פסוק א:וְטַעַם וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִים לֵאמֹר לָהֶם דִּבְרֵי הַבְּרִית קְרָאָם עוֹד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ', כִּי לֹא הָלְכוּ מִלְּפָנָיו, שֶׁהַכֹּל מְחֻבָּר הוּא:
פסוק ה:לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם, הַטַּעַם לֹא אֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עִקַּר מִחְיָתָם בַּמָּן הָיְתָה, לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמְּחַיֶּה אֶתְכֶם בְּמַעֲשֵׂה הַנֵּס. וְאֵין טַעְמוֹ שֶׁלֹּא אָכְלוּ לֶחֶם כְּלָל, כְּמוֹ לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי (דברים ט':ט'), כִּי בִּקְצַת הָעִתִּים הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֶחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ב כח כט) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִזְכִּירוּ (יומא עה) דְּבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבִיאִים לָהֶם בַּמִּדְבָּר. וְאֶפְשָׁר עוֹד כִּי מֵעֵת שֶׁיָּרַד הַמָּן עַד בּוֹאָם אֶל שֵׂעִיר לֹא אָכְלוּ לֶחֶם כְּלָל, כִּי הָלְכוּ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֲבָל בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים קָרְבוּ לַיִּשּׁוּב וְנֶאֱמַר לָהֶם (לעיל ב ד ו), וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם, וְשָׁם (דברים כ"ט:ז') כָּתוּב, זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, וּמִן הָעֵת הַהִיא הָיוּ הָאֲדוֹמִים וְהַמּוֹאָבִים מַקְדִּימִים אוֹתָם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וְהָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל קוֹנִים מֵהֶם וְאוֹכְלִים לְתַעֲנוּג, לֹא לְצֹרֶךְ וְלֹא לְשָׂבְעָה, וְעִקַּר הַמִּחְיָה שֶׁלָּהֶם בַּמָּן:
פסוק ט:טַעַם אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים וּמְזֻמָּנִים לִפְנֵי הַשֵּׁם כְּדֵי לַעֲמֹד בִּבְרִיתוֹ, כִּי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּבֵאוּרָהּ נֶאֶסְפוּ אֵלָיו. אוֹ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְהַבְּרִית הוּא הַשְּׁבוּעָה וְהָאָלָה אֲשֶׁר יַזְכִּיר, לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁכָּרַת עוֹד עִמָּם בְּרִית כַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּהַר סִינַי (שמות כד ה-ח), שֶׁהִקְרִיב עֲלֵיהֶם עוֹלָה וְלָקַח חֲצִי הַדָּם לִזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הָעָם, אֲבָל לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר זֶה. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ הַבְּרִית הַזֹּאת:
פסוק ט:וְטַעַם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, כְּמוֹ וְהַנְּבוּאָה עוֹדֵד הַנָּבִיא, עַל דַּעַת ר"א (אבן עזרא על דברים כ"ט:ט'). וְעַל דַּעְתִּי הַכָּתוּב יִכְלֹל וְיִפְרֹט, וְהַכְּלָל רָאשֵׁיכֶם וְכָל שִׁבְטֵיכֶם, וְחָזַר וּפֵרַט זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם שֶׁהֵם רָאשֵׁיכֶם, כִּי זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ, וְכֵן אָמַר (דברים ל"א:כ"ח) הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ שְׂרָרָה וּמִנּוּי עַל הַצִּבּוּר יִקָּרֵא רֹאשׁ; נֶאֱמַר בַּנְּשִׂיאִים (במדבר א טז) רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם בַּמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה לְכָל אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר בַּמְּרַגְּלִים (שם יג ג) רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, שֶׁהֵם רָאשִׁים בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא רָאשִׁים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם בִּכְלַל רָאשֵׁיכֶם. וְחָזַר וְאָמַר כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שִׁבְטֵיכֶם, וְהִזְכִּיר עוֹד הַטַּף וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם אֲשֶׁר לָהֶם מֵעֶרֶב רַב. וְהֵבִיא שָׁם הַטַּף לַהֲבִיאָם בַּבְּרִית, כִּי אֲפִלּוּ עִם הַדּוֹרוֹת הָעֲתִידִים יִכְרֹת בְּרִית, אוֹ כְּדֵי לְזַכּוֹתָם, כַּטַּעַם שֶׁאָמְרוּ בְּהַקְהֵל (חגיגה ג). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (יבמות עט) שֶׁבָּאוּ קְצָת כְּנַעֲנִים בִּימֵי מֹשֶׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וּנְתָנָם חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִשְׁכַּן ה'. וְאֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁרִמּוּ אוֹתוֹ, אֲבָל בָּאוּ אֵלָיו לְהַשְׁלִים עִמּוֹ, כִּי כֵן הַמִּשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ (לעיל כ י יא). וְכָךְ מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (נצבים ב), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבָּאוּ אֵצֶל מֹשֶׁה וְלֹא קִבְּלָם, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְרַמּוֹתוֹ לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, אֲבָל עֲשָׂאָם מִיָּד חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם:
פסוק יד:וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ, וְגַם עִם הַדּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לִהְיוֹת:
פסוק טו:כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹ' וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם, לְפִי שֶׁרְאִיתֶם אֶת הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁמָּא הִשִּׁיא לֵב אֶחָד מִכֶּם לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם:
פסוק יז:פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ' לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעֲכֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ט:י"ז), וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְהַטַּעַם לוֹמַר אֲנִי צָרִיךְ לַהֲבִיאֲכֶם בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה עַתָּה בַּבְּרִית הַזֹּאת מִיִּרְאָתִי אוּלַי נִפְתָּה לֵב קְצָתְכֶם לְשִׁקּוּצֵי מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בָּעֵגֶל, אוֹ לְשִׁקּוּצֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב אֲשֶׁר רְאִיתֶם בַּדֶּרֶךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה לָכֶם בְּבַעַל פְּעוֹר, כִּי בַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה לֹא הָיוּ שָׁם אָלוֹת וּקְלָלוֹת. וְהִזְכִּיר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה דַּעְתָּהּ קַלָּה עָלֶיהָ, וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּעִנְיַן ע"ז (דברים י"ז:ב'). וְהִזְכִּיר יְחִידִים וּמִשְׁפָּחָה וְשֵׁבֶט שֶׁהוּא עַם רַב וְלֹא אָמַר עַל כֻּלָּם, דֶּרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לֵב כֻּלָּם פּוֹנֶה הַיּוֹם לע"ז, כִּי לֹא הָיוּ בָּאִים בִּבְרִית הַשֵּׁם וּבְאָלָתוֹ, כִּי מִי יַכְרִיחֵם, אֲבָל מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט יָבוֹאוּ בַּבְּרִית מִפְּנֵי פַּחַד הָרֹב. וְאָמַר פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ' אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם, עַל הַנִּפְתֶּה כְּבָר לע"ז וְהוּא בְּלִבּוֹ מַאֲמִין בָּהּ הַיּוֹם הַזֶּה, אוֹ פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ רַע שֶׁיִּפְרַח וְיִשְׂגֶּה וּבַיָּמִים הַבָּאִים יוֹצִיא פְּרָחִים רָעִים וְיַצְמִיחַ מְרֹרוֹת, וְזֶה עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם, כִּי הָאָב שֹׁרֶשׁ וְהַבֵּן נֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה, וְהִזְכִּיר הַשֹּׁרֶשׁ לוֹמַר כִּי הוּא יָכוֹל לְהָבִיא בְּאָלָה הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יִצְמְחוּ הוּא לְפָנָיו הַיּוֹם וְהוּא בָּא בַּבְּרִית וּבָאָלָה הַזֹּאת. וְאָמַר פֹּרֶה רֹאשׁ, לִרְמֹז כִּי מִשֹּׁרֶשׁ מָתוֹק לֹא יֵצֵא מַר, וְכָל אֲשֶׁר לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְלֹא הִרְהֵר כְּלָל בע"ז לֹא יוֹלִיד מוֹדֶה בָּהּ. וְאַל תַּקְשֶׁה עָלַי בָּזֶה מִן הַכָּתוּב (יחזקאל יח י), וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ, כִּי אֱמֶת הַדָּבָר וְסוֹד גָּדוֹל לֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ בּוֹ:
פסוק יז:וְרֹאשׁ וְלַעֲנָה, עֲשָׂבִים מָרִים אוֹ מְמִיתִים, וּשְׁמָם כֵּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אוֹ הֵם כִּנּוּיִים, יִקְרְאוּ הָאֶחָד רֹאשׁ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְּרוֹרִים מַר מִכֻּלָּם, וְהַשֵּׁנִי יִקְרְאוּ לַעֲנָה מֵעִנְיַן לֵעָנוֹת מִפָּנָי (שמות י ג), כִּי הָאוֹכֵל אוֹתוֹ נִגַּשׂ וְנַעֲנֶה לְעַנּוֹת נַפְשׁוֹ יֹאכְלֶנּוּ:
פסוק יח:וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר, כְּשֶׁיִּשְׁמַע הָאֲחֵרִים מִתְקַלְּלִים בָּאָלוֹת הָאֵלֶּה הוּא יִתְבָּרֵךְ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ, שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי מִכָּל אֵלֶּה כַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּתַאֲוַת לִבִּי. וְהַשֵּׁם לֹא יִסְלַח לוֹ, אֲבָל יֶעְשַׁן עָלָיו אַפּוֹ אָז כְּשֶׁיֶּחְטָא לְדוֹר אוֹ לְדוֹרוֹת. אוֹ יִהְיֶה טַעַם "כִּי" לֵאמֹר יִהְיֶה לִי שָׁלוֹם בַּעֲבוּר שֶׁאֵינֶנִּי מְקַבֵּל עָלַי הַשְּׁבוּעָה כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ כָּל יָמַי, וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. וְלֹא יֹאבֶה ה' בַּעֲבוּר שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אָלָתוֹ לִסְלֹחַ לוֹ, אֲבָל יֶעְשַׁן עָלָיו אַפּוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בִּבְרִיתוֹ לְפָנַי עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. הַתַּאֲוָה הַגּוֹבֶרֶת וּמִתְחַזֶּקֶת בַּלֵּב תִּקָּרֵא שְׁרִירוּת, כִּלְשׁוֹן חֲכָמִים (בבא בתרא קס), שָׁרִיר וְקַיָּם, וְכֵן בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ (איוב מ טז):
פסוק יח:וּפֵרוּשׁ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה, לְהוֹסִיף הַשְּׂבֵעָה עִם הַמִּתְאַוָּה. כִּי נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תִּקָּרֵא רָוָה, כְּעִנְיַן וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ (ירמיהו לא יג), וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה (שם פסוק יא); וְהַמִּתְאַוָּה תִּקָּרֵא צְמֵאָה, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי (תהלים סג ב). וְהַטַּעַם כִּי נֶפֶשׁ הָאָדָם הָרָוָה שֶׁאֵינֶנָּה מִתְאַוָּה לִדְבָרִים הָרָעִים לָהּ, כַּאֲשֶׁר תָּבֹא בְּלִבּוֹ קְצָת הַתַּאֲוָה וְהוּא יְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, אָז יוֹסִיף בְּנַפְשׁוֹ תַּאֲוָה יְתֵרָה, וְתִהְיֶה צְמֵאָה מְאֹד לַדָּבָר הַהוּא שֶׁאָכַל אוֹ שֶׁעָשָׂה יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה, וְתִתְאַוֶּה עוֹד לִדְבָרִים רָעִים שֶׁלֹּא הָיְתָה מִתְאַוָּה לָהֶם מִתְּחִלָּה. כִּי הַמִּתְאַוֶּה לְזִמַּת הַנָּשִׁים הַיָּפוֹת, כְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁטוּף בְּזִמָּתָן תְּבוֹאֵהוּ תַּאֲוָה לָבוֹא עַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַתַּאֲווֹת. וּכְעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים (סוכה נב), מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ. וּלְכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב בְּהוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, שֶׁהוּא אִם יְמַלֵּא נַפְשׁוֹ בְּתַאֲווֹת הַשְּׁרִירוֹת וְהַחֲזָקוֹת עָלָיו אֲשֶׁר הִיא צְמֵאָה לָהֶם, יוֹסִיף נַפְשׁוֹ הָרָוָה עִם הַצְּמֵאָה, כִּי יִתְאַוֶּה וְיִצְמָא לְמָה שֶׁהָיָה שָׂבֵעַ מִמֶּנּוּ, וְלַאֲשֶׁר הִשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ בּוֹ. וּלְפִי שֶׁהִזְכִּיר שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה, אָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, כִּי יוֹסִיף הַשֹּׁרֶשׁ, הוּא כִּפָּתוֹ אֲשֶׁר הִיא רָוָה וְרַעֲנָנָה, עִם הַצְּמֵאָה, וְתָשֹׁבְנָה כֻּלָּם צְמֵאוֹת. וְאֵין לְמַעַן בַּמָּקוֹם הַזֶּה טַעַם, שֶׁאֵלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבִּי בַּעֲבוּר שֶׁאֶסְפֶּה הָרָוָה עִם הַצְּמֵאָה, אֲבָל הוּא כְּמוֹ לִסְפּוֹת, יֹאמַר הַכָּתוּב כִּי בַּעֲבוּר זֶה יִהְיֶה כָּךְ, כִּי בְּכָל סִבָּה עִם עָלוּל יֹאמַר לְמַעַן, בֵּין שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם הַגּוֹרֵם לִרְצוֹתוֹ בֶּעָלוּל, כְּמוֹ לְמַעַן (אשר) יִיטַב לָךְ, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה אָדָם הַגּוֹרֵם כֵּן שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כְּמוֹ לְמַעַן לָמוּג לֵב (יחזקאל כא כ), לְמַעַן יֶאְשְׁמוּ (שם ו ו), כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לִי עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת (הושע ח ד), וְרַבִּים כָּאֵלֶּה. וְזֶה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינַי בַּפָּסוּק הַזֶּה מִכָּל הַנִּכְתַּב עָלָיו בְּהַרְבֵּה פָּנִים. גַּם יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁהוּא שָׁב אֶל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה וְרֹאשׁ וְלַעֲנָה, יֹאמַר כִּי יִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי, לְמַעַן שֶׁיּוֹסִיף פֹּארָתוֹ הָרָוָה אֲשֶׁר תִּגְדַּל וְתַצְמִיחַ הַלַּעֲנָה וָרֹאשׁ עַל הַצְּמֵאָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה צוֹמַחַת, אוֹ יִהְיֶה הָרָוָה כִּנּוּי לַלַּעֲנָה הַנִּזְכֶּרֶת, שֶׁיּוֹסִיף הַלַּעֲנָה הָרָוָה הַצּוֹמַחַת וְגָדְלָה מְאֹד עַל הַצְּמֵאָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה גְּדֵלָה רַק מְעַט, וְתִהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן צוֹמְחוֹת. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר כִּי כָל אֲשֶׁר יִשְׁמַע הָאָלָה וְיִתְבָּרֵךְ מִמֶּנָּה וְיִתְחַזֵּק בִּשְׁרִירוּתוֹ, סְעִפָּיו יְשִׁיבוּהוּ לַחֲטֹא וְיַצְמִיחוּ פְּשָׁעִים יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה. וְגַם זֶה פֵּרוּשׁ נָכוֹן:
פסוק יט:יֶעְשַׁן אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, אָלֹת הַיָּחִיד, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה:
פסוק יט:וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ, אָלֹת הַמִּשְׁפָּחָה, כִּי שֵׁם אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם:
פסוק כ:וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה, לַשֵּׁבֶט, מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּשְׁאָרִים:
