פסוק א:וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְגוֹ׳. אָמַר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שָׁנָה שָׁנִים אַף עַל פִּי שֶׁיַּסְפִּיק בְּאֶחָד, וְכֵן נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם ״מֵאָה שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים״ (בראשית כה:ז) וְכֵן אָמַר בִּשְׁנֵי יִשְׁמָעֵאל (בראשית כה:יז), וְאָמְרוּ כִּי זֶה דֶּרֶךְ צַחוּת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְנֶאֱמַר עִם הַחֶשְׁבּוֹן הַגָּדוֹל שָׁנָה דֶּרֶךְ כְּלָל וְעִם הַחֶשְׁבּוֹן הַקָּטָן שָׁנִים דֶּרֶךְ פְּרָט. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה נח) בְּחַיֵּי שָׂרָה, בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא, בַּת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְיֹפִי. וּמִתְּחִלָּה לֹא זָכַר שָׁנָה לְפִיכָךְ אָמַר בַּסּוֹף שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. וּבְאַבְרָהָם וּבְיִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמַר מִתְּחִלָּה ״שְׁנֵי חַיֵּי״, לֹא אָמַר בְּסוֹף דָּבָר. וְאֶפְשָׁר כִּי בְּכֻלָּם תּוֹסֶפֶת שְׁנֵי לְהוֹדִיעַ כִּי שָׁלְמוּ שְׁנוֹתֵיהֶם מִיּוֹם לְיוֹם, כִּי כֵן עוֹשֶׂה הָאֵל עִם הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג).
פסוק ב:וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע. כִּי שָׁם הָיוּ מִשֶּׁיָּצְאוּ מִבְּאֵר שָׁבַע.
פסוק ב:בְּקִרְיַת אַרְבַּע. אַרְבַּע הוּא שֵׁם אִישׁ נִקְרָא כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ אַרְבַּע עֲנָקִים הוּא וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו, וְכֵן אָמַר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע כא:יא) ״אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק״, וּשְׁלֹשָׁה בָנָיו הָיוּ אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי. וְהָעִיר הַזֹּאת שְׁמָהּ חֶבְרוֹן וְהָיְתָה לְאַרְבַּע וּלְבָנָיו.
פסוק ב:וַיָּבֹא אַבְרָהָם. בָּא מִן הַחוּץ כִּי לֹא הָיָה עִמָּהּ בַּבַּיִת בְּעֵת מִיתָתָהּ, אוֹ בָּא מִמָּקוֹם אַחֵר כִּי לֹא הָיָה בְּחֶבְרוֹן בַּשָּׁעָה שֶׁמֵּתָה.
פסוק ב:לִסְפֹּד. בְּדִבְרֵי הֶסְפֵּד וְקִינוֹת.
פסוק ב:וְלִבְכֹּתָהּ. עָלֶיהָ, וְכֵן בָּא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה בְּלֹא קֶשֶׁר ״עַל״, כְּמוֹ ״וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי״ (תהלים סט:יא), כְּאִלּוּ אָמַר עַל נַפְשִׁי, וְכֵן ״וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו״ (בראשית לז:לה).
פסוק ג:וַיָּקָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ. לְצָרְכֵי הַמֵּת. וְאָמַר מֵתוֹ, וְאִם הִיא אִשָּׁה, כִּי עַל הַגּוּף הַמֵּת אָמַר.
פסוק ג:וַיְדַבֵּר אֶל־בְּנֵי־חֵת. בְּנֵי חֵת הָיוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, וְחֵת הָיָה בֶּן כְּנַעַן, וַאֲסָפָם אַבְרָהָם לְמָקוֹם אֶחָד וְדִבֶּר עִמָּהֶם.
פסוק ד:גֵּר וְתוֹשָׁב. גֵּר אָנֹכִי כִּי יָמִים רַבִּים יָשַׁבְתִּי בֵּינֵיכֶם וְדַעְתִּי לָשֶׁבֶת עִמָּכֶם, לְפִיכָךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַרְצְכֶם שֶׁיִּהְיֶה לִי אֲחֻזָּה וְלִבְנִי אַחֲרַי, וְאָנֹכִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם עַתָּה אֶלָּא אֲחֻזַּת קֶבֶר.
פסוק ד:וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי. כְּלוֹמַר אֲסִירֶנּוּ מִלְּפָנַי וְאֶקְבְּרֶנּוּ.
פסוק ה:וַיַּעֲנוּ. הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁיַּעֲנוּהוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ זֶה.
פסוק ו:שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי. הַמְדַבֵּר עַל פִּי כֻלָּם אָמַר לוֹ זֶה, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְאָמַר מִלּוֹת אֲחֵרוֹת בִּלְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים.
פסוק ו:נְשִׂיא אֱלֹהִים. שֶׁאֱלֹהִים נְשָׂאֲךָ וַאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים אוֹתְךָ כֵּן בְּתוֹכֵנוּ.
פסוק ו:בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ. כִּי הָיָה לָהֶם מְעָרוֹת לִקְבֹּר מֵתֵיהֶם שָׁם, וְכָל מִשְׁפָּחָה לְבַדָּהּ הָיְתָה לָהּ מְעָרָה קוֹבְרִים שָׁם כַּמָּה מֵתִים כָּל אֶחָד בַּאֲרוֹנוֹ, וְכָל הַמְּעָרָה הַהִיא תִּקָּרֵא קֶבֶר, וְכֵן הַמִּנְהָג עֲדַיִן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְהָיָה דַעְתָּם שֶׁיִּשְׁאַל מֵהֶם שֶׁיִּתֵּן אֶחָד מֵהֶם לוֹ מָקוֹם בְּקִבְרוֹ לִקְבֹּר אֶת מֵתוֹ, לָכֵן אָמְרוּ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרוֹ. וְלֹא כֵן שָׁאַל הוּא, אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֲחֻזָּה יְדוּעָה לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ לִקְבֹּר שָׁם מֵתֵיהֶם, לֹא שֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ בְּקֶבֶר אֲחֵרִים.
פסוק ו:לֹא יִכְלֶה. לֹא יִמְנַע, וְכֵן ״אֲשֶׁר כְּלִיתִנִי הַיּוֹם מִבּוֹא בְדָמִים״ (שמואל א כה:לג).
פסוק ז:וַיָּקָם וַיִּשְׁתַּחוּ. קָם עַל רַגְלָיו וְכָפַף לָהֶם רֹאשׁ דֶּרֶךְ הוֹדָאָה וְשֶׁבַח עַל הַדָּבָר הַטּוֹב שֶׁעָנוּ לוֹ, וְהוֹדִיעָם מָה הָיָה דַּעְתּוֹ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם.
פסוק ח:אֶת נַפְשְׁכֶם. בִּרְצוֹנְכֶם, כְּמוֹ ״אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי״ (תהלים כז:יב).
פסוק ח:וּפִגְעוּ־לִי. הִתְחַנְּנוּ בַּעֲבוּרִי.
פסוק ט:וְיִתֶּן־לִי אֶת־מְעָרַת. לֹא שָׁאַל מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַמְּעָרָה, לֹא הַשָּׂדֶה.
פסוק ט:הַמַּכְפֵּלָה. שֵׁם בְּשֶׁקֶל מִשְׁטַמָּה, וְאִלּוּ הָיָה תֹּאַר הָיָה מְעָרָה בְּהֵ״א. וּבְפֵרוּשׁ הַמִּלָּה נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נג): יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיְתָה מְעָרָה עַל גַּב מְעָרָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְעָרָה לִפְנִים מְעָרָה. אוֹ נֹאמַר כִּי מַכְפֵּלָה תֹּאַר לַמָּקוֹם הַהוּא, כִּי כָּל הַמָּקוֹם נִקְרָא מַכְפֵּלָה עַל שֵׁם הַמְּעָרָה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר שָׁם, לְפִיכָךְ אָמַר הַשָּׂדֶה גַּם הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ.
פסוק ט:בְּכֶסֶף מָלֵא. שֶׁהָיָה מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מָלֵא בְּמִשְׁקָלוֹ, לֹא יֶחְסַר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֹבֵר לַסֹּחֵר.
פסוק י:בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת. בְּקוֹל רָם שֶׁיִּשְׁמְעוּ כֻּלָּם. וְקַדְּמַאי בְּאָזְנֵי בַּתְרַאי ״לְעֵינֵי בְנֵי חֵת״. וְסִימָנְךָ ״כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי עַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי״ (איוב כט:יא).
פסוק י:לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ. עִם כָּל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ, כִּי נֶאֶסְפוּ שָׁם גְּדוֹלִים וּפְחוּתִים, בָּאֵי שַׁעַר, שֶׁבָּאִים וְיוֹצְאִים בַּשַּׁעַר, רוֹצֶה לוֹמַר כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר. וּפַעַם יֹאמַר בָּאֵי וּפַעַם יֹאמַר ״יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ״ (בראשית לד:כד) וְעִנְיָן אֶחָד רוֹצֶה לוֹמַר כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, וְעַל דֶּרֶךְ הַקִּצּוּר יֹאמַר בָּאֵי לְבַד אוֹ יוֹצְאֵי לְבַד, וּפַעַם יֹאמַר שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״וְעָמַדְתִּי בְשַׁעַר בְּנֵי הָעָם אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ״ (ירמיה יז:יט).
פסוק יא:לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי. לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֶתְּנֶנָּה לְךָ בְּכֶסֶף מָלֵא, אֶלָּא בְּחִנָּם אֶתְּנֶנָּה לְךָ, וְלֹא הַמְּעָרָה לְבַד כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ, אֶלָּא גַּם הַשָּׂדֶה אֶתֵּן לְךָ.
פסוק יא:נָתַתִּי. מֵעַתָּה נְתַתִּיהָ לְךָ.
פסוק יא:לְעֵינֵי בְנֵי־עַמִּי. שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עֵדִים בֵּינִי וּבֵינְךָ.
פסוק יב:וַיִּשְׁתַּחוּ. לְעֶפְרוֹן הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי כֻלָּם.
פסוק יג:אַךְ אִם־אַתָּה. אֲבָל, הַלְוַאי שֶׁתִּשְׁמָעֵנִי.
פסוק יג:נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה. מֵעַתָּה, וְעַתָּה אֶתֵּן הַכֶּסֶף וְקָחֶנּוּ מִמֶּנִּי וּבָזֶה תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה.
פסוק יג:וְאֶקְבְּרָה. כִּי אֵין צָרִיךְ עִכּוּב.
פסוק טו:בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא. אִם תִּתֵּן אוֹ לֹא תִתֵּן, וְאֶת־מֵתְךָ לֹא תִתְעַכֵּב בַּעֲבוּר זֶה מִלִּקְבּוֹר.
פסוק טז:עֹבֵר לַסֹּחֵר. כֶּסֶף מָלֵא בְּמִשְׁקָלוֹ, כְּמוֹ שֶׁנּוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בּוֹ הַסּוֹחֲרִים, כִּי הֵם מְדַקְדְּקִים בְּמִשְׁקַל הַכֶּסֶף.
פסוק יז:וַיָּקָם. קָם לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, וְכֵן ״וְקָם לוֹ״ (ויקרא כז:יט), כְּלוֹמַר נִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.
פסוק יז:אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא. הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה הָיוּ לִפְנֵי הָעִיר, וְהָעִיר נִקְרֵאת מַמְרֵא וְנִקְרֵאת חֶבְרוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִיא חֶבְרוֹן״ (בראשית כג:יט).
פסוק יח:לְעֵינֵי בְנֵי־חֵת. לְעֵינֵיהֶם שָׁקַל הַכֶּסֶף לְעֶפְרוֹן, וּלְעֵינֵיהֶם מָכַר לוֹ עֶפְרוֹן, וְעָשָׂה לוֹ סֵפֶר מִקְנָה.
פסוק יח:לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ. עִם כָּל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם בְּעֵת הַמִּקְנָה. וְקַדְמָאָה לְכֹל וּבַתְרָאָה בְּכֹל, וְחַד פֶּסֶק סִימָן ״לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכָל עֲבֹדָתוֹ״ (שמות כז:יט).
פסוק יט:אֶל מְעָרַת. כְּמוֹ בִּמְעָרַת, וְכֵן ״וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת״ (שמות כה:כא) כְּמוֹ בָּאָרֹן.
פסוק כ:מֵאֵת בְּנֵי־חֵת. כִּי בְּהַסְכָּמָתָם וּבִרְצוֹנָם נָתַן לוֹ עֶפְרוֹן הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה, כִּי טוֹב הָיָה בְּעֵינֵי כֻלָּם שֶׁתִּהְיֶה לְאַבְרָהָם אֲחֻזָּה בֵּינֵיהֶם.
