פסוק ג:ומשנהו כלאב. פירש"י שהיו אומרים מנבל היתה מעוברת נהפך קלסתרו ונדמה לאביו ושמו דניאל ואפשר דדוד הע"ה קראו דניאל לומר כי ה' רב את ריבו עם נבל ומת וזהו דני כלומר דן אותי אל ואח"ך כשראו זה הפלא שנהפך קלסתרו קראוהו כלאב לזכור הנס:
פסוק ז:ולשאול פלגש וכו'. למוד אותו השבט להיות מצר על דבר פלגש כי היה ענין פלגש בגבעה ועתה על ידי פלגש נתגלגל על איש בשת ואבנר. מפרשים:
פסוק יד:תנה את אשתי. שהנביאים אמרו לו שלא נגע בה פלטי הרשב"א ז"ל בתשובה סימן יו"ד. והגם שהיה לו רוח הקדש וגם הוא ידע. אין אדם נאמן על ידי עצמו. וכמש"ל:
פסוק טו:ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן ליש. פירוש מעם איש צדיק פלטיאל שפלטו אל מהעברה בן ליש שנתגבר כארי ולא נגע בה:
פסוק ל:את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה. פירש הרב כנה"ג ז"ל דעשהאל היה רודף והיה יכול לינצל באחד מאבריו וזה היה טענת יואב אבל לא כיוין יפה דדין זה ליתיה במלחמה דשם אין לדקדק אם היה יכול לינצל באחד מאבריו וז"ש במלחמה כלומר דשלא כדין הרגו:
פסוק לח:הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום. פירשו המפרשים דיש חסרונות שאינם נכרים בעתם כי אם לאחר זמן אבל חסרון אבנר ניכר תכף וז"ש נפל היום כי היום הזה עצמו ניכר חסרונו: