פסוק ב:וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ יַאֲרִיךְ הַכָּתוּב בַּסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי קוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ וְיִרְאָתוֹ תִּתֵּן עוֹז. כִּי הִנֵּה יַעֲקֹב אָבִינוּ בָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהוּא עָיֵף, וַיָּגֶל לְבַדּוֹ הָאֶבֶן אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִים אֵלֶיהָ כָּל הָרוֹעִים וּשְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר לָהֶם רוֹעִים רַבִּים וְשׁוֹמְרִים כֻּלָּם רוֹבְצִים עָלֶיהָ אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲנִיעָהּ כְּלָל. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע':ח') גַּם בָּזֶה לָהֶם סוֹד רֶמֶז לֶעָתִיד, כִּי נִזְדַּמֵּן לוֹ כָּכָה שֶׁנִּכְנַס בְּדֶרֶךְ הַבְּאֵר, וְלֹא נֶאֶסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים רַק שְׁלֹשָׁה מֵהֶם, וּבָא בַּזְּמַן שֶׁהָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר וְהָעֲדָרִים שׁוֹמְרִים לָהּ, וְכָל הָעִנְיָן הַמְסֻפָּר כָּאן, לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע זוֹכֶה לָרֶמֶז הַזֶּה, כִּי הַבְּאֵר יִרְמֹז לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְג' עֶדְרֵי צֹאן עוֹלֵי שְׁלֹשָׁה רְגָלִים, "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים", שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אוֹ שֶׁיִּרְמֹז "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיהו ב ג) שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם (ב"ק יז), "וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִַם". "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים", בָּאִים מִלְּבֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם (מלכים א ח סה), "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וְהִשְׁקוּ", שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן", מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא:
פסוק ה:הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר הָיָה נִכָּר וְיָדוּעַ בְּשֵׁם אֲבִי אָבִיו, כִּי הוּא נִכְבָּד מֵאָבִיו וְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם, כְּדִכְתִיב (בראשית ל"א:נ"ג) "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר". וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בְּתוּאֵל אָדָם פְּחוּת מַעֲלָה, וְלֹא יִרְצֶה לָבָן שֶׁיְּיַחֲסוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים רַק לַאֲבִי אָבִיו, כִּי כֵן מָצָאנוּ (בראשית כ"ד:נ') "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל". אוּלַי הָיָה כָּל זֶה לְמַעֲלַת אַבְרָהָם, כִּי הָיוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה מִתְיַחֲסִים לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם:
פסוק ט:וְטַעַם כִּי רוֹעָה הִיא לְהַגִּיד כִּי אֵין לְצֹאן לָבָן רוֹעֶה אַחֵר זוּלָתָהּ, כִּי לָהּ לְבַדָּהּ מָסַר אָבִיהָ הָעֵדֶר וְהִיא לְבַדָּהּ רוֹעָה אוֹתָם כָּל הַיָּמִים, לֹא תֵּלֵךְ בָּהֶם לֵאָה אֲחוֹתָהּ כְּלָל, וְלֹא הָיָה עִנְיָנָהּ כִּבְנוֹת יִתְרוֹ שֶׁהָיוּ שֶׁבַע בְּנוֹתָיו כֻּלָּן רוֹעוֹת כְּאַחַת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה" (שמות ב טז). וְאוּלַי בַּעֲבוּר כִּי עֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת הָיָה הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לָהּ, אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהָיְתָה לֵאָה גְּדוֹלָה רְאוּיָה לְאִישׁ וְחָשַׁשׁ לָהּ אָבִיהָ, אֲבָל יִתְרוֹ נִכְבָּד בִּמְקוֹמוֹ וְכֹהֵן הָאָרֶץ וְיִרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֶל בְּנוֹתָיו. אוֹ שֶׁהָיָה לָבָן צָנוּעַ מִמֶּנּוּ, כִּי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וְרָחֵל הָיְתָה קְטַנָּה וְאֵין לָחוּשׁ לָהּ. וְזֶה עִנְיַן "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל", אוֹ הוּא כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית כ"ז:כ"ז), כִּי נְשִׁיקָה בְּלָמֶ"ד אֵינֶנָּה בַּפֶּה רַק נָשַׁק אוֹתָהּ עַל רֹאשָׁהּ אוֹ עַל כְּתֵפָהּ:
פסוק יב:וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ט:י"ב) אִמָּהּ מֵתָה. וְכָךְ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע':י"ג). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ לְבַשְּׂרוֹ בִּיאַת קְרוֹבוֹ וְשֶׁיֵּצֵא אֵלָיו וִיכַבְּדֵהוּ, כִּי אִמָּהּ מָה לָהּ וּמָה תַּעֲשֶׂה לוֹ, אֲבָל רִבְקָה הֶרְאָת אֶת אִמָּהּ הַתַּכְשִׁיטִין אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהּ כְּמִנְהַג הַנְּעָרוֹת:
פסוק טו:הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם לֹא סִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁהָיָה יַעֲקֹב עוֹבֵד אוֹתוֹ. וְיִתָּכֵן כִּי מֵעֵת שֶׁאָמַר "וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ" לֹא יָצָא הַצֹּאן מִיָּדוֹ, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת רָחֵל כִּי רוֹעָה הִיא חָמַל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תָּשׁוּב לִרְעוֹת צֹאן עוֹד, וְהָיָה הוּא רוֹעֶה אוֹתָן בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר כִּי לָבָן דִּבֵּר בְּעָרְמָה, אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה כִּי עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ הוּא, וְיַחְמֹל עָלָיו כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ וְעַל בְּשָׂרוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מִתְעַכֵּב שָׁם מִתְפַּרְנֵס מֵאֲשֶׁר לְלָבָן, אָמַר לוֹ, הֲכִי אָחִי אַתָּה וְתַעַבְדֵנִי חִנָּם, כִּי יָדַעְתִּי כִּי מֵעַתָּה תַּעֲבֹד אוֹתִי, כִּי אִישׁ מוּסָר אַתָּה וְלֹא תִּתְפַּרְנֵס מִשֶּׁל אֲחֵרִים, וְגַם אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁתַּעַבְדֵנִי בְּחִנָּם בְּלֹא מַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה, וְהַגִּידָה לִי מָה תְּבַקֵּשׁ אַתָּה בְּמַשְׂכֻּרְתֶּךָ וְאֶתֵּן. אָז הִכִּיר יַעֲקֹב דַּעְתּוֹ, וְאָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ ז' שָׁנִים בְּרָחֵל. וְהָעֲבוֹדָה מִן הַסְּתָם הִיא מִרְעֶה הַצֹּאן, כִּי לָהּ הָיוּ צְרִיכִים וּבָהּ הָיוּ מְדַבְּרִים:
פסוק כא:כִּי מָלְאוּ יָמָי שֶׁאָמְרָה לִי אִמִּי, וְעוֹד "כִּי מָלְאוּ יָמָי", הֲרֵינִי בֶּן פ"ד שָׁנָה וְאֵימָתַי אַעֲמִיד י"ב שְׁבָטִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ט:כ"א):
פסוק כז:מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת דָּבֵק הוּא בַּחֲטָף, שָׁבוּעַ שֶׁל זֹאת, וְהֵן ז' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, גַּם זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ט:כ"ז). וְאִם כֵּן לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ הָרַב מָלְאוּ יָמָי עַל שְׁנֵי הָעֲבוֹדָה וְהַתְּנַאי שֶׁשָּׁלְמוּ כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ט:כ"ז), וְהוּא מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב בֶּאֱמֶת, וּבִשְׁבִיל הַיָּמִים שֶׁאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ גַּם מִפְּנֵי זִקְנָתוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ לָבָן בִּתּוֹ קֹדֶם זְמַנּוֹ אֲשֶׁר הִתְנוּ שְׁנֵיהֶם, וְדַי שֶׁיְּקַיֵּם תְּנָאוֹ. וּכְדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס הוּא שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְפָרֵשׁ "מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת" עַל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, כִּי יְמֵי הָעֲבוֹדָה שְׁלֵמִים הָיוּ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יַעֲקֹב, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית כ"ט:כ"ז). וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כִּי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה תַּקָּנַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְיִשְׂרָאֵל (ירושלמי כתובות פ"א ה"א). וְאוּלַי נֹאמַר שֶׁנָּהֲגוּ בָּהֶם מִתְּחִלָּה נִכְבְּדֵי הָאֻמּוֹת, כָּעִנְיָן בָּאֲבֵלוּת, דִּכְתִיב (בראשית נ':י') "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים". וּמָה שֶׁלָּמְדוּ כָּאן בַּיְּרוּשַׁלְמִי (מו"ק פ"א ה"ז) וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע':י"ט) שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, סֶמֶךְ בְּעָלְמָא מִמִּנְהֲגֵי הַקַּדְמוֹנִים קֹדֶם הַתּוֹרָה. אֲבָל בַּגְּמָרָא שֶׁלָּנוּ (מו"ק ט) לֹא לְמָדוּהָ מִכָּאן, וּדְרָשׁוּהָ מִ"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג" (מלכים א ח סה). וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי הָיָה זֶה מֵחִלּוּף מַשְׂכֻּרְתּוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים (בראשית ל"א:מ"א), כִּי יַעֲקֹב אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה כִּי מָלְאוּ הַיָּמִים, וְלָבָן שָׁתַק וְנָתַן לוֹ לֵאָה, וְאַחַר כֵּן אָמַר לוֹ לָבָן "מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת" כִּי עֲדַיִן לֹא מָלְאוּ יְמֵי עֲבוֹדַת לֵאָה וְקֹדֶם זְמַנִּי נְתַתִּיהָ לְךָ, וְיַעֲקֹב שָׁמַע אֵלָיו וַיְמַלֵּא אוֹתָם כְּדִבְרֵי לָבָן, כִּי מָה יוּכַל לַעֲשׂוֹת וְהוּא בְּרָחֵל יַחְפֹּץ, וְלָכֵן לֹא אָמַר הַכָּתוּב בַּתְּחִלָּה "וַיְהִי בִּמְלֹאת הַיָּמִים וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וְגוֹ'". וְעוֹד יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית אָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי", שֶׁזּוֹ שְׁנַת מְלֹאת הַיָּמִים, וְכֵן "זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים" (ירמיהו ו יא) הוּא אֲשֶׁר הִגִּיעַ לִשְׁנַת סוֹפוֹ, וְכֵן "עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם" (ויקרא ח לג), עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ יִמְלְאוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים. אוֹ שֶׁאָמַר "מָלְאוּ" בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְהִמָּלֵא וַחֲשׁוּבִים כִּמְלֵאִים, וְכָמוֹהוּ רַבִּים, וְכֵן בַּסֵּדֶר הָאַחֵר (בראשית ל"ה:י"ח) "בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה", בִּהְיוֹתָהּ קְרוֹבָה לְכָךְ וַחֲשׁוּבָה כְּאִלּוּ מֵתָה. וְזֶה טַעַם "וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ", כְּלוֹמַר לֹא שֶׁתִּתֵּן אוֹתָהּ וְאֵלְכָה אֲבָל שֶׁאֶשָּׂאֶנָּה וְאַשְׁלִים מְעַט הַיָּמִים אֲשֶׁר עָלַי, כִּי מֵעַתָּה לֹא תִּירָא מִמֶּנִּי שֶׁאֶעֱזָבְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ עָשׂוּ מִדְרָשׁ (ב"ר ע יח) בִּלְשׁוֹן "וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ", בַּעֲבוּר שֶׁאֵינֶנּוּ דֶּרֶךְ מוּסָר לְהַזְכִּיר כֵּן אַף כִּי בַּצַּדִּיקִים, אֲבָל הַכַּוָּנָה הִיא מַה שֶׁאָמַרְתִּי. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לוֹ לָבָן מַלֵּא שְׁבוּעַ הַשָּׁנִים שֶׁל לֵאָה זֹאת, כִּי אוּלַי בַּעֲבוּר שֶׁעָבַרְתִּי עַל דַּעְתְּךָ לֹא תַּשְׁלִים אוֹתָן, אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ מָתַי הִתְחִילוּ יְמֵי עֲבוֹדַת רָחֵל וְאָז אֶתֵּן לְךָ הָאַחֶרֶת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי לְאַחַר הַנִּשּׂוּאִין:
פסוק כז:וְנִתְּנָה לְךָ לְשׁוֹן רַבִּים, "נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם" (בראשית י"א:ז'), "וְנִשְׂרְפָה" (שם פסוק ג), אַף זֶה לְשׁוֹן וְנִתֵּן, זֶה פירש"י (רש"י על בראשית כ"ט:כ"ז). וְלֹא אָמַר לָמָּה יִתְפֹּס הַיָּחִיד לְשׁוֹן הָרַבִּים, אוּלַי יַחְשֹׁב שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַנִּכְבָּדִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמַאֲמַר אֲחֵרִים (ראה ראב"ע לעיל א כו). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר בְּכָאן (שם) שֶׁהוּא בִּנְיַן נִפְעַל, וְהַוָּ"ו הֱשִׁיבוֹ לְעָתִיד, וּפֵרוּשׁוֹ וְתִנָּתֵן לְךָ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי דִּבְרֵי לָבָן בְּעָרְמָה, אָמַר לְיַעֲקֹב לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ, כִּי לֹא יַנִּיחוּנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי נְבֵלָה הוּא אֶצְלָם, אֲבָל תְּמַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת וְנִתֵּן לְךָ אֲנִי וְכָל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם גַּם אֶת זֹאת, שֶׁכֻּלָּנוּ נַסְכִּים בַּדָּבָר, וְנַעֲשֶׂה לְךָ כָּבוֹד וּמִשְׁתֶּה כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ בָּרִאשׁוֹנָה:
פסוק ל:וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל הִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁגַּם אָהַב רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה, וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר כִּי הַטֶּבַע לֶאֱהֹב יוֹתֵר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָדַע הָאָדָם בָּרִאשׁוֹנָה, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים בַּנָּשִׁים (סנהדרין כב), וְאֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי, וְהִנֵּה יַעֲקֹב אָהַב רָחֵל מִלֵּאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָאֶרֶץ, וְזֶה טַעַם "גַּם":
פסוק לא:כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה הִנֵּה לֵאָה רִמְּתָה בַּאֲחוֹתָהּ גַּם בְּיַעֲקֹב, כִּי אִם נֹאמַר שֶׁנָּהֲגָה כָּבוֹד בְּאָבִיהָ שֶׁאָחַז בָּהּ וְהִכְנִיסָהּ אֵלָיו וְאַל תַּמֵּר בּוֹ, הָיָה לָהּ לְהַגִּיד אוֹ לִרְמֹז כִּי הִיא לֵאָה, אַף כִּי הָיְתָה מִתְנַכֶּרֶת כָּל הַלַּיְלָה וּלְפִיכָךְ לֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּבֹּקֶר, וְלָכֵן שְׂנֵאָהּ יַעֲקֹב. וְהָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ כִּי לְהִנָּשֵׂא אֶל הַצַּדִּיק עָשְׂתָה כֵן, וְרִחֵם עָלֶיהָ. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"א:ב'), כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב מַעֲשִׂים שֶׁרִמְּתָה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הקב"ה בְּבָנִים, אָמַר, לְאִמָּן שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ. וְזֶה טַעַם "וַיַּרְא אֱלֹהִים", כִּי חָמַל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יַעַזְבֶנָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (הרד"ק) כִּי שְׁתַּיִם נָשִׁים שֶׁהָאַחַת אֲהוּבָה מְאֹד תִּקָּרֵא הַשְּׁנִיָּה שְׂנוּאָה כְּנֶגְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה", לֹא שֶׁשְּׂנֵאָהּ, וְהָיְתָה בּוֹשָׁה בַּדָּבָר, וְרָאָה אֱלֹהִים אֶת עָנְיָהּ:
