פסוק א:וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, הוֹסִיף לְקַבֵּץ הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּרִים, כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם״ וְגוֹ׳ (דברים כט:ט).
פסוק ט:אַתֶּם נִצָּבִים. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״כֻּלְּכֶם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם הַבְּרִית הַזֶּה, הֲלֹא בְּסָמוּךְ אָמַר ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״ (דברים כח:סט), וְאִם רָצָה לִכְלֹל גַּם הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּכְלַל הַבְּרִית, הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַדְּבָרִים וְיֹאמַר עַל הַכֹּל ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״.
פסוק ט:וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת מֹשֶׁה בִּבְרִית זֶה הוּא לְהַכְנִיסָם בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד בְּעַד חֲבֵרוֹ לְבַל יַעֲבֹר פִּי ה׳, וְיִהְיוּ נִתְפָּסִים זֶה בְּעַד זֶה. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ״ וְגוֹ׳ (דברים כט:כח), הֲרֵי שֶׁעַל הָעַרְבוּת מְדַבֵּר הַכָּתוּב. וְאֵין זֶה הַבְּרִית שֶׁאָמַר בְּסוֹף פָּרָשַׁת תָּבֹא, כִּי אוֹתוֹ בְּרִית הוּא עַל עַצְמָן, וְזֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּל אֶחָד עַל אָחִיהוּ הָעִבְרִי כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁבְּיַד כָּל אֶחָד.
פסוק ט:וּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהָבִין מַאֲמַר אַתֶּם נִצָּבִים, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ב:ה) ״הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים״ – לְשׁוֹן מִנּוּי. וְאָמְרוֹ כֻּלְּכֶם פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יֵשׁ עֲלֵיהֶם עֹל זֶה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת נד:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְפָּס עַל כָּל וְכוּ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵיתוֹ נִתְפָּס עַל וְכוּ׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ׳, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב כְּפִי מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. רָאשֵׁיכֶם – הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁיְּכוֹלִין לִמְחוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ עַל הַכֹּל. שִׁבְטֵיכֶם – כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יִתְחַיֵּב עַל שִׁבְטוֹ. זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם – כָּל זָקֵן יִתְחַיֵּב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ. כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל – הֵם הֶהָמוֹן, כָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב עַל בְּנֵי בֵיתוֹ. לָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב כָּאן וְסִדֵּר טַפְּכֶם וְגוֹ׳ בִּפְנֵי עַצְמָם, כִּי אֵלּוּ אֲחֵרִים נִתְפָּסִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הָרְשׁוּמִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁהוּא, וְאֵין הֵם נִתְפָּסִים עַל אֲחֵרִים, שֶׁהַטַּף אֵינָם בְּנֵי דַעַת, וְהַנָּשִׁים כְּמוֹ כֵן, הַגֵּרִים גַּם כֵּן אֵין לָהֶם לְהִשְׂתָּרֵר עַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) בַּפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה שָׂם עָלֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ וְלֹא גֵרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם.
פסוק ט:עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַתֶּם נִצָּבִים וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה (בראשית רבה יב,ו), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.
פסוק יא:לְעָבְרְךָ בִּבְרִית וְגוֹ׳ וּבְאָלָתוֹ. טַעַם אָמְרוֹ וּבְאָלָתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק ״בִּבְרִית״, יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה מֵעִיקָרָא הֻצְרַךְ לִבְרִית וְלֹא הִסְפִּיק גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּמוֹרָא הָעֳנָשִׁים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה. אָכֵן טַעַם הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא לָאָדָם לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה אַחַת וְהוּא שֶׁיִּמְרֹד בָּעִקָּר וְיֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עֲבֵרָה אַחַת, וְיוֹתֵר נָכוֹן הוּא לוֹ מֵהֱיוֹת מוֹדֶה בַּה׳ וּבְתוֹרָתוֹ וְיִתְחַיֵּב עַל ל״ו כְּרֵתוֹת וְכַמָּה מִיתוֹת וְעוֹנָשִׁים, אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְהֶעֱבִירָם בִּבְרִית לְחַיְּבָם עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וּבֵאֵר הַשְּׁבוּעָה שֶׁהוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, וְאִם יַעַבְרוּ וִיבַטְּלוּ אֶחָד מֵהֶם תָּבֹא עָלָיו הָאָלָה הַכְּתוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ בִּבְרִית וְגוֹ׳ וּבְאָלָתוֹ, וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיַּחְשְׁבוּ לִכְפֹּר בָּעִקָּר לֹא יַסְפִּיק לָהֶם עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עָוֹן זֶה וְיִתְחַיְּבוּ עַל כָּל עָוֹן וְעָוֹן כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית.
פסוק יב:לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.
פסוק יב:עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִבְרִית הָעַרְבוּת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ״לָמָּה יַעֲשֶׂה ה׳ כֹּה לַעֲבָדָיו לְהַכְבִּיד עֻלָּם לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂה הַזּוּלַת?״ לָזֶה אָמַר כִּי אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, הַיּוֹם יִפְשַׁע אֶחָד בְּקַלָּה וּלְמָחָר בַּחֲמוּרָה, וְהָיוּ נִשְׁמָטִים מֵעֲדַת הַקְּדֻשָּׁה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּפְשַׁע יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת עַם ה׳, וּבְמַה שֶׁעֲשָׂאָם עֲרֵבִים יִתְּנוּ לֵב לְעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְיִתְקַיְּמוּ לְעַם סְגֻלָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה ה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתֵנוּ לַהֲקִימֵנוּ.
פסוק יג:וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳ כִּי אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְלֹא אִתְּכֶם״ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ״ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם ״וְאֵת אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא אִתָּם לְבַדָּם הוּא כּוֹרֵת וְגוֹ׳. אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא שֶׁבָּא לְחַיְּבָם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם הַבְּרִית וְהָאָלָה וְעַל זַרְעָם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם פֵּרוּשׁ לְחַיֵּב אֶתְכֶם לְבַד אֲנִי כּוֹרֵת אֶלָּא בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם עִמָּנוּ בֵּין אוֹתָם וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ״אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת״ לֹא הָיָה נִשְׁמָע אֶלָּא שֶׁה׳ מְחַיֵּב גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם אֲבָל אֵינוֹ מְחַיֵּב אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ עוֹמֵד שָׁם עַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, וּמֵאָמְרוֹ ״לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם״ גִּלָּה כַּוָּנָתוֹ שֶׁבָּאָלָה עַצְמָהּ שֶׁכּוֹרֵת עִם הָעוֹמְדִים שָׁם מוֹסִיף לְחַיְּבָם עַל הַדּוֹרוֹת. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אֲנִי מְחַיֵּב עַל הָאָמוּר אֶלָּא אַף עַל דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם, וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ״אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית״, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהֵם דִּבְרֵי ה׳ עַל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לֹא שֶׁיִּתְחַיְּבוּ הָעוֹמְדִים שָׁם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם בְּעַד הַבָּנִים.
פסוק טו:כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה דָּבָר נוֹתֵן הַכָּתוּב טַעַם ״כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם״, וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא טַעַם לְהָאָמוּר אַחֲרָיו בְּסָמוּךְ ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם״ וְגוֹ׳, וְהוּא קְצָת דֹּחַק לְהַקְדִּים טַעַם לְמַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלַי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה לְהָעִיר דָּבָר אֶחָד, וְהוּא כִּי לְפִי שֶׁהִצְרִיכָם הַכָּתוּב לְהִכָּנֵס לְחַיֵּב עִמָּהֶם גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין מְנַגֶּדֶת הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי אֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (כתובות יא.), וְלֹא תוֹעִיל קַבָּלָה זוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים. לָזֶה אָמַר כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹמֵר וַתִּרְאוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ רְאִיתֶם שֶׁאֵינָם אֶלָּא שֶׁקֶץ וְתוֹעֵבָה, וּמֵעַתָּה אֵינְכֶם אֶלָּא זוֹכִים לָהֶם לְרַחֲקָם מִתּוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם וְלִבְחֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים, וִיכוֹלִין אַתֶּם לְחַיְּבָם כְּמוֹתְכֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לִקְרוֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם וְגִלּוּלֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ וְהִשְׂכִּילוּ הַשְׁפָּלָתָם וּמְאִיסוּתָם.
פסוק יז:פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳. כָּאן הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמַּזְהִיר כְּאָמְרוֹ ״פֶּן״ עַל אֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳:
פסוק יז:פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ שֹׁרֶשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְגוֹ׳, אִם חוֹזֵר לַאֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה וְגוֹ׳ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם״ פַּעַם שְׁנִיָּה, אֶלָּא הָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה אֲשֶׁר לְבָבוֹ״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אֶלָּא שֹׁרֶשׁ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת בְּרָכָה זוֹ שֶׁמִּתְבָּרֵךְ זֶה הַשֹּׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ בִּלְבָבוֹ בַּמֶּה מִתְבָּרֵךְ. עוֹד אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״. עוֹד נְתִינַת טַעַם זֶה שֶׁאוֹמֵר ״כִּי בִּשְׁרִירוּת״ וְגוֹמֵר, וּמַה הוּא אָמְרוֹ ״לְמַעַן״ וְגוֹמֵר?
פסוק יז:אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם בְּדַעְתּוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו עֹל הָעֹנֶשׁ, וְיִסְבּוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עָוֶל בָּזֶה, אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל בְּשִׂכְלוֹ לְבַל יִתְחַיֵּב בְּכָל הַקְּלָלוֹת, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבֹר פִּי ה׳ גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר הַכָּתוּב פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, פֵּרוּשׁ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֹׁרֶשׁ, וּמוֹדִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
פסוק יז:וּפֵרַשׁ הַכָּתוּב מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְאָמַר ״וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה״, אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה כִּי יִשְׂמַח בְּשָׁמְעוֹ שֶׁהַדָּבָר חִיּוּבוֹ הוּא מִצַּד הָאָלָה שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת הָאָלָה לֹא יִתְחַיֵּב, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ יִבְטַח שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו הַקְּלָלָה בְּסִבַּת לְבָבוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֵאמֹר פֵּרוּשׁ יֹאמַר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי כִּי בִּשְׁרִירוּת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם מֹשֶׁה וְיַעֲנֶה אָמֵן הוּא יְבַטְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ, וְהָעִקָּר בִּשְׁבוּעָה הוּא הַלֵּב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר (שבועות כו.) ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְכָל שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הֲגַם שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אֵלֵךְ כִּי הָעִקָּר שֶׁתָּלוּי בּוֹ עִנְיַן הַשְּׁבוּעָה הוּא הַלֵּב וְלָזֶה כִּנָּה לוֹ הַשְּׁרִירָה, וּבְמַה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבּוֹ לֹא יִתְחַיֵּב כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר בֵּין עַל עַצְמוֹ לֹא יִתְחַיֵּב אֶלָּא עֹנֶשׁ עֲבֵרָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, בֵּין הַבָּנִים בָּנָיו לֹא יְחַיְּבֵם בְּכֹחַ שְׁבוּעָתוֹ, בֵּין בְּעִנְיַן הָעַרְבוּת עַל הַזּוּלַת, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה פֵּרוּשׁ ״סְפוֹת״ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וּפֵרוּשׁ ״רָוָה״ הוּא כִּנּוּי לְרִבּוּי, וּ״צְמֵאָה״ הוּא כִּנּוּי לְמוּעָט, וְהַכַּוָּנָה שֶׁמִּתְחַכֵּם לִכְרוֹת רִבּוּי הָעֹנֶשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ מוּעָט בְּמַה שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הַשְּׁבוּעָה.
פסוק יז:וְדָבָר זֶה קְרָאוֹ מֹשֶׁה ״שֹׁרֶשׁ״, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. הַטַּעַם כִּי כְּלוּם עִקַּר טַעַם הַשְּׁבוּעָה הוּא, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִתְחַזֵּק נֶגֶד הַמַּחְטִיא, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיט:קו) ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה״, וּכְמַעֲשֵׂה בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ (במדבר רבה טו:טז). וְלָזֶה אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב מַחְשָׁבָה זוֹ הוּא פִּתּוּי בְּחִינַת הָרַע, שֶׁמַּשְׁרִישׁ בּוֹ שֹׁרֶשׁ רַע, כְּדֵי שֶׁאַחַר כֵּן יִהְיֶה נָקֵל לְהַשְׁרִישׁ בְּמֵעָיו שֹׁרֶשׁ רֶשַׁע לְהַתְעִיב מַעֲשָׂיו, וְיֹאמַר אֵלָיו: כְּלוּם הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, אַתָּה לֹא נִשְׁבַּעְתָּ, קוּם עֲשֵׂה לְךָ אֱלֹהִים וַעֲשֵׂה אֲשֶׁר תִּתְאַוֶּה עֲשׂוֹת.
פסוק יז:וְקָרָא לַמַּעֲשֶׂה הָרָע ״רֹאשׁ וְלַעֲנָה״, לְצַד שֶׁהָעֲבֵירוֹת טַעְמָם רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהוּא סוֹד טִפָּה מָרָה שֶׁבְּחֶרֶב מַלְאַךְ הַמָּוֶת (עבודה זרה כ:), שֶׁתִּתְהַוֶּה מֵעֲבֵרוֹת הָאָדָם, בְּסוֹד ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״ (ירמיה ב:יט), וּלְהֵיפֶךְ בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּסוֹד ״טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳״ (תהלים לד:ט).
פסוק יז:וְיִיחֵד הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ לָזֶה יָתֵר עַל הַמְּקַבְּלִים הַבְּרִית, וְאָמַר ״לֹא יֹאבֶה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ מִדָּתוֹ הִיא לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְחַלִּין פָּנָיו כַּיָּדוּעַ, זֶה הָאִישׁ ״לֹא יֹאבֶה ה׳״. אָמַר לָשׁוֹן זֶה ״לֹא יֹאבֶה״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁה׳ יַהֲפוֹךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁסּוֹלֵחַ וְלֹא יֹאבֶה לִסְלוֹחַ. וְהַיּוֹצֵא מִדָּבָר זֶה כְּשֶׁלֹּא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, הוּא ״כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה׳״. אָמְרוֹ ״אָז״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֶּחֱטָא אַחַר כָּךְ שֶׁפָּרָה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אָז בִּמְקוֹם שֶׁחָשַׁב לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁיֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.
פסוק יז:וְנִמְצָא כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרָעָה תְּבוֹאֶנּוּ, עוֹד לוֹ שֶׁתִּרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֵן אִם יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בְּבוֹא עָלָיו הָרַע וְיִקְרָא אֶל ה׳ יִסְלַח לוֹ, וְלֹא תִרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָלָיו וְקִבֵּל הָאָלָה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהִתְנַצַּח מִיִּצְרוֹ יְרַחֲמֵהוּ עוֹשֵׂהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הַבְּלִיַּעַל שֶׁיְּבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת וְגוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ.
פסוק יז:וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בָּאִישׁ הַהוּא, הוּא הַדִּין מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב לְבַסּוֹף כְּאָמְרוֹ (דברים כט:כא) ״וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִיא״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי לֹא לְאִישׁ אֶחָד יִחֵד עֹנֶשׁ הָאָמוּר, אֶלָּא גַּם לְרַבִּים אֲשֶׁר יָזְמוּ כָּכָה.
פסוק כ:וְאָמְרוֹ וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. דַּע כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוּדָתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, בְּסוֹד ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי״ (ישעיה סו:א), וְהַנְּשָׁמוֹת הֵם חֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן:
פסוק כ:וּכְבָר יָדַעְתָּ סוֹד הַשֵּׁם כִּי הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וְאָמַר הַכָּתוּב עַל הַמִּשְׁתָּרֵר בִּלְבָבוֹ ״וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ״, שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, מִשָּׁרְשָׁהּ, שֶׁהוּא תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וְזוֹ הִיא כְּרִיתוּת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁרְשָׁהּ.
פסוק כ:וְאָמְרוֹ וְהִבְדִּילוֹ ה׳ לְרָעָה. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁמָּחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ מַה מָקוֹם לְהַבְדָּלָה? אָכֵן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי כָל נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ אֶחָד לָהֶם, כְּאָמְרוֹ (ישעיה ס:כב) ״נֵצֶר מַטָּעַי״, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ד:ו) בְּפָסוּק ״וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ״ (שמות א:ה), שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם שִׁבְעִים קְרָאָם נֶפֶשׁ, לְצַד בְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ. לָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ״, בֵּאֵר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלָיו חֵלֶק הָרַע לְאַבְּדוֹ לָאִישׁ הַמִּשְׁתָּרֵר בְּלִבּוֹ עַד שֶׁיַּבְדִּילוֹ ה׳, וְיַגְבִּיל הַחֵלֶק שֶׁיִּשְׁלוֹט בּוֹ הָרְצוּעָה רָעָה, כִּי הַקְּלִפָּה הַשּׁוֹלֶטֶת תִּקָּרֵא רָעָה. וְכֵן הִיא מִדַּת ה׳ כְּשֶׁנָּתַן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל מַגְבִּיל לוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁלוֹט בּוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא (תענית כד:) כְּשֶׁהִטְרִיחַ לַה׳ כִּבְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת נֵס שֶׁצִּוָּה עָלָיו אָבִיו לְבַל יִישַׁן בִּמְקוֹמוֹ וְשָׁלְטוּ הַמְּחַבְּלִים בְּמִטָּתוֹ וְלֹא חוּץ מִמֶּנָּה, וְהוּא מִטַּעַם זֶה עַצְמוֹ.
פסוק כ:וְאָמְרוֹ ״מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״. לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּבֶּכֶת עִם כָּל הַשְּׁבָטִים, לָזֶה יַבְדִּילֵהוּ מִכֻּלָּם לְבַל תַּגִּיעַ רָעָתוֹ לְזוּלָתוֹ.
פסוק כ:אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וְהִבְדִּילוֹ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁיִּמְחֶה ה׳ אֶת שְׁמוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, יַבְדִּילוֹ לָרְצוּעָה הָרָעָה, לְהֻמּוֹ וּלְאַבְּדוֹ בְּכוֹסוֹת הַמָּרִים אֲשֶׁר מוּכָנִים לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״כְּכֹל אָלוֹת״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁהָרָעָה שֶׁיִּשְׁלֹט ה׳ עָלָיו, הִיא רָעָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הָאָלוֹת אֲשֶׁר נִתְחַכֵּם הוּא לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.
פסוק כא:וְאָמַר הַדּוֹר וְגוֹ׳ וְרָאוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים הָאֲמִירָה לָרְאִיָּה, שֶׁעָלֶיהָ הֵם אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְרָאוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְהַנָּכְרִי וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאָמַר״ וְגוֹ׳ שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחַר כָּךְ ״וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד וְגָמַר אוֹמֶר ״וְאָמְרוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, ״וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם״?
פסוק כא:וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן״ שֶׁהֵם בְּנֵיכֶם, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת מֵהָאֻמּוֹת, וְלֹא הוּא בִּלְבַד אָמַר אֶלָּא גַּם ״הַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נָכְרִי הַסָּמוּךְ וְגַם הַבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וַאֲשֶׁר יָבֹא״ וְגוֹ׳ ״וְרָאוּ״ פֵּרוּשׁ הַנָּכְרִים הָהֵם קָרוֹב וְרָחוֹק ״אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. ״וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם״, גַּם הֵם נוֹסָף עַל מַאֲמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן ״בְּנֵיכֶם״ וְגוֹ׳ ״עַל מֶה עָשָׂה״ וְגוֹ׳. וְהִזְכִּיר ״וְרָאוּ״ בַּנָּכְרִים וְלֹא בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיהֶם, לְפִי שֶׁאֵלּוּ מְצוּיִים הֵם בִּמְחוֹז יִשְׂרָאֵל וְרוֹאִים הַנַּעֲשֶׂה, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ ״וְרָאוּ״. וְאָמְרוֹ ״כָּל הַגּוֹיִם״, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרוֹאִים יַגִּידוּ לַכֹּל אֶת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה׳ עֲשׂוֹת בָּעִיר הַהִיא:
פסוק כא:וְכָל מַאֲמָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבֹד״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהַקְּלָלוֹת שֶׁיִּחֵד עַד עַתָּה הָיוּ כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה ״בַּעַל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה״ וּכְבָר מָחָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל עֹנֶשׁ הָרִאשׁוֹן ״וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת״ וְגוֹ׳.
פסוק כא:וְאָמְרוֹ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ וְגוֹ׳, וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ וְגוֹ׳. כָּרָשׁוּם בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר ״לָלֶכֶת לַעֲבֹד״, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמָם״, אֶלָּא שִׁמְמוֹן אַרְצָם וּלְהַגְלוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם וְיַשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְגוֹ׳:
פסוק כח:הַנִּסְתָּרֹת וְגוֹ׳ וְהַנִּגְלֹת. פֵּרוּשׁ, הִיא תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, שֶׁהַנִּסְתָּרוֹת לֹא יִתְחַיְּבוּ בָּהֶם, אֲבָל הַנִּגְלוֹת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הָעַרְבוּת. וְאָמְרוֹ ״וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם״, כָּאן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה בַּפָּסוּק (דברים כט:יג) ״וְלֹא אִתְּכֶם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
