פסוק א:וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר וַיִּהְיוּ וְלֹא אָמַר כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּכָל הַצַּדִּיקִים ״וַיְחִי אָדָם״ (בראשית ה:ג) ״וַיְחִי שֵׁם״ (בראשית יא:יא), אוֹ יֹאמַר ״אֵלֶּה שְׁנֵי״ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם?
פסוק א:אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁסִּבַּת מִיתָתָהּ הָיְתָה כְּשֶׁהוֹדִיעוּהָ עֲקֵדַת יִצְחָק וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ, וּכְפִי זֶה מִיתַת שָׂרָה הָיְתָה מִצַּד שְׁמוּעַת יִצְחָק. הוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ לְשׁוֹן צַעַר שֶׁרָמַז אֶל הָאָמוּר.
פסוק א:אוֹ יִרְצֶה לְפִי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר לב) הַנִּזְכָּר, שֶׁמֵּתָה עַל יְדֵי בְּשׂוֹרָה רָעָה, זֶה יַגִּיד שֶׁאִם לֹא הָיָה הַמְּאוֹרָע עוֹד לָהּ חַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּהְיוּ פֵּרוּשׁ הֲוָיָה חֲדָשָׁה מְשֻׁנִּית מֵהַקִּצְבָה, שֶׁקִּצְבַת יָמֶיהָ יוֹתֵר הֵם, וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה הַנִּזְכָּר הָיוּ חַיֶּיהָ סַךְ הָאָמוּר בָּעִנְיָן. וְאָמְרוֹ חַיֵּי שָׂרָה, כִּי הַצַּדִּיקִים מְחַיִּים יְמֵיהֶם, וְהָרְשָׁעִים יְמֵיהֶם מְחַיִּים אוֹתָם:
פסוק א:וְאָמְרוֹ עוֹד שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁאָמַר ״וַיִּהְיוּ״ לְהַגִּיד שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת צַעַר, יַגִּיד הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״שְׁנֵי חַיֵּי״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁשָּׁלְמָה שְׁנֵי חַיֶּיהָ שֶׁקָּצְבוּ לָהּ, אֶלָּא שֶׁהָיָה זֶה סִבָּה שֶׁמֵּתָה עַל יָדָהּ. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁעַל יְדֵי סִבַּת הַבְּשׂוֹרָה עָלוּ לָהּ חַיֶּיהָ פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיוּ, יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ מִשְׁפַּט הַחֶסֶד אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִידִידָיו, כִּי כָל צַדִּיק שֶׁלֹּא הִשְׁלִים יָמָיו לְסִבָּה יְדוּעָה לֹא יִגְרַע ה׳ מִצַּדִּיק מַה שֶׁהָיָה מַרְוִיחַ אִלּוּ חַי שָׁנָיו שְׁלֵמִים, וְיַשְׁלִים לוֹ שְׂכָרוֹ עַל הַשָּׁנִים שֶׁלֹּא פָּעַל בָּהֶם דָּבָר (תנחומא, כי תשא ג), כִּי יֹאמַר אֵלָיו: אִלּוּ הָיִיתִי חַי, תַּאֲוָתִי הָיְתָה לְסַגֵּל דָּבָר טוֹב. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה, כִּוֵּן אֶל הַשְּׁאָר, שֶׁכָּל שְׁנוֹתֶיהָ הָיוּ חַיִּים מִמֶּנָּה וְהֵאִירוּ מִכְּבוֹדָהּ.
פסוק א:עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה – פֵּירוּשׁ בְּצַעַר הָיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה, כִּי בְּכוּלָּן הָיְתָה בְּצַעַר. עַד תִּשְׁעִים שָׁנָה הָיְתָה בְּחֶבְלֵי לֵידָה שֶׁלֹּא יָלְדָה לְאַבְרָהָם, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרָה רָחֵל (בראשית ל:א) ״הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה״ וְגוֹ׳, וּמִתִּשְׁעִים עַד מֵאָה בְּקֵרוּב שֶׁהָיָה יִשְׁמָעֵאל רוֹדֵף אֶת יִצְחָק לְהָרְגוֹ כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נג), וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת עַל הַדָּבָר – הֲרֵי מֵאָה שָׁנָה. וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים לְאֵלֶּה יֵחָשְׁבוּ שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה, כִּי אָז בָּטְחָה בִּבְנָהּ כִּי כְּבָר גֵּרַשׁ אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל.
פסוק ב:וַתָּמָת שָׂרָה. רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּקִרְיַת אַרְבַּע לוֹמַר כִּי חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִתְיַחֵס הַמִּיתָה לַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁקִּרְיַת אַרְבַּע פֵּרוּשׁ עִיר שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִפְרְדָה הִיא וְנָסְעָה מֵהֶם. וְאָמְרוֹ הִיא חֶבְרוֹן פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּתָה הִיא מַשְׁפַּעַת בָּהֶם בְּחִינַת הַחִבּוּר, כִּי הַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיָּמוּתוּ הַגּוּף אֵינוֹ מְשֻׁלָּל מֵהַחַיִּים, כִּי צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, וְצֵא וּלְמַד (שבת קנב:) מִמַּעֲשֵׂה דְּרַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. וְהַטַּעַם הוּא כִּי בִּהְיוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְהַפְּכִים בְּחִינַת הַחֹמֶר שֶׁבַּיְסוֹדוֹת לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת הַקָּדוֹשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וְהַפְלָגַת הַתּוֹרָה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בַּדָּבָר צֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם פֶּרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה דִּין ה׳, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַיְסוֹד לִיסוֹד חֲבֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו וְיֵהָפֵךְ הֶעָפָר לְמַיִם. וּכְמוֹ כֵן יִמָּצֵא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּקוֹנוֹ יִתְהַפְּכוּ הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם לִיסוֹד הָאֵשׁ, וִיסוֹד הָאֵשׁ לִיסוֹד אֵשׁ הַנְּשָׁמָה, וְהָבֵן.
פסוק ב:וְאָמְרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא ״אֶרֶץ כְּנַעַן״ (זוהר חלק א׳ פ.), הוּא יֵצֶר הָרָע, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּת כְּנֶגְדּוֹ יַשִּׂיג הָאָדָם לְהַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבְהַשָּׂגָה.
פסוק ב:לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. פֵּרוּשׁ, לְשָׂרָה שֶׁמֵּתָה מִן הָעוֹלָם, וְלִבְכּוֹתָהּ לְצַד מַה שֶׁנֶּחְסַר בְּהֵעָדְרָהּ. אוֹ יֹאמַר בְּהֵפֶךְ – לְשָׂרָה לְצִדְקוּתָהּ וּמַה שֶׁנֶּחְסַר בְּהֵעָדְרָהּ, וְלִבְכּוֹתָהּ לְצַד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָהּ, שֶׁטָּעֲמָה כּוֹס הַמָּוֶת וַיֶּעֱרַב שִׁמְשָׁהּ.
פסוק ג:מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב:) שֶׁקּוֹדֶם שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל, נֶפֶשׁ אָדָם רוֹאָה וְיוֹדַעַת כָּל מַה שֶׁלְּפָנֶיהָ. עוֹד מִכָּאן שֶׁמַּשְׁכִּיבִין הַמֵּת עַל גַּבּוֹ (בבא בתרא עד.).
פסוק ג:וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר. יִרְצֶה כִּי לְצַד שֶׁהוּא שָׁאַל ״תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁמִּתְרַצֶּה הוּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ: לֹא זֶה הוּא תַּכְלִית הַדִּבּוּר אֶלָּא הֲכָנָה לֵאמֹר מְבֻקָּשׁוֹ כִּי הוּא זֶה שְׂדֵה עֶפְרוֹן.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לָמָּה הֻצְרַךְ אַבְרָהָם לְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת, גַּם לְהַאֲרִיךְ כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וְכִי מִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקְנוֹת אֲחֻזַּת קֶבֶר אוֹ שָׂדֶה אֶחָד לְחָרְשׁוֹ אוֹ לְנָטְעוֹ יִהְיֶה צָרִיךְ לְהַרְעִים תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֶיהָ? לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לֵאמֹר – פֵּרוּשׁ: לֹא לְצֹרֶךְ אַרְבַּע אַמּוֹת קַרְקַע לִקְבּוֹר שָׂרָה הֻצְרַךְ לְדַבֵּר לְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ, אֶלָּא לֵאמֹר הָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁקָּנָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיהָ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְדַבֵּר לְכֻלָּן וּלְכָל הַהַמְצָאוֹת כְּדֵי שֶׁיּוֹעִיל קְנִיָּתָהּ כְּפִי הַדִּין.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה לְהָסִיר תַּרְעוֹמֶת גְּדוֹלָה מֵעַל אַבְרָהָם, וְהוּא אֵיךְ יִשְׁאַל מַתְּנַת חִנָּם וְיֹאמַר ״תְּנוּ לִי אֲחֻזָּה״, לָזֶה הִקְדִּים וְאָמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ: לְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשׁוֹב, אֶלָּא מִפִּיו אָמַר הַדְּבָרִים, וְדַעְתּוֹ לָבֹא בְּטַעֲנָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ.
פסוק ד:גֵּר וְתוֹשָׁב וְגוֹ׳. טַעַם טַעֲנָתוֹ ״גֵּר וְתוֹשָׁב״, עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יָכוֹל לִיתֵּן מַתְּנַת חִנָּם לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּה לְהַחֲיוֹתוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא כה:לה) ״גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ״, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הִיא שִׂכְלִיִּית, וּבִפְרָט בְּעִנְיְנֵי הַהַנְהָגָה הָאַרְצִית, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְנַהֲגִים בְּגֵר הַיּוֹשֵׁב עִמָּנוּ, כְּמוֹ כֵן יִתְחַיֵּב שִׂכְלִיּוּת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לְהַנְהִיג בֵּינֵיהֶם לְהַחֲיוֹת אָדָם שֶׁהוּא גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּהֶם וְלָתֵת לוֹ מַתְּנַת חִנָּם, וְהִיא טַעֲנַת אַבְרָהָם גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי תְּנוּ לִי. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״גֵּר״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״תּוֹשָׁב״, הַמְכֻוָּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאֲנִי גֵּר וְאֵינִי מִכֶּם, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי תּוֹשָׁב. עוֹד טַעַם אָמְרוֹ גֵּר, כִּי חָשׁ לוֹמַר עַל עַצְמוֹ תּוֹשָׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא הֵפֶךְ מִדַּת הַצַּדִּיקִים, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״גֵּר״.
פסוק ד:וְאֶקְבְּרָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יְעַכְּבוּהוּ. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לִהְיוֹת שֶׁעָתִיד הוּא לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ כִּי חָפֵץ בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן וְנוֹתֵן בָּהּ מָמוֹן, עַתָּה יֹאמְרוּ: מָה רָאָה אַבְרָהָם לָתֵת כּוּלֵּי הַאי בְּסַדָּנָא דְּאַרְעָא, הֲלֹא דָּבָר הוּא, וַדַּאי שֶׁרָאָה בּוֹ דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּשְׁוֶה בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם! לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״וְאֶקְבְּרָה מֵתִי״, לְקָבְרוֹ מִלְּפָנַי, פֵּרוּשׁ, זֶה הוּא שֶׁמַּכְרִיחוֹ שֶׁלֹּא לָחוּשׁ עַל מָמוֹנוֹ, וְאִם לֹא הָיָה מֵתוֹ לְפָנָיו לֹא הָיָה קוֹנֶה דָּבָר. וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיִּקְנֶה שְׂדֵה עֶפְרוֹן בְּכָל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, יִתְלוּ שֶׁהוּא מָקוֹם מֻבְחָר לִקְבוּרָה וְלָהֶם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
פסוק ה:וַיַּעֲנוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר לוֹ. פֵּירוּשׁ: לְצַד כִּי לֹא רַבִּים יְדַבְּרוּ, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר לוֹ״, כִּי אֶחָד יֹאמַר אֵלָיו בְּעַד כֻּלָּם.
פסוק ה:עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל הַדָּבָר הָאָמוּר בִּתְשׁוּבָתָם, אֶלָּא ״לֵאמֹר לוֹ״, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה סוֹפָם עַל תְּחִלָּתָם ״בְּכֶסֶף מָלֵא״.
פסוק ו:שְׁמָעֵנוּ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: קַבֵּל דְּבָרֵינוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא שֶׁאַתָּה תִּבְחַר הַקֶּבֶר הַמּוּבְחָר שֶׁבַּקְּבָרִים וּקְבוֹר מֵתְךָ, וְאֵינְךָ צָרִיךְ לִשְׁאוֹל רְשׁוּת לוֹמַר, מָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי חָפֵץ, וְלֹא לָתֵת שָׁוְיוֹ. וְהַטַּעַם הוּא אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה וְגוֹ׳, וַהֲרֵי נְתִינַת רְשׁוּת מֵעַתָּה נְתוּנָה לְךָ. וְטַעְמָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב מֵתוֹ לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּטַעֲנָתוֹ. וְאָמְרוֹ נְשִׂיא וְגוֹ׳ יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ:
פסוק ו:אֲדֹנִי. פֵּירוּשׁ אָדוֹן, וְאֵינוֹ כִּנּוּי לַיָּחִיד, וּכְמוֹ ״אֲדֹנִי צֶדֶק״ שֶׁבִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע י:א).
פסוק ז:וַיָּקָם וְגוֹ׳ וַיִּשְׁתַּחוּ וְגוֹ׳. גִּלָּה לָהֶם הֵפֶךְ דִּבְרֵיהֶם אֵלָיו, כִּי אֵינוֹ מַחְזִיק עַצְמוֹ נָשִׂיא לָהֶם, אֶלָּא בְּגֶדֶר שֶׁהֵם בְּכָבוֹד לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.
פסוק ח:וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא לו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָנֵי בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא לָא מַחְזְקֵי בַּן וְכוּ׳. וְאָמְרוּ הַטַּעַם כִּי לְצַד שֶׁהֵם תַּקִּיפִים, הֲגַם שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּאָרֶץ לֹא תּוֹעִיל לָהֶם הַחֲזָקָה בַּקַּרְקַע וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָם.
פסוק ח:וְהִנֵּה בִּתְשׁוּבַת בְּנֵי חֵת אָמְרוּ נְשִׂיא אֱלֹהִים וְגוֹ׳ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה וְגוֹ׳, יֵשׁ בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא כִּי הוּא גָּדוֹל עַד מְאֹד וְתַקִּיף, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ כִּי אֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ לְצַד הַיְּכֹלֶת, וּכְפִי זֶה אֵין לוֹ דִּין חֲזָקָה בַּקֶּבֶר וְלִכְשֶׁתַּשִּׂיג יָדָם יְפַנּוּ הַמֵּת מִקִּבְרוֹ, וְזֶה יַגִּיד כִּי אֵינָם חֲפֵצִים שֶׁיִּקְבּוֹר מֵתוֹ מִלְּפָנָיו זוּלַת אִם יַעֲשֶׂה בִּזְרוֹעַ, וַהֲרֵי הוּא מֻתְרֶה וְעוֹמֵד. וְדֶרֶךְ הַשֵּׁנִי הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: נְשִׂיא אֱלֹהִים וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ אֵין לְךָ לָחוּשׁ לַחֲשָׁשַׁת דִּין דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא שֶׁאֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה כִּי הַנִּדּוֹן אֵינוֹ דּוֹמֶה, כִּי טַעַם דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא הוּא לְצַד שֶׁנֶּחְשָׁדִים הֵם עַל הַגָּזֵל וְהֶחָמָס, אֲבָל אַתָּה נְשִׂיא אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ גְּדֻלָּתְךָ הִיא לְצַד מַעֲלַת צִדְקָתְךָ וּנְקִיּוּת כַּפֶּיךָ, וְאֵין לָחוּשׁ לָזֶה, וַחֲזָקָתְךָ חֲזָקָה שֶׁאֵין כְּנֶגְדָּהּ טַעֲנָה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ בְּאָמְרָם שְׁמָעֵנוּ פֵּרוּשׁ הָבֵן דְּבָרֵינוּ לְהֵיכָן נוֹטִים. לָזֶה אָמַר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם וְגוֹמֵר, פֵּרוּשׁ, אִם כַּוָּנַתְכֶם הִיא בְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵיכֶם שֶׁאַתֶּם חֲפֵצִים לִקְבּוֹר וְגוֹ׳ שְׁמָעוּנִי וֶהֱיוּ אַתֶּם סַרְסוּרִים בֵּינִי וּבֵין עֶפְרוֹן וְגוֹ׳. אֲבָל זוּלַת זֶה יֻכְרַע הַדָּבָר שֶׁפֵּרוּשׁ דִּבְרֵיהֶם הוּא כַּפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאֵין רְצוֹנָם לִקְבּוֹר וְכוּ׳:
פסוק ט:וְיִתֶּן לִי וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן מַתָּנָה, הֲגַם שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ דָּמִים, כְּאָמְרוֹ ״בְּכֶסֶף מָלֵא״, גַּם דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּתוֹכְכֶם. הִנֵּה נִתְחַכֵּם אַבְרָהָם לִקְנוֹת הַמְּעָרָה בְּסֵדֶר שֶׁאֵין אַחֲרָיו עִרְעוּר. וְלֶהֱיוֹת שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (זהר חלק א׳ קכח) שֶׁעֶפְרוֹן מִיָּמָיו לֹא רָאָה בַּמְּעָרָה זוּלַת הַחֹשֶׁךְ וְהַבֶּהָלָה, וְאִם כֵּן יָכוֹל הוּא לָבֹא בְּטַעֲנָה כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁהַמְּעָרָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ, וַאֲפִלּוּ לְעוֹלָם חוֹזֵר הוּא, וְאֵין זְכוּת הַמְּעָרָה מִתְקַיֵּם בְּיַד אַבְרָהָם לְעוֹלָם. וַהֲגַם שֶׁאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת, חָשׁ אַבְרָהָם לִסְבָרַת הַיְרוּשַׁלְמִי שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (קדושין מב:) שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹנָאָה בַּחֲצִי דְּמֵיהֶם, וְדַוְקָא אוֹנָאַת שְׁתוּת אֵין לָהֶם.
פסוק ט:עוֹד יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְעַרְעֲרוּ אַחַר הַמֶּכֶר מִדִּין הַמֶּצֶר, אוֹ שֶׁיֵּצֵא אַחַר כָּךְ שְׁטַר שִׁעְבּוּד עַל הַקַּרְקַע הַהוּא וְיִטְרְפוּהוּ מִיַּד אַבְרָהָם. לָזֶה נִתְחַכֵּם לְתַקֵּן כָּל זֶה וְאָמַר לְשׁוֹן מַתָּנָה וּמֶכֶר, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֹפֶן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵיהֶם, וְהוּא הַחֲלִיפִין, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֶכֶר וְיֵשׁ בּוֹ מַתָּנָה, שֶׁיָּכוֹל לְהַחְלִיף מַחַט בְּגָמָל וְאֵין בָּהֶם אוֹנָאָה בְּשׁוּם אֹפֶן. וְדִין חֲלִיפִין יֶשְׁנוֹ בְּקַרְקַע וּבְמִטַּלְטְלִין אֲבָל לֹא בְּמַטְבְּעוֹת, לָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְכוֹרוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם (בכורות נ.): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל שֶׁקֶל שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה סְלָעִים וְכוּ׳, חוּץ מִשְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים בְּעֶפְרוֹן שֶׁהֵם קַנְטְרִין עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, פְּרַקְמַטְיָא נָפְקַת וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר מָקוֹם לְעֶפְרוֹן לָבֹא בְּטַעֲנָה. וְלַחֲשָׁשַׁת מֶצֶר גַּם לַחֲשָׁשַׁת שִׁעְבּוּד עָשָׂה כָּל בְּנֵי הָעִיר סַרְסוּרִים בַּדָּבָר, וּמִמֵּילָא בָּטְלוּ טַעֲנַת בַּר מִצְרָא, גַּם נִתְגַּלָּה כִּי לֹא הָיָה עָלֶיהָ שִׁעְבּוּד, שֶׁהָיָה הַדָּבָר בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ.
