכֹּר לָהֶם הָאֵל בְּרִית אַבְרָם שֶׁלֹּא לְכַלּוֹתָם. וְרָמַז גַּם כֵּן בְּלַפִּיד אֵשׁ שֶׁיִּכְלוּ הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִים בֵּינֵיהֶם שֶׁהָיוּ הַבְּהֵמוֹת הַשְּׁלֹשָׁה לְמָשָׁל לָהֶם, אָמַר שֶׁיַּעֲבֹר אֵשׁ ה׳ בֵּינֵיהֶם וִיכַלֶּה אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּגוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד (יחזקאל לח:כב) ״אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו״.
פסוק יח:בַּיּוֹם הַהוּא. בְּאוֹתָהּ הַמַּרְאָה כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית לָתֵת לְזַרְעוֹ אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁיִּירְשׁוּ אוֹתָהּ כֻּלָּהּ לְסִבַּת הַגָּלוּת הַזֶּה, כִּי אָמַר לוֹ שֶׁיִּתֵּן לְזַרְעוֹ עֶשֶׂר אֻמּוֹת שֶׁזָּכַר וּבִירֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה לֹא יָרְשׁוּ אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁבַע אֻמּוֹת וְקֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמֹנִי לֹא יָרְשׁוּ עֲדַיִן, מְלַמֵּד שֶׁהַמַּאֲמָר הַזֶּה לֶעָתִיד הוּא.
פסוק יח:נָתַתִּי. כְּבָר נָתַתִּי לָהֶם בִּדְבָרִי שֶׁהוּא קַיָּם.
פסוק יח:עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות ז:ב): אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּאַרְבַּע נְהָרוֹת גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, קְרָאוֹ גָּדוֹל לְפִי שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמָשָׁל: ״עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ״.
פסוק יט:אֶת הַקֵּינִי. קָרְאוּ עַל שֵׁם הָעִיר שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ תְּחִלָּה, כִּי שֵׁם הָעִיר הָיָה קַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן״ (שופטים ד:יא). אוּלַי הַבּוֹנֶה אוֹתָהּ הָיָה שְׁמוֹ קַיִן וְקָרָא הָעִיר עַל שְׁמוֹ, כְּמוֹ ״כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ״ (בראשית ד:יז), ״כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם״ (יהושע יט:מז), שֹׁמְרוֹן עַל שֵׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר. וְהַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא נִקְרֵאת קֵינִי, קֵינִים, וְנִתְחַתְּנוּ עִם שֵׁבֶט יְהוּדָה עִם מִשְׁפְּחוֹת רֵכָב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הֵמָּה הַקֵּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב״ (דברי הימים א ב:נה). וְאֶפְשָׁר כִּי זֶה הַקֵּינִי הַנִּזְכָּר הֵנָּה הָיָה אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״יָת שַׁלְמָאֵי״, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם ״וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי״ (במדבר כד:כא).
פסוק כ:וְאֶת הַחִתִּי. וְלֹא זָכַר הַחִוִּי, אוּלַי הוּא הָרְפָאִים שֶׁזָּכַר.
פסוק כא:וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי. וְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בִּכְלַל הַכְּנַעֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ: ״לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב״ (יהושע יג:ג).
