פסוק א:וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, ״וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי״ (בראשית יד:יג), לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא נָסַע מִשָּׁם לִשְׁכֹּן בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי שָׁם הָיוּ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ, וְרָאוּי לָאָדָם לִשְׁכֹּן אֵצֶל אֹהֲבָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ״טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק״ (משלי כז:י). וְנִגְלָה אֵלָיו הָאֵל שָׁם אַחַר שֶׁמָּל לְהוֹדִיעַ דְּבַר סְדוֹם, לְפִי שֶׁאַבְרָהָם הָיָה גָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר וְרָצָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּקִצָּת יִשּׁוּב מִן הָעוֹלָם וְלֹא רָצָה לַעֲשׂוֹת מִבְּלִי יְדִיעָתוֹ, וּלְהוֹדִיעַ כִּי הוּא מַשְׁגִּיחַ בַּתַּחְתּוֹנִים לְהֵיטִיב וּלְהָרַע לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם; וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָדַע זֶה מִשִּׂכְלוֹ הוֹדִיעוֹ כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר. וְעוֹד כְּדֵי לְהוֹדִיעוֹ מִשְׁפָּטוֹ בָּרְשָׁעִים אֵיךְ הוּא, וְאֵיךְ הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי כָּל סִפּוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַד ״וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ״ (בראשית יח:לג), הָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְהַכֹּל הָיָה מַרְאֶה אַחַת, וְאָמַר כִּי כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו נְבוּאָה זֹאת, הָיָה יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל.
פסוק א:וְטַעַם הִזְכִּירוֹ כְּחֹם הַיּוֹם. רוֹצֶה לוֹמַר כִּי נִרְדָּם הָיָה לַחֲמִימוּת הַשֶּׁמֶשׁ וְרָאָה הַמַּרְאֶה הַזֹּאת וְהוּא נִרְדָּם, וְקוֹדֶם שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּדְבַר סְדוֹם הֶרְאָהוּ בִּנְבוּאָה שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם בִּשֵּׂר שֶׁתֵּלֵד שָׂרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הָאֵל כְּשֶׁצִּוָּהוּ עַל הַמִּילָה, שָׁב לְבַשְּׂרוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ לְחַזֵּק הַדָּבָר בְּלִבּוֹ, וְעוֹד כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שָׂרָה שׁוֹמַעַת מִפִּי הַמַּלְאָךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה כֻּלּוֹ הָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, פְּעָמִים יִשְׁמַע קוֹל הַדִּבּוּר מִי שֶׁהוּא עִם הַנָּבִיא כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּמַרְאוֹת דָּנִיֵּאל, שֶׁאָמַר ״וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא״ (דניאל י:ז), נִרְאֶה מִזֶּה כִּי קוֹל הַמַּלְאָךְ שָׁמְעוּ וּלְפִיכָךְ חָרְדוּ לְאוֹתוֹ קוֹל. וְהַנְּבוּאָה הַזֹּאת הָיְתָה פֶּתַח הָאֹהֶל וְשָׁמְעָה שָׂרָה שֶׁהָיְתָה בָּאֹהֶל. וּמַה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָדוּעַ (בבא מציעא פו) שֶׁהָיָה מְבַקֵּר מַכַּת מִילָתוֹ וְהָיָה מַתִּיר וְאוֹסֵר תַּחְבֹּשֶׁת הַמַּכָּה לְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ. וּפֵרְשׁוּ וַיֵּרָא אֵלָיו שֶׁבָּא לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה.
פסוק ב:וַיִּשָּׂא עֵינָיו. תְּחִלַּת מַה שֶּׁרָאָה בַּמַּרְאֶה אַחַר שֶׁנִּרְדַּם הוּא שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו וְרָאָה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. נִצָּבִים עָלָיו. פֵּרֵשׁ: סְמוּכִים לוֹ, עוֹמְדִים לְתוֹעַלְתּוֹ אוֹ לִמְצוֹתוֹ, כְּמוֹ ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים עָלָיו״ (שמואל א כב:ז), וְכֵן ״מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ״ (זכריה ד:ה), וְאֵינוֹ כֵּן ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״ (בראשית כח:יג). וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה הָיוּ נִצָּבִים לְתוֹעֶלֶת אַבְרָהָם וּבַעֲבוּרוֹ בָּאוּ, וְהִכִּיר זֶה אַבְרָהָם שֶׁרָאָה אוֹתָם נִצָּבִים וְלֹא הוֹלְכִים אֶלָּא כִּמְקַוִּים לוֹ שֶׁיִּקְרָאֵם, וְהוּא רָאָה וְהֵבִין זֶה וַיָּרָץ לִקְרָאתָם, לְפִיכָךְ אָמַר וַיַּרְא פַּעַם אַחֶרֶת.
פסוק ב:מִפֶּתַח הָאֹהֶל. שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם. כֵּן רָאָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה שֶׁקָּם וְרָץ לִקְרָאתָם.
פסוק ב:וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. כִּי נִדְמוּ לוֹ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה בַּנְּבוּאָה נִדְמוּ לוֹ כַּאֲנָשִׁים (בראשית רבה נ:ב), פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ כֹּחוֹ יָפֶה וְרָגִיל בָּהּ עַד שֶׁלֹּא הָיָה מַרְאוֹת הַמַּלְאָכִים נוֹרָא בְּעֵינָיו אֶלָּא כְּמוֹ רְאִיַּת הָאֲנָשִׁים, לוֹט שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע נִדְמוּ לוֹ כְּמַלְאָכִים, פֵּרוּשׁ כִּי לוֹט לֹא הָיָה רָגִיל בַּנְּבוּאָה וּלְמַרְאֵהֶם שֶׁהָיָה נוֹרָא נִדְמוּ לוֹ כְּמַלְאָכִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת מָנוֹחַ ״וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד״ (שופטים יג:ו). הִנֵּה לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם כִּי כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה הָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה.
פסוק ג:וַיֹּאמַר אֲדֹנָי. מַחֲלֹקֶת בֵּין רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה אֲדֹנָי חֹל (שבועות לה), וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קֹדֶשׁ. וְאִם הוּא חֹל אָמַר לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה לוֹ בְּשִׂכְלוֹ מִתּוֹךְ הַמַּרְאֶה, כִּי יָדוּעַ כִּי יֵשׁ בַּמַּלְאָכִים אֶחָד גָּדוֹל בְּמַעֲלַת הַשֵּׂכֶל מֵחֲבֵרוֹ עַד שֶׁהָאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, וּבָזֶה יִפֹּל בָּהֶם הַמִּנְיָן וְהַגָּדוֹל מְצַוֶּה לְמִי שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ בַּמַּעֲלָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמַרְאַת דָּנִיֵּאל (דניאל ח:יז): ״וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה״. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ לוֹ כַּאֲנָשִׁים שֶׁהֲרֵי הֵכִין לָהֶם מַאֲכָל בַּמַּרְאֶה וְאָמַר ״יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְגוֹ׳״ (בראשית יח:ד), אָמַר לְאֶחָד אֲדֹנָי בְּקָמָץ וְלֹא אָמַר אֲדֹנִי בְּחִירִיק כְּמִנְהָג לְיָחִיד, אָמַר כֵּן לְגֹדֶל וּלְרוֹמְמוּת. וְהִנֵּה מָצָאנוּ גַּם כֵּן בְּגִדְעוֹן שֶׁאָמַר ״אֲדֹנָי בַּמֶּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שופטים ו:טו) בְּקָמָץ וַעֲדַיִן לֹא יָדַע שֶׁהוּא מַלְאָךְ. וְהָאוֹמְרִים מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הוּא קֹדֶשׁ פֵּרְשׁוּ כִּי לַה׳ אָמַר אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מֵעָלָיו וְשֶׁיַּמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּכְנִיס הָאוֹרְחִים, וְלָמְדוּ מִזֶּה כִּי גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה.
פסוק ג:אַל־נָא תַעֲבֹר. נָא עִנְיַן בַּקָּשָׁה וְתַחֲנָה, כְּמוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לֹא תַעֲבֹר וְתַטֶּה דְּרָכֶךָ מֵעָלַי אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ עַד שֶׁתִּסְעֲדוּ אֶצְלִי, וְנִכְתַּב כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אָדָם לְהִתְנַהֵג עִם הַבְּרִיּוֹת בִּצְדָקָה וּבְחֶסֶד, וּגְמִילַת חֶסֶד הוּא לְהַכְנִיס אָדָם אוֹרְחִים בְּבֵיתוֹ וּלְכַבְּדָם וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם בִּרְחִיצַת הָרַגְלַיִם וּבַמִּשְׁתֶּה וּבַמִּטָּה אִם יָלִינוּ בְּבֵיתוֹ.
פסוק ד:יֻקַּח־נָא מְעַט־מַיִם. אָמַר מְעַט לְמַעֵט נְדִיבוּתוֹ בְּפִיו מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר. עַל הַמַּיִם אָמַר יֻקַּח, רוֹצֶה לוֹמַר עַל יְדֵי אֶחָד מִן הָעֲבָדִים, אֲבָל עַל הַפַּת אָמַר ״וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם״ (בראשית יח:ה) – הוּא בְּעַצְמוֹ.
פסוק ד:וְרַחֲצוּ. צִוּוּי, כִּי הָרֵי״שׁ פְּתוּחָה, וְאִלּוּ הָיָה עָבָר מוּסָב לְעָתִיד מִפְּנֵי הַוָּי״ו הָיְתָה הָרֵי״שׁ קְמוּצָה, כְּמוֹ ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ״ (שמות מ:לא), וְרָצָה לוֹמַר אַתֶּם תִּרְחֲצוּ רַגְלֵיכֶם עַל יְדֵי אֶחָד מֵהַנְּעָרִים. וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. לְצֵל הָעֵץ, כִּי כְּחֹם הַיּוֹם הָיָה כְּמוֹ שֶׁרָאָה בַּמַּרְאָה, לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם שֶׁיִּשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ לַצֵּל עַד שֶׁיָּכִין מָה.
פסוק ה:וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם. מִכָּאן שֶׁהַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה, וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת. לְפִיכָךְ נִכְתַּב זֶה הַסִּפּוּר כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אָדָם מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי הִנֵּה אַבְרָהָם אָמַר פַת לֶחֶם שֶׁפֵּרוּשׁוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְלֹא אָמַר ״לֶחֶם״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״מְעַט מַיִם״ (בראשית יח:ד) כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק ה:וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם. צִוּוּי יוֹצֵא לִשְׁלִישִׁי, וּכְמוֹ ״סַעֲדוּ לִבְּכֶם בִּמְעַט לֶחֶם״. ״וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד״ (תהלים קד:טו) יוֹצֵא לְשֵׁנִי. אַחַר תַּעֲבֹרוּ, אִם תִּרְצוּ לַעֲבֹר, אַחַר שֶׁתֹּאכְלוּ תַּעֲבֹרוּ.
פסוק ה:כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם. כִּי עַל כֵּן שֶׁעֲבַרְתֶּם, כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תֹּאכְלוּ עִמִּי. וְכֵן ״כִּי עַל כֵּן בָּאוּ״ (בראשית יט:ח), שֶׁבָּאוּ, וְכֵן ״כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי״ (בראשית לח:כו), שֶׁלֹּא נְתַתִּיהָ.
פסוק ה:כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. פַּת לֶחֶם לְבַד וְלֹא תַּטְרִיחַ עַצְמְךָ לְדָבָר אַחֵר.
פסוק ו:שְׁלֹשׁ סְאִים. לַעֲשׂוֹת חַלּוֹת לֶחֶם שֶׁל סְאָה לְכָל אֶחָד דֶּרֶךְ כָּבוֹד.
פסוק ו:קֶמַח סֹלֶת. קֶמַח שֶׁיַּעֲשֶׂה סֹלֶת לַעֻגּוֹת, לְפִי שֶׁהֵם לֶחֶם רָקִיק כְּדֵי שֶׁיֵּאָפֶה מְהֵרָה.
פסוק ז:וְאֶל־הַבָּקָר רָץ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר וַיְמַהֵר, לְהוֹדִיעַ זְרִיזוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ בְּאוֹרְחִים וּלְהַאֲכִילָם מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר סֹלֶת, וְכֵן אָמַר רַךְ וָטוֹב. וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת וְלִלְמֹד מִמִּדּוֹת אַבְרָהָם וּלְפִיכָךְ נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה.
פסוק ז:בֶּן־בָּקָר. זָכָר וְקָטָן, וְהָיָה רַךְ, וְהָיָה גַּם כֵּן טוֹב, רוֹצֶה לוֹמַר שָׁמֵן, וְכֵן ״וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים״ (ירמיה מד:יז).
פסוק ז:אֶל הַנַּעַר. אֶל הַמְשָׁרֵת. וּבַדְּרָשׁ זֶה יִשְׁמָעֵאל (בראשית רבה סח).
פסוק ז:לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. לְתַקְּנוֹ וּלְבַשְּׁלוֹ.
פסוק ח:וַיִּקַּח. הוּא בְּעַצְמוֹ. וְכֵן וַיִּתֵּן.
פסוק ח:וְנָתַן לִפְנֵיהֶם חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן־הַבָּקָר, שֶׁיֹּאכְלוּ מֵאֵיזֶה שֶׁיִּרְצוּ אוֹ מֵהַכֹּל. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִזְכֹּר הַלֶּחֶם, כִּי יָדוּעַ הוּא כִּי הַלֶּחֶם הָיָה מֵבִיא לִפְנֵיהֶם תְּחִלָּה, כִּי לְפָחוּת שֶׁבָּאוֹרְחִים יִתְּנוּ לֶחֶם לְפָנָיו, כָּל שֶׁכֵּן לְאֵלֶּה שֶׁנִּרְאוּ לוֹ כַּאֲנָשִׁים נִכְבָּדִים; וְעוֹד שֶׁהֲרֵי הֵכִין הַלֶּחֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַעֲשִׂי עֻגוֹת״ (בראשית יח:ו), אֶלָּא זָכַר הַדְּבָרִים שֶׁהֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְלַפְּתָן, וְגַם כֵּן לֹא זָכַר יַיִן.
פסוק ח:אֲשֶׁר עָשָׂה. אֲשֶׁר תִּקֵּן עַל יְדֵי הַנַּעַר.
פסוק ח:וְהוּא עֹמֵד. כְּתַרְגּוּמוֹ.
פסוק ח:עֲלֵיהֶם. לִפְנֵיהֶם, כְּמוֹ ״נִצָּבִים עָלָיו״ (בראשית לז:ז). וְכֵן ״עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ״ (ישעיה ו:ב).
פסוק ח:וַיֹּאכֵלוּ. כֵּן נִרְאָה לוֹ, הַכֹּל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה.
פסוק ט:וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו. נָקוּד עַל אי״ו, וְאֵין לָנוּ טַעַם בַּנְּקֻדּוֹת אֶלָּא מַה שֶּׁנִּמְצָא מֵהֶם בַּדְּרָשׁוֹת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר (בראשית רבה מח, במדבר רבה שם) כָּל מָקוֹם שֶׁהַכְּתָב רַבָּה עַל הַנְּקֻדָּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב, נְקֻדָּה רַבָּה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה. רוֹצֶה לוֹמַר כָּאן שֶׁמָּשׁ לְשָׂרָה שָׁאֲלוּ אַיֵּה אַבְרָהָם, לִמַּדְנוּ שֶׁשּׁוֹאֵל אָדָם בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ לָאִישׁ עַל הָאִשָּׁה וְלָאִשָּׁה עַל הָאִישׁ. וְעוֹד אָמְרוּ יוֹדְעִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׂרָה אִמֵּנוּ הֵיכָן הָיְתָה, אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁצְּנוּעָה הָיְתָה כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּדֵי לְשַׁגֵּר לָהּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה.
פסוק ט:אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ. שָׁאֲלוּ עָלֶיהָ לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּהֶם בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מִפְּנֵי צְנִיעוּתָהּ. וְלָמַדְנוּ בְּסִפּוּר הַזֶּה כִּי לֹא נָאֶה לַנָּשִׁים הַצְּנוּעוֹת לְהִתְרָאוֹת בִּפְנֵי הָאוֹרְחִים. וּלְפִי שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְבַשְּׂרָהּ שָׁאֲלוּ עָלֶיהָ.
פסוק ט:הִנֵּה בָאֹהֶל. הִנֵּה הִיא בָּאֹהֶל, כְּדֶרֶךְ הַצְּנוּעוֹת.
פסוק י:וַיֹּאמֶר. הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, וְהוּא שֶׁאָמַר לוֹ אַבְרָהָם ״אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״ (בראשית יח:ג), וְהוּא שֶׁבָּא לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה. וְאָמַר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ; וְהַשֵּׁנִי, בָּא לְהַשְׁחִית אֶת סְדוֹם, וְהַשְּׁלִישִׁי בָּא לְהַצִּיל אֶת לוֹט, כִּי אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת כְּאֶחָד.
פסוק י:כָּעֵת חַיָּה. כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתִּהְיֶה שָׂרָה חַיָּה, כְּלוֹמַר יוֹלֶדֶת, וְכֵן מָצָאנוּ בַּמִּשְׁנָה שֶׁאָמְרוּ לַיּוֹלֶדֶת חַיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ״וְהַחַיָּה תִּנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל״ (יומא עו). וּלְדַעַת הַמְתַרְגֵּם שֶׁתִּרְגֵּם ״בְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּמִין״, עַל הָעֵת אָמַר חַיָּה, שֶׁתְּהֵא לָהֶם הָעֵת עֵת חַיָּה, כְּלוֹמַר שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם חַיִּים וְתָלָה הַחַיּוּת בַּזְּמַן לְהִתְמַדַּת הַחַיִּים בּוֹ, וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה לַזְּמַן הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל ״לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת״ (בראשית יז:כא) וְלֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה תְּשׁוּבַת הַמַּלְאָךְ אֶל אַבְרָהָם לַזְּמַן שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק.
פסוק י:וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל. וְהִיא הָיְתָה בָּאֹהֶל, אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁמְעָה שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עָלֶיהָ בָּאָה עַד פֶּתַח הָאֹהֶל לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים, וְהֵם לֹא הָיוּ רוֹאִים אוֹתָהּ כִּי אֲחוֹרֵיהֶם הָיָה אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְהוּא אַחֲרָיו, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הָאֹהֶל הָיָה אַחֲרֵי הַמַּלְאָךְ הַמְדַבֵּר.
פסוק יא:וְאַבְרָהָם. נִכְתַּב זֶה הַפָּסוּק לָתֵת טַעַם לָמָּה צָחֲקָה שָׂרָה.
פסוק יא:בָּאִים בַּיָּמִים. מִנְהַג הַכָּתוּב לוֹמַר הַלָּשׁוֹן הַזֶּה עַל הָאָדָם שֶׁגָּבְרָה וְכָבְדָה עָלָיו הַזִּקְנָה, וְאָמַר עָלָיו שֶׁהוּא בָּא בַּיָּמִים הַיְדוּעִים שֶׁהֵם דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְהֵם יְמֵי כְּמִדַּת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף.
פסוק יא:אֹרַח כַּנָּשִׁים. הַמִּנְהָג שֶׁהוּא לִשְׁאָר הַנָּשִׁים עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִימֵי הַזִּקְנָה, וְהוּא הַנִּדּוֹת, וְאָמַר בָּזֶה הַלָּשׁוֹן עַל דֶּרֶךְ כָּבוֹד, וְכֵן אָמְרָה רָחֵל, ״כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי״ (בראשית לא:לה). וּבִימֵי הַזִּקְנָה מִפְּנֵי הַיֹּבֶשׁ יִפְסֹק הַדָּם וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְעַבֵּר, כִּי הָעֻבָּר נִהְיֶה מִדַּם הַוֶּסֶת, וְאִם אֵין דָּם אֵין וָלָד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרֻבִּין בָּנֶיהָ מְרֻבִּין (כתובות י). וְהָיְתָה מִשְׁפָּחָה אַחַת יְדוּעָה בְּאוֹתָם הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ קוֹרִין לָהּ דּוֹרְקָטִי, מִשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לֹא דַּם נִדָּה וְלֹא דַּם בְּתוּלִים, לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרִין לָהּ דּוֹרְקָטִי, רוֹצֶה לוֹמַר דּוֹר קָטוּעַ, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּנִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם דָּמִים.
פסוק יב:וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ. בְּלִבָּהּ צָחֲקָה וְלָעֲגָה לְדִבְרֵי הַמַּלְאָךְ, כִּי הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהוּא מַלְאָךְ אֶלָּא נָבִיא שֶׁבָּא לְבַשְּׂרָהּ, וְלָעֲגָה לִדְבָרָיו.
פסוק יב:לֵאמֹר. חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ לֵאמֹר זֶה הָעִנְיָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צָחֲקָה בְּפִיהָ מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת וְהַמּוּסָר אֶלָּא בְּקִרְבָּהּ.
פסוק יב:וַתִּתְמַהּ וְאָמְרָה: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה לִי עֶדְנָה וַאֲנִי בָּלָה, וְעוֹד שֶׁאֲדֹנִי זָקֵן; וְהָעֶדְנָה הִיא עִדּוּן הַבָּשָׂר לִהְיוֹתוֹ רַךְ וְטוֹב וְיָשׁוּב לְלַחוּתוֹ וְיִתְפַּשְּׁטוּ קִמְטֵי הָעוֹר; וְהַמַּלְאָךְ יָדַע כִּי צָחֲקָה וְאָמַר לְאַבְרָהָם.
פסוק יג:וַיֹּאמֶר ה׳. הַמַּלְאָךְ נִקְרָא בְּשֵׁם אֲדֹנָיו, וְכֵן בִּדְבַר גִּדְעוֹן ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה׳ כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ״ (שופטים ו:טז).
פסוק יג:הַאַף אֻמְנָם. הֲגַם בֶּאֱמֶת יִהְיֶה זֶה הַפֶּלֶא שֶׁאֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵשִׁיב בְּאֵלֶּה הַמִּלּוֹת אוֹ הַתֵּבוֹת שֶׁאָמְרָה הִיא, הֵשִׁיב הָעִנְיָן שֶׁחָשְׁבָה לֵאמֹר, כִּי הַכָּתוּב שׁוֹמֵר הַטְּעָמִים וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַמִּלִּים, וְלֹא חָשַׁשׁ לְהָשִׁיב ״וַאדֹנִי זָקֵן״, כִּי הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל יִהְיֶה בָּהּ כִּי הַזְּקֵנָה לֹא תֵלֵד אַחַר שֶׁנִּפְסְקוּ דָּמֶיהָ, וְיֵשׁ זְקֵנִים מוֹלִידִים.
פסוק יד:הֲיִפָּלֵא. הַדְּבָרִים הַזָּרִים נִפְלְאוּ בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, וְנִפְלָא וְנִכְסֶה מֵהֶם אֵיךְ יוּכַל לִהְיוֹת, אֲבָל מֵה׳ לֹא יִפָּלֵא דָּבָר, כִּי כָּל דָּבָר יוּכַל לַעֲשׂוֹת בַּנִּבְרָאִים וּלְהָפֵךְ הַטֶּבַע כְּשֶׁיִּרְצֶה, כִּי לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנּוּ דָּבָר.
פסוק טו:וַתְּכַחֵשׁ... כִּי יָרֵאָה. לְפִי שֶׁיָּרְאָה כִּחֲשָׁה בְּמַה שֶּׁחָשְׁבָה וְאָמְרָה לֹא צָחַקְתִּי.
פסוק טו:וַיֹּאמֶר לֹא. לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת, כִּי בֶּאֱמֶת צָחָקְתְּ.
פסוק טז:וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם. מִבֵּית אַבְרָהָם.
פסוק טז:וַיַּשְׁקִפוּ. מַגָּמַת פְּנֵיהֶם הָיְתָה עַל־פְּנֵי סְדֹם; וּלְשׁוֹן הַשְׁקָפָה יָבוֹא פְּעָמִים בִּלְשׁוֹן הִפְעִיל וּפְעָמִים בִּלְשׁוֹן נִפְעַל, לְפִי שֶׁהַמַּשְׁקִיף הוּא נִשְׁקָף לַאֲחֵרִים שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ אָדָם בִּלְשׁוֹן נִפְעַל לְפִי שֶׁרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אֲבָל לְמִי שֶׁרוֹאֶה וְנִרְאֶה בָּזֶה וּבָזֶה בְּאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה.
פסוק טז:וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. לְלַוּוֹתָם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ אָדָם לְלַוּוֹת אוֹרֵחַ הַבָּא אֵלָיו כְּשֶׁיִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ נִכְתַּב שֶׁיִּלְמַד אָדָם מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי שִׁעוּר הַלְּוָיָה הוּא מִיל (סוטה מו).
פסוק יז:וַה׳ אָמָר. הָאֵל הַנִּגְלָה אֵלָיו בַּתְּחִלָּה לְהוֹדִיעוֹ עִנְיַן סְדוֹם, הוֹדִיעֵהוּ, אַחַר שֶׁהֶרְאָהוּ עִנְיַן הַמַּלְאָכִים, בְּמַרְאָה הַהִיא בְּעַצְמָהּ דְּבַר סְדוֹם.
פסוק יח:וְאָמַר הַטַּעַם לָמָּה הוֹדִיעֵהוּ, כִּי אָמַר ״הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם וְגוֹ׳״ (בראשית יח:יז), וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲכַסֶּה אֶת זֶה מִמֶּנּוּ; וְהִנֵּה הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְרֹב הָעוֹלָם יִתְיַשֵּׁב מִזַּרְעוֹ וְאֵיךְ אֲכַסֶּה מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם. וְעוֹד וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, וְאַחַר שֶׁבִּזְכוּתוֹ הֵם עוֹמְדִים הִנֵּה הוּא עִקַּר הָעוֹלָם וְדִין הוּא שֶׁאוֹדִיעֵנוּ, וְעוֹד כִּי יְדַעְתִּיו שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנִּי וְאוֹהֵב אוֹתִי וְיָדַעְתִּי שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו כָּמוֹהוּ, וְאוֹדִיעֵנוּ לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו שֶׁיִּשְׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט כִּי יֹאמַר לָהֶם: שִׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳ וְיִיטַב לָכֶם וְאִם לֹא תִּשְׁמְרוּ יַעֲשֶׂה עִמָּכֶם בְּהֵפֶךְ וְכָל אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לִי וּלְזַרְעִי אַחֲרַי לֹא יַעֲשֶׂה אִם לֹא תִּשְׁמְרוּ דַּרְכּוֹ, וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ מִקְרֶה הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים מְקוֹמוֹת נִשְׁקָעִים מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, הִנֵּה הוּא אָמַר אֵלַי קֹדֶם שֶׁיַּשְׁחִיתֵם שֶׁיַּשְׁחִית סְדֹם וַעֲמֹרָה בַּעֲבוּר מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים.
פסוק יט:וְאָמַר וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחַר שֶׁאָמַר וְאֶת־בָּנָיו. רוֹצֶה לוֹמַר בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁאֵינָם בָּנָיו, לְהוֹדִיעַ כִּי חַיָּב אָדָם לְהַדְרִיךְ בְּנֵי בֵיתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בָּנָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהַכְרִיחָם בָּזֶה אַחַר שֶׁהֵם בְּנֵי בֵיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהלים קא:ו-ז) ״עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה״, וְנֶאֱמַר עַל הָרָשָׁע ״מוֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים״ (משלי כט:יב).
פסוק יט:עַל־אַבְרָהָם. רוֹצֶה לוֹמַר וְעַל זַרְעוֹ אַחֲרָיו.
פסוק כ:וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת סְדֹם וגו׳. רוֹצֶה לוֹמַר בָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה וְכֵן שְׁאָר אֶרֶץ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים, כִּי כֻלָּהּ נִשְׁחֲתָה בְּחַטָּאתָם, וְהִיא בִּכְלַל אֶרֶץ הַכִּכָּר שֶׁזָּכַר לְמַטָּה, וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, ״סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים״ (דברים כט:כב), וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא, ״אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְּאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹיִים״ (הושע יא:ח). אֲבָל זָכַר סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי הֵם רָאשֵׁי הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה וּסְדֹם הָיְתָה אֵם לְכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּיחֶזְקֵאל ״סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ״ (יחזקאל טז:נג).
פסוק כ:וּפֵרֵשׁ זַעֲקַת. שֶׁהָיוּ זוֹעֲקִים הָעֲשׁוּקִים, בֵּין מֵהֶם בֵּין מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבָּאִים אוֹ עוֹבְרִים שָׁם, זוֹעֲקִים חָמָס מֵרֹב הָעֲשׁוּקִים; אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים תּוֹעֵבוֹת אֲחֵרוֹת, לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הֶחָמָס, כִּי לֹא יִסְבֹּל הָאֵל הֶחָמָס לְאֹרֶךְ זְמַן, כִּי הוּא הֶפְסֵד יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ גַּם כֵּן בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל.
פסוק כ:וְחַטָּאתָם. כְּחָמָס, כְּלוֹמַר כִּי זַעֲקָתָם אֵינָהּ כְּחָמָס. כִּי חַטָּאָם כָבְדָה מְאֹד, ״יָד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״ זֶה שֶׁאוֹמֵר בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל (יחזקאל טז:מט), הוּא בִּכְלַל הַזְּעָקָה כִּי הָעֲנִיִּים הֵם זוֹעֲקִים וְיִרְעַב וְאֵין לָהֶם פּוֹרֵשׂ.
פסוק כא:אֵרְדָה־נָּא וְאֶרְאֶה. עִנְיַן הַיְרִידָה בָּאֵל יִתְבָּרַךְ פֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַיֵּרֶד ה׳ לִרְאֹת אֶת הָעִיר״ (בראשית יא:ה). וְאָמַר וְאֶרְאֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״סָר לִרְאוֹת״ (שמות ג:ד), אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, נִכְתַּב זֶה לְלַמֵּד לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יְמַהֲרוּ בְּמִשְׁפָּטָם, שֶׁהֲרֵי הָאֵל אָמַר ״לִרְאוֹת״, וְאָמַר וְאֶרְאֶה, וְעִנְיַן הָרְאִיָּה לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֶׂה הַהוּא אִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לְפָטְרָם מִן הָעֹנֶשׁ, כְּאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּדִין. וּבָזֶה הַלָּשׁוֹן פָּתַח לְאַבְרָהָם דֶּרֶךְ, שֶׁאָמַר וְאֶרְאֶה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן אַבְרָהָם וְיִרְאֶה אִם יִמְצָא לָהֶם לִיפָּטֵר, וּכְדֵי לְלַמְּדוֹ מִשְׁפַּט הָאֵל, לְפִיכָךְ אָמַר ״וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם״ (בראשית יח:כג).
פסוק כא:וּלְפִיכָךְ אָמַר הַכְּצַעֲקָתָהּ. אִם כְּצַעֲקָה הַבָּא אֵלַי עָשׂוּ אָז הֵם חַיָּבִים כָּלָה, כְּלוֹמַר לַעֲשׂוֹתָם כְּלָיָה אִם הֵם עָשׂוּ כְּמוֹ אוֹתָהּ הַצְּעָקָה. וְאִם לֹא, פֵּרַשׁ וְאִם אֵינָם חַיָּבִים כְּלָיָה לְפִי מַה שֶּׁעָשׂוּ הַכֹּל אֵדָעָה, וְאֶרְצֶה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן אַבְרָהָם בָּזֶה וְיִשְׁאָלֵנִי וְיַחְקֹר מִשְׁפָּטַי כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד וִילַמֵּד. הַכְּצַעֲקָתָהּ בְּמַפִּיק הֵ״א, רוֹצֶה לוֹמַר צַעֲקַת סְדֹם כִּי הִיא אֵם לְכָל הֶעָרִים, וְיֵשׁ דְּרָשׁ כִּי עַל רִיבָה אַחַת שֶׁהֲרָגוּהָ בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתְנָה פַּת לְעָנִי (סנהדרין קט:).
פסוק כב:וַיִּפְנוּ מִשָּׁם. כָּךְ רָאָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, כִּי הָלַךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם כְּשִׁעוּר הַלְּוָיָה, וְנִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ, וְנִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְבַשֵּׂר שָׂרָה, וְהָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לִסְדֹם.
פסוק כב:וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד. אָמַר כִּי מַרְאֵה הַנְּבוּאָה לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן כִּי עוֹדֶנּוּ בָּהּ.
פסוק כג:וַיִּגַּשׁ. אֵינוֹ נְגִישַׁת מָקוֹם אֶלָּא שֶׁנִּגַּשׁ לַמִּשְׁפָּט וְשָׁאַל בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הָאֵל הֵיאַךְ חַיָּבִים כְּלָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״עָשׂוּ כָּלָה״ (בראשית יח:כא). הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם־רָשָׁע. אָמַר: הֲגַם זֶה מִמִּשְׁפַּט הָרְשָׁעִים שֶׁתְּכַלֶּה עִמָּהֶם הַצַּדִּיקִים הַשּׁוֹכְנִים עִמָּהֶם? וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם הַאַף עִנְיַן אַף וְחֵימָה. רוֹצֶה לוֹמַר: אִם מִפְּנֵי הַכַּעַס שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עַל הָרְשָׁעִים תְּכַלֶּה הַצַּדִּיקִים עִמָּהֶם?
פסוק כד:אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ סְדֹם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַמַּעֲנֶה ״אִם אֶמְצָא בִּסְדֹם״ (בראשית יח:כו), וְאִם בִּסְדֹם שֶׁהִיא גְּדוֹלָה יִמָּצְאוּ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצְאוּ צַדִּיקִים גַּם כֵּן בִּשְׁאָר הֶעָרִים, אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ בְּתוֹךְ כָּל עִיר וְעִיר מֵעָרֵי הַמְּלוּכָה, וְיִסְלַח לְכָל הַמָּקוֹם לְכָל הָעִיר וּבְנוֹתֶיהָ, וְהַמַּעֲנֶה ״אִם אֶמְצָא בִּסְדֹם״ וְהוּא הַדִּין לְכָל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת, אֶלָּא זָכַר סְדֹם לְפִי שֶׁסְּדֹם הִיא אֵם לְכֻלָּם, וּלְפִי שֶׁהָיָה לוֹט בְּתוֹכָהּ יָדַע כִּי לֵב אַבְרָהָם עָלֶיהָ יוֹתֵר מִן הַשְּׁאָר בַּעֲבוּר לוֹט, וּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים יוֹצְאִים לְעִנְיָן אֶחָד. וְזָכַר חֲמִשִּׁים לְפִי שֶׁהוּא חֲצִי הַמַּעֲלָה הַשְּׁנִיָּה בַּמִּסְפָּר וּבָא לוֹ עַד עֲשָׂרָה שֶׁהִיא הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֵין לִפְחֹת לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
פסוק כד:וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם. לֹא אָמַר לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, כִּי הָרְשָׁעִים דִּין הוּא שֶׁיִּלְקוּ אִישׁ אִישׁ לְפִי עֲוֹנוֹ, אֲבָל לְהַשְׁחִית הַמָּקוֹם כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כָּלָה״ (בראשית יח:כא), דִּין הוּא אִם יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר שֶׁיִּשָּׂא לַמָּקוֹם וְלֹא יַשְׁחִיתֶנּוּ מִכֹּל וָכֹל, כִּי בְּדוֹר הַמַּבּוּל לֹא הָיָה אֶלָּא נֹחַ בְּכָל הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהָיָה צַדִּיק, לְפִיכָךְ נִשְׁחַת כָּל הָאָרֶץ וְהוּא נִצַּל, אֲבָל אִם יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר שֶׁיִּשָּׂא לַמָּקוֹם וְיִכְלוּ הָרְשָׁעִים וְהַיִּשּׁוּב יִתְקַיֵּם בְּאוֹתָם הַצַּדִּיקִים אַחַר כְּלוֹת הָרְשָׁעִים. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וָאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם אִישׁ גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ״ (יחזקאל כב:ל), אוֹתָהּ הַשְׁחָתָה אֵינָהּ הַשְׁחָתָה גְּמוּרָה לַעֲשׂוֹתָהּ כָּלָה, אֶלָּא לְהַשְׁחִית יוֹשְׁבֶיהָ מִמֶּנָּה וְהַיִּשּׁוּב יִשָּׁאֵר, וְעַד שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ צַדִּיק גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ״ (שם), שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל עַל הָאֲחֵרִים מֵרֹב צִדְקָתוֹ וּמַחֲזִירָם לְמוּטָב כַּאֲשֶׁר יוּכַל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶחָמָס גּוֹבֵר בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, כִּי עִם רֹב הֶחָמָס לֹא יַעֲמֹד הַיִּשּׁוּב. אֲבָל אִם שְׁאָר עֲוֹנוֹת גּוֹבְרִים, אֵינוֹ דִּין הָאֵל לְהַשְׁחִית הַמָּקוֹם, אֶלָּא לִשְׁפֹּט הָרְשָׁעִים בַּחֶרֶב וּבָרָעָב אוֹ לְהַגְלוֹתָם מִן הָאָרֶץ, וּבָזֶה יִלְקוּ מְעַט הַצַּדִּיקִים בִּכְלַל רֹב הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהִכְרַתִּי מִמְּךָ צַדִּיק וְרָשָׁע״ (יחזקאל כא:ח), וְאוֹמֵר ״כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט״ (תהלים צד:טו), וְאוֹמֵר ״נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳״ (תהלים עט:ב). וּמַה שֶׁאָמַר ״וּבַקְּשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִישׁ אִם יֵשׁ מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ״ (ירמיה ה:א), הָיוּ בָהֶם צַדִּיקִים בְּעַצְמָם, אֲבָל לְהָשִׁיב אֲחֵרִים מֵעָוֹן וְשֶׁיֵּלְכוּ בַּחוּצוֹת וּבָרְחוֹבוֹת לְהָשִׁיבָם מֵעָוֹן לֹא הָיוּ בָהֶם, כִּי הָיוּ יְרֵאִים לְנַפְשׁוֹתָם פֶּן יֵהָרְגוּ, וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִים נַפְשָׁם כְּדֵי לְהָשִׁיב הַפּוֹשְׁעִים. אִם כֵּן אֵין כֹּחַ בְּצִדְקָתָם לִסְלֹחַ לָעִיר בַּעֲבוּרָם, אֶלָּא מֵהֶם יֵלְכוּ עִם הָרְשָׁעִים וּמֵהֶם יִנָּצְלוּ לְעַצְמָם, הַכֹּל לְפִי צִדְקָתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָם נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב״ (יחזקאל יד:יד), ״הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם״, וְאוֹמֵר ״וְאִם בָּנִים וּבָנוֹת יַצִּילוּ״ (יחזקאל יד:טז).
פסוק כה:חָלִלָה לְּךָ. נִמְנָע הוּא הַדָּבָר אֵצֶל כְּבוֹדְךָ לְהָמִית צַדִּיק עִם־רָשָׁע.
פסוק כה:כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע. צַדִּיק עִם רָשָׁע, בְּהִתְחַבֵּר שְׁנֵי כָּפִי״ן הַדִּמּוּי הוּא לְקַצֵּר הָעִנְיָן, רוֹצֶה לוֹמַר זֶה כָּזֶה וְזֶה כָּזֶה, וְכֵן ״כָּמוֹךָ כְּפַרְעֹה״ (בראשית מד:יח), ״כָּעָם כַּכֹּהֵן״ (ישעיה כד:ב).
פסוק כה:הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ. וְאִם כָּל הָאָרֶץ אַתָּה שׁוֹפֵט וְתַעֲמִידֶנָּה בְּמִשְׁפָּט, לֹא תַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט בְּמָקוֹם מִמֶּנָּה, זֶה לֹא יִתָּכֵן; וְאִם תָּמִית הַצַּדִּיק עִם־הָרָשָׁע זֶה לֹא יִהְיֶה מִשְׁפָּט, אִם כֵּן תּוֹדִיעַ לָמָּה תַּעֲשֶׂה כָּלָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
פסוק כו:וְנָשָׂאתִי לְכָל־הַמָּקוֹם. עָרִים וּבְנוֹתֵיהֶם, וְלֹא אַשְׁחִיתֵם.
פסוק כז:הוֹאַלְתִּי. רָצִיתִי לְדַבֵּר עוֹד אֶל ה׳. וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר לְדַבֵּר כְּנֶגֶד כְּבוֹדוֹ וְדִבּוּרוֹ וּכְנֶגֶד מִשְׁפָּטוֹ, לֹא בָאתִי אֶלָּא לְלַמֵּד וְלָדַעַת מִשְׁפָּטוֹ אֵיךְ הוּא.
פסוק כח:אוּלַי יַחְסְרוּן. אִם יַחְסְרוּן מִן הַחֲמִשִּׁים חֲמִשָּׁה. הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה. אִם בַּעֲבוּר הַחֲמִשָּׁה שֶׁיַּחְסְרוּ תַּשְׁחִית הָאָרֶץ וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקִים אִם יִהְיוּ בָּהּ?
פסוק כט:לֹא אֶעֱשֶׂה. כָּלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אַשְׁחִית״, כִּי הָעִנְיָן אֶחָד. וּבְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשִׁים כָּתַב לֹא אֶעֱשֶׂה וְהַשְּׁאָר ״לֹא אַשְׁחִית״, וְהַסִּימָן עַיִ״ן ״אֶעֱשֶׂה״ שֶׁהוּא שִׁבְעִים וְכֵן סַךְ אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשִׁים.
פסוק ל:אַל נָא יִחַר. בַּעֲבוּר יִרְאָתוֹ שֶׁלֹּא יִכְבַּד רֹב חִקּוּרוֹ הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הָאֵל, אָמַר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, וּלְקַצֵּר דְּבָרָיו הֵשִׁיב הַחֲמִשִּׁיּוֹת לַעֲשִׂירִיּוֹת.
פסוק לא:וַיֹּאמֶר. מְבֹאָר הוּא.
פסוק לב:אַךְ־הַפַּעַם. כִּי אֵין לִי טַעֲנָה עוֹד וּזְכוּת לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם אִם לֹא יִמָּצְאוּ בָּהּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים, וְדִין שֶׁתַּשְׁחִית הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ. וְלֹא זָכַר לוֹ לוֹט שֶׁיַּצִּילֶנּוּ, כִּי חָשַׁב שֶׁיִּכְלֶה בִּכְלַל הָרְשָׁעִים כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּקַּע וְיָשַׁב אֶצְלָם, וְלֹא הָיָה לוֹ דֶּרֶךְ לְהִנָּצֵל אִם לֹא יֵצֵא מִן הָעִיר. גַּם לֹא יָדַע אִם הוּא צַדִּיק אוֹ לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם.
פסוק לג:וַיֵּלֶךְ ה׳. וְנִסְתַּלֵּק כְּבוֹדוֹ מֵעָלָיו, וְנִרְאָה לוֹ מִתּוֹךְ הַמַּרְאָה שֶׁשָּׁב לִמְקוֹמוֹ, בַּמָּקוֹם שֶׁבָּאָה אֵלָיו הַנְּבוּאָה, וְאַחַר שֶׁכָּלְתָה הַמַּרְאָה מָצָא עַצְמוֹ בְּבֵיתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם.