פסוק ט:וְאָמְרוֹ לַאֲחֻזַּת קָבֶר, לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַמְּעָרָה, אֲבָל הַשָּׂדֶה עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִזְכוּת עֶפְרוֹן, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר אֵלָיו אַחֲרֵי כֵן שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ בִּדְרִיסַת הָרֶגֶל שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו לִקְבּוֹר מֵתִים וְהוּא לֹא מְכָרוֹ אֶלָּא לִקְבּוֹר שָׂרָה וְאֵין דְּרִיסַת רֶגֶל בְּשָׂדֵהוּ עוֹד, לָזֶה אָמַר לַאֲחֻזַּת קָבֶר.
פסוק יא:לֹא אֲדֹנִי. פֵּירוּשׁ: לֹא תִּקַּח הַמְּעָרָה לְבַד, אֶלָּא גַּם הַשָּׂדֶה כְּבָר נָתַתִּי, פֵּירוּשׁ כְּבָר גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לִיתֵּן. וְטַעְמוֹ, לֹא יִהְיֶה הַשָּׂדֶה רָאוּי לִדְבַר מָה אַחַר שֶׁהַמְּעָרָה הִיא לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְעַל זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שְׁמָעֵנִי״, פֵּרוּשׁ, שֶׁיָּבִין דְּבָרָיו וְטַעְמוֹ.
פסוק יא:וְהַמְּעָרָה וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: כְּבָר בַּשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁעָנוּהוּ בְּנֵי חֵת וְאָמְרוּ (בראשית כג:ו) ״אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה״ וְגוֹ׳ לְךָ נְתַתִּיהָ, וְטַעַם שֶׁחָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר לְעֵינֵי וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר שׁוּם מִיחוּשׁ מִטַּעֲנַת דִּין בַּר מִצְרָא שֶׁחָשׁ אֵלָיו אַבְרָהָם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו שֶׁאָמַר (בראשית כג:ח) ״וּפִגְעוּ לִי״ וְגוֹ׳:
פסוק יג:וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳. ״לֵאמֹר אַךְ״ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ שֶׁיְּמַעֵט בְּרִיבּוּי דְּבָרִים.
פסוק יג:נָתַתִּי כֶּסֶף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם הוּא גָּמַר לִיתֵּן לוֹ הַשָּׂדֶה בְּתוֹרַת מַתָּנָה, גַּם הוּא גָּמַר לָתֵת לוֹ הַכֶּסֶף בְּתוֹרַת מַתָּנָה. ״קַח מִמֶּנִּי״ – וְאָז אֲקַבֵּל מַתְּנָתְךָ ״וְאֶקְבְּרָה אֶת״ וְגוֹ׳:
פסוק יט:וְאַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳ וַיָּקָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַחֲרֵי כֵן״, כִּי מוּבָן הוּא מִסֵּדֶר שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאַחֲרֵי כֵן הוּא שֶׁקָּבַר. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיָּקָם הַשָּׂדֶה״?
פסוק יט:אָכֵן הַכָּתוּב יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ כִּי הָיְתָה הַקְּנִיָּה כְּכָל מִשְׁפְּטֵי הַקִּנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרֵי כֵן, פֵּרוּשׁ: אַחַר שֶׁשָּׁקַל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן דְּמֵי הַמְּעָרָה, בָּזֶה סִלֵּק עֶפְרוֹן זְכוּתוֹ מֵעַל הַקַּרְקַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם פֶּרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁהַגּוֹי מֵעֵת שֶׁלָּקַח הַדָּמִים סִלֵּק זְכוּתוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטָר לְיָדוֹ, וְנִמְצְאוּ נְכָסִים אֵלּוּ כְּנִכְסֵי מִדְבָּר שֶׁכָּל הַמַּחֲזִיק בָּהֶם זָכָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיּוֹעִיל נְתִינַת הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא נִשְׁאָר לַגּוֹי זְכוּת בָּהּ, וְלָזֶה תּוֹעִיל לִגְמֹר הַקְּנִיָּה בְּיַד אַבְרָהָם בְּאֶמְצָעוּת הַחֲזָקָה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ בְּמַה שֶׁקָּבַר בָּהּ אֶת שָׂרָה, אֲבָל אִם הָיָה קוֹבֵר אֶת שָׂרָה קֹדֶם, הֲגַם שֶׁהָיָה נוֹתֵן אַחַר כָּךְ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, לֹא הָיָה זוֹכֶה בִּנְתִינַת הַכֶּסֶף לְבַדָּהּ כַּנִּזְכָּר בְּלֹא חֲזָקָה.
פסוק יט:וְנִשְׁאַר לָדַעַת אִם חֲזָקָה זוֹ שְׁמָהּ חֲזָקָה בְּקַרְקַע הַגּוֹי, וְהִנֵּה כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ב׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲבָל בְּנִכְסֵי הֶפְקֵר אוֹ הַגֵּר, אֲפִלּוּ אָכַל פֵּרוֹת כַּמָּה שָׁנִים לֹא קָנָה לֹא אִילָן וְלֹא קַרְקַע עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הָאָרֶץ וְכוּ׳, כֵּיצַד? הַמּוֹצֵא פַּלְטֵרִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר אוֹ הֶפְקֵר, וְסִיֵּד בָּהֶם אוֹ כִּיֵּר גָּבוֹהַּ אַמָּה אוֹ יוֹתֵר קָנָה וְכוּ׳, הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת קָנָה וְכוּ׳, הָיָה לוֹקֵחַ עָפָר מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ הֲרֵי זֶה מְתַקֵּן הָאָרֶץ, רְאִינוּהוּ שֶׁהָיָה מַשְׁלִיךְ הֶעָפָר בְּלֹא הַקְפָּדָה, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן אֶלָּא לְהַשְׁווֹת מָקוֹם לְדַיִשׁ וְלֹא קָנָה, עַד כָּאן. וְכָתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה: הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת – פֵּרוּשׁ, לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי נֶהֱנָה מִגּוּף הַקַּרְקַע. פֵּרוּשׁ אַחֵר – הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת, שֶׁיִּפָּה הַקַּרְקַע בְּהַצָּעָתָם כְּסִיּוּד וְכִיּוּר וְכוּ׳ וְזֶה עִקָּר, וְלָזֶה הִסְכִּים הָרַב אִבְּן מִיגָאשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַד כָּאן. וְהִנֵּה בִּשְׁלָמָא לְפִי פֵּרוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל הַמַּגִּיד שֶׁכָּל שֶׁנֶּהֱנָה מִגּוּף הָאָרֶץ נִקְרֵאת חֲזָקָה בִּמְצִיאוּת הֶפְקֵר, נֹאמַר שֶׁגַּם בַּמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ כֵּיוָן שֶׁקָּבַר בְּגוּף הָאָרֶץ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ חָשׁוּב נֶהֱנָה מִגּוּף הָאָרֶץ וּקְנָאָהּ, אֶלָּא לִסְבָרַת הָרַב אִבְּן מִיגָאשׁ שֶׁאֵינָהּ חֲזָקָה זוּלַת אִם יַעֲשֶׂה תִּקּוּן בְּגוּף הָאָרֶץ כְּסִיּוּד וְכִיּוּר, אִם כֵּן קְבוּרַת שָׂרָה לֹא תוֹעִיל לְעִנְיַן חֲזָקָה, וּבַמֶּה קָנָה אַבְרָהָם?
פסוק יט:וְאֶפְשָׁר כִּי כְּשֶׁבּוֹנִין הַקֶּבֶר, וּבִפְרָט בִּנְיַן הַקְּבָרוֹת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִין כּוּכִין, וּמִן הַסְּתָם הֵם מְסַיְּדִים וּמְכַיְּרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַחֲזָקָה. וּמֵעַתָּה יִתְיַשֵּׁב טַעַם שֶׁחָזַר הַכָּתוּב לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיָּקָם הַשָּׂדֶה, לוֹמַר כִּי אַחַר שֶׁקָּבַר אַבְרָהָם וְגוֹ׳, בָּזֶה הֻשְׁלְמָה הַקִּימָה שֶׁל הַשָּׂדֶה לְאַבְרָהָם, וְזוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁבְּעֵרֶךְ עֶפְרוֹן נֶחְתְּמָה גְּזֵרָתוֹ שֶׁסִּלֵּק זְכוּתוֹ, אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ נִקְרָא שֶׁל אַבְרָהָם כְּפִי הַדִּין כַּנִּזְכָּר, וְאַחַר שֶׁקָּבַר וְכוּ׳ וַיָּקָם וְגוֹ׳:
