פסוק ג:וְלֹא נָתַן ה׳ לָכֶם לֵב לָדַעַת. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הִשְׁתַּדֵּל בְּתוֹרוֹתָיו וּמוֹפְתָיו לָתֵת לָכֶם לֵב לָדַעַת, כְּאָמְרוֹ (שמות י:ב) ״לְמַעַן תְּסַפֵּר... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳״, לֹא הוּשַׂג זֶה הַמְכֻוָּן מֵרֹב מְרִיכֶם.
פסוק ד:וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם. אָמְנָם עַתָּה, אַחַר שֶׁרְאִיתֶם רֹב חֲסָדָיו עִמָּכֶם בַּמִּדְבָּר לְמַעַן תֵּדְעוּ, וְהֱבִיאֲכֶם עַתָּה אֶל אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁיֵּשׁ לָכֶם אֲחֻזַּת אֶרֶץ שֶׁתּוּכְלוּ לְקַיֵּם בָּהּ הַמְּכֻוָּן, רָאוּי לָכֶם שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה תִּתְּנוּ לֵב לָדַעַת.
פסוק ח:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת. שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם בְּהַר גְּרִזִים וּבְהַר עֵיבָל.
פסוק ח:לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. שֶׁתַּשִּׂיגוּ הַמְכֻוָּן בְּכָל מַעֲשֵׂיכֶם לְחַיֵּי עוֹלָם וּלְחַיֵּי שָׁעָה. חסלת פרשת כי תבוא.
פסוק ט:אַתֶּם נִצָּבִים לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וּמִי שֶׁיַּטְעֶה אוֹתִי לֹא יוּכַל לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ, וְעַל דַּעְתּוֹ תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם.
פסוק ט:רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם. רָאשֵׁיכֶם שֶׁהֵם שִׁבְטֵיכֶם, שִׁבְטֵי הַמּוֹשְׁלִים, וְהֵם הַנְּשִׂיאִים וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר בְּיָדָם שֵׁבֶט הַמּוֹשֵׁל.
פסוק ט:וְזִקְנֵיכֶם. הֵם הַשּׁוֹפְטִים.
פסוק ט:וְשֹׁטְרֵיכֶם. אֲשֶׁר לָהֶם כֹּחַ לְהַכְרִיחַ בַּעֲלֵי הַדִּין. וְעַל כָּל אֵלּוּ הָרָאשִׁים מוּטָל לְהוֹרוֹת לֶהָמוֹן מַה טּוֹב לָהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אוֹ יְמָאֲנוּ.
פסוק י:טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם. שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּהַסְכָּמוֹת הָאָבוֹת וְהַבְּעָלִים.
פסוק י:מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחוֹטְבִים עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּשּׁוֹאֲבִים, כְּמוֹ ״מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק״ (שמואל א טו:ג), ״מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה״, ״מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר״ (שמואל א טו:ג).
פסוק יא:לְעׇבְרְךָ בִּבְרִית. אַתֶּם נִצָּבִים עִם כָּל זֶה הַסֵּדֶר וְהַהַסְכָּמָה, מוּכָנִים לִהְיוֹת עוֹבְרִים בִּבְרִית, וּמִזֶּה נִרְאֶה שֶׁכֻּלְּכֶם חֲפֵצִים לְקַבֵּל עֲלֵיכֶם בְּלֵב שָׁלֵם.
פסוק יא:אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ וְכוּ׳. וְהִנֵּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ מְכַוֵּן בָּזֶה הַבְּרִית לְהָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא לְךָ לֵאלֹהִים, וּבָזֶה תִּקְנֶה חַיֵּי עוֹלָם. וּבִהְיוֹת תַּכְלִית זֶה הַבְּרִית כָּל כָּךְ נִכְבָּד, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלָתוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.
פסוק יד:וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. וְהֵם הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁתּוֹדִיעֵם שֶׁמַּתְּנַת הָאָרֶץ וְזוּלָתָהּ הָיְתָה לָכֶם עַל תְּנַאי קִיּוּם הַבְּרִית, וּבְאוֹתוֹ הַתְּנַאי בְּעַצְמוֹ יִירְשׁוּ מִכֶּם.
פסוק טו:כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ. וּלְפִיכָךְ רָאוּי לָחוּשׁ.
פסוק יז:פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. פֶּן נִפְתֶּה לִבָּם לְהַבְלֵי הַמּוֹאָבִים בְּשִׁבְתָּם עִמָּהֶם, וְיַחְשְׁבוּ לְבַטֵּל קַבָּלַת הַבְּרִית בִּלְבָבָם. וְלָכֵן אָמַרְתִּי שֶׁכֻּלְּכֶם נִצָּבִים לִפְנֵי ה׳ בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, שֶׁלֹּא תוּכְלוּ לְהַטְעוֹתוֹ.
פסוק יז:פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. חוֹשֵׁב לְהַדִּיחַ רַבִּים אֶל דֵּעוֹתָיו הַנִּפְסָדוֹת.
פסוק יח:וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ. יְקַבֵּל הָאָלָה בְּפִיו וְיִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לְבַטֵּל אוֹתָהּ.
פסוק יח:לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. וְהַטַּעַם שֶׁיְּקַבֵּל הָאָלָה בְּפִיו הוּא כְּדֵי לְהוֹסִיף אֶת נַפְשׁוֹ הָרְוָה וּשְׂבֵעָה בְּכָל תַּאֲווֹתֶיהָ עִם עֲדַת אֵל הַצְּמֵאָה וְנִבְדֶּלֶת מִן הַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת, כְּדֵי לִשְׂמוֹחַ עִמָּהֶם בְּבִרְכוֹתָם.
פסוק יט:לֹא יֹאבֶה ה׳ סְלֹחַ לוֹ. בְּחַלְּלוֹ שְׁבוּעַת הָאָלָה שֶׁקִּבֵּל בְּפִיו, אַף עַל פִּי שֶׁבִּטְּלָהּ בְּלִבּוֹ.
פסוק כב:גָּפְרִית וָמֶלַח. כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם אֲשֶׁר הָפַךְ ה׳ (בראשית יט:כה), יַכִּירוּ שֶׁאֵין זֶה מִקְרֶה, אֲבָל אֶצְבַּע אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּסְדוֹם שֶׁנּוֹדַע שֶׁהוּא הָפַךְ אוֹתָהּ.
פסוק כג:וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם. כַּאֲשֶׁר יִגְלוּ בֵּינֵיהֶם.
פסוק כה:אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם. שֶׁלֹּא יָדְעוּ מְצִיאוּתָם בְּשׁוּם פָּנִים, וְעָזְבוּ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת, שֶׁבָּא מוֹפֵת עַל מְצִיאוּתוֹ וִיכָלְתּוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ.
פסוק כה:וְלֹא חָלַק לָהֶם. שֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֵין שׁוּם מַזָּל מְתַקֵּן עִנְיָנָם.
פסוק כח:הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאַתֶּם נִצָּבִים כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה׳ שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם לְהַטְעוֹתוֹ וְהוּא יִפָּרַע מִן הַבּוֹגֵד, הִנֵּה זֶה יִהְיֶה בַּנִּסְתָּרוֹת בִּלְבַד.
פסוק כח:וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם. אֲבָל בַּנִּגְלוֹת הַדָּבָר מוּטָל עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ, וְרָאוּי לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶל כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לַעֲנוֹשׁ הַחוֹטְאִים וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב.
