פסוק א:וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. הִנֵּה כְּשֶׁיֵּלֵךְ הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ אֶל מָקוֹם מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִסַּע מֵאֵיזֶה מָקוֹם מִבְּלִי אֵין שָׁם מָנוֹחַ לְכַף רַגְלוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁרַגְלָיו נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ, כְּעִנְיַן "יוֹבִילוּהָ רַגְלֶיהָ" (ישעיהו כג:ז).
פסוק ו:הֲשָׁלוֹם לוֹ. הִנֵּה הִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם לָבָן קוֹדֶם שֶׁיִּרְאֶה פָּנָיו, כִּי אֵין רָאוּי לְאוֹרֵחַ הַבָּא לִפְקוֹד אֶת הָאֶזְרָח בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ וּבְהֶפְכוֹ עַל אוֹפֶן אֶחָד.
פסוק ז:הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. הַצַּדִּיק יִמְאַס אֶת הָעָוֶל גַּם כֵּן אֶל הָאֲחֵרִים, כְּאָמְרוֹ "תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִיש עָוֶל" (משלי כט:כז).
פסוק ט:כִּי רוֹעָה הִיא. יוֹדַעַת חָכְמַת מְלֶאכֶת הַמִּרְעֶה.
פסוק י:כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא רָצָה לְגַלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן, שֶׁלֹּא לָחוּב לַאֲחֵרִים, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יַשְׁקוּ הָרוֹעִים אוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה עֲדָרִים וְלֹא יַמְתִּינוּ לַעֲזוֹר לַאֲחֵרִים:
פסוק יא:וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. עַל שֶׁלֹּא זָכָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ בִּנְעוּרָיו, וְהָיוּ לוֹ לְעֵת כָּזֹאת בְּנֵי נְעוּרִים.
פסוק יב:כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא. לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא חָטָא בַּמּוּסָר כְּשֶׁנָּשַׁק אוֹתָהּ:
פסוק יב:וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא. הִזְכִּיר לָהּ אֶת רִבְקָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה בִּלְתִּי נוֹדַעַת לְרָחֵל, כְּדֵי שֶׁתַּגִּיד לְאָבִיהָ.
פסוק יג:אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב. שֶׁגָּלַל אֶת הָאֶבֶן הוּא לְבַדּוֹ:
פסוק יג:וַיְסַפֵּר לְלָבָן. לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא בָּא אֵלָיו לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה, אֶלָּא לְהִמָּלֵט מֵאָחִיו, וְשֶׁבְּמִצְוַת אִמּוֹ יָשַׁב עִמּוֹ.
פסוק יד:אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. אַף עַל פִּי שֶׁתּוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס בִּלְעָדִי בִּמְלֶאכֶת הַמִּרְעֶה אוֹ בְּזוּלָתָהּ, מִכָּל מָקוֹם אַתָּה עַצְמִי וּבְשָׂרִי וְרָאוּי שֶׁתֵּשֵׁב בְּבֵיתִי.
פסוק יד:וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ. בַּעֲבוֹדָתוֹ לִרְעוֹת צֹאנוֹ, כְּמוֹ שְׁבָה עִמָּדִי, וְ"וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ" (שמות ב:כא), לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם.
פסוק יז:יְפַת תֹּאַר. יְפַת הַתְּמוּנָה, מֵעִנְיָן "וּבַמְּחוּגָה יְתָאֲרֵהוּ" (ישעיהו מד:יג).
פסוק יז:וִיפַת מַרְאֶה. בְּצֶבַע הָעוֹר שֶׁהָיָה צַח וְאָדוֹם, כִּי אָמְנָם הַצֶּבַע הוּא מוּשָּׂג לְחוּשׁ הָרְאוּת.
פסוק יח:אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל. אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיָה הַצַּדִּיק נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְהַעֲמִיד בָּנִים אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְפַרְנְסָהּ, בִּפְרָט בִּשְׁאֵר וּכְסוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סג:): "נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיקַם בִּסְפּוּקַיְיהוּ". וְכֵן אֵין לַחְשׁוֹב שֶׁלָּבָן שֶׁהָיָה בַּעַל מָמוֹן יִתֵּן לוֹ בְּנוֹתָיו אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְפַרְנְסָם. אִם כֵּן, בְּאָמְרוֹ "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי" (בראשית לב:י), הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ אָז מִקְנֶה וְלֹא דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לְהַרְוִיחַ וּלְהִתְפַּרְנֵס בָּהּ. וְעִנְיַן הָעֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל רָחֵל הָיָה לְמֹהַר כְּמִנְהָגָם, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים מֹהַר לָאָב שֶׁיִּתֵּן אֶת בִּתּוֹ, כְּאָמוּר "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת" (שמות כב:טז). וּמַה שֶׁאָמְרוּ אַחַר כָּךְ "כִּי מְכָרָנוּ" (בראשית לא:טו), הָיָה שֶׁחָשְׁבוּ בְּעַנְוְתָן שֶׁהָיָה הַמֹּהַר יוֹתֵר מִן הָרָאוּי בִּשְׁבִילָן.
פסוק יח:בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה. כִּי תּוֹךְ שֶׁבַע שָׁנִים יִהְיֶה עַתָּה עֵת דּוֹדִים, וְתוּכַל בֵּין כָּךְ לְהַשִּׂיא הַגְּדוֹלָה:
פסוק כ:וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים. שֶׁחָשַׁב שֶׁהָיָה רָאוּי לָתֵת מֹהַר רַב מִזֶּה.
פסוק כ:בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה.
פסוק כא:וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ. נַעֲשֶׂה הַנִּשּׂוּאִין לֹא הָאֵרוּסִין בִּלְבַד, כִּי חָפֵץ לְהַשִּׂיג נַחֲלַת ה' בָּנִים.
פסוק כו:לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ. לֹא הִנִּיחוּנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְקַיֵּם דְּבָרַי:
פסוק כז:וְנִתְּנָה לְךָ. וְאָז יַסְכִּימוּ גַּם הֵם.
פסוק ל:וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל. לֹא בִּשְׁבִיל הָאִישׁוּת בִּלְבַד, אֲבָל גַּם בַּאֲשֶׁר הִיא רָחֵל, בִּשְׁבִיל מַעֲשֶׂיהָ הַנִּמְשָׁכִים לְצוּרָתָהּ הָאִישִׁיִּית.
פסוק ל:מִלֵּאָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין הַמִּנְהָג שֶׁיִּמְצָא אָדָם קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סג:).
פסוק לא:כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. שֶׁהִכִּיר בָּהּ אַחַר כָּךְ סִימָנֵי עֲקָרָה, כְּאָמְרוֹ וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְחָשַׁב שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הִסְכִּימָה לְהַטְעוֹתוֹ.
פסוק לא:וְרָחֵל עֲקָרָה. הָיְתָה עֲקָרָה בְּטִבְעָהּ וְנִשְׁאֲרָה כָּךְ עַד שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ פָּתַח אֶת רַחְמָהּ.
פסוק לב:בְּעָנְיִי. שֶׁהָיָה בַּעֲלִי חוֹשְׁדָנִי שֶׁהִסְכַּמְתִּי לְהַטְעוֹתוֹ, וּתְמוּרַת הַחֲשָׁד נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ לִי זֶרַע כְּעִנְיָן בְּסוֹטָה (במדבר ה:כה).
פסוק לג:כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. וּתְמוּרַת הַשִּׂנְאָה הַמְּסֻבֶּבֶת מִן הַחֲשָׁד נָתַן לִי גַּם אֶת זֶה:
פסוק לד:הַפַּעַם יִלָּוֶה. שֶׁכְּבָר אֲנִי מֻחְזֶקֶת בִּהְיוֹתִי רַבַּת בָּנִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּתְלָת זִמְנֵי הוּא חֲזָקָה (יבמות סד:).
פסוק לה:עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה. שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הַשֵּׁם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, וְעִם זֶה לְשׁוֹן הַהוֹדָאָה. וְנִרְאֶה שֶׁהָיוּ כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת שֶׁל קַדְמוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ קֹדֶם לָזֶה יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי (בראשית כו:לד), וְכֵן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר לד:כ) קֹדֶם לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְהָיוּ בּוֹחֲרִים מֵהַשֵּׁמוֹת הַקּוֹדְמִים אֶת הַנּוֹפְלִים עַל לְשׁוֹן הַמְּאוֹרָע.