פסוק כא:וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ, כִּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָרִאשׁוֹן כְּבָר יָדְעוּ זֶה, כִּי הֵם שָׁמְעוּ אָלוֹת הַבְּרִית. וְיִתָּכֵן כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה יַחְזֹר עַל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, כִּי כְּשֶׁיִּקְרֶה זֶה בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים אָז יִשְׁאֲלוּ כֵן:
פסוק כה:אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם, לֹא יָדְעוּ בָהֶם גְּבוּרַת אֱלָהוּת, וְלֹא חִלֵּק לָהֶם וְלֹא נְתָנָם לְחֶלְקָם. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"ט:כ"ה) תִּרְגְּמוֹ, וְלֹא אוֹטִיב לְהוֹן, לֹא הֵטִיב לָהֶם שׁוּם טוֹבָה. וּלְשׁוֹן חָלַק, אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם לֹא חָלַק לָהֶם שׁוּם נַחֲלָה וְחֵלֶק, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ט:כ"ה). וְהַנָּכוֹן, אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם בֵּאלֹהִים, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָם בְּכֹחַ אֱלֹהוּת שֶׁיִּמָּצֵא לָהֶם מֵעַצְמוֹ, וְלֹא חֲלָקָם ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם לָהֶם, שֶׁלֹּא נָתַן אוֹתָם שָׂרִים עַל יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר שָׂמָם עַל הָאֻמּוֹת. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי זֶה (ויקרא יח כה):
פסוק כז:וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם, כִּי יַגְלֶה הַשֵּׁבֶט הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה', כְּעִנְיַן וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי (דברי הימים א ה כו). וְהַנָּכוֹן כִּי עַתָּה יִרְמֹז לְגָלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹתָם כֻּלָּם רָעִים, וְיִגְלוּ גָּלוּת שְׁלֵמָה. וְכֵן בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה אַחֲרֵי כֵן (דברים ל':א'), וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עַל גָּלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם) בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה וְגוֹ' וְהַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ:
פסוק כח:הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ, עַל דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים יֹאמַר כִּי הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בַּסֵּתֶר, כִּי כָל הַתַּעֲלוּמוֹת גְּלוּיוֹת לְפָנָיו, וְהַנִּגְלוֹת עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לְהַכּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּדִין הַתּוֹרָה. וְגַם כְּפִי הַמִּדְרָשׁ (סנהדרין מג) כֵּן הוּא. וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי הַנִּסְתָּרוֹת הֵם הַחֲטָאִים הַנִּסְתָּרִים מִן הָעוֹשִׂים אוֹתָם, כְּמוֹ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי (תהלים יט יג), יֹאמַר הַנִּסְתָּרוֹת לַשֵּׁם לְבַדּוֹ הֵם, אֵין לָנוּ בָּהֶן עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא, אֲבָל הַנִּגְלוֹת, שֶׁהֵם הַזְּדוֹנוֹת, לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת חֻקַּת עוֹלָם, שֶׁכָּךְ קִבַּלְנוּ עַל אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְעַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה לְדוֹרוֹת עוֹלָם. וּלְפִי שֶׁהֵבִיא בְּאָלָה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוָה, הוֹצִיא מִן הַחֵרֶם הָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה, שֶׁלֹּא יִתְקַלֵּל בָּאָלָה הַזֹּאת. וְדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"ט:כ"ח) מַטִּין כֵּן, שֶׁאָמַר דְּמִטַּמְרָן קֳדָם ה' אֱלָהַנָא, וְאִם כְּדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים רָאוּי לוֹ לוֹמַר דְּמִטַּמְּרִין לַה' אֱלָהַנָא:
